אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
Sikat lohem abakh.JPG
חיל ההנדסה בצה"ל
ראו גם

בתחום האטומי ביולוגי כימי (אב"כ) יש לחיל ההנדסה הישראלי מספר כלים.

אמצעים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי להתגוננות מפני איומי אב"כ.
  • מסכת גז: מסכה אישית המגינה מפני סוגים מסוימים של נשק כימי וביולוגי, ישנם כמה סוגי מסכות בשימוש היחידה. ישנה מסכה לעורף ולשאר החילות M-15 וישנה מסכה ללוחמים "שעון זהב" או אבן ספיר שבניגוד למסיכה האזרחית שדה הראייה שלהן הרבה יותר גדול והמסנן שלהן פועל באמצעות מפוח חשמלי ולא על ידי שאיבה ונשיפה.
  • בגד מגן ייעודי (במ"י): בגד מיגון המגן על העור מפני חומרי לחימה כימיים, בעיקר במצב נוזל או אירוסול.
  • בגד מגן פחמי (במ"פ): חליפת מיגון ללוחמים שנועדה להגן עליהם מרוב איומי החל"כ הידועים. עיקרון העבודה של החליפה שהיא מסננת בעזרת שכבת פחם דחוס את האוויר החיצוני ולא נותנת לחלקיקים להיכנס.
  • סרבל ייעודי לאב"כ (סי"ל): סרבל קל ונוח לפעולות יחידת האב"כ. בעיקרון זהו הבמ"י רק בגרסה יותר נוחה, פשוטה ללבישה ונעימה במגע עם הגוף.
  • משחת מגן להגנה על עור הגוף מפני חומרי לחימה כימיים.
  • מנו"ר: רכב טיהור הנושא אמצעי טיהור ומפזר חומרי טיהור כנגד אב"כ.
  • תיק גו"ז (גילוי וזיהוי): אמצעי לאימות נוכחות חל"כ.
  • קטג"ז: ערכה לשלילת נוכחות של חל"כ על הרק״מ לאחר הטיהור.
  • סיגל: מערכת לזיהוי וגילוי חל"כ.
  • הרנוג: מערכת מתקדמת לזיהוי וגילוי חל"כ, מסוגלת לבצע 50 בדיקות מדגמיות. מיועדת להחליף את "תיק גו"ז" בהדרגה.
  • ערכת דגימה: ערכה המיועדת לאיסוף דגימות המיועדות לבדיקה במכון למחקר ביולוגי.
  • מקל"שים: מקלחות שדה ניידות המשמשות לקירורם של הלוחמים בחליפות המיגון וגם לטיהור הפצועים והחיילים שחזרו מהשטח הנגוע בחל"כ. המקל"שים באים בשתי צורות: כנגררים על ידי רכב האמר או כחלק מהמנו"ר.
  • ערכה מטאורולוגית - חצב: מערכת לקבלת נתונים מטאורולוגים (מזג האוויר, כיוון ועוצמת הרוח וכו) באזור הפגיעה לצורך ביצוע הערכת סיכונים.
  • מחשב הערכת סיכונים: מחשב עליו מותקנת תוכנה להערכת גודל ומיקום הזיהום הלא קונבנציונלי בשטח.

אמצעי מיגון והתגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במ"פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגד מיגון פחמי - הבמ"פ מבוסס על שכבה של מסנני פחם למניעת החדירה של החל"כ (חומר לחימה כימי). הוא בנוי מ-2 חלקים ויעיל נגד סוגי חל"כ נפוצים. בנוסף ישנם ערדליים וכפפות כחלק ערכת המיגון.

במ"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגד מיגון ייעודי בנוי מ-4 חלקים, שני זוגות מכנסיים, ושתי חולצות.

אמצעי גילוי וזיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגל הוא אמצעי גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים המשמש ביחידת האב"כ. פותח בישראל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

בזמן מלחמת המפרץ היה אחד החיילים נושא אותו על גבו כפק"ל. כיום, האמצעי מיועד לנשיאה על גבי רכב צהלי, או יר"ם באמצעות התקן ייעודי.

