שלווה (תחושה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה מנגנת במנדולינה בשלווה. ציור מלפני שנת 1943
שלווה בצהרי היום. ציור משנת 1898

שלווה היא מצב נפשי של רוגע ללא אי-שקט, התרגשות, או הפרעות[1]. זהו מצב שבו האדם חסר דאגות או מתחים.

גורמים המעודדים יצירה של תחושת שלווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם הממוצע יכול לחוש שלווה בקלות במצב של מנוחה, אך תחושה זו יכולה להתקיים גם במצבי תודעה בעלי רמת עוררות גבוהה יותר. לעתים ההתמקדות בדבר מה חיצוני או אף פנימי, כמו נשימה, יכולה להיות מרגיעה כשלעצמה. הצבע תכלת מקושר לתחושת השלווה.

ניתן לתרגל ולשפר את היכול של האדם לחוש בשלווה[2] . על פי רוב נדרשת תודעה מאומנת כדי להישאר במצב של שלווה גם כנגד מספר גבוהה של גירויים שונים והסחות דעת. הסחות דעת רגשיות עלולות להיות מאתגרות במיוחד בהקשר זה. הרגשות השליליים הם האתגר הכי גדול לאדם המנסה להגיע לשלווה עמוקה ומתמשכת. קימות מספר דיסציפלינות המיועדות לקדם ולפתח את היכולת לחוש בשלווה. כמו למשל תפילה, יוגה, אימון הרפיה, אימון נשימתי, מדיטציה

שלווה וקשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קבט-זין קובע כי "ריכוז הוא אבן היסוד של אימון הקשיבות. הקשיבות שלך תהיה עמידה ככל שהמוח שלך יהיה רגוע ויציב. בלי השלווה פני השטח של מראת הקשיביות יהיו מחוספסים באופן שלא יאפשר להם לשקף דברים באופן מדויק."[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Calm – Definition of Calm by Merriam-Webster". 
  2. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-May 13, 2011. בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2009. 
  3. ^ "Quotes About Calmness".