אסלאם בממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האסלאם הוא הדת השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת. במפקד אוכלוסין שנערך בבריטניה בשנת 2011 התפקדו כ-2.7 מיליון איש כמוסלמים (כ-4.5% מהאוכלוסייה). הרוב המכריע של המוסלמים, כ-2.66 מיליון, חיים באנגליה, 76,700 בסקוטלנד, 46,000 בוויילס, ו-3,800 בצפון אירלנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מלחים הודים על אוניית 'Viceroy of India'

על אף שהאסלאם נחשב כדת שהגיעה מאוחר יחסית לממלכה המאוחדת, סימנים שונים מעידים על אינטראקציה קלה שהייתה קיימת בין שני הצדדים לאורך המאות.

מלומדים בריטיים הכירו מדענים ופילוסופים מוסלמים, באמצעות כתביהם שתורגמו ללטינית.[1] התזכורות בספרות האנגלית הקלאסית מעידות על כך; ג'פרי צ'וסר שחי במאה ה-14, כתב בספרו "סיפורי קנטרברי" על אחד מעולי הרגל הנוצרים שהיה דר' לפיזיקה מלומד, והיה בקי בתורתם של מדענים ופילוסופים מוסלמים.[2] שייקספיר, שחי במפנה המאות ה-16 וה-17, נתן את התפקיד הראשי למורי (כינוי נפוץ למוסלמים באירופה) אותלו.[3]

בתקופתה של המלכה אליזבת הראשונה במאה ה-16 כוננו יחסים דיפלומטים עם הסולטאן העות'מאני, בעקבות יחסי סחר בין שתי האימפריות.[4]

במאה ה-17 התעוררה התעניינות נוספת בתחומי המדע הערבי ובפילוסופיה המוסלמית שהובילה להקמת חוגים לנושאים הללו באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. כתבי יד רבים בערבית, בנושאים כמו אסטרונומיה, מתמטיקה ורפואה, נרכשו על ידי הספרייה הבודליינית, ונמצאים שם עד היום. ספר הרפואה של המדען־הפילוסוף אבן סינא נלמד עד המאה השמונה-עשרה באוניברסיטאות באנגליה.[5]

בראשית המאה ה-18 תורגמו סיפורי אלף לילה ולילה הערביים לאנגלית ומשמשים מאז כהשראה ליצירות רבות. יצירות קלאסיות ערביות נוספות תורגמו במהלך הזמן.

הקבוצה הראשונה של מוסלמים שהיגרו לבריטניה במספרים משמעותיים היו המלחים (lascars) שהגיעו במהלך המאה ה-18. המלחים גויסו מתת היבשת ההודית (בעיקר מאזור בנגל) למטרות עבודה עבור חברת הודו המזרחית הבריטית. מסיבה זו הקהילות הראשונות של המוסלמים היו בעיקר בערי נמל. אחד המהגרים המוסלמים הידועים היה הבנגלי שייח דין מחומט, קפטן של חברת הודו המזרחית הבריטית, אשר בשנת 1810 הקים לראשונה בלונדון מסעדה ובית קפה הודיים. הוא גם ידוע כמי שהכניס לבריטניה את אמבטיות השמפו והאדים לצורכי ריפוי ואת העיסוי הטיפולי. מחומט גם היה ההודי-בנגלי הראשון בבריטניה שהדפיס ספר על מסעותיו[6]

המסגד הראשון שהוקם בבריטניה נבנה בשנת 1889 בווקינג, הממוקמת כ-50 קילומטרים דרומית מזרחית ללונדון. באותה השנה הוקם מסגד גם בליברפול, שבמהלך השנים הפך להיות מרכז מוסלמי הכולל בית ספר, מוזיאון וספרייה. המסגד הראשון בלונדון הוקם רק בשנת 1924. הגידול במספר המאמינים בממלכה הביא לבנייה נוספת של מסגדים, ובשנת 2007 נספרו למעלה מ-1500 מסגדים.

אירוע שמיקד את תשומת לב העולם במוסלמים בבריטניה, היה פרסום הספר "פסוקי השטן" בשנת 1988 של סלמאן רושדי, סופר בריטי-מוסלמי ממוצא הודי, שעורר מחלוקות קשות בבריטניה. הספר זכה לביקורות טובות ולמספר פרסים, אך מוסלמים רבים ראו בספר כפירה בדת האסלאם וגינו אותו בחריפות. לאחר שאייתוללה חומיני, המנהיג האיראני הוציא על הסופר, סלמאן רושדי, גזר דין מוות ("פתווה") בדצמבר 1988- בוצעו מספר ניסיונות להתנקש בחייו, והוא ירד למחתרת. הספר עצמו נשרף בנוכחותם של אלפי מוסלמים בערים בולטון וברדפורד.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסלם הוא הדת השנייה בגודלה בבריטניה. מספר המוסלמים בבריטניה גדל בצורה עקבית מאז 1950, בעקבות הגירה מתמשכת, עלייה בשיעור הילודה והמרות דת לאסלאם. מספרם של המוסלמים עמד בשנת 2011 על 2,706,000, המהווים 4.83% ממספר התושבים בבריטניה.

שנה מספר מוסלמים אוכלוסייה כוללת באנגליה וויילס מוסלמים (% מהאוכלוסייה) מסגדים רשומים מספר מוסלמים למסגד
1961 50,000 46,196,000 0.11[7] 7 7,143
1971 226,000 49,152,000 0.46[7] 30 7,533
1981 553,000 49,634,000 1.11[7] 149 3,711
1991 950,000 51,099,000 1.86[7] 443 2,144
2001 1,600,000 52,042,000 3.07[7] 614 2,606
2011 2,706,000 56,076,000 4.83[8] 1,500 1,912

היישובים עם מספר המוסלמים הגבוה במדינה הם: ברדפורד, לוטון, בלקברן, ברמינגהאם, ולונדון. מספר גדול של מוסלמים נמצא בין השאר גם במנצ'סטר, דרבי, ליברפול, גלאזגו ואדינבורו. בערים גדולות מסוימות, כמו לידס למשל, חיים המוסלמים ברבעים נפרדים משלהם.

ב-2009 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של בריטניה, שהשם מוחמד (על הטיותיו השונות) הוא השם הפופולרי השלישי במדינה.

מוצאה של הקבוצה הגדולה ביותר בקרב המוסלמים בממלכה המאוחדת הוא פקיסטן, והם החלו להגיע ב-1930. מספרם מגיע היום לשיעור של 1.1 מיליון, והריכוזים העיקריים שלהם נמצאים בברמינגהאם, ברדפורד ולונדון.[9] הקבוצה השנייה בגודלה – מקורה בבנגלדש, והם מהווים 15% משיעור המוסלמים בבריטניה. המוסלמים ממוצא בנגלדשי מרוכזים במיוחד בלונדון, בלוטון, בברמינגהאם ובאולדהאם. אנואר חודורי (Anwar Choudhury), שהיה שגריר בריטניה בפרו ובבנגלדש, הוא אחד מחברי הקהילה.

האסלאם הוא הדת השלישית בגודלה של המיעוט ההודי בבריטניה, לאחר דת ההינדו והסיקיזם. 8% מהמוסלמים הם ממוצא הודי. כ-100,000 נתינים ממוצא סומלי חיים בבריטניה (על פי דו"ח משנת 2008). הקהילה הגדולה ביותר ממוצא זה באירופה. הם החלו להגיע לבריטניה עוד במאה ה-19, כמלחים וסוחרים. אך ההגירה הגדולה ביותר חלה בשנים האחרונות. מיקומם הוא בדרך כלל בבריסטול, בקארדיף, במנצ'סטר, בליברפול ובלונדון. הטורקים החלו להגיע לבריטניה מקפריסין בשנות הסכסוך בין הטורקים ליוונים באי. לאחרונה החלו להגיע גם מארצות אירופה אחרות. בשנת 2011 נמנו בבריטניה כ-500,000 אזרחים ממוצא טורקי. כמו כן, ניתן למצוא בלונדון כ-14,000 מוסלמים מניגריה (על פי נתונים ממשלתיים משנת 2009)

מוצאם של מוסלמים אחרים הוא מצפון אפריקה ומארצות ערב השונות כמו תימן, סוריה, עיראק, לבנון, וירדן. חלקם גם הגיעו מישראל.

הפלגים באסלאם בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסונים - רוב המוסלמים בבריטניה, 2.3 מיליון, משתייכים לפלג הסוני. הם כוללים גם את הזרמים המסתעפים מהפלג הזה, כמו למשל הסלפיה. רוב המסגדים בארץ הם סוניים, כאשר העומדים בראשם הם בדרך כלל ממוצא פקיסטני או בנגלדשי.

השיעים – כ- 400,000 מוסלמים מהפלג השיעי מתגוררים בבריטניה, וארצות המוצא הראשיות שלהם הן איראן, עיראק, פקיסטן וטורקיה. המסגדים שלהם שייכים ברובם לזרם התריסריים, וקיימים בהם גם מתקנים לנשים.

אחמדיה - המשתייכים לפלג הזה, שהוא פלג מוסלמי שנוסד בהודו ומטיף לנאורות, שלום ואהבה לאחר, הגיעו ראשונים לבריטניה, 1912, והמרכז שלהם נמצא במסגד הראשון שנבנה בלונדון (Masjid Fazl). הם מתאפיינים בארגונים שלהם לצעירים.

מסגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד המרכזי בלונדון (אנ'), סמוך לריג'נטס פארק. תכולת ההיכל המרכזי מעל 1,000 איש

מסגד שאה ג'האן בעיר ווקינג, נבנה בשנת 1889, והיה המסגד הראשון שנבנה באנגליה, ואחד המסגדים הראשונים שהוקמו בארצות מערב אירופה בכלל. באותה שנה עבדאללה קוויליאם, נוצרי שהתאסלם, הקים מסגד בליברפול, שהפך כיום ל'מוסד המוסלמי ליברפול'.[10][11] המסגד הראשון בלונדון היה מסגד פאזל, שנוסד בשנת 1924 ומכונה לעיתים "מסגד לונדון". מאז, לאור הביקוש הגובר, נבנו עד 2011 כ-1,500 מסגדים.[12]

בניית מסגדים בבריטניה מעוררת לעיתים קרובות התנגדויות עזות בקרב הציבור החושש מהשפעה מוסלמית גוברת. בספטמבר 2014, בעקבות בנייה של מסגד חדש וגדול בעיר לינקולן, הפגינו אזרחים בעיר. המפגינים הכריזו "אנחנו לא גזענים, אנחנו פטריוטים, לא רוצים מסגד בעיר".[13]

באוקטובר 2015 ולאחר מאבק שנמשך 16 שנים, ביטלה הממשלה סופית את בנייתו של מסגד שהיה אמור להיות המסגד הגדול בבריטניה. המסגד, שתוכנן במזרח העיר לונדון, היה אמור להכיל למעלה מ-9000 מתפללים רק באולם המרכזי.[14] התוכניות לבניית המסגד נתקלו כבר מתחילתן בהתנגדות ניכרת מצד גורמים שונים ומהציבור, וכבר בשנת 2010 חתמו כמעט 50,000 אזרחים על עצומה הקוראת לממשלה למנוע את הקמת המסגד.[15]

המצב החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דוחות מחקר שנבעו ממפקד האוכלוסין, אשר נערך בשנת 2001, סובלים המוסלמים בממלכה המאוחדת מתנאים לא נאותים של דיור, רמה ירודוה של חינוך והם פגיעים יותר משאר האוכלוסייה למחלות ממושכות. בנוסף, הם סובלים מאבטלה קשה (נמצאים במקום הראשון בטבלה). הרקע למצב זה נתלה בעובדה שאוכלוסייה זו מאופיינת בממוצע הגיל הצעיר ביותר[דרושה הבהרה].

לעומת זאת, חיים בבריטניה כ-10,000 מוסלמים מיליונרים והקהילה העסקית במקום הולכת ומתפתחת.

לשליש מהאוכלוסייה המוסלמית אין כישורים חינוכיים או מקצועיים, (לעומת שיעור של רבע מכלל האוכלוסייה). עם זאת, 53% מהצעירים המוסלמים לומדים לימודים אקדמיים, וזה שיעור גבוה מכלל האוכלוסייה[דרושה הבהרה].

כ-140 בתי ספר מוסלמיים ייעודיים קיימים במדינה, כאשר 12 מהם ממומנים על ידי המדינה.

אפליה ואיסלמופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקשורת הבריטית ספגה ביקורות על התדמית הסטריאוטיפית השלילית שיצרה למוסלמים, ובכך הזינה את הדעות הקדומות שקיימות נגד מוסלמים בציבור.[16]

במחקר שנערך על ידי משרד הפנים על נוער "בריטי לבן" לצד נוער אסיאתי-מוסלמי הסתבר שהנוער האסייתי-מוסלמי הרבה יותר סובלני מאשר הבריטי, והאחרונים הם אלו שמהווים מחסום להצלחת האינטגרציה, בעוד שהקבינט הבריטי טען שדווקא המוסלמים הם אלו שהציבו את המחסום, ובכך עודד תגובות אנטי מוסלמיות של הציבור.[17]