קאד"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאד"ט הוא מכשיר גילוי בשימוש פלוגות האב"כ של חיל ההנדסה. ייעודו של המכשיר הוא אימות או שלילה של הימצאות חומרי לחימה כימיים במצב נוזלי או גזי (חל"כ) בשטח הנגוע.

לאחר יציאת רק"מ או חיילים משטח נגוע וטיהורם מוודאים לוחמי פלוגות האב"כ את השלמת הטיהור בעזרת הקאד"ט. הקאד"ט נייד ונוח לשימוש בשטח ומאפשר גילוי חומרי לחימה כימיים במהירות וברגישות גבוהה.

אמצעי טיהור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנו"ר

המנו"ר הוא רכב טיהור אב"כ הבנוי על משאית השטח ריו סולר 6X6 וכולל 2 מכלים המכילים חומרים ממסים, מים, צינורות, ברזים וכמו כן 2 משאבות (לחץ נמוך ולחץ גבוה) כמו כן הוא כולל מקלחות שדה שנפתחות על מנת לקרר את המיגון של הלוחמים. פירוש ראשי התיבות הוא מטהר נתיבים ורק"מ (רכב קרבי משוריין).

יעוד הרכב הוא טיהור צירי תנועה (עד 6 מ' רוחב) וריכוזי רכב מחומרי לחימה כימיים וביולוגיים תוך שימוש בחומרים ממסים ומפרקים.

לרכב חמישה אנשי צוות: נהג, קשר, מפקד שאינו קצין (מש"ק), או קצין (בדרך כלל נמצא על המנור הראשי ואחראי על כל היתר), ושני מטהרים (הקשר והמפקד משתתפים אף הם בתהליך הטיהור). באימונים, בירידה לשטח האימון ובכל נסיעה מנהלתית יושבים במנור 2–3 אנשים מקדימה בלבד מסיבות בטיחות - בעבר היו כמה תאונות בהם התהפך המנו"ר, והחיילים מאחור, שאינם בטוחים נפצעו. על מנת למנוע פציעות של חיילים הוחלט שבמהלך אימונים ונסיעות מנהליות שלא במסגרת התרגיל יהיו במנו"ר רק 2 חיילים הנהג ואחד המפקדים.

לפני המנו"ר השתמש צה"ל ברכב "M-12", אותו עדיין ניתן למצוא ביחידת מחסני חירום.

M-12[עריכת קוד מקור | עריכה]

M-12

ה M-12 הוא רכב טיהור אב"כ שהיה בשימוש בפלגות האב"כ. הוא בנוי על משאית השטח ריו בנזין 6X6 (ריו חץ) וכולל מכלים לחומרי טיהור וצינורות התזה.

הרכב מיועד לטיהור צירי תנועה ואתרים שזוהמו בחומרי לחימה כימיים וביולוגיים תוך שימוש בחומרים ממסים ומפרקים.

בנוסף לנהג מפעילים את הרכב שני חיילים נוספים הנקראים מטהרים.

ה-M-12 היה בשימוש עד אמצע שנות ה-90 ולאחר מכן הוחלף על ידי המנו"ר, אם כי הוא עדיין מוחזק ביחידת מחסני החירום של צה"ל.


הופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופר משמש באזורים צפופים או כאלה שהמנו"ר אינו מסוגל להגיע אליהם הוא כולל משאבה צינורות ומנוע (למשאבה למקרה שאין הידרנט זמין באזור) ומכל עם רשת שלתוכו מוכנס חומר הטיהור. ההופר מסוגל לשאוב מים מנהרות ומבורות מים בעומק של עד 6 מ'. בקצה צינור השאיבה ממוקם סנן אשר מונע מעצמים גדולים (כגון אבנים, פסולת ואפילו דגים) להיכנס למשאבה ולגרום לה נזק.

מרסס גב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ההופר משמש במקרה שאזור שצריך לטהר אינו נגיש למנו"ר (בדרך כלל בתוך מבנים) המרסס גב הוא למעשה מכל עם מתז שאחד הלוחמים לובש אותו עליו ולתוכו מוכנס חומר שישמש לטיהור (בהתאם לסוג החל"כ שאותו מטהרים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]