געגוע
_-_Google_Art_Project.jpg)
געגוע הוא רגש המורגש כאשר קיימת תחושת נוסטלגיה, כמיהה או תשוקה לאדם, לרעיון, או לזיכרון מסוים, אשר לא נמצא בסביבת המרגיש. זוהי תחושת בדידות ועצבות הנובעת מרצון להיות בקרבתו של דבר-מה או מאן דהוא.[1] הגעגוע מובע במספר דרכים, בהן בשירה ובספרות, והוא מלווה בתחושת חיסרון או אובדן.
היבטים פסיכולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגעגוע נתפס במחקר הפסיכולוגי כרגש חברתי, אשר נוצר בעקבות זיכרונות נעימים מהעבר המלווים בכמיהה. הוא מתעורר בעקבות גירויים חיצוניים או מצבים פנימיים ויכול לעלות במגוון רחב של סיטואציות, כולל תחושת איום קיומי, בדידות, שעמום או קור פיזי. אף שמדובר ברגש שמעורבים בו עצב ותחושת אובדן, לגעגוע יש תפקידים אדפטיביים, הוא מחזק את תחושת המשמעות בחיים, תורם לתחושת קשר חברתי ומעודד התנהגות פרו-חברתית. מעבר לכך, הגעגוע מסייע בשמירה על איזון רגשי וגופני, מפחית תגובות הגנתיות, מגביר תחושת ערך עצמי ומסייע בהתמודדות עם חוויות של ריחוק, דחק או חוסר.[2] מחקרים נוספים מצביעים על כך שהגעגוע עשוי להתבטא לא רק בתחושות פנימיות, אלא גם בהתנהגויות בין אישיות. הוא מעודד קרבה פיזית בין אנשים, מגביר נטייה לבקש עזרה ולחשוף רגשות ואף עשוי לעבור מאדם אחד לאחר באמצעות שיתוף של חוויות רגשיות. היבט נוסף הוא געגוע רומנטי, אשר נחקר כרגש שמחזק מחויבות ושביעות רצון בזוגיות.[3]
געגוע בתרבויות ושפות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות מילים שדומות במשמעותן למושג ״געגוע״ בשפות אחרות, אך אינן תואמות באופן מלא את פירושו הרגשי כפי שהוא מוגדר בעברית. לדוגמה, המילה Sehnsucht בגרמנית מתייחסת למחשבות ורגשות כלפי משהו חסר בחיים אשר היה הופך אותם לשלמים.[4] בפורטוגזית, המילה Saudade היא מורכבת, עוצמתית ובעלת משמעות תרבותית עמוקה. היא מתארת רגשות חזקים ומעורבים עקב אובדן של מישהו או משהו יקר ערך, וגם זיכרון של חוויה נעימה שכעת רחוקה.[5] המושג Nostalgia (בעברית ״נוסטלגיה״) נטבע במאה ה-17 על ידי סטודנט שווייצרי לרפואה, לתיאור תחושת הכמיהה העזה לשוב הביתה שחשו חיילים, סטודנטים ומשרתים שנשלחו למדינות אחרות. כיום, המושג מתאר תחושה סנטימנטלית כלפי אירועי עבר חיוביים ולעיתים גם רצון לחזור אליהם.[6] באנגלית, המילים Yearning ו-Longing מתארות משאלה עזה למשהו שאינו בהישג יד.[7][8]
געגוע בעידן הדיגיטלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעידן הדיגיטלי מופעים של געגוע מקבלים ביטוי חדש. התיעוד המתמשך של תמונות, שיחות והתכתבויות מאפשר נוכחות מתמדת של זיכרונות מהעבר, ולעיתים מקשה על תהליך השכחה. במצבים אלו, הגעגוע אינו רק תגובה להיעדר ממשי, אלא גם תולדה של הצפה חוזרת ונשנית של תכנים רגשיים המנציחים קשרים, חוויות ודמויות שכבר אינן נוכחות בפועל. היכולת לשחזר רגעים אינטימיים באמצעים טכנולוגיים עלולה להעצים את הגעגוע ואף להפריע לתהליכי עיבוד רגשי. עם זאת, תיעוד זה עשוי גם להעניק נחמה, לספק תחושת המשכיות ולשמר זיכרונות בעלי משמעות אישית או קולקטיבית.[9]
הגעגוע לירושלים וארץ ישראל בעם היהודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעם היהודי, הגעגוע לירושלים ולארץ ישראל הפך לאבן יסוד בתרבות, במסורת וביצירה הספרותית. הגעגוע לירושלים ולארץ ישראל מהווה נדבך מרכזי בזהות ובתודעה ההיסטורית של העם היהודי. ממקורות דתיים ופיוטיים ועד נאומים מודרניים ושירים בני זמננו, ניכרת תחושת כיליון נפש לעיר שנחזתה בחזון ונשמרה בלבבות, גם מרחוק. ש"י עגנון, בנאום קבלת פרס נובל, תיאר עצמו כמי שנולד בירושלים אף שנולד בגולה "בזכותה של ירושלים כתבתי את כל אשר נתן השם בלבי ובעטי". גם מגילת העצמאות מדגישה את השמירה על האמונה והתפילה לשוב לארץ בכל שנות הגלות. חג הסיגד של יהדות אתיופיה מבטא כמיהה לירושלים האידיאלית, שהתבטאה בתפילות "לשנה הבאה בירושלים", ועם העלייה לישראל עברה למציאות טקסית בירושלים עצמה.[10]
שירתו של ר' יהודה הלוי, מהבולטים במשוררי ספרד בימי הביניים, מעידה על עוצמת הגעגוע הלאומי והאישי לירושלים ולארץ ישראל. שיריו מבטאים תשוקה עזה לשוב לארץ הקודש לא רק כיעד גאוגרפי, אלא כמוקד של זהות, רוח וחיים. ירושלים בשירתו מתוארת כמרכז קיומי, שחיים בלעדיה הם חיים חסרים, והכמיהה אליה הופכת למוקד נפשי ורוחני. שירו הידוע "לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב" הפך לסמל לתחושת הפיצול שבין הגוף בגולה לבין הלב הקשור לציון.[11]
בספרות המקראית, סיומם של ספרים רבים מלווה בתחושת געגוע - לעבר, לעתיד ולעיתים גם וגם. הגעגוע מתבטא בכמיהה לשיבה לארץ ישראל, להתקרבות מחודשת לאלוהים או להשלמה של חלום שטרם התגשם. ספר דברים מסתיים כאשר משה מביט אל הארץ המובטחת אך אינו נכנס אליה, תמונה שמעוררת תחושת חסר וציפייה גם יחד. ספר יהושע מסתיים בתיאור קבורת יוסף בארץ, כמימוש של הבטחה קדומה, אך גם כעדות לדרך ארוכה של עם השב לארצו. גם במגילת שיר השירים, הסיום בין הדוד לרעיה מבטא ריחוק, אך כזה שטומן בחובו אהבה וגעגוע עמוק. סיומות אלו אינם רק סגירה של עלילה, אלא ביטוי רגשי של תקווה, חוסר, וכמיהה המבטאות את הגעגוע במקרא.[12]
געגוע בבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום הגעגוע בקרב בעלי חיים עדיין נמצא בראשית דרכו המחקרית. מחקרים תומכים ברעיון שבעלי חיים חווים רגשות, אך תחום זה עדיין מתפתח ונגישותו למחקר מוגבלת.[13] מהספרות עולה כי בעלי חיים עלולים להגיב במצוקה פיזיולוגית או רגשית להיעדרות או פרידה חברתית, מה שיכול להעיד על רגשות געגוע. מחקר אחד חקר את תגובותיהם של כלבים וחתולים לאובדן של בעל חיים אחר שהיה להם חבר, על סמך דיווח בעליהם. נמצאו תגובות התנהגותיות מובהקות לאחר האובדן - חיפוש אחר תשומת לב מהבעלים, התנהגויות טריטוריאליות, שינויים בהרגלי אכילה ושינה, חוסר עניין ועוד.[14] במחקר נוסף שבו נערכו סריקות fMRI לכלבים, נמצאה הפעלה חזקה של הגרעין הזנבי בעלת אסוציאציה חיובית בנוכח ריח של אדם מוכר שאינו נוכח בחדר.[15] ממצא זה יכול להעיד על זיכרון וקשר רגשי עמוק של כלבים עם בעליהם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גליה רבינוביץ', גדעון נפתלי, יערה לוין-פריימן, על געגועים: חקירה בפסיכולוגיה אופטימית, רסלינג, 2013. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- עליזה קורב בונפיל, געגוע: עיון בפסיכואנליזה ובספרות, כרמל, 2025
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאור גרנות מחשבות על געגועים באתר פסיכולוגיה עברית
- אגנס ארנולד פורסטר, געגועים לנוסטלגיה, אלכסון
- לדבר גלויות על שירי געגוע, מגזין גלויה
- הגר חג'ג'-ברגר, כמיהה לעבר, תקווה לעתיד, סוציולוגיה ישראלית, כא(2), 2021, באתר JSTOR - סיפורי געגוע מבידוד בתקופת הקורונה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ געגוע, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ↑ Constantine Sedikides, Tim Wildschut, Clay Routledge, Jamie Arndt, Erica G. Hepper, Xinyue Zhou, Chapter Five - To Nostalgize: Mixing Memory with Affect and Desire, כרך 51, Academic Press, 2015-01-01, עמ' 189–273
- ↑ Jacob Juhl, Marios Biskas, Nostalgia: An impactful social emotion, Current Opinion in Psychology 49, 2023-02-01, עמ' 101545 doi: 10.1016/j.copsyc.2022.101545
- ↑ Susanne Scheibe, Alexandra M. Freund, Approaching Sehnsucht (Life Longings) from a Life-Span Perspective: The Role of Personal Utopias in Development, Research in Human Development 5, 2008-05-21, עמ' 121–133 doi: 10.1080/15427600802034868
- ↑ Zuzanna Bułat Silva, Saudade – a Key Portuguese Emotion, Emotion Review 4, 2012-04, עמ' 203–211 doi: 10.1177/1754073911430727
- ↑ Nostalgia | Definition, History, Research, & Facts | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ↑ Yearn, Cambridge Dictionary
- ↑ Longing, Cambridge Dictionary
- ↑ דפנה ליבר, 6, רגעים אנושיים מקליניקה דיגיטלית, עמ' 169-184
- ↑ 'עוד מעט, עוד קצת': על געגוע וכמיהה | Sefaria, באתר www.sefaria.org
- ↑ אביבה דורון, הזיקה לארץ-ישראל בשירת ר' יהודה הלוי באור הביקורת, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1981, עמ' 159–164, באתר JSTOR
- ↑
יאיר זקוביץ, סופים הם לפעמים געגועים : על כמה סיומי ספרים במקרא, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, תש"ס - ↑ Mariska E. Kret, Jorg J. M. Massen, Frans B. M. de Waal, My Fear Is Not, and Never Will Be, Your Fear: On Emotions and Feelings in Animals, Affective Science 3, 2022-03-01, עמ' 182–189 doi: 10.1007/s42761-021-00099-x
- ↑ Jessica Walker, Natalie Waran, Clive Phillips, Owners’ Perceptions of Their Animal’s Behavioural Response to the Loss of an Animal Companion, Animals 6, 2016-11-03, עמ' 68 doi: 10.3390/ani6110068
- ↑ Gregory S. Berns, Andrew M. Brooks, Mark Spivak, Scent of the familiar: An fMRI study of canine brain responses to familiar and unfamiliar human and dog odors, Behavioural Processes, New Directions in Canine Behavior 110, 2015-01-01, עמ' 37–46 doi: 10.1016/j.beproc.2014.02.011
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