במחקר חברתי שנערך בשנת 2010 נמצא שכללית, הציבור הבריטי מפתח רגשות שליליים כלפי המוסלמים יותר מאשר לכל מיעוט אחר. רק אחד מכל ארבעה בריטים רואה את המוסלמים כתופעה חיובית. רוב הציבור לא אוהד את הרעיון לאפשרות שמסגד יוקם בסביבות ביתו, בעוד שרק 15% מהנשאלים הביעו כאלו רתיעות מהקמת כנסייה בסביבתם.[18] יחסם של התקשורת והפוליטיקאים למוסלמים במאה העשרים ואחת נידון במחקר ובתקשורת עצמה, והושווה לעיתים לעליית האנטישמיות בתחילת המאה העשרים.[19][20]

אירועים שכללו איומים מילוליים וגם התקפות אלימות (אחת עם קורבן רצח) על מוסלמים עצמם, או על מטרות איסלאמיות אחרות, התרחשו באנגליה, כולל התקפות על קברים מוסלמים ומסגדים. במחקר של אוניברסיטת אקסטר משנת 2010 דווח שחלה עליית מדרגה בפשעי השנאה כנגד מוסלמים, החל מיריקות וכינויי גנאי וכלה באיומי רצח. עם זאת, פרסמה המשטרה דיווחים המעידים שחלה ירידה של 8.5.% בין השנים 2009 – 2012.[21]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים החלו המוסלמים לתפוס עמדות רבות ומשפיעות בפוליטיקה הבריטית.[22] כיום ישנם שמונה חברים מוסלמים בבית הנבחרים הבריטי.[23] סאלמה יעקובּ כיהנה בעבר כיושבת ראש מפלגת השמאל רספקט.

סעידה וארסי, אשר הייתה החברה המוסלמית הראשונה בקבינט הבריטי, מונתה ב-2010 לתפקיד שרה בלי תיק בידי ראש הממשלה דייוויד קמרון.[24] וב-2012 היא מונתה לשרה בכירה לענייני המדינה. באוגוסט 2014 במהלך מבצע צוק איתן התפטרה וארסי מתפקידה במחאה על מדיניות הממשלה הבריטית בנוגע ללחימה בעזה.[25]

רוב המוסלמים הבריטים מצביעים למפלגת הלייבור,[26] אך ישנם גם נציגים מוסלמים שמרנים כמו סעידה ורסי מן המפלגה השמרנית שכיהנה בעבר כשרת הדתות, והמזכיר הכלכלי של משרד האוצר, סאג'יד ג'אבד, שתואר על ידי הגרדיאן כ"כוכב עולה" במפלגה השמרנית.[27]

בבחירות שנערכו במאי 2016 לראשות עיריית לונדון, נבחר נציג מפלגת הלייבור, סאדיק קאן, מוסלמי ממוצא פקיסטני.[28]

מעורבות בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבעה ביולי, 2005 ארעה בלונדון סדרה של פצצות בתחבורה הציבורית בשעת העומס של הבוקר. 52 אנשים נהרגו, כולל המפגעים, שהיו מוסלמים בריטים; 3 ממוצא פקיסטני ואחד מג'מייקה. שבועיים מאוחר יותר הונחו 4 פצצות נוספות בתחבורה הציבורית, אבל הן לא גרמו נזק. 

בהמשך פורסמו באנגליה שתי פתוות – אחת שמצדיקה את העבריינים, והשנייה שמגנה את הטרור. 

בשנת 2007 היו מוסלמים בריטים מעורבים בתקיפה בשדה התעופה בגלאזגו.

ב-22 במאי 2013 הותקף ונרצח חייל בריטי, לי רגבי, בדרום לונדון. שני המוסלמים שרצחו את רגבי, סיפרו לעוברי אורח שהם עשו זאת כנקמה על רצח של מוסלמים בידי חיילים בריטים.  הרצח גונה על ידי מנהיגים מוסלמים בבריטנה ובעולם כולו. 

פעילות בדאעש[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הביטלס" (אנ'), על פי הכינוי השגור בידי חטופיהם עקב מבטאם הבריטי. שמם ניתן להם על שם להקת הרוק הביטלס, הם תא טרור אקטיבי של דאעש שאחד מארבעת חבריו היה ג'ון הג'יהדיסט. התא אחראי על עריפות ראשים בעיראק ובסוריה שחלקן אף צולמו בווידאו ופורסמו על ידי הארגון. בין רציחותיו המפורסמות ניתן למנות את ההוצאות להורג בעריפת ראש של הכתבים האמריקאים ג'יימס פולי וסטיבן סוטלוף ושל פעילי הסיוע ההומניטרי הבריטים דייוויד היינס ואלן הנינג והאמריקאי פיטר קאסיג. תא זה[29] הוא אחד מתוך מעל 700[30] מוסלמים בריטים בשורות דאעש אשר פועלים להקמת ח'ליפות אסלאמית בעיראק ובסוריה.[31][32]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'Ziaudin Sardar, 'Science in the Islamic Philosophy
  2. ^ Geffry Chaucer, The Canturbury Tales, Pengwin, 1951, p. 280
  3. ^ Nabil Matar, Shakespeare and the Elizabethan stage moor, Muslims in London, p. 14-15, 2006
  4. ^ Peter M. Stemes, ,The Encyclopedia of World History, Google, 2010, p. 353
  5. ^ G.A. Russell, The Arabic interest of the natural philosophers in seventeenth-century England. Brill Publishers, Brill, 1994
  6. ^ Curry house founder is honoured, BBC NEWS
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 "Hindu, Muslim and Sikh populations". http://www.brin.ac.uk/figures. 
  8. ^ "How Many Muslims? British Religion in Numbers". Brin.ac.uk. 21 בספטמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2012. 
  9. ^ http://www.telegraph.co.uk/news/uknews/3533486/Britains-Pakistani-community.html, The Daily Telegraph. 28 November 2008
  10. ^ Sardais, Louise. "The Little Mosque". BBC. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2016. 
  11. ^ Liverpool Mosque and Muslim Institute | Making Britain, www.open.ac.uk
  12. ^ אי המטמון: המספרים הסודיים של בריטניה, www.gplanet.co.il
  13. ^ וידיאו: הפגנות בבריטניה נגד בניית מסגד - "אנחנו לא גזענים, אנחנו פטריוטים, לא רוצים מסגד בעיר" - ישראלי פטריוטי, www.kr8.co.il
  14. ^ בריטניה: נחסמה האפשרות לבנות את המסגד הגדול בבריטניה בלונדון - חדשות רוטר, Rotter.net
  15. ^ לונדון: הממשלה דחתה את התוכניות לבניית המסגד הגדול ביותר בבריטניה - קול חי, קול חי (בhe-IL)
  16. ^ Richardson, John E., Mis)representing Islam: the racism and rhetoric of British broadsheet newspapers, John Benjanins publishing company, 2004
  17. ^ Vikram Dood, .White pupils less tolerant, survey shows"., The Guardian, 21 October, 2006
  18. ^ [Britain divided by Islam, survey finds http://www.telegraph.co.uk/news/religion/6965276/Britain-divided-by-Islam-survey-finds.html], The Daily Telegraph, 11 January, 2010
  19. ^ Thomas Linehan, Comparing Antisemitism, Islamophobia, and Asylophobia: The British Case, 3.10.2012, Studies in Ethnicity and Nnationalism
  20. ^ David CesaraniAre Muslims the new Jews? Comparing Islamophobia and Anti-Semitism in Britain and Europe., YIISA Discussion Paper
  21. ^ Vikram Dood (13 July 2005). "Islamophobia blamed for attack". The Guardian
  22. ^ Muslims and Political Participation in Britain: Conference 2012 | The University of Edinburgh, www.ed.ac.uk
  23. ^ Rejoice! The number of Muslim MPs has doubled, www.newstatesman.com
  24. ^ סעידה וארסי - השרה המוסלמית הראשונה בממשלת בריטניה, nana 10 - חדשות
  25. ^ "זו תקופת היריבות הקשה ביותר בין ארה"ב לישראל", ישראל היום, ‏06.08.2014
  26. ^ Most UK Muslims will vote Labour | The National, www.thenational.ae
  27. ^ Tory party: the rising stars and those fading fast, The Guardian, ‏31.01.2013
  28. ^ סוכנויות הידיעות, ‏לראשונה: מוסלמי יכהן כראש עיריית לונדון לאחר שסאדיק חאן זכה בבחירות, באתר מעריב השבוע, 6 במאי 2016
  29. ^ "US in new strikes on Iraq as fellow captive says James Foley was Islamists’ ‘whipping boy’ because of brother in US Air Force". News.com.au. 22 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-18 בספטמבר 2014. 
  30. ^ Who are Britain’s jihadists?, BBC, 2016
  31. ^ Martin Chulov and Josh Halliday (20 באוגוסט 2014). "British Isis militant in James Foley video 'guards foreign hostages in Syria'; Former hostage says 'John' is one of three British Islamic State jihadists who guard western captives in Raqqa". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2014. 
  32. ^ McShane, Larry (21 באוגוסט 2014). "ISIS jihadist who beheaded James Foley may be Londoner named John; Hostages of three ISIS British-accented militants came to call the trio 'The Beatles' — and the militants' ringleader called himself John, the Guardian reports.". New York Daily News. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2014.