ערך מומלץ

דחפור די-9 בשירות צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רעם השחר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דחפור קטרפילר D9 "דובי"
IDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg
מידע כללי
סוג דחפור משוריין
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית / ישראלישראל  ישראל
משתמשים עיקריים

IDF new.png  צבא ההגנה לישראל

משתמשים משניים

Great Seal of the United States (obverse).svg הכוחות המזוינים של ארצות הברית

מחיר כמיליון דולר (D9T) לפני מיגון
שנת יצור אזרחי: מ-1954, ממוגן: מ-1986
מערכה מרכזית מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מידע טכני
אורך 8.7 מטר
רוחב 4.5 מטר
גובה 4.1 מטר
משקל 56 טון
מהירות 12-14 קמ"ש
חימוש עיקרי כף דחפור ומעקר (קרס אחורי)
חימוש משני מקלע מאג, חרך ירי ומדוכות עשן
מנוע

מנוע דיזל תוצרת קטרפילר:

שריון שריון על תא המפעיל, המערכות המכניות וגחון הכלי; חלונות מזכוכית משוריינת, מיגון כלוב לתא המפעיל וזחלים משוריינים
צוות 2 (מפעיל ומפקד)
דחפור D9 משוריין של צה"ל בתצוגה לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "דובי" וזוכה למיגון כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב. ה-D9 משמש למשימות הנדסה קרבית כגון פריצת צירים, חישוף וניקוי זירות מטענים, חילוץ רכב קרבי משוריין, עבודות עפר וכן לבנייה והריסת מבנים וללחימה בשטח בנוי.

דחפור משוריין קטרפילר די-9[1] (מכונה בצה"ל "דובי" וידוע בעולם בשם IDF Caterpillar D9) הוא אחד מכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל.

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב-1954 בנתה חברת קטרפילר לראשונה את ה-D9 ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל. כיום צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים - L (עם 460 כ"ס), N (עם כ-400 כ"ס), R (עם 405 כ"ס) ו-T (עם 410 כ"ס). הצבא מתקין עליהם חליפת מיגון, מערכת כיבוי אש ומערכות קשר, וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג 7.62x51 מ"מ נאט"ו) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך. D9R ממוגן שוקל כ-56 טון.

הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, על ידי לוחמים שעברו קורס צמ"ה ייעודי בבית הספר להנדסה צבאית, ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני לוחמים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר ותצפית וכמקלען בעת הצורך.

ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה במלחמה כוללת הם:

  1. פריצה הנדסית - פתיחת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, ניקוי זירות מטענים[2] ופינוי מוקשים.
  2. הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין תקועים או פגועים. על פי תורת חילוץ הרק"ם בצה"ל, לחוליית המחלצים של חיל החימוש מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב.[3][4] ב-2008 פרסם עיתון "במחנה" ידיעה על הסבת מספר דחפורי D9 לדחפורי חילוץ במטרה שיחליפו את טנק חילוץ M-88 המיושן. על הדחפורים יותקנו התקני חיבור וכננת חילוץ שיאפשרו חיבור לרכב קרבי משוריין וגרירה של הכלי הפגוע.[5][6]
  3. בניית עמדות מגנן, עמדות ירי וסוללות עפר לטנקים של חיל השריון כנגד ירי נ"ט.
  4. חישוף צבאי, כגון גילוח צמחייה שיכולה להסתיר מטעני צד ומארבים של כוחות אויב.
  5. הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן מבנים, מוצבים, דרכי גישה ועוד.
  6. לוחמה בשטח בנוי, כולל פתיחת צירים ממולכדים, פריצת מכשולים והריסת מבנים תחת אש.

בעימות נמוך עצימות, בלחימה בשטח בנוי ובלוחמה בטרור הדחפורים הממוגנים גם הורסים מבנים ובתים ממולכדים שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות, כגון בנוהל סיר לחץ.[7][8] השריון של ה-D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי צמ"ה אחרים (כמו מחפר ויעה אופני) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, חישוף צבאי, עבודות עפר, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים, כיבוי אש[9][10] ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום. דחפורי D9 משמשים גם את יחידות סילוק הפצצות (ס"פ) של חיל ההנדסה הקרבית, כולל את פלגות הס"פ של יהל"ם, המצוידות גם בדחפורי D9 המופעלים בשלט רחוק.

החשיבות של ה-D9 גדלה במהלך מבצע שלום הגליל ובמהלך השהייה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 19822000, אז מצאו את עצמם מפעילי הדחפורים בחזית לעתים קרובות במשימות של פריצת צירים וטיפול במטעני חבלה ומוקשי נ"ט. זינוק נוסף בפופולריות של ה-D9 וההכרה בחשיבותו הצבאית אירעו במהלך האינתיפאדה השנייה (2000–2005) בה שימש ה-D9 - בנוסף לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים וחילוץ כלי רכב - גם ללוחמה פעילה בטרור על ידי הריסת מבנים תחת אש. מאז הפך ה-D9 לאחד הכלים המרכזיים בפעילות הצבאית ללוחמה בטרור.

עיקר שימושו של ה-D9 כיום הוא בעימות עם גורמי הטרור הפלסטינים, בפעילות ביטחון שוטף בציר הוברס ובגבול הצפון,[11] בחילוצי כלי רק"ם שנתקעו ובפעולות הנדסה שגרתיות.

בעקבות ההצלחה הרבה של צה"ל בשימוש בדחפורי D9 משוריינים, החלו גם צבאות אחרים, בהם הכוחות המזוינים של ארצות הברית, להשתמש בגרסאות ממוגנות של דחפור הקטרפילר די-9.

מבנה והנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9R משוריין של צה"ל בתצוגה לכבוד יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל. הכף ("סכין") הכבדה שבחזית הדחפור היא כלי העבודה העיקרי שלו.
דחפור D9 צה"לי משוריין. מיגון הדחפור כולל לוחות שריון על תא המפעיל והמערכות המכניות (בהן הבוכנות), זחלים משוריינים, מיגון "כלוב" כנגד רקטות נ"ט וחלונות מזכוכית משוריינת (נראים בצבע תכלת בעד סורגי הכלוב). על דלת המפקד ישנו חרך ירי המאפשר לצוות הדחפור להגן על עצמו כאשר הוא מותקף. על הגג ניתן להתקין מקלע.

דחפור הדי-9 הצה"לי מבוסס על פלטפורמה אזרחית של טרקטור זחלי כבד מדגם CAT D9 תוצרת חברת קטרפילר האמריקאית, שעליו מותקנים כף דחפור (הנקראת "סכין") ומעקר (הנקרא גם "רוטר").

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קטרפילר די-9

הדורות הנוכחיים של הדחפור בשירות צה"ל הם ה-D9T בעל 410 כוחות סוס (ברוטו 469 כ"ס) וה-D9R בעל 405 כוחות סוס (ברוטו 474 כ"ס). שניהם שוקלים כ-48 טון ללא שריון ו-56 טון עם שריון. גובהו 4.1 מטר, אורכו 8.7 מטר ורוחבו 4.5 מטר. המנוע של הדחפור הוא מנוע דיזל תוצרת קטרפילר, מדגם 3408C HEUI ב-D9R ומדגם CAT C18 ACERT ב-D9T. מנועים אלה יעילים יותר מקודמיהם בצריכת דלק ויותר ידידותיים לסביבה. המזקו"ם בנוי בתצורת זר מניע מוגבה (בה הזר המניע נמצא מעל שורת המרכובים) המקטין את פגיעות מערכת ההינע הסופית לזעזועים ובכך מאריך את חיי הדחפור. בזר המניע 3 גלגלי שיניים.

בשירות כוחות המילואים נמצאים גם הדגמים הישנים יותר D9N ו-D9L. ה-D9L היה הדחפור הממוגן הגדול בצה"ל, במשקל 62 טון עם שריון והספק של 460 כוחות סוס.

תא המפעיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תא המפעיל של ה-D9 (הקבינה) מוזמן בתצורה פתוחה ועליה מותקן השריון הישראלי. תא המפעיל כולל כיסא במרכז למפעיל וסביבו מרוכזים לוח המחוונים והידיות השולטות בכלי: שתי ידיות לפניות, ידית הילוכים, דוושות הקלאץ' ובלמים, ידית להפעלת הכף וידית להפעלת המעקר. משמאלו, מוגבה יותר, נמצא כיסא המפקד. בתוך תא מפעיל נמצאים עמדות למכשירי הקשר, מקומות אחסון לנשק, מערכת כיבוי אש אוטומטית למקרה חירום ומזגן. על גג תא המפעיל המשוריין נמצא מדף המפקד (צהר בתקרת הכלי המאפשר למפקד הכלי גישה אל הגג) ולידו כנה עליה ניתן להתקין מקלע מאג. המפקד יורה במאג כאשר הוא עומד על כסאו ורק פלג גופו העליון בולט החוצה, בדומה לירי במקלע מפקד בטנק. מחוץ לתא נמצאים תאי אחסון נוספים.

בדור ה-D9T החדש שבידי צה"ל תאי האחסון החיצוניים שינו את מקומם והפכו לתאי אחסון פנימיים שהגישה אליהם היא מתוך תא המפעיל המשוריין. כמו כן נוסף חרך ירי בדלת המפקד על מנת שצוות הדחפור יוכל להגן על עצמו מפני מחבלים היורים על הכלי.

מיגון הדחפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל צה"ל במיגון הדחפורים על מנת להקנות הגנה למפעילים, שלעתים קרובות נמצאים בקו הראשון בחזית. חליפת מיגון, הכוללת בעיקר מעטפת שריון פסיבי, חלונות משוריינים וזחלים משוריינים, מעניקה להם חסינות מפני ירי ומטעני חבלה. ניתן להתקין על הדחפור מדוכות עשן ומקלע בעת הצורך. חבילות המיגון השונות נחלו הצלחה רבה והקנו לדחפור ה-D9 עמידות גבוהה לרבים מהאיומים נגדו. כיום המיגון ל-D9 מפותח ומיוצר כולו בישראל ומותקן על הדחפורים על ידי גורמים ישראלים (צה"ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות) ללא מעורבות של חברת קטרפילר בתהליך המיגון.

