והיה אם שמוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשיית וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.
וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם.
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.

והיה אם שמוע היא פרשיה מפרשת עקב בספר דברים. היא אחת משלוש פרשיות "קריאת שמע",[1] הנאמרות בתפילות שחרית וערבית, אחת מארבע הפרשיות הנמצאות בתפילין,[2][3] נכתבת בתוך המזוזה יחד עם פרשת "שמע ישראל".[4]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשיית והיה אם שמוע עם כוונת שם בן ע"ב על פי האר"י

הפרשייה מתחלקת לשלושה חלקים:

י"ג-ט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשייה נפתחת באמירת אלוהים לבני ישראל כי אם ישמעו למצוותיו שהוא יורה עליהם, ויעבדו אותו בכל ליבם ונפשם הוא יברך אותם ואת יבולם:

וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. דברים י"א, י"ד וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.דברים י"א, ט"ו

ט"ז-י"ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק השני של הפרשייה מזהיר אלוהים את ישראל לא לעורר את כעסו ומודיע מה יקרה להם אם לא ישמעו לו:

וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.דברים י"א, י"ז

י"ח-כ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו האחרון של הפרשייה מפרט אלוהים את מצוותיו שהזכיר לפני כן; מצוות תפילין, חובת האב ללמד את בנו תורה ומצוות מזוזה:

וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.דברים י"א, י"ג-כ'

הפרשייה נחתמת בהסבר אלוהים את גמולם של מי שישמע למצוותיו:

לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.דברים י"א, כ"א

בקריאת שמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קריאת שמע

"והיה אם שמוע" היא הפרשייה השנייה משלוש הפרשיות של קריאת שמע:

הראשונים והאחרונים נחלקו אם קריאת פרשיית "והיה אם שמוע" היא חלק מקריאת שמע מדאורייתא או רק מדרבנן. לדעת רבי אריה לייב גינצבורג, חובת קריאת שמע מדאורייתא כוללת רק את הפרשיה הראשונה, ואילו פרשיית והיה אם שמוע צורפה לקריאת שמע מתקנת חכמים.[5]

בקריאת שמע על המיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קריאת שמע על המיטה

בקריאת שמע על המיטה, בטרם השינה, מעיקר הדין אין צורך לקרוא את פרשית "והיה אם שמוע", אלא רק את פרשית "שמע ישראל".[6]

אולם, יש מן האחרונים הסבורים, בעקבות האר"י, שראוי לקרוא את קריאת שמע במלואה, לרבות פרשית "והיה אם שמוע", משום שבקריאת שמע במלואה (עם אמירת "אל מלך נאמן") יש 248 מילים, כנגד 248 איברי הגוף.[7]

בתפילין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סדר הפרשיות בתפילין

"והיה אם שמוע" היא אחת מארבע הפרשיות הנכתבות בתפילין, מאחר שהוזכרה בה מצוות תפילין:

"וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. ..."

שאר הפרשיות הן:

  1. "קדש לי כל בכור" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים א'י'. בה נכתב: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם."
  2. "והיה כי יביאך" – ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"אט"ז. בה נכתב: "וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם."
  3. "שמע ישראל" – ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'ט'. בה נכתב: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."

במזוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום קלף מזוזה בו כתובות שתי הפרשיות.
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מזוזה

המזוזה היא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם שתי פרשיות מהמקרא שבתוכנן נזכר הציווי על מצוות מזוזה:

  • שמע ישראל - בה נזכרים מצוות ייחוד השם, אהבת השם ומצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט').
  • והיה אם שמֹע - בה נזכרה מצוות מזוזה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" ועקרון הגמול בעקבות שמירת המצוות.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע קול פרשיית והיה אם שמוע, באתר הפיוט והתפילה

וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפות בין עיניך - ספר בענייני תפילין[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט דברים י"א, באתר ויקיטקסט
  • YouTube play button icon (2013–2017).svg פרשת והיה אם שמוע - הרב אורי שרקי, סרטון בערוץ ערוץ מאיר, באתר יוטיוב (אורך: 49:50)

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


    הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.