מחפרים בשירות צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחפר ממוגן של צה"ל מדגם קטרפילר 349.
מחפר ממוגן של צה"ל מדגם קטרפילר 330.

חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל כחלק ממערך הצמ"ה שלו מחפרים, רובם תוצרת קטרפילר, המשמשים לעבודות עפר, הריסת מבנים ומשימות הנדסה צבאית שונות. חלק מהמחפרים זוכים למיגון המאפשר להם לפעול בזירות לחימה ותחת אש. הדגמים הממוגנים העיקריים בשירות צה"ל הם הקטרפילר 330 והקטרפילר 349 ("באגר E-349").

מאפיינים וייעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחפר ממוגן של גדוד 605 וברקע דחפור D9 משוריין.
מחפר ממוגן חונה ליד דחפור די-9 בשירות צה"ל.
מחפר ממוגן של צה"ל מדגם קטרפילר 349 בתערוכת יום העצמאות 2017.

המחפר, שמכונה "באגר" (Bagger), הוא ציוד מכני הנדסי הכולל זרוע חפירה ארוכה עם כף (backhoe) המותקנת על גבי משטח מסתובב ("פיווט") הנע על גבי זחלים. המחפר הוא כלי כבד ואיטי אך שימושיו מגוונים. כברירת מחדל, זרוע החפירה מצוידת בכף אך ניתן להחליפה ולהתקין במקומה פטיש חציבה ("פטיש אוויר") - המשמש בעיקר להריסת מבנים - או מזמרה (התקן דמוי מספריים גדולים), צבת ואף מקדח-בורות.

המחפרים בחזית שמשמשים להנדסה קרבית זוכים למיגון הכולל לוחות שריון על המנוע המערכות המכניות, הבוכנות והצינורות ההידראוליים שעל הזרוע, ותא מפעיל ממוגן עם זכוכית משוריינת. המיגון מקנה למחפר עמידות נגד נשק קל ורסס. המחפר נכנס לפעולה אחרי שהזירה מאובטחת לרוב על ידי כוחות אחרים, כגון לוחמי הנדסה קרבית וחי"ר, ודחפורי D9 משוריינים שללו מוקשים ומטעני חבלה בזירה.

תפקידי המחפר הממוגן הם:

המחפר הממוגן משמש גם להריסת מבנים, לרוב בעלי שתי קומות ויותר. הוא מאפשר הריסה מדויקת ובזכות הזרוע הארוכה שלו יכול להגיע לקומות הגבוהות. לעיתים המחפר הורס את הבית באמצעות הכף הסטנדרטית ולעיתים באמצעות פטיש חציבה. מבנים גדולים במיוחד נהרסים בשיתוף פעולה בין המחפר לדחפור D9 משוריין שבונה "רמפה" המאפשרת למחפר להגיע לקומות הגבוהות ביותר, וכן מסייע בהריסת יסודות המבנה.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתון[1] קטרפילר 330 קטרפילר 349
קטגוריה מחפר זחלי בינוני מחפר זחלי גדול
הספק נטו 273 כ"ס (204 קילוואט) 396 כ"ס (295 קילוואט)
משקל (ללא מיגון) 30,900 ק"ג 53,000 ק"ג
אורך 10.4 מטר 11.5–12.4 מטר
עומק חפירה מרבי 7.42 מטר 7.66–8.5 מטר

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחפרים לא ממוגנים נמצאים בשירות צה"ל שנים רבות כאשר עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הסתמך צה"ל בעיקר על כלי צמ"ה אזרחיים. בתקופות שגרה ובט"ש הועסקו קבלנים אזרחיים לעבודות ביצורים אך בזמן לחימה הכלים האזרחיים גויסו כציוד מגויס לשעת חירום.[2]

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל מיגון המחפרים, בעיקר בשביל הלחימה ברצועת הביטחון ובט"ש בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה בעקבות האינתיפאדה הראשונה. ב-2014 נקלט בחיל ההנדסה הקרבית מחפר גדול ומתקדם מדגם קטרפילר 349E.

המחפרים הממוגנים נטלו חלק באינתיפאדה השנייה. במהלך מבצע חומת מגן השתתפו מחפרים ממוגנים בהריסת המוקטעה של יאסר ערפאת ברמאללה. כמו כן, מחפרים ממוגנים הרסו מבני טרור ובתי מחבלים לצד דחפורי D9 משוריינים. המחפרים נטלו חלק גם בלחימה ברצועת עזה בשנים 20002005, בעיקר בציר פילדלפי, שם שימשו לחשיפת מנהרות הברחה ברצועת עזה.

במבצע הבאת ביכורים ב-2006 נטלו המחפרים חלק מרכזי והביאו לכניעתם של בכירי המבוקשים הפלסטינים, בהם רוצחי רחבעם זאבי, אחרי שקילפו את קירות החדר בו התבצרו.

