לדלג לתוכן

בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בדיקת תפילין)

בהלכה היהודית, בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה נדרשת מעת לעת משום שיש גורמים שונים העלולים לפגוע בשלמותם ובכך להביא לפסילת השימוש בהם כתשמישי קדושה. חדירת צבע והתיישנות עלולים לגרום לסדקים באותיות, התקלפות מהקלף ושינוי צורה. על פי דעת רוב הפוסקים, הבדיקה אינה חובה, אך יש הנוהגים לבדוק את תפיליהם מדי שנה, כמו חסידי חב"ד וישנם פוסקים הממליצים על בדיקה בכל ארבע שנים.

בשל קדושתם של תשמישי הקדושה ומחירם הגבוה בשל ייצורם בעבודת יד איטית ומורכבת, מרבית האנשים נמנעים מבדיקת התפילין והמזוזות בתדירות גבוהה הדורשת פתיחת הבתים והוצאת הפרשיות ובכך עלולה לפגוע בהם. בהנחה שלא הייתה סיבה ממשית לפסילה, אין חובה לבדוקם באופן תכוף. עם זאת, בשל קדושתם, מוטלת חובה ואחריות לשמור על תקינותם ושלמותם.

בדיקת תפילין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לערוך בדיקה אם חלו שינויים במצב הפיזי, כמו סימני קילוף, התפרקות או התנפחות בצבע שיכולים להעיד על רטיבות או חשיפה לשמש. מומלץ גם לבדוק תפילין שהתקבלו בירושה או שלא היו בשימוש זמן רב.[1] הבדיקה נערכת באופן ידני באמצעות פתיחת בתי התפילין, הוצאת הפרשיות ממקומן וגלילת הקלף. הבודק בוחן את התפרים המחזיקים את הקלפים ובודק את שלמות הקליגרפיה הכתובה. נבדקת שלמות הפרשיות מבחינת המילים בכדי שלא ימצאו חוסרים ושלמות האותיות. אם נמצאה אות חסרה או שאינה כתובה באופן תקין, הפרשיות פסולות ונדרש לתקנן. בעקבות התקדמות המחשוב, נעזרים הבודקים בסריקה ממוחשבת הסוקרת את כלל הטקסטים באופן מהיר ומאפשרת לסייע לבודק. חלק מהפוסקים אף מאשרים כי הבדיקה הממוחשבת מספיקה כשלעצמה. תפילין שלא ניתן לתקן טעונות גניזה כולל רצועות העור.

בדיקת מזוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התלמוד הבבלי[2] יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך מזוזות שהן אטומות לגמרי ואין סיבה לחשוש שניזוקו, אינן צריכות בדיקה.[3] בשל מיקומה של המזוזה בפתח הבית, חשופה המזוזה לפגעי מזג האוויר ולבלאי טבעי, העשויים לגרום למחיקת או דהיית חלקי אותיות ולפסילת המזוזה.[4]

בדיקה זו אינה צריכה להיעשות על ידי אדם מומחה, אלא כל אדם יכול להוריד אותה ממזוזת הבית, להתבונן ולבדוק אם ניזוקה בדרך כלשהי, ואם לא נפגעה - להשיבה למקומה.[5] אם מאותר ליקוי בולט כמו חדירת רטיבות, אין צורך במסירת המזוזה לבדיקה והיא נפסלת. בשל האמונה היהודית על ההגנה שמעניקה המזוזה ליושבי הבית, אין להסיר את כל המזוזות בבת אחת אלא בהדרגתיות עד לסיום הבדיקה. ישנן מכונים המציעים בדיקה בבית הלקוח כולל תיקון בידי סופר סת"ם במקום.

בדיקת ספר תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר התורה נחשב לתשמיש הקדוש ביותר ביהדות וחלה בו הקפדה יתרה על תקינות האותיות והכתיבה. בדומה לבדיקת המזוזה, נעזר הבודק בתוכנת סריקה ממוחשבת המאתרת אותיות חסרות או בעלות חלקים עודפים, הבחנה בין פרשה סתומה ופרשה פתוחה, הידבקות אותיות, החלפת אותיות וכל דבר העלול לגרוע מכשרות והידור הספר. הליך הסריקה ארוך ואיטי לצילום כל אחד מ-245 העמודים.

במקרים רבים, ניתן לבצע תיקונים בהתאם לבדיקה ולהמשיך את השימוש בספר. במקרה והקלף בלוי או לא עמיד דיו, לא ניתן יהיה לבצע את התיקונים ותדרש גניזת הספר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תדירות בדיקת התפילין - לימוד יומי, באתר לימוד יומי, ‏21 ביולי 2021
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א, עמוד א'
  3. ^ הליכות שלמה חלק א', פרק ד' סעיף קטן נ"ב.
  4. ^ בשל דרישת 'כסדרן', כמעט ולא ניתן לתקן מזוזה שנפסלה, בניגוד לספר תורה.
  5. ^ שו"ת חתם סופר חלק ב' סימן רפ"ג.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.