לדחפור ארבעה דורות מיגון שונים. אחרי מיגונים ניסיוניים ל-D9F ול-D9H פותח מיגון סדיר החל משנת 1986 על סדרת ה-D9L. שני הדורות הראשונים פותחו ויוצרו על ידי יחידת יפת"ח של חיל ההנדסה הקרבית והתעשייה הצבאית במימון צה"ל ובשיתוף חברת קטרפילר. את המיגון תכנן צוות בראשות יגאל כשר וייצר מפעל יפה-נוף של התעשייה הצבאית. הדור השלישי יוצר על ידי צה"ל ומפעל רמתא של התעשייה האווירית לישראל ואילו שיפורי דור 3.5 (בעיקר מיגון הכלוב ומיגוני הבוכנות) יוצרו על ידי חיל החימוש (ובפרט מש"א) של צה"ל. הדור הרביעי מיוצר על ידי חיל החימוש והוא גרסה משופרת של מיגון דור 3.5, הכולל מיגון כלוב ושריון משופר. כל פעם שצה"ל רכש דגם או דור חדש של ה-D9, במקביל פותח עבורו דור חדש של מיגון משופר עם התאמות לדגם החדש בהתבסס על הלקחים מהדורות הקודמים.

הדגמים השונים של ה-D9 בשירות צה"ל. מימין לשמאל:
D9L, הספק: 460 כ"ס, כושר דחיפה: 75 טון. בשימוש מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.
D9N, הספק: 375-401 כ"ס, כושר דחיפה: 64 טון. בשימוש מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20.
D9R, הספק: 405-410 כ"ס, כושר דחיפה: 71.6 טון. בשימוש מ-2003.
D9T, הספק: 410-436 כ"ס, כושר דחיפה: 71.6 טון. בשימוש מ-2012.

מיגון דור 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיגון של ה-D9L כלל קבינה ממוגנת עם צריח מפקד כיפתי (זהו מדף מפקד בצורת כיפה משוריינת על בסיס M113 Copula) שלצידו כנה למקלע (בדרך כלל מאג בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו), חלונות משוריינים, לוחות שריון במקום לוחות הפח המקוריים וזחלים משוריינים.[12] בחלק מהדגמים הבוכנות הקדמיות זכו לתוספת מיגון. על תא המפעיל המשוריין הותקנו מספר מדוכות עשן תוצרת התעשייה הצבאית. תא המפעיל כלל שתי דלתות כניסה משוריינות משני צידי הקבינה: אחת למפקד ואחת למפעיל. הקבינה הייתה מרווחת והותקן בה מזגן לרווחת הצוות. מסביב ועל תא המפעיל הותקנו תאי ומדפי זיווד רבים בהם ניתן לאחסן ציוד אישי, אספקה ותחמושת.[12] הדור הראשון הותקן על גבי ה-D9L ונחל הצלחה רבה, על אף שפגע ברְאוּת של המפעיל. בעשור השני של המאה ה-21 החלה התקנת מיגון כלוב גם על דחפורי ה-D9L, שעברו רובם לשימוש כוחות המילואים.

מיגון דור 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השני, שהותקן על ה-D9N, כלל הפקת לקחים ושיפורים, וכן שיפור בהנדסת אנוש. השיפורים כללו את שינוי סדר החלונות בצד שמאל מריבוע לתבנית זיג-זג כדי לאפשר ראות טובה יותר למפקד הכלי, העברת הפנסים לבוכנות (במקום מעל הרדיאטור שם הכף הסתירה אותם חלקית) והוספת מיגון לבוכנות (שנוסף מאוחר יותר גם ל-D9L).‏[12] גם מיגון זה כלל דלת משוריינת בכל צד של תא המפעיל. על גג הקבינה ניתן להתקין מקלע ומדוכות עשן בהתאם לצורך. מסביב ועל לתא המפעיל הותקנו תאי ומדפי זיווד רבים בהם ניתן לאחסן ציוד אישי, אספקה ותחמושת.[12] בעשור השני של המאה ה-21 החלה התקנת מיגון כלוב גם על דחפורי ה-D9N.

מיגון דור 3 ודור 3.5[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השלישי, שמותקן על ה-D9R, פותח בידי מפעל "רמתא" של התעשייה האווירית ביחד עם מש"א, רפא"ל וזוקו שילובים על בסיס המיגון של ה-D9L\N. מיגון זה כלל שינויים גדולים לצד שמירת היתרונות של המיגון הקודם. השינויים המרכזים הם: קבינה מוקטנת - להקטנת הפגיעות לרקטות נ"ט לא מדויקות; חלונות מוגדלים וקרובים יותר להגדלת הראות של המפעיל; החלפת הדלת הימנית בחלון נפתח; שיפורים בהנדסת אנוש; מדף מפקד חדש בגג הכלי, במקום הכיפה, אך עם כנה בגג הכלי שעליה ניתן להתקין מקלע (בדרך כלל מאג בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו); ומיגונים נוספים לחלקי הדחפור, כגון הבוכנות.[12]

ב-2005 הוצג מיגון דור שלישי משופר (דור 3.5) כאשר השיפור העיקרי היה תוספת של כלוב סורגים ("מיגון כלוב", Slat armor, הנקרא גם "מיגון סטטיסטי" על ידי צה"ל) לתא המפעיל על מנת להגן על המפעילים מרקטות נ"ט וטילי נ"ט בעלי ראש קרב חלול (HEAT). אף כי מיגון הכלוב הוא לא מיגון מוחלט, הוא הוכיח עצמו כמציל חיים במבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה ועל פיתוחו זכו מש"א, חט"ל והמנת"ק בפרס מפקד זרוע היבשה לשנת 2006.[6][13][14] בנוסף, הבוכנות והפנסים תוגברו בעוד שכבת מיגון.

מיגון דור 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 נרכשו דחפורי D9R חדשים ובנוסף החלו להיכנס לשירות חיל ההנדסה הקרבית דחפורי D9T משוכללים. על הדחפורים החדשים הותקן מיגון משופר מדור רביעי שבנוסף לשריון חזק יותר כלל גם שינויים שנועדו לשפר את שרידות הדחפור וצוותו: חרך ירי בדלת המפקד על מנת לאפשר לצוות הדחפור להגן על עצמו כאשר הוא מותקף ותאי אחסון פנימיים (במקום חיצוניים) המאפשרים לצוות לשהות בתוך תא המפעיל המשוריין פרקי זמן ארוכים. בנוסף הדחפורים החדשים הם בעלי הנדסת אנוש טובה יותר.[15] דחפורים אלה דומים מאוד חיצונית לדחפורי ה-D9R עם מיגון דור 3.5 וקשה להבחין ביניהם. גם הם כוללים מיגון כלוב ומיגון בוכנות מתוגבר. על חלק מהדחפורים, בעיקר כאלה שפועלים בציר הוברס, הותקנה על הגג מערכת התרעה מפני ירי נ"ט המאפשרת למפעילי הדחפור לנקוט בתרגולת התגוננות.[16] דחפורי ה-D9 עם מיגון דור 4 החלו להיקלט ב-2012 בקרב יחידות הצמ"ה הסדירות של החיל, כאשר צמ"ה 601 (גדוד אסף) זכתה בבכורה, ודחפורי D9 ישנים יותר יועברו לשירות כוחות המילואים.[15]

שרידות ועמידות הדחפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9R צה"לי משוריין עם מיגון כלוב מוצג בתערוכת LIC 2005. זהו אחד הדחפורים הראשונים שעליהם הותקן מיגון זה.

דחפורי ה-D9 המשוריינים של צה"ל הוכיחו עצמם כממוגנים היטב בפני רבים מאיומי הנשק של ארגוני הטרור הפלסטינים וחזבאללה שהופעלו נגדם כגון ירי צלפים, ירי מקלעים, מטעני חבלה, מוקשים ואף מטעני גחון כבדים.[17] במלחמת לבנון השנייה עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ ושרד את הפיצוץ ללא פגיעה באנשי הצוות וללא נזק משמעותי לכלי.[18] ה-D9 גם עלה מספר רב של פעמים, הן באינתיפאדה שנייה והן אחריה, על מטעני גחון במשקל 100 ק"ג ומעלה, ושרד כמעט את כולם ללא פגיעה במפעילים ואת רובם הגדול ללא נזק משמעותי לכלי, גם כאשר עלה עליהם עם הזחלים המשוריינים ולא עם הכף, שנועדה בין השאר לפוצץ מטעני חבלה.

המיגון של ה-D9 מספק לו הגנה חלקית כנגד רקטות נ"ט וטילי נ"ט עם רש"ק חלול ובלא מעט מקרים הדף רקטות נ"ט[19] וטילי נ"ט שנורו על הדחפור. מיגון ה"כלוב" שהוצג בתערוכת LIC 2005 על דחפורי ה-D9R ומאז הותקן על רוב הכלים (בשנים האחרונות מיגון הכלוב מותקן בהדרגה גם על דחפורים ישנים יותר מדגמי D9L ו-D9N) מספק למפעילי הדחפור שכבת הגנה נוספת מפני רקטות וטילי נ"ט, ועל אף שהוא לא מבטיח הגנה של 100% מגדיל מיגון הכלוב את שרידות הדחפור ובמספר רב של פעמים מנע פגיעה בצוות הדחפור. בצה"ל נקרא מיגון הכלוב "מיגון סטטיסטי" מאחר שהוא לא מבטיח הגנה של 100% אלא יותר באזור ה-50%.‏[20] מפעילי ה-D9 קוראים למיגון הכלוב "רשת חמישים-חמישים": או שהיא עוצרת טיל נ"ט, או שלא.[21] על מיגון הכלוב, שהוכח כמציל חיים, זכו מפתחיו בפרס מפקד זרוע היבשה.[13]

"הדחפור הממוגן בעולם" - התמונה של D9 משוריין שהופיעה בספר השיאים של גינס.

