מבוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-face-embarrassed.svg

מבוכה היא מצב רגשי של מוטרדות מסוימת ואי־נוחות, שאדם עשוי לחוות כאשר נראה לו שאחרים שופטים או עלולים לשפוט אותו (או את אדם אחר) על חלק בגופו או באישיותו שנחשף אליהם, או על פעולה חברתית או מקצועית בלתי מקובלת שלו (או של אדם אחר) שאותם אחרים היו עדים לה. לעיתים מעורבת בכך גם פגיעה בכבוד או ביושרה של האדם שמרגיש מבוכה. יש המגדירים מבוכה כסוג של חרדה עקב התנהגות שאינה מקובלת בחברה; סיבת המבוכה אינה ידועה, לכן זוהי חרדה ולא פחד ספציפי[1].

תחושת מבוכה דומה במידה מסוימת לבושה, אך הן נבדלות בכך שבושה נגרמת לעיתים קרובות בעקבות מעשה לא מקובל מבחינה מוסרית (ולכן קשורה לאשמה) בעוד מבוכה נגרמת בהקשר חברתי; בנוסף, בושה עשויה להיגרם גם בשל מעשה שבוצע וידוע רק לאדם עצמו; לבסוף, בושה היא לרוב רגש עוצמתי וקשה יותר מאשר מבוכה.

מצבים אפשריים בהם האדם נבוך בעקבות פעולה שביצע, עשויים להיות למשל מצבים בהם הוא נתפס בשקר שאמר או בטעות שביצע, או כאשר אחרים נחשפים לפעולות גופניות שביצע כגון נפיחה. בתרבויות רבות, מצב בו אדם נתפס בטעות כאשר אינו לבוש כהלכה או ערום בחלקו עשוי להביא למבוכה רבה. גם פעולות של אחרים עשויות לגרום מבוכה לפרט, למשל כאשר הפרט מגלה שהוא נושא לרכילות בשיחה המתקיימת בקבוצה חברתית, או כאשר אחר מעיר לו בזלזול בפני אחרים על התנהגותו או הופעתו.

יש הבעות פנים ומחוות גוף אופייניות המופיעות תמיד ומזוהות ללא קשר לתרבות עם מבוכה[2]. תגובת המבוכה מתחילה כחצי שנייה לאחר שהאדם "נתפס בקלקלתו". היא כוללת הסטת מבט למטה ואז לצדדים, "חיוך" מיוחד השונה מההבעה הידידותית בכך שמעורב בו רק שריר אחד (הזיגומטיקוס) המעלה את זוויות הפה כלפי מעלה כששאר המחצית התחתונה של הפנים קפואה ומכווצת. אחר כך מורכן הראש למטה ועמו נשמטות הכתפיים, בשלב זה מופיעה לעיתים קרובות נגיעה של היד בפנים. ילדים בגיל שנתיים כבר מבצעים את רצף הפעולות השלם הזה כשהם נדרשים, למשל, להופיע בפני זרים.

לא רק מחוות המבוכה אוניברסליות אלא גם הפענוח שלהן. אנשים מתרבויות שונות זיהו נכון מבוכה אצל בני עמים רחוקים. התרבות משפיעה בהחלט על הסיטואציות שיפעילו את המבוכה אבל לא על דרך ההבעה שלה. הסומק אינו חלק מהותי של תצוגת המבוכה: הפנים מאדימות כ־15 עד 20 שניות מתחילת האירוע ואילו רצף המחוות הטיפוסי אורך כחמש שניות בלבד.[דרוש מקור]

נראה כי למבוכה יש תפקיד חברתי חשוב בשיקוף והגדרת גבולות לגבי האופן בו רצוי שיתנהלו קשרים חברתיים, בהתאם לנורמות המקובלות בכל חברה ותרבות[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Teichman, 1973
  2. ^ Dacher Keltner, Embarrassment: Its Distinct Form and Appeasement Functions, 1997. Psychological Bulletin. Vol 122. No, 3, 250-270
  3. ^ Purshouse, L. (2001), Embarrassment: A Philosophical Analysis, Philosophy, 76: 515-540