מחפר ממוגן סייע בהריגת חוטפי ורוצחי שלושת הנערים ב-2014, אחרי שהרס את גג המסתור של המחבלים ובכך איפשר ללוחמי הימ"מ להרגם באמצעות ירי והשלכת רימוני נפץ אל המרתף בו הסתתרו.

ברצועת עזה משמשים המחפרים גם לחשיפת מנהרות הלחימה של רצועת עזה ופעלו באופן נרחב במבצע צוק איתן. זו הייתה הפעלת הבכורה המבצעית של המחפר הגדול והחדש מדגם באגר E-349.

מאז 2015 משמשים המחפרים הממוגנים ככלי העיקרי להריסת בתי מחבלים שביצעו פיגועים נגד ישראלים.

המחפרים משמשים גם במבצעי נוהל סיר לחץ למעצר מחבלים פלסטינים המתבצרים במבנים. כך למשל ב-27 ביולי 2016, במבצע משותף של הימ"מ, צה"ל והשב"כ נהרג מוחמד פקיה, המחבל שרצח את מיכאל מרק ב-1 ביולי. כוחות הימ"מ כיתרו את הבית וביצעו נוהל סיר לחץ שבמהלכו נורו מספר רקטות כתף על הבית ובסיומו באגר ממוגן של חיל ההנדסה הקרבית הרס את הבית. גופת המחבל נמצאה בין ההריסות.[3]

כלים הנדסיים ממוגנים נוספים בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית

צה"ל מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים, בהם דחפורים, מחפרים ושופלים תוצרת קטרפילר וכן מחפרונים, מיני־מעמיסים, מפלסות ומשאיות. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים נועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, כולל השתתפות בקרבות, ולפיכך זוכים למיגון הולם. כלי הצמ"ה הממוגנים העיקריים של חיל ההנדסה הקרבית הם הדחפור (מדגם קטרפילר די־9), השופל (מדגם קטרפילר 966) והבאגר (מדגם קטרפילר 349). בכלי התקשורת לעיתים מתבלבלים ביניהם ומכנים את כולם "D9". להלן טבלה המסכמת את ההבדלים ביניהם:

Flag of Israel (bordered).svg כלי צמ"ה ממוגנים עיקריים במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית SemelHandasaKravit-transparent.png
שם דחפור די־9 ("דובי") – IDF Caterpillar D9 שופל ממוגן / לביא"ה באגר ממוגן
תמונה
IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg
White-IDF-Loader-01.jpg
Excavator330-IEC01A.jpg
סוג דחפור זחלי משוריין יעה אופני ממוגן מחפר זחלי ממוגן
דגם הכלי קטרפילר די־9 (L/N/R/T) קטרפילר 966 (E/F/G/H) קטרפילר 330,
קטרפילר 349E
ייעוד ומשימות
מסה
(משקל)
כ־48 טונות ללא שריון, 56 טונות עם שריון (בדגם D9R) 23 טונות ללא שריון 53 טונות ללא שריון (349E)
הספק מנוע 405 כ"ס (302 קילוואט) נטו, 469 כ"ס (350 קילוואט) ברוטו (בדגם D9R) 276 כ"ס (206 קילוואט) 395 כ"ס (295 קילוואט) (349E)
ביצועים הנדסיים כושר דחיפה: 716 קילוניוטון (73.0 טון-כוח) כוח שבירה: כ־17.3 קילוניוטון (1.76 טון-כוח).
מומנט מרבי: 1526 ניוטון־מטר
מומנט מרבי: כ־14 טון־מטר.
עומק חפירה מקסימלי: כ־7 מטר.
מהירות מרבית כ־12 קמ"ש בהילוך קדמי ו־14.7 קמ"ש בהילוך אחורי כ־40 קמ"ש כ־5 קמ"ש
סוג כף סכין 9SU או 9U בקיבולת של כ־13 עד 16 מטר מעוקב
+ מעקר אחורי עם עומק חדירה של 123 ס"מ
+ אפשרות למגוב רציף במקום הסכין
יעה קדמי משונן בקיבולת של 4 עד 8 מטר מעוקב (תלוי בדגם) יעה חפירה בקיבולת של כ־3 מטר מעוקב, או פטיש חציבה
חימוש מקלע מאג על הגג, חרך ירי ומדוכות עשן חרך ירי (בדגם לביא"ה) אין
ראו גם: חיל ההנדסה הקרביתציוד מכני הנדסימערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרביתאמצעים של חיל ההנדסה הישראליצה"ל • (כתמונה)


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחפרים בשירות צה"ל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים משתנים בהתאם לדור ולדגם, הם מתייחסים לדגם 330 הנוכחי ולדגם 349E.
  2. ^ מחפר (באגר) ממוגן, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
  3. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, מבצע חיסול המחבל: שב"כ איתר, ימ"מ כיתר וירה, צה"ל פיקד והחריב את הבית, באתר ynet, 27 ביולי 2016,
    אליאור לוי, משפחת המחבל מאשימה: מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הסגירו אותו, באתר ynet, 27 ביולי 2016.