במסגרת הפעילות הצבאית ביהודה, שומרון ועזה לא נהרג אף מפעיל D9 במשך 14 שנות העימות (האינתיפאדה השנייה והלחימה ברצועת עזה עד מבצע צוק איתן), אך מספר מפעילים נפצעו קל עד בינוני מרקטות נ"ט תקניות וטילי נ"ט. למרות עמידותם הרבה ומיגונם הכבד, הדחפורים אינם ממוגנים בכבדות כמו טנקי מערכה מודרניים (דוגמת טנק המרכבה): בינואר 2004 נפגע D9N של צה"ל, שפעל בגבול הצפון לסילוק זירת מטענים, מטיל נ"ט "סאגר" שנורה על ידי חזבאללה, הטיל הרס את תא המפעיל של הדחפור, הרג את מפקדו ופצע קשה את המפעיל.[22] במלחמת לבנון השנייה נהרגו מפעיל ומפקד דחפור (מגדוד המח"ץ 605) מטיל נ"ט, ומפקד נוסף נהרג גם הוא מירי טיל נ"ט על דחפור. במהלך מבצע צוק איתן הצליחו הפלסטינים לראשונה להרוג מפעילי D9 (באמצעות ירי טילי נ"ט).[23]

ה-D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל[24] ומשמש חומת מגן הן ללוחמי ההנדסה הקרבית והן ללוחמים והכלים המשוריינים של יחידות קרביות אחרות (חי"ר, שריון ויחידות מיוחדות) הנעזרים בשירותיו. ב-2014 הוכתר ה-D9 הצה"לי כדחפור הלחימה הממוגן ביותר בעולם על ידי ספר השיאים של גינס.[25][26]

D9 בשלט-רחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9N "רעם השחר" המופעל בשלט רחוק. ניתן לראות מצלמות טלוויזיה במעגל סגור על הבוכנות.
דחפור D9T "פו הדוב" עם מיגון כלוב.

בעקבות הפיכתו של ה-D9 לכלי שנמצא בחזית הלחימה, שעובד באופן אינטנסיבי בזירות המסוכנות והמאוימות ביותר, ולאור ההתפתחויות בתחום הטכנולוגיה של כלים בלתי-מאוישים, החליט צה"ל על פיתוח גרסה בלתי-מאוישת הנשלטת מרחוק של ה-D9, על מנת להקטין את הסיכון לחיי המפעילים.

ב-2004 הודיעו הטכניון וצה"ל על פיתוח דחפור D9N המופעל בשלט רחוק. הדחפור הבלתי מאויש, שנקרא בצה"ל "רעם השחר",[27] הופעל בהתחלה בידי לוחמי פלגת הרובוטיקה של יחידת ההנדסה המיוחדת יהל"ם.[28] בסוף 2008 החל קורס בבית הספר להנדסה צבאית המכשיר מפעילי צמ"ה בכירים שלא מיהל"ם בהפעלת דחפורי "רעם השחר" בשלט רחוק.[29] דחפורי "רעם השחר" זכו להצלחה גדולה במבצע עופרת יצוקה.[30]

בנובמבר 2006 פרסם עיתון "במחנה" ידיעה על כוונת צה"ל לרכוש דחפורי D9T ולהסבם לדחפורים לא-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק. התוכנית והדגמים מכונים "פו הדוב". לפי התוכנית, שתבוצע על ידי משרד הביטחון, מפעל רמתא של התעשייה האווירית לישראל וחברת זוקו שילובים, ה-D9T הלא מאויש הראשון אמור להיות מבצעי בסוף 2007.[31] ה-D9T הלא-מאויש הוצג לראשונה בספטמבר 2009 בכנס לטרון השלישי. נכון ל-2012, ה-D9T הלא-מאויש נמצא בניסוי אגמ"י בצה"ל.

"פו הדוב" הוא דחפור בלתי מאויש על בסיס דחפור CAT D9T שלו מערכות שליטה ובקרה ממוחשבות. "פו הדוב" בנוי כך שניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן באופן מאויש מתוך הכלי, בהתאם לצורכי המשימה. בנוסף עובדים בצה"ל על מערכת בקרה חצי-אוטונומית משוכללת ל-D9T "פו הדוב" שתאפשר תגובות אוטומטיות של הכף וביצוע פעולות מתוכנתות מראש בצורה אוטונומית. המערכת נקראת "דוב חכם" ונמצאת בפיתוח, ואמורה לשפר את הביצועים של "פו הדוב".

ב-2014 החל צה"ל בהכנסת שורה של כלי רכב בלתי-מאוישים, רובוטים צבאיים, כלי צמ"ה רובוטיים ורובוטי חבלה וסילוק פצצות חדשים לשורות זרוע היבשה וחיל ההנדסה הקרבית בפרט. כלים אלה כוללים מיני-מעמיסים ממוגנים רובוטיים שמטרתם לפתוח צירים בסמטאות צרות ובשטחים בהם מרחב התמרון קטן. לצידם אמורים להיכס לשימוש גם דחפורי D9 בלתי-מאוישים לפריצת צירים וניקוי זירות מטענים באזורים מסוכנים.

ב-2017 הותר לפרסום קיומו של דגם חדש של D9 נשלט מרחוק שנקרא "פנדה". דחפור זה מבוסס על D9T ומוסב לתצורה צבאית בלתי-מאוישת על ידי התעשייה האווירית. ה"פנדה" כולל מספר מצלמות יום/לילה, תא מפעיל משוריין (קטן יותר מבדגמים קודמים) ומיגונים על המערכות המכניות של הדחפור.[32]

מפעילי ה-D9 בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית
סיכת לוחם צמ"ה

את ה-D9 מפעילים לוחמים של חיל ההנדסה הקרבית שעברו קורס צמ"ה ייעודי בן כחודשיים בבית הספר להנדסה צבאית. המקצוע הצבאי שלהם מוגדר כלוחם צמ"ה.[33]

יחידות הצמ"ה הקרביות מאורגנות בפלוגות השייכות לגדודי הנדסה קרבית (בסדיר ובמילואים) או לאוגדות מרחביות, וכן בגדודי צמ"ה פיקודיים במילואים.

במשך שנים ארוכות סבלו מפעילי ה-D9, כשאר מפעילי הצמ"ה, מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אולם, עם השימוש הגובר בדחפורים במלחמה בטרור, ובמיוחד לאחר תרומתם המכרעת בקרב במחנה הפליטים בג'נין ובמקומות אחרים במהלך מבצע חומת מגן, חלה תמורה משמעותית בדימוי זה ומפעילי ה-D9 נתפשו כלוחמים קרביים לכל דבר ועניין.[34][35][36][37][33]

בעקבות האינתיפאדה השנייה הועלתה רמת הרובאות בהכשרת לוחמי הצמ"ה וכיום מפעילי D9 מוכשרים ומוסמכים כרובאי 05 ומפעיל צמ"ה 07. הממשיכים לשירות קבע יוצאים לקורסים מתקדמים המעניקים הכשרה על כלי צמ"ה אופניים וכן קורסים המכשירים אותם כמנהלי עבודה.

ההכשרה ורישיון ההפעלה של כלי הצמ"ה תקפים גם באזרחות ולוחמי צמ"ה רבים עובדים כמפעילי צמ"ה גם באזרחות, שם הם צוברים ניסיון רב ומיומנות גבוהה בהפעלת הכלים ובעבודה מדויקת. רבים מהם משרתים כלוחמי צמ"ה גם במילואים שם הם מנצלים את הניסיון הרב שצברו בצבא ובאזרחות ומפעילים לצד ה-D9 גם כלים כבדים אחרים הדורשים התמחות וניסיון דוגמת מחפרים, מפלסות ומקדחי-בורות (דרילרים), וכן חונכים מפעילי צמ"ה צעירים יותר.[38]

היסטוריה ופעילות צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור די-9 במלחמות ישראל (עד שנות ה-90)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
מבצע הולנדי מעופף: טרקטור קטרפילר די-9 ללא כף נוחת בדרכו לדחיפת הספינה אח"י געש (סער 3).

במלחמת העצמאות הפעיל צה"ל דחפורים שגויסו מחברות אזרחיות וכלים שנטש הצבא הבריטי. ב-1954 פותח ה-D9 ועד מהרה מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל.

דחפורי די-9 מדגם G פעלו עוד במלחמת ששת הימים בפריצת צירים והכנת עמדות מגנן עבור הטנקים. דחפורי D9 ממוגנים ולא ממוגנים מדגם G פעלו בהצלחה במלחמת יום הכיפורים: במלחמה זו השתתפו דחפורי D9 בפריצת מכשולים וגרירת גשר הגלילים כחלק מצליחת תעלת סואץ. בנוסף הדחפורים פרצו את הסוללות מסביב לתעלת סואץ וניקו שדות מוקשים שהטמינו המצרים והפריעו למעבר טנקים ישראלים. דחפור D9 ישראלי היה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון, כאשר פרץ דרך לשיירת אספקה ללוחמי חי"ר שהשתלטו על הפסגה האסטרטגית.

שלושה דחפורי די-9 היו מעורבים במבצע הולנדי מעופף של חילוץ הספינה אח"י געש (סער 3) שעלתה בטעות על חוף בערב הסעודית בספטמבר 1981. הדחפורים הובאו ללא כף אחרי שטרקטור קטרפילר די-7 ומשאית REO התגלו כלא מספיק חזקים לדחוף את הספינה. לבסוף, שלושה דחפורי די-9 דחפו למים את הספינה בכוח דחיפה של 220 טון, וחילצו אותה בהצלחה.

במבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) פרצו הדחפורים צירים בלבנון ההררית וניקו אותם ממחסומים ובורות ייקוש. הדחפורים גם הכשירו צירים דרך ההרים והגבעות וסללו דרכים חילופיות לכוחות צה"ל. בשל היותם בחזית, הדחפורים עבדו לעתים תחת אש, ועובדה זו גרמה לדחיפת התוכנית למיגון הדחפורים.

ב-1986 נכנסו לשירות דחפורי D9L ממוגנים. חלק מהם נמצאים עדיין בשירות פעיל, אך רובם הועברו לשירות מילואים ומחסני החירום.

בעת השהות ברצועת הביטחון בדרום לבנון (1982-2000) שימשו דחפורי הדי-9 לבניית מוצבים באזורים מסוכנים, פריצת צירים וניקוי זירות מטענים. על עבודתם הרבה והמסורה זכו מפעילי הדחפורים להערכה רבה.

דחפורי די-9 באינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, החל צה"ל בשימוש נרחב בדחפורים המשוריינים. הדחפורים יועדו לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ כלי רכב תקועים ואף סיוע ליחידות מובחרות בצה"ל בפעילות כנגד חמושים ומחבלים פלסטינים.[39]

דחפורי D9 משוריינים הורסים בית של מחבל ערבי ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.
דחפור D9R מחשף (תחת חיפוי של טנק) מטע עצי זית, ששימש כאתר שיגור פצצות מרגמה ורקטות קסאם אל שטח ישראל, במחנה הפליטים אל-בורייג' במרכז רצועת עזה.

ככל שהתגברה הלחימה, החלו הדחפורים להתלוות יותר ויותר לפעילות החי"ר והשריון בלב הערים ומחנות הפליטים הפלסטיניים. במסגרת פעילות זו הרסו הדחפורים בתים אשר בעליהם הוגדרו על ידי ישראל כמחבלים, בתים של מחבלים מתאבדים (בטענה שזה מרתיע מחבלים עתידיים מלבצע פיגוע בידיעה שבית משפחתם יהרס), מבנים ממולכדים במטעני חבלה ומוקשים מוסתרים (Booby traps) וכן מבנים של הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור הפלסטיניים, ששימשו לפעילות טרור. כמו כן הרסו הדחפורים מבנים במהלך הלחימה (כגון מבנים מהם בוצע ירי אל עבר כוחות צה"ל ואזרחים ישראלים), בין השאר במסגרת נוהל סיר לחץ בו כוחות צה"ל מכתרים מבוקשים בבתים, ואם הם לא נכנעים הדחפורים הורסים את הבתים עליהם.[7][40]

ריבוי המטענים ומארבי הירי, במיוחד סביב צירי התנועה, גרמו לחיל ההנדסה הקרבית לנקוט בפעולות חישוף נרחבות, בהן מבנים וצמחייה בהם יכולים חמושים פלסטינים להשתמש כמחסה או כעמדות ירי נהרסים, נעקרים ומושטחים. את עיקר פעולות החישוף ביצעו דחפורי D9 (רבות מהן ברצועת עזה) והדבר גרם לירידה חדה במטעני הצד והמארבים לאורך הצירים. הדחפורים שימשו גם לניקוי כבישים וצירים ממטעני גחון כבדים. בנוסף חישפו הדחפורים שטחים בצפון רצועת עזה כדי לאפשר לחיל האוויר הישראלי לזהות חוליות שיגור רקטות קסאם ולהשמידן בקלות. בפעולות אלה נגרם הרס רב לתשתיות הפלסטיניות ונהרסו הרבה בתים ומטעים, והן זכו לביקורת רבה מצד חוגי השמאל וארגונים דוגמת בצלם.

במבצעים הגדולים של צה"ל בשטחים, ממבצע חומת מגן ואילך, הדחפורים הממוגנים הפכו לחלק חשוב בתורת הלחימה הצה"לית עבור לוחמה בשטח בנוי ועימות נמוך עצימות, במקרים בהם האויב מתבצר היטב וממלכד את השטח. הדחפורים הכריעו את הקרב בג'נין (ראו בהמשך). במבצע קשת וענן (מאי 2004) ברפיח פעלו הדחפורים באופן נרחב בסילוק מטענים, פתיחת דרכים, יצירת חסימות עפר והריסת בתים תחת אש והיו אחד הגורמים המרכזיים לכך שהפעולה הסתיימה בלא אבידות לצה"ל. גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום (מילואים) שמפעיל דחפורי D9 משוריינים וכלי צמ"ה אחרים ברצועת עזה זכה לאות הצטיינות במעמד נשיא המדינה בשנת 2005.

דחפורי D9 פעלו בתדירות יומיומית בציר פילדלפי על מנת להרוס מנהרות הברחה וטרור, להרוס בתים שזוהו על ידי כוחות צה"ל כמשמשים לטרור (כגון בתים המשמשים כעמדות ירי או מסתור למנהרות), לפתוח צירים ולחשף צמחייה אשר הקשתה על איתור מטענים. לטענת ארגוני זכויות אדם הרסו הדחפורים אלפי בתים הנושקים לציר. אחד האירועים הבולטים בציר היה מותה של רייצ'ל קורי, פעילת ISM, שנהרגה על ידי דחפור D9R בתאונה אחרי שזו ניסתה לחסום את הדחפור.

גם אחרי הנסיגה מרצועת עזה דחפורי D9 פעלו ליד ולעתים אף בתוך שטח הרצועה. תפקידם היה הכשרת השטח בציר הוברס העוטף את הרצועה, ניקוי צמחייה המפריעה לראות סביב הגדר וניקוי זירות מטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים. בנוסף, שימש הדחפור כחומת מגן ניידת לצוותי ההנדסה והביצורים שפעלו בצירים אלו.

מספר מומחים צבאיים[41] טוענים כי ה-D9 המשוריין הוא אחד הגורמים המרכזיים האחראים למספר האבדות המועט יחסית שיש לצה"ל באינתיפאדה השנייה.

הקרב במחנה הפליטים בג'נין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002
דחפור D9N משוריין הורס מבנה ששימש לטרור במהלך הקרב בג'נין שהתחולל במבצע חומת מגן. הדחפורים המשוריינים הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל.
תצלום אווירי של מרכז מחנה הפליטים ג'נין שצילם צה"ל בתום הקרב. בצילום ניתן לראות את מרכז שכונת חאוואשין ש"גולח" ושוטח על ידי הדחפורים המשוריינים.

ה-D9 נכנס למרכז תשומת הלב הציבורית בעקבות הקרב במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע חומת מגן באפריל 2002. מחנה הפליטים ג'נין מולכד באלפי מטעני חבלה (הרבה מהם הוסוו כחפצים תמימים), ובו נתקלו כוחות צה"ל - שהורכבו בעיקר מחטיבת מילואים מספר 5, שייטת 13 וגדודי חי"ר - בהתנגדות הקשה ביותר. במהלך הקרב נגרמו לכוחות צה"ל אבדות כבדות ולמעשה היה זה השימוש ב-D9 שהכריע את הקרב.

בתחילה שימשו הדחפורים בעיקר לניקוי צירים ממטענים[42] ולפתיחת דלתות ממולכדות. הם פתחו צירים לכלי רכב משוריינים וכוחות חי"ר ולעתים אף הובילו מזון וציוד ללוחמים שבשטח בתוך הקבינות הענקיות והממוגנות שלהם. לאחר מארב קטלני שבו נהרגו 13 חיילי מילואים, הוחלט להיענות לדרישת הכוחות בשטח ולהשתמש בדחפורים להריסת בתים מהם זיהו כוחות צה"ל מקורות אש עוינת.

בעקבות ההתקדמות האיטית והאבדות פיתח אופק בוכריס, מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני, שיטה בטוחה יחסית להתקדמות הכוחות: דחפורי ה-D9 נעו ראשונים ופינו את הדרך ממטעני חבלה, וכן נגחו חורים בקירות בניינים על מנת שהחיילים יוכלו להיכנס בביטחה לתוך הבית, כאשר הם פורקים מהדלת האחורית של האכזרית (נגמ"ש כבד צה"לי).

"סא"ל בוכריס דבק בלחימה אגרסיבית... ושימוש נרחב בדחפורים. בגזרה שלו פותחה השיטה...דחפור נוגח בפינת בית ופוער בה חור, ואז מגיעה למקום "אכזרית" ופורקת חיילים לתוך הבית, כשהם מוגנים יחסית..."
"ומעתה, התקדמו כל הכוחות בשיטת בוכריס. החיילים נעו קדימה רק לאחר שדחפורי ענק ניקו את השטח ממטענים ובתוך כך גרפו עימם כל מה שנקרה בדרכם."

עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית - איך ניצחנו ולמה הפסדנו במלחמה עם הפלסטינים", עמ' 255 ו-257.

השפעתם של הדחפורים הייתה משמעותית בהכרעת הקרב: דחפור די-9 היה זה שהרג את מחמוד טוואלבה, ראש הג'יהאד האסלאמי ומפקד הכוחות הפלסטינים במחנה.[43] בנוסף, הרסו הדחפורים בתים תחת אש ובשיא הקרב "גילחו" הדחפורים את מרכז שכונת חאוואשין, בעקבות הערכות גורמי ביטחון ישראלים כי באזור היו מצויים רוב החמושים הפלסטינים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו הפלסטינים. יומיים לאחר מכן הוכרע הקרב ללא אבדות נוספות לחיילי צה"ל וללא אף דחפור D9 שנפגע.

ההיסטוריון הצבאי ד"ר יגיל הנקין סיכם את הכרעת הקרב וכתב:

בערבו של אותו יום,[44] החל צה"ל בהפעלה נרחבת של דחפורי ענק מסוג די-9, ששינו, במובנים רבים, את פני הקרב. הדחפורים, שהיו כמעט בלתי פגיעים לירי של הצלפים הפלסטינים ומטעני החבלה, פילסו דרך לכלי הרכב המשוריינים, והרסו בשיטתיות את הבניינים שמהם נורתה אש כבדה לעבר החיילים. השימוש בדחפורים במחנה הפליטים בג'נין גרם אולי לנזק סביבתי ניכר, אך נראה שלא תבע מחיר כבד בחיי אדם. למעשה, הוא זירז מאוד את כניעתם של המתבצרים וקירב את קץ הלחימה. המגזין טיים מתאר סצנה טיפוסית לימי הלחימה האחרונים בג'נין: "הדִי-9 הוריד קיר מבית; לוחמים המומים יצאו החוצה בידיים מורמות". ואמנם, מרבית הלוחמים הפלסטינים, שהיו חסרי אונים בפני העוצמה הדורסנית של הכלים ההנדסיים הכבדים, העדיפו למסור עצמם בידי צה"ל ולא להיקבר חיים.

מפעילי הדחפורים זכו לשבחים רבים מצד שאר הכוחות הלוחמים במחנה, כולל מלוחמי שייטת 13:

ברביעי בבוקר, הדובים הנפלאים מתחילים למחוק את המתחם הנגוע. הם ממש בקו הקדמי, יורים עליהם ומשליכים מטענים אבל ה'דובי' חסין, שום דבר לא יפגע בו. דובי אסף, דובי אמנון, דובי כורדי, הם נאבקו ביניהם מי יעשה את המשימה, כמו אנשי סיירת מובחרים.

ירון, מפקד צוות מילואים בשייטת 13, מצוטט בכתבה "עד עפר", ידיעות אחרונות, 10 במאי 2002

לדברי הפלסטינים אשר לחמו בג'נין השפעתם המורלית של הדחפורים וחוסר יכולתם לעצרם, לרבות באמצעות מטעני חבלה גדולים ורקטות נ"ט,[19] גרמו להם להיכנע. תאבת מרדאווי, מפקד בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סיפר בראיון מהכלא ל-CNN על החלטתו להיכנע:

הוא נכנע לבסוף כאשר כוחות החי"ר נעלמו ודחפורים משוריינים הופיעו. "הדחפור הענק הגיע, ואנחנו היינו בבתים הרוסים. לא היו חיילים או טנקים... לא היה שום דבר שיכולתי לעשות כנגד הדחפור הזה."

עדותו של תאבת מרדאווי, טרוריסט פלסטיני שנלחם בג'נין[45]

בכך הסתיים הקרב בניצחון ישראלי. במסמך פלסטיני שמתעד את הקרב בג'נין ותורגם מערבית לעברית על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור נכתב:

הכף שהכריעה את המערכה.
הנחישות של הלוחמים במערכה החזיקה עד השלב האחרון בו נותרו בכיס ההתנגדות האחרון במחנה מול כוחות ישראליים עדיפים באופן מובהק ומצוידים בדחפורים ממוגני ירי. ההחלטה על הכניעה התקבלה לאחר שהלוחמים ניהלו התיעצויות טלפוניות עם מנהיג החזבאללה חסן נסראללה, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי רמדאן שלח, הנהגות הארגונים ואישים פוליטיים מקרב ערביי ישראל. אחד מפעילי החמאס שלחם במחנה הפליטים ג'נין הודה, כי הדחפורים הממוגנים הישראליים היו אלה שהכריעו את המערכה שכן הלוחמים הפלסטינים לא הצליחו למצוא מענה יעיל לנטרלם. לדבריו, אפילו המטולים נגד טנקים ובהם מסוג RPG שהיו בידי הלוחמים הוכחו כלא יעילים נגד הדחפורים שהם בעלי מיגון אפקטיבי יותר אף משל הטנקים הישראליים. הוא סיפר, כי אבו ג'נדל, מראשי הלוחמים במחנה ירה פגז RPG לעבר אחד הדחפורים ואולם ללא כל השפעה.

מסמך פלסטיני שתרגם מרכז המידע למודיעין ולטרור[19]

הדחפורים הותירו הרס רב במחנה הפליטים (כ-140 בתים, לטענת ארגוני זכויות אדם) אשר עורר הד עולמי. לטענת ישראל, ההרס היה הכרחי בגלל כמות המטענים הרבה (מעל 15,000), שהוחבאו בחלקם בבתי אזרחים.

כנגד מפעילי ה-D9 נמתחה ביקורת על ההרס שהותירו במחנה, אף על פי שלדברי מפקד היחידה וחלק מהמפעילים הם נהגו באיפוק ונתנו תמיד אזהרה לפני שהחלו להרוס את הבית. את הדחפורים הפעילו חיילי מילואים מיחידת הצמ"ה של פיקוד המרכז. היחידה זכתה בצל"ש יחידתי מאלוף הפיקוד על תפקודה בקרב.[46]

דחפורי די-9 במבצע גשמי קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9R מבצע חישוף ואיתור מטעני חבלה בציר הוברס (גבול ישראל-רצועת עזה) בזמן מבצע גשמי קיץ.

בעקבות חטיפת גלעד שליט הוזנקו דחפורי D9 לגזרת רצועת עזה כדי לפתוח צירים לכוחות זרוע היבשה וכן כדי לחשף שטחים על מנת לאתר מטעני חבלה. בתחילת הפעילות נפגע אחד הדחפורים מטיל נ"ט ומפעיליו נפצעו. בעקבות התקרית החליטו בצה"ל להתקין במבצע בזק מיגון כלוב על רוב הדחפורים שנלחמו ברצועה. כוחות של חיל החימוש ירדו לשטח והתקינו את מיגון הכלוב על הדחפורים בתנאי שדה במחפורות שחפרו הדחפורים לעצמם.[14] תוך יממה מוגנו רוב הדחפורים בגזרה, ועל כך זכו מפתחי ומתקיני המיגון בפרס מפקד זרוע היבשה. הלחימה ברצועת עזה התפתחה למבצע גשמי קיץ. במהלך מבצע זה פרצה מלחמת לבנון השנייה ורבים מהדחפורים המשוריינים עם מיגון הכלוב הועברו לגזרת הצפון.

דחפורי די-9 במלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במלחמת לבנון השנייה
דחפורי D9N הורסים בונקר של חזבאללה ב"שמורות הטבע"

בתחילת מלחמת לבנון השנייה הרסו דחפורים את מוצבי החזבאללה והבונקרים שלהם בגבול ישראל-לבנון ומבני חזבאללה במרון א-ראס ובינת ג'בייל. הדחפורים פתחו צירי תנועה חשובים עבור הכוחות ובנו עמדות מגנן עבור טנקים. כמו כן, חילצו הדחפורים כלים וטנקים שנפגעו במהלך הלחימה. באחד המקרים חילץ מפעיל הדחפור תחת אש כבדה חייל מחטיבת גולני שנלכד תחת צריח של טנק שנפגע.[47] במקרה אחר פיקד מפעיל דחפור על מבצע חילוץ מורכב של שני טנקים וקיבל על כך צל"ש מח"ט.[48] הדחפורים הוכיחו עמידות רבה: באחד המקרים עלה הדחפור על מטען גחון של חצי טון חומר נפץ, אך יצא ללא פגע.[18] במקרה אחר, עלה דחפור על מטען של 200 ק"ג וניזוק קלות בלבד ללא פציעות לאנשי הצוות. חרף עמידותם הרבה, אחד הדחפורים של גדוד המח"ץ (605) נפגע מטיל נ"ט ושני אנשי צוותו נהרגו. כמו כן מירי טיל נ"ט על דחפור נוסף נהרג רס"ן נמרוד הלל,[49] קצין בפלוגת צמ"ה מגדוד ההנדסה 8173 (חטיבת מרכבות הפלדה), שעוטר בצל"ש רמטכ"ל לאחר מותו.[50] במהלך המלחמה הותקן בנוהל חרום מיגון כלוב על דחפורים רבים, מהלך שהחל עוד בזמן מבצע גשמי קיץ ברצועת עזה.

דחפור די-9 במבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי#חיל ההנדסה במבצע עופרת יצוקה

במבצע עופרת יצוקה נגד חמאס ברצועת עזה הובילו דחפורי ה-D9 את הכוחות ופתחו צירים לכוחות הנדסה, חי"ר ושריון תוך ספיגת כמות רבה של מטענים, מוקשי נ"ט, מוקשים נגד אדם, רקטות RPG-7 וטילי נ"ט. ברוב המקרים לא נגרם נזק משמעותי לכלי ואנשי הצוות לא נפגעו. במהלך המבצע לא נהרג אף מפעיל D9.

בנוסף לפתיחת צירים וניקוי זירות מטענים, הרסו דחפורי ה-D9 המשוריינים מאות מבנים ששימשו לטרור (רבים מהם מולכדו והכילו מטעני חבלה וחומרי נפץ), חממות ומנהרות תופת (בסך הכל הרס חיל ההנדסה כ-600 מבנים, חלקם באמצעות חומר נפץ אך רובם באמצעות דחפורים).[51] במבצע נטלו חלק פלוגות הצמ"ה של הגדודים הסדירים, אבירי הפלדה (צמ"ה עזה) וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד הדרום (גדוד מילואים).

במהלך המבצע הופעל מספר גדול של דחפורי "רעם השחר", דחפורים לא-מאוישים מדגם D9N המופעלים באמצעות שלט רחוק. לטענת קציני הנדסה, הדחפורים הלא-מאוישים ביצעו עבודה יוצאת מגדר הרגיל ומנעו סיכון חיי אדם. בעקבות הניסיון החיובי שנרכש במבצע מתכננים בזרוע היבשה להכפיל את מספר הדחפורים הלא-מאוישים שבשירות צה"ל.[30]

לוחמי הצמ"ה זכו להוקרה מראשי פיקוד הדרום יחד עם שאר לוחמי חיל ההנדסה הקרבית: רמ"ט פיקוד הדרום תא"ל הראל כנפו הודה "לחיילי המילואים של ההנדסה מתחום הצמ"ה שנכנסו לקרב ראשונים ויצאו אחרונים. אי אפשר לספור את כמות הפעילות של מערך ההנדסה, פעילות שבעיקרה נועדה להגן על כל היתר. חיל ההנדסה הוא החיל היחידי שפוצל לרמת המחלקה, וכולם התחננו לקבל הנדסה בכוח שלהם".[52]

דחפור די-9 בשריפה הגדולה בכרמל ב-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2010 פרצה בהר הכרמל שריפת יער גדולה. בין היתר, הפנה צה"ל גם דחפורים וכלי צמ"ה שינסו לבלום את השריפה.[53] פלסים ודחפורי D9 משוריינים פרצו דרכים לכבאיות על מנת שיוכלו להיכנס לעומק השטח, וסייעו בכיבוי האש.[54] בנוסף, גילחו דחפורי ה-D9 קווי צמחייה ועקרו עצים במטרה למנוע מהאש להתפשט.[55] כך למשל הצילו מפעילי הצמ"ה את מלון יערות הכרמל משריפה ברגע האחרון כאשר עקרו עצים בוערים ליד המלון עם דחפורי ה-D9.[55]

דחפור די-9 במבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן
דחפורי D9 משוריינים בטור שריון של חטיבה 401 עם טנקי מרכבה סימן 4מ, מבצע צוק איתן.
דחפור D9 משוריין עם מערכת התראה נגד טילים בזמן מבצע צוק איתן.

ב-8 ביולי 2014 פתח צה"ל במבצע צוק איתן ברצועת עזה בתגובה לירי מסיבי של פצמ"רים ורקטות ארטילריות על יישובי הדרום ועוטף עזה. ב-17 ביולי בעקבות פיגוע חדירה של מחבלים דרך מנהרה תת-קרקעית אל שטח ישראל שסוכל, החל צה"ל בתמרון קרקעי אל תוך רצועת עזה. אחת המטרות העיקריות של הכניסה הקרקעית הייתה לאתר, לחשוף ולהשמיד את כל מנהרות החדירה מרצועת עזה אל שטח ישראל, וחיל ההנדסה הקרבית נטל חלק מרכזי במאמצים אלו.

בתחילת המבצע, ב-8 ביולי, צוות דחפור D9 משוריין שכלל את המפקד סרן סלמאן חיחי ואת המפעיל רס"ל עוז עזרא[56][57] היה שותף בסיכול פיגוע חדירה מהים של הקומנדו הימי של חמאס שבוצע בחוף זיקים: הדחפור הסתער בנסיעה אל עבר המחבלים, ספג ירי נק"ל ורימונים מטווח 5 מטרים, המשיך בהסתערות ואז מפקד הדחפור הרג 2 מחבלים בירי מטווח קצר מתוך הכלי.[36] על כך קיבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל.[37][56]

עם תחילת הפעולה הקרקעית ב-17 ביולי דחפורי D9 נטלו חלק בתמרון הקרקעי כולל בפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים. הדחפורים הרסו מבנים רבים ששימשו לטרור (כגון מבנים שהיו ממולכדים או מבנים שהכילו פירי מנהרות ומחסני אמל"ח) והשתדלו לא לפגוע בבלתי מעורבים. בגלל היקף השימוש של חמאס ושאר ארגוני הטרור במבנים אזרחיים ופרטיים לצורכי טרור נאלצו הדחפורים להרוס בתים רבים ואף שכונות שלמות שהיו נגועות.[58] לדברי המפעילים:

"יש כמה שכונות שהפכנו לארגזי חול, אלו בתים שהרסנו רק לאחר שהתברר שחמאס משתמש בהם ופועל מהם ולא הייתה ברירה אחרת". לדבריו, היו מקומות שבהם לא ניתן להם אישור לפעול מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים: "כל העבודה שלנו נעשתה לאחר שהיה מודיעין וזיהוי. היו מקרים שבהם מצאנו במקום בעלי חיים ושחררנו אותם כדי לא לפגוע בהם".

עדות של מפעיל D9 בכתבה של עומרי אפרים, מפעילי ה-D-9: "הפכנו שכונות לארגזי חול", באתר ynet, 29 ביולי 2014.

במהלך הריסת תשתיות הטרור הרגו דחפורי ה-D9 המשוריינים מחבלים חמושים, כאשר הרסו מבני ומנהרות טרור על ראשי המחבלים שהתבצרו בהם (כולל במהלך הקרב הקשה בשג'אעיה).[59]

דחפורי D9 נטלו חלק גם באיתור וחישוף המנהרות. הם חישפו את השטחים מסביב לפירי הכניסה, בנו סביבם חומות מפגע מסוללות עפר ובכך סייעו לאבטחת הזירה, אליה נשלחו באגר E-349 ודרילרים שחפרו עד למנהרה עצמה ולוחמי יהל"ם שסרקו ומאוחר יותר השמידו את המנהרה.

במבצע זה לראשונה הצליחו המחבלים הפלסטינים להרוג מפעיל D9 אחרי 14 שנות לחימה. ב-27 ביולי, במהלך הקרב על חרבת אחזעה, חוליית נ"ט בת 10 מחבלים ירתה רקטת RPG על הדחפור, ומהפגיעה נהרג אחד מאנשי הצוות, סמ"ר משה דוינו, והשני נפצע קשה.[23] חוליית הנ"ט נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר של גדוד 603 מוטט עליה את המבנה והרג 8 מהמחבלים בחוליה, ו-2 המחבלים שנותרו נתפסו ונלקחו לחקירה.[60] על כך הוענק לצוות ה-D9 שהרס את המבנה והרג את המחבלים צל"ש מפקד אוגדה.[61][62]

ב-30 ביולי פגע טיל נ"ט נוסף בדחפור D9 ופצע קל שני חיילים.[63][64] במקרה אחר דחפור עלה בלהבות אחרי שנפל עליו עמוד חשמל עם שנאי מלא בשמן שהתלקח, המפעיל והמפקד נחלצו מהלהבות אך נפצעו קשה מכוויות.[65]

עדות לחשיבות שנטלו כלי הצמ"ה במהלך המבצע, ודחפורי ה-D9 בפרט, התבטאה גם בעיטורים וציונים לשבח: צל"ש הרמטכ"ל הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז, על פעילותו לאורך כל המבצע, ובפרט נגד מנהרות הטרור[66] ובנוסף קיבלו שני מפעילי D9 צל"ש מפקד אוגדה,[61][62] קצין צמ"ה קיבל אות הצטיינות מטעם הרמטכ"ל[37][56] ומפעיל צמ"ה במילואים קיבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל.[67][68][38]

פעילות ציבורית נגד קטרפילר בשל שימוש צה"ל ב-D9[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייצ'ל קורי מפגינה מול דחפורי D9 שמבצעים חישוף בציר פילדלפי.

השימוש של צה"ל בדחפור לשם הריסת בתים של פלסטינים ובניית גדר ההפרדה, כמו גם מותה של רייצ'ל קורי מפגיעה של D9, הביאו לקריאות לחרם נגד חברת קטרפילר שנתמכו בידי ארגוני שמאל בהם גוש שלום, הוועד נגד הריסת בתים ו-Jewish Voice For Peace. בנוסף, דרשו מספר תנועות שמאל רדיקלי, ארגוני זכויות אדם וקבוצות פרו-פלסטיניות מקטרפילר שתפסיק לאלתר את מכירת הציוד וחלקי החילוף לישראל שמשמשים את ישראל ללחימה בפלסטינים.[69]

הנהלת חברת קטרפילר - שמוכרת לצה"ל דחפורים וציוד במסגרת סיוע החוץ האמריקני לישראל - סירבה מכל וכל ודחתה את הדרישה להפסיק למכור ציוד לישראל. עמדתה של קטרפילר הייתה שגם היא "...מודאגת מהמצב הפוליטי הקשה במזרח התיכון" אך היא לא עוסקת בפוליטיקה וכן ש"אין לה את האמצעים או את הזכות להשגיח כיצד משתמשים בציוד שלה". למרות ההפגנות והחרמות כנגדה, רווחיה של קטרפילר רק גדלו. כמו כן, בעקבות הצלחת דחפורי הדי-9 ביהודה ושומרון, החלה קטרפילר לספק דחפורי די-9 גם לצבא האמריקני, כאשר ישראל מוכרת לאמריקנים חבילות מיגון. ב-14 באפריל 2005, דחתה מועצת בעלי המניות של קטרפילר הצעת החלטה הקוראת להפסיק למכור דחפורים וציוד לישראל. ההצעה, שהועלתה בידי ארגוני שמאל קיצוניים ומספר כנסיות נוצריות, זכתה לתמיכה של 3% בלבד.[70]

ב-2006 החליטה הכנסייה האנגליקנית למשוך את השקעותיה בחברה במחאה על השימוש של צה"ל במוצרי החברה להריסת בתים ולבניית גדר ההפרדה.[71]

באוקטובר 2010 פורסם שעסקה למכירת כמה עשרות דחפורי D9 לישראל הושעתה, כנראה בשל המשפט המתנהל בישראל בו תובעת משפחתה של קורי את ישראל ואת החברה.[72] משרד הביטחון הכחיש את הפרסום ואמר שהמכירות מעולם לא הוקפאו. ב-2012 החלו להגיע לצה"ל דחפורי D9T חדשים ומשוכללים יותר עם מיגון משופר.[73]

הוריה של רייצ'ל קורי הגישו תביעות משפטיות כנגד משרד הביטחון וקטרפילר בארצות הברית וישראל, אך כולן נידחו. באוגוסט 2012 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה שהגישה המשפחה בישראל וקבע שמותה של קורי היה תאונה שנבעה בין השאר מראות מוגבלת עקב השריון הכבד של הדחפור והחלונות הקטנים בתא המפעיל, ומרשלנותם של קורי ופעילי ה-ISM שסיכנו את עצמם ביודעין.[74][75][76] ב-2015 דחה בית המשפט העליון את ערעורה של משפחת קורי בנושא נסיבות מותה.[77]

לעומת זאת, הכוחות המזוינים של ארצות הברית התרשמו מיעילות ה-D9 ביהודה ושומרון וב-2003 רכשו מישראל מספר דחפורי D9R וערכות מיגון של תע"א לקראת המלחמה בעיראק. לפי מסמכים של חיל הנחתים האמריקאי, הדחפורים זכו לחוות דעת חיוביות ביותר מהחיילים שנעזרו בהם.[78]

D9 בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור D9R משוריין בשירות חיל הנחתים האמריקני.

ביצועיו של דחפור ה-D9 בשירות צה"ל, בו התגלה ככלי בעל יכולת הריסה גדולה שלא ניתן לעצירה, הפכו את המילה "D9" בישראל לשם נרדף לבולדוזר, גם בשימוש המטאפורי ככלי יעיל ואפקטיבי שיכול להזיז דברים תקועים ולפתור בכוח מקרים מסובכים. בכתבות בתקשורת שנעשו על ה-D9 ומפעיליו הרבו הכתבות לציין את הניגוד שבין כושר ההרס והעוצמה של ה-D9 לכינוי החביב שקיבל בצה"ל "דובי".

בפרט, בעקבות הקרב בג'נין (2002) במבצע חומת מגן הפך ה-D9 לאחד הכלים המרכזיים של צה"ל ללוחמה בטרור והמוניטין שזכה לו בשימוש זה הביא רבים בציבור לקרוא להפעלה מסיבית של דחפורי D9 בעימותים עם הפלסטינים כדי להכריע את הטרור. כך למשל אמר חבר הכנסת רוברט אילטוב מישראל ביתנו ב-2006: "החמאס, על כל זרועותיו, שם לו למטרה להשמיד את ישראל. את התשובה למיגור הטרור מצא שרון כששלח D-9 לג'נין. עתה צריך צה"ל להכניס לעזה D-9."

מנגד, ההרסנות של ה-D9 והשימוש בו להריסת מבנים עד היסוד והפיכתם למשטח עפר, הכניסו לציבוריות את הביטוי "לעלות עליו עם D9" כמטאפורה להריסה עד היסוד של מבנה או מערכת שנתפשים כפגומים, לשם הקמתם מחדש. הריסת בתי דריינוף בבית אל ב-29 ביולי 2015, בעקבות פסיקת בג"ץ, הובילה את ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) למטפורה "על בג"ץ צריך להרים כף של טרקטור D-9, ואנחנו כמערכת מחוקקת, נדאג לרסן את השלטון המשפטי במדינה, את הזנב שמכשכש בכלב".[79] ב-13 באוגוסט 2015 פרסם "מעריב השבוע" קריקטורה של אורי פינק ובה מצויר דחפור D9R משוריין בחנייה של שרת המשפטים איילת שקד לעומת המכוניות הרגילות והאחידות של שאר הבכירים במשרד המשפטים, דימוי המתכתב עם דבריו של חברה לסיעה ח"כ מוטי יוגב על בג"ץ, הביקורת שמתחה שקד על בג"ץ ורצונה לערוך רפורמות משמעותיות במערכת המשפט.[80]

בקרב השמאל הרדיקלי והפלסטינים הפך ה-D9 לשם נרדף להרסנות של צה"ל ומדינת ישראל בשטחי יהודה, שומרון ועזה. בקרב השמאל הרדיקלי נקרא ה-D9 הצה"לי בכינוי "Killdozer" (הלחם בסיסים של הורג + בולדוזר), כשם סרט קולנוע שבו כיכב דחפור קטרפילר די-9 רדוף-שדים שהחל לקטול פועלים באתר בנייה.

תמונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הדובים: דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל חונים בגוש עציון. ניתן לראות 3 מצבים של ה"סכין": בדחפור השמאלי הכף צבועה בירוק-זית צה"לי, בדחפור שבמרכז הכף מכוסה בחלודה ואילו בדחפור הימני הכף מבריקה בגוון מתכתי אחרי ששויפה בעבודות עפר אינטנסיביות, שהסירו את הצבע הצה"לי ואת החלודה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע על הדחפור האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ די-9 נהגה בעברית כמו באנגלית: דִי-נַיין
  2. ^ חנן גרינברג, דחפור הדי-9 - "הכלי האולטימטיבי נגד מטענים", באתר ynet, 19 בינואר 2004
  3. ^ ידיעה על הסבת D9 לדחפור חילוץ, תמונות של חילוצים באמצעות D9 (פורום צבא וביטחון בפרש).
  4. ^ תמונות של דחפור D9N צה"לי מחלץ דחפור D9R צה"לי שהתהפך, אשכול תאונות טנקים ורק"מ, פורום צבא וביטחון, פרש.
  5. ^ גילי כהן, דחפורי די-9 יוסבו לחילוץ רק"מ מעזה, במחנה
  6. ^ 6.0 6.1 רעם ראש-האי, פנו דרך, "ביבשה" - ביטאון זרוע היבשה
  7. ^ 7.0 7.1 סמואל מ. כץ, The Ghost Warriors: Inside Israel's Undercover War Against Suicide Terrorism,‏ מבואה מהספר בגוגל ספרים.
  8. ^ ראו למשל תמונה זו, 11 באוגוסט 2014.
  9. ^ כוחות כיבוי אש גדולים הנעזרים בכבאים ממרכז הארץ, במטוסים ובדחפורים פועלים בשריפה באזור נחל עוז שבנגב, HNN, ‏ 13 ביוני 2008(הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  10. ^ ארבעה דחפורי D9 צה"ליים נטלו חלק בכיבוי השריפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010 (לידיעה באתר דובר צה"ל)
  11. ^ יואב זיתון, חשד למטען: פיצוץ בגבול סוריה, ליד כוח צה"ל, באתר ynet, 6 בדצמבר 2013,
    יואב זיתון, רועי קייס ואחיה ראב"ד, מטען על כוח בגבול הצפון; צה"ל ירה ללבנון, באתר ynet, 4 בינואר 2016.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 מיכאל מס ואדם אובראיין, Doobi - D9 Variants,‏ הוצאת Desert Eagle Publishing,‏ 2013.
  13. ^ 13.0 13.1 רעם ראש-האי, מצטיינים ביבשה (פסקת "טכנולוגיה"), אתר זרוע היבשה
  14. ^ 14.0 14.1 אמיר בוחבוט, ה"פטנט" שהציל את חיי לוחמי ההנדסה, באתר nrg‏, 8 בפברואר 2007 (כתבה ו סרט וידאו)
  15. ^ 15.0 15.1 ירדן אלעזר, ‏די־9 משופר בדרך ללוחמים, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2012 (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  16. ^ שי לוי, ‏הדובי הזועם של צה"ל: דחפור D9, מבט מבפנים, באתר ‏mako‏‏, ‏11 במרץ 2012‏
  17. ^ Miracle on the Gaza border - IDF D9 armored bulldozer rolls over an explosive planted by terrorists at the security fence, escapes blast unscathed, ערוץ 7 - Israel National News,‏ 8 באפריל 2016 (באנגלית).
  18. ^ 18.0 18.1 אמיר בוחבוטחיזבאללה הכין הפתעות לצה"ל, באתר nrg‏, 18 ביולי 2006. ה-D9 שרד מטען של 500 ק"ג בזכות עבודה נכונה של המפעיל, והודות למיגונו הכבד של הדחפור, וכן בשל העובדה שהגחון שלו גבוה יותר מאלו של טנקי מרכבה לדוגמה, שדי היה במטעני גחון של 150–200 ק"ג כדי להשמידם.
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 הכף שהכריעה את המערכה, מרכז המידע למודיעין ולטרור (המרכז למורשת המודיעין), תמונת מראה בארכיון האינטרנט מדצמבר 2003. אוחזר ב-31 במרץ 2016.(הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  20. ^ BAE LROD Cage Armor באתר defenseindustrydaily.com.
  21. ^ הלוחמים שבחזית המאבק במנהרות - כתבת וידאו על לוחמי חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן, mako-חדשות 2, 1 באוגוסט 2014.
  22. ^ קובץ וידאו עדותו של בועז פורת, מפעיל הדחפור שנפגע בזרעית, ערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  23. ^ 23.0 23.1 לוחם הנדסה ו-4 חיילים נוספים נהרגו באזור הרצועה, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014
  24. ^ חגי הוברמן, "מתי הציבור יבין שברצועה יש מלחמה לכל דבר?", אתר קטיף.נט: "דחפור די-9 נכנס לשטח לבצע חישוף ... עד כה, השבח לאל, לא היו הרוגים ממפעילי הדחפורים. ... [רקטות נ"ט תקניות] חדרו אפילו את המיגון המאסיבי ביותר, שאין מאסיבי ממנו, של הדחפורים."
  25. ^ "ספר השיאים של גינס", 2014, עמודים 162–163
  26. ^ ידיעה בישראל היום, 3 בינואר 2014
  27. ^ בכלי התקשורת הזרה הוא מכונה בטעות "Black Thunder", כנראה עקב בלבול בין השם העברי "רעם השחר" ל"רעם שחור".
  28. ^ פליקס פריש, פיצוץ של יחידה, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2005
  29. ^ רועי כספי, דחפור D-9 בשלט רחוק, אתר זרוע היבשה, 17 בדצמבר 2008
  30. ^ 30.0 30.1 יעקב כץ, 'Black Thunder' unmanned dozers to play greater role in IDF, ג'רוזלם פוסט, 30 במרץ 2009 (הקישור אינו פעיל, 10.8.2012)
  31. ^ IAI's Ramta Introduces UGVs for Heavy Engineering Work, אתר Defense-Update
  32. ^ פנדה, הדור החדש של D9 נשלט מרחוק, מידע ותמונות בפורום צבא וביטחון בפרש, 6 בספטמבר 2017.
  33. ^ 33.0 33.1 שי לוי, ‏שנה למבצע: מה התחדש בהכשרות חיל ההנדסה?, באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוגוסט 2015‏.
  34. ^ צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, עד עפר, ידיעות אחרונות, 10 במאי 2002.
  35. ^ נעם ויטמן, ‏הדובים התעוררו: לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה התאמנו בלוחמה לילית, באתר צה"ל, 17 ביוני 2013: "באימון תורגלו גם אימוני בסיס בחי"ר וקליעה, היות שצוות הצמ"ה הם קודם כל לוחמים שצריכים לשמור על כשירותם." (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  36. ^ 36.0 36.1 יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2014.
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 גילי קופר ונטע לוי, ‏אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל, 29 במרץ 2015 - סרן סלמאן חיחי. (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017).
  38. ^ 38.0 38.1 קובץ וידאו עדות של חיים תמם מקבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל במבצע צוק איתן, עמותת חיל ההנדסה ביוטיוב.
  39. ^ כך, למשל סייע דחפור D9 לימ"מ בהריגת חוליית מחבלים שהתבצרה בבית בטייבה ב-3 במרץ 2000.
  40. ^ למשל, באחד המקרים נהרג באסל קוואסמה, בכיר בחמאס, אחרי שדחפור די-9 מוטט עליו את הבית בו התבצר. (ראו באיתי אשר, ראש החמאס בחברון שרד שבועיים בתפקיד, באתר nrg‏, 23 בספטמבר 2003) במקרה אחר הרס דחפור די-9 את הבית בו התבצרו קייס עדואן, מתכנן הפיגוע במלון פארק ("טבח ליל הסדר"), ועוד כ-5 מחבלים, במהלך מבצע חומת מגן.
  41. ^ כגון מרטין ון קרפלד ויגיל הנקין (Urban Warfare and the Lessons of Jenin).
  42. ^ מאט ריס, הקרב בג'נין, מגזין טיים.
    בכתבה מתוארת פתיחת ציר בעיר ג'נין בה תיעד קצין הנדסה קרבית כ-124 מטענים שהופעלו והתפוצצו (ללא נזק) על הדחפור המשוריין.
  43. ^ מאט ריס, הקרב בג'נין, מגזין טיים. המומחה הצבאי דיוויד הולי קבע שטוואלבה נהרג אחרי ש-D9 מוטט עליו קיר, כאשר טוואלבה ניסה להטמין מטען חבלה.
  44. ^ ה-9 באפריל 2002, בו נפלו 13 חיילים במארב הקטלני.
  45. ^ ראיון עם תאבת מרדאווי, שנלחם בג'נין, 23 באפריל 2002, CNN (דרך ארכיון האינטרנט)
  46. ^ תאריך: 5.6.2002 . צל"ש: אלוף פיקוד יצחק איתן. פרטים: במהלך מבצע חומת מגן ביצעה יחידת הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) פעולות רבות במחנה ג'נין תחת אש וסייע להכרעה בקרב. היחידה הפעילה דחפורי D9. על פעולותה במחנה ג'נין זכתה היחידה בצל"ש אלוף הפיקוד. אתר הגבורה
  47. ^ אמיר בוחבוט, מכסחי המטענים מעבר לקווי האויב, באתר nrg‏, 31 ביולי 2006
  48. ^ ראיון עם אושרי סיבוני, מפעיל ה-D9 שחילץ 2 טנקים תחת אש ‏חדשות 10, חילוץ תחת אש, באתר nana10‏, 10 באוגוסט 2006,
    סמ"ר אושרי סיבוני - צל"ש מח"ט, באתר הגבורה, אתר הגבורה,
    רועי עמוס, עליתי לקו הרכס, למרות הירי, וגררתי את הטנקים החוצה, באתר הגבורה, במחנה/אתר הגבורה, 5 ביולי 2012.
  49. ^ נמרוד הלל באתר יזכור של משרד הביטחון.
  50. ^ נמרוד הלל, באתר הגבורה באתר הגבורה
  51. ^ כתבה מתוך ישראל היום, צוטטה באתר חיל ההנדסה.
  52. ^ רועי כספי, מוקירים את המוהנדסים, אתר זרוע היבשה
  53. ^ שריפת הענק בכרמל: אלפי חיילים פועלים במוקד האסון, אתר דובר צה"ל, 3 בדצמבר 2010
  54. ^ חנן גרינברג, חיילי הנדסה: בעזה הובלנו טנקים, בכרמל כבאיות, באתר ynet, 6 בדצמבר 2010
  55. ^ 55.0 55.1 אלעד שפינדל, כן דובים ולא יער, במחנה, 9 בדצמבר 2010
  56. ^ 56.0 56.1 56.2 קטע קול חנוך דאום מראיין את סרן סלמאן חיחי, שזכה לאות הצטיינות על סיכול הפיגוע, באתר SoundCloud של רדיו תל אביב.
  57. ^ יאן מאיר, ‏לא נחים לרגע: הכירו את חתולי הפלדה, באתר צה"ל, 20 במרץ 2015. (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  58. ^ כלומר: כמעט כל המבנים בשכונה שימשו לטרור.
  59. ^ ב. ניסני, ‏פרטים על הקרב בשג'עייה נחשפים: "דרסנו מחבלים עם טנקים", באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2014.
  60. ^ לילך שובל, תחת הפגזה: תחנת הכוח בעזה הושבתה, ישראל היום, 29 ביולי 2014.
    ציטוט: "סמ"ר משה נהרג כאשר כעשרה מחבלים ירו טיל אר.פי.ג'י לעבר דחפור D9 צה"לי. הכלי הצה"לי נפגע ובעקבות זאת נהרג חייל מחיל ההנדסה. החוליה שירתה את טיל הנ"ט נכנסה לבית סמוך, ואחד הדחפורים הפיל את הבית על המחבלים והרג שמונה מהם. שניים נוספים נתפסו על ידי חטיבת גבעתי."
  61. ^ 61.0 61.1 צל"שי צוק איתן - סמ"ר תמיר אסולין וסמל אדיר עובדיה.
  62. ^ 62.0 62.1 שירה מאירי, "עד שהמוות לא קרוב אליך – אתה לא יודע כמה זה קשה", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 21 במאי 2015,
    שירה מאירי, "יש פה משהו. המקום הזה לא בטוח", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 12 בפברואר 2015.
  63. ^ בצל החלון ההומניטרי: יירוטים בנתיבות, אשדוד ואשקלון; תקיפות באזור חאן יונס, נענע10, 30 ביולי 2014.
    ציטוט: "עוד נמסר שכוח של גדוד הנדסה בתוך צוות קרב חטיבתי של גבעתי ספג פגיעה של טיל נ"ט בדחפור D9. שני חיילים נפצעו קל מרסיסים."
  64. ^ דיווח: 15 הרוגים בשוק בסג'עייה, mako-חדשות 2, 30 ביולי 2014.
  65. ^ הדחפור על באש: קפצו דרך הלהבות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014.
  66. ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
  67. ^ חדשות 2, ‏צל"ש ללוחמים: "אתם הצוק האיתן של מדינת ישראל", באתר ‏mako‏‏, ‏2 בפברואר 2015‏ - רס"ם חיים תמם.
  68. ^ קובץ וידאו רס"מ חיים תמם - אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, באתר הגבורה.
  69. ^ הדרישה, באתר אינדימדיה ישראל
  70. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏נצחון במערכה: רוב מוחץ בין בעלי מניות קאטרפילר למכירת דחפורים לישראל, באתר גלובס, 14 באפריל 2005
  71. ^ חגית קלימן, לונדון, הכנסיה האנגליקנית: חרם על חברות שמרוויחות מהכיבוש, באתר ynet, 7 בפברואר 2006
  72. ^ למה מתעכבת עסקת ה-D9 לישראל? חדשות ערוץ 2, 25 באוקטובר 2010(הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017)
  73. ^ גיל רונן, D-9 Bulldozers En Route to IDF, Sale 'Never Frozen', ערוץ 7 INN,‏ 3 בינואר 2012 (באנגלית)
  74. ^ אחיה ראב"ד, אין פיצוי: "רייצ'ל קורי הביאה התאונה על עצמה" באתר ynet,‏ 28 באוגוסט 2012
  75. ^ המחוזי דחה תביעת הורי רייצ'ל קורל, רשת ב', 28 באוגוסט 2012
  76. ^ אורנית עצר, בית המשפט: צה"ל לא אשם במות רייצ'ל קורי, ערוץ 7, 28 באוגוסט 2012
  77. ^ ע"א 6982/12 עזבון המנוחה רייצ'ל קורי ואחרים נגד מדינת ישראל, ניתן ב-12 בפברואר 2015
  78. ^ Field Report: Marine Corps Systems Command Liaison Team, Central Iraq, 20 April to 25 April 2003 - מסמך DOC
  79. ^ איתמר אייכנר וטובה צימוקי, ח"כ יוגב מהבית היהודי: להרים את כף הדחפור על בג"ץ, באתר ynet, 29 ביולי 2015
    זאב קםח"כ יוגב: "לעלות על בג"ץ עם טרקטור D9", באתר nrg‏, 29 ביולי 2015,
    ח"כ יוגב במליאת הכנסת: באגרסיביות ושרלטנות שיפוטית לוקחת הרשות השופטת את ההגה ההובלה, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015.
  80. ^ הקריקטורה "יש דין ויש D9" מתוך דף הפייסבוק הרשמי של מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2015.



ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg