בטיחות במעבדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל הביוהזרד (שחור וצהוב)

מעבדות מחקר ופיתוח, מעבדות תעשייתיות, מעבדות רפואיות, מעבדות סטודנטים, מעבדות כימיות, מעבדות ביולוגיות, מעבדות לבריאות הסביבה וכולי מכילות סיכוני בטיחות ובריאות משמעותיים. מניעתן של תאונות במעבדה דורשת פעולות מניעה, טיפול וערנות מתמידים. דוגמאות לגורמי סיכון כוללים מתח חשמלי גבוה, לחץ גבוה ונמוך, טמפרטורות גבוהות ונמוכות, כימיקלים קורוזיביים ורעילים וחומרים ביולוגיים מזהמים ומסוכנים (ביוהזרד - biohazard) לרבות אורגניזמים מזהמים ורעלנים שלהם.

האמצעים להגנה מפני תאונות במעבדה כוללים: הכשרה לבטיחות, אכיפה של מדיניות בטיחות במעבדה, סקירת היבטי בטיחות בעת תכנון בדיקות מעבדה וניסויים, השימוש בציוד מגן אישי, והפעלת צוותי בטיחות במהלך פעילויות ברמת סיכון גבוהה במיוחד.

במדינות רבות, העבודה במעבדה כרוכה בחקיקה של רשויות הבריאות ו/או הפיקוח על העבודה[1]. במדינת ישראל חקיקה זו קשורה בפיקוח על העבודה ובמשרד הכלכלה והתעשייה (לשעבר התעשייה מסחר ותעסוקה - התמ"ת)[2]. במקרים מסוימים, הפעילויות המעבדה עלולה להציב גם סיכונים לבריאות הסביבה. לדוגמה, במקרים בהם מתרחשת פליטת חומרים רעילים או זיהומיים, מהמעבדה לסביבה, במכוון או באקראי.

גיהות אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כללי הגיהות הנם חלק בלתי נפרד מהוראות בטיחות.
  • חובה בכל מעבדה להחזיק במקום ידוע עם גישה מהירה למקום:
    1. מקלחת חירום
    2. משטפת עיניים

שטיפת ידיים, וניקיון אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. יש להקפיד על חיטוי ו/או שטיפת ידיים, רצוי עם חומרים אנטיספטיים הכוללים אלכוהול וכלורהקסידין או במים וסבון וייבוש עם נייר מגבת חד פעמית או שימוש באמצעי ייבוש חדשניים.
  2. חיטוי ו/או שטיפת הידיים תעשה לאחר ביצוע עבודה מעבדתית, לפני אכילה ושתייה או עישון (במקום בו הדבר מותר), לפני איפור, לאחר מגע עם חומרים כימיים או ביולוגיים מזהמים, לפני ואחרי יציאה משירותים, לפני ואחרי מגע עם חולים או נבדקים.
  3. יש להקפיד להתקלח לאחר העבודה במעבדה (רצוי עוד לפני היציאה מן המעבדה).
  4. יש לכבס ולהחליף בגדי עבודה וחלוקי מעבדה לעיתים קרובות, מומלץ מדי יום.

אכילה ושתייה ועישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אכילה ושתייה מותרת אך ורק מחוץ למעבדה.
  2. אין להכניס דברי אוכל ושתייה למעבדה ולמקררים המכילים חומרי מעבדה.
  3. אין לאכול עם חלוק או ביגוד מעבדה אחר, ואין להיכנס לחדר אוכל עם חלוק.
  4. אין לעשן בשטח המעבדה או בסביבתה.

איפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיף להגיע לעבודה ללא איפור בכל מקרה יש להסיר איפור וקרמים לפני תחילת העבודה.

עדשות מגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיף להימנע משימוש בעדשות מגע במעבדה, במיוחד כאשר מדובר בחומרים כימיים נדיפים ורעילים.

עדשת מגע עלולות להפריע במקרה תאונה עם נוזלים המחייבים שטיפת עיניים.

סיכונים כימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיקלים מסוכנים מציבים איומים פיזיים ו/או בריאותיים לעובדים במעבדות רפואיות, תעשייתיות, במכוני מחקר באקדמיה ובאוניברסיטאות. כימיקלים במעבדה כוללים כימיקלים גורמי סרטן (חומרים קרצינוגנים), רעלנים (למשל, אלה המשפיעים על הכבד, כליות, מערכת העצבים), חומרים מגרים, חומרים קורוסיביים, חומרי גורמי עירור, כמו גם חומרים הפועלים על מערכת הדם או גורמים נזק לריאות, לעור, לעיניים או לריריות.[3]

סיכונים ביולוגיים (ביוהזרד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים ביולוגיים ורעלנים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדי מעבדה עשויים להיחשף מדי יום לסיכונים ביולוגיים. סיכונים אלו קיימים ממקורות שונים במעבדה כגון: בדם ובנוזלי הגוף, דגימות מתרביות, רקמות הגוף מגופות בני אדם ובעלי חיים (חיות מעבדה), כמו גם מעובדי מעבדה אחרים.

בדרך כלל חומרים ביולוגיים אלה מצויים בפיקוח ממשלתי מוסדר (למשל, נגיפים, חיידקים, פטריות, פריונים) ורעלנים שיש להם פוטנציאל איום חמור לבריאות הציבור ולבטיחות, האדם, החי או הצומח או למוצרים מן החי והצומח.[4][5]

  1. גחלת - Bacillus anthracis היא מחלה זיהומית חריפה הפוגעת באדם ובבעלי חיים ומשמשת גם כנשק ביולוגי במלחמה. במחלה קיים נגע העורי השחור המופיע אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים, פגיעים במיוחד צאן ובקר הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע.
  2. שפעת העופות - (באנגלית: Avian influenza) היא סוג של שפעת נגיפית התוקפת עופות. נגרמת על ידי נגיפי שפעת מסוג A. לשפעת שני זנים עיקריים - זן שאינו אלים (H9N2) וזן אלים (H5N1).
  3. בוטוליזם - (Botulism) (נקנקת) היא הרעלה נדירה הנגרמת על ידי טוקסין הבוטולינום שמייצר החיידק Clostridium Botulinum. רעלן הבוטולינום הוא הרעלן החזק ביותר בטבע שחיידק כלשהו מייצר: גרם אחד מסוגל להרוג מיליוני בני אדם. הרעלן גורם לשיבוש חמור במערכת העצבים ועלול להוביל לשיתוק נשימתי ושל שרירי השלד. מקרים של בוטוליזם  בדרך כלל מזוהים עם צריכת מוצרי מזונות משומרים.
  4. מחלות מהרעלת מזון (Foodborne) - מחלות הנגרמות ממזון מקולקל נגרמות על ידי נגיפים, חיידקים, טפילים, רעלנים, מתכות, פריונים (חלