אצטדיון המכתש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אצטדיון המכתש
HaMakhtesh Stadium04.jpg
מבט אל היציע המזרחי שמתחת לרחוב יפה נוף.
המבנה בראש הגבעה שמעליו שייך לבית הספר בורוכוב.
מיקום גבעתיים
קואורדינטות 32°04′44″N 34°48′39″E / 32.078819°N 34.8107°E / 32.078819; 34.8107 קואורדינטות: 32°04′44″N 34°48′39″E / 32.078819°N 34.8107°E / 32.078819; 34.8107 
נפתח 1927
שופץ 2007
נסגר 2010
נהרס 24 באוגוסט 2011
קבוצות הפועל רמת-גן גבעתיים (1956-2009)
מושבים 5,500
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבט אל היציע הדרומי במקביל לרחוב השניים

אצטדיון המכתש היה אצטדיון כדורגל ששימש כמגרשה הביתי הוותיק של הפועל רמת-גן גבעתיים בכדורגל. האצטדיון שכן בשכונת בורוכוב בגבעתיים בשטח בין הרחובות "בורוכוב" מצפון, "יפה נוף" ממזרח, "השניים" מדרום ו"אהרון גולדשטיין" ממערב. האצטדיון נבנה בשנת 1927 ושימש את הקבוצה במשך עשרות שנים עד שנת 2010. בשנת 2011 נהרס ובמקומו נבנו שני מגדלי מגורים בעלי מאות יחידות דיור.

מבנה האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבולת המגרש הייתה כ-5,500 צופים בשלושה יציעים: היציע המזרחי, שבו ישבו בדרך כלל אוהדי הקבוצה האורחת, היה מאחורי אחד השערים ויכול היה לאכלס כ-3,000 צופים; היציע הדרומי אִכלס את אוהדי הפועל רמת-גן גבעתיים וקיבולתו הייתה כ-2,000 צופים; היציע הצפוני היה בעל קיבולת של כ-500 צופים ואכלס גם הוא את אוהדי הקבוצה הביתית. מתחת ליציע הצפוני, בפינה הצפון-מערבית של האצטדיון ברחוב בורוכוב, פעל במשך שנים קן רמת גן של הנוער העובד והלומד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרקע שעליה נבנה אצטדיון המכתש נרכשה על ידי מייסדי גבעתיים ב-1927, ועליה הוקם אמפיתיאטרון לתושבי שכונת בורוכוב. ב-1953 הוסב המכתש לאצטדיון כדורגל.

הקרקע הועברה לידי קרן קיימת לישראל שהחכירה אותו להסתדרות ב-1949. מי שניהלה בפועל את הקרקע הייתה חברה בת של ההסתדרות, "עמלנו חברה בעלת נכסי הפועלים ברמת-גן", שהשכירה את האצטדיון לקבוצת הפועל רמת גן.

ב-1988 פנה הקבלן אבירם דולינגר לחברת "עמלנו" והצליח לקנות ממנה את הקרקע, תחילה רכש את מגרש החניה הצמוד להאצטדיון ובהמשך גם את האצטדיון. אפי שטנצלר, לימים ראש העיר גבעתיים, היה דירקטור בעמלנו ב-1988. שנה לאחר מכן, כשהיה יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגבעתיים, חתם על ההחלטה המשנה את ייעוד הקרקע מאצטדיון למגורים. רכישת הקרקע הייתה שנויה במחלוקת סביב השאלה אם להסתדרות ולחברת הנכסים "עמלנו" שבבעלותה היו זכויות למכירת הקרקע. מחלוקות נוספות היו סביב אישורי הבנייה.[1]

עקב חוסר הודאות לגבי עתיד האצטדיון הוא סבל במשך שנים ארוכות מהזנחה ובעיות בטיחות שונות נפסל מלארח משחקי ליגה בעונת 2002/2003. בסוף שנת 2005 שבה הקבוצה לשחק במכתש. בין עונת 2007 ל-2008 עבר המכתש שיפוץ מסיבי: משטח הדשא הוחלף וכך גם מערכות ההשקיה שהוחלפו במערכות מודרניות וטובות יותר. כמו כן הותקנו 2,500 כיסאות, הוסרו הגדרות ונערך מבצע שבו יכלו האוהדים לרכוש כיסא שעליו יופיע שמם. עם עליית הקבוצה לליגת העל בעונת 2009/10, שוב חדלה הקבוצה לארח את משחקיה הביתיים במכתש ועברה לארח באצטדיון וינטר.[2]

בשנת 2008 החליט בית משפט השלום, במסגרת תביעה שהגישה חברת "עמלנו" נגד הפועל רמת גן, שייעודו החוקי של המגרש, בתוכנית בניין עיר, שונה למטרת מגורים ועל הקבוצה לפנותו[3] אך האוהדים הצליחו לערער על כך.[4] בסוף שנת 2009 נקבע בהסכם בוררות שהקבוצה תעזוב את המכתש בסוף יוני 2010 בתמורה לפיצוי כספי. בנוסף נקבע כי יבנה לקבוצה אצטדיון חדש.[5] ב-24 באוגוסט 2011 החלו עבודות ההריסה של האצטדיון,[6] אך יום לאחר מכן הוציא בית המשפט צו מניעה להריסת האצטדיון.[7] ב-15 בספטמבר 2011 בוטל צו המניעה, והתיר את המשך עבודות הריסת האצטדיון.[8] כיום, נמצאים בשטח המגרש שני מגדלי מגורים ופארק ציבורי (גינת המכתש).

פרויקט "בסר בבורוכוב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם למכירת האצטדיון תמורת 8 מיליון דולר נחתם בין חברת "עמלנו" וחברת "גני דולינגר" של הקבלן אבירם דולינגר. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נכנס שאול אלוביץ' כשותף בחברת "גני דולינגר" ושם החברה שונה ל"יורוקום נדל"ן", וב-2008 מכר דולינגר את חלקו הנותר בחברה (25%) לאלוביץ'.[9]

יורוקום נדל"ן קידמה את תוכנית בניין עיר למתחם במשך עשור, ואת המאבקים המשפטיים בנושא הבעלות על האצטדיון. ב-2010 פנה ליורוקום ראש עיריית גבעתיים, ראובן בן שחר, בבקשה של הרגע האחרון, להשמיש את המגרש לצרכים עירוניים וספורטיביים שיכללו גם את הפועל רמת-גן גבעתיים, תמורת דמי שכירות לחברה, כמו כן הציע ששמו של האצטדיון יקרא 'יורוקום' ועל גביו יתלו שלטי פרסום של החברה. אך אלוביץ' סירב.[10]

בפרויקט, שתוכנן על ידי יסקי מור סיון אדריכלים, הוקמו 165 דירות בשני בנייני מגורים בני 26 ו-17 קומות במתחם שמשתרע על פני כ-10 דונם. לפי התוכנית 8 דונם מתוכו ייועדו לפארק ציבורי (גינת המכתש). ב-2012 חתמה יורוקום נדל"ן עם קבוצת בסר על הסכם שבו ניתנת לה הזכות הבלעדית לגיבוש קבוצת רכישה, והפרויקט קיבל את השם "בסר בבורוכוב".[11]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצטדיון המכתש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי ארצי, המשטרה בודקת את מכירת אצטדיון המכתש, באתר ynet, 27 במאי 2010
  2. ^ איציק יצחקי, ‏ליגת ההומלסים, באתר גלובס, 23 במרץ 2009
  3. ^ אמיר טיטונוביץ, ‏המכתש הגמור, באתר גלובס, 4 במרץ 2008
  4. ^ איזי עין דור, הפועל רמת גן נשארת במכתש, באתר ynet, 28 במאי 2008
  5. ^ ליאור טימור, ‏סופו של עידן: הפועל ר"ג תיפרד מהמכתש ביוני, באתר ONE‏, 7 בדצמבר 2009
  6. ^ עומרי תבור ואור קיסר, ‏סופה של תקופה: המכתש ניצב בפני סכנת הריסה, באתר ONE‏, 25 באוגוסט 2011
  7. ^ חן מענית, ‏"המכתש" ניצל? צו מניעה להריסת האצטדיון בגבעתיים, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2011
  8. ^ מיכל מרגלית, ‏ביהמ"ש: הריסת אצטדיון "המכתש" בגבעתיים לא תתבטל, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2011
  9. ^ גיא ליברמן, אבירם דולינגר במגעים למכירת חלקו ביורוקום נדל"ן, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2008
  10. ^ שי ארצי, אצטדיון יורוקום במקום המכתש? כרגע לא!, באתר ynet, 31 במאי 2010
  11. ^ אורי חודי, ‏בסר תגבש קבוצת רכישה על המכתש בגבעתיים, באתר גלובס, 4 בינואר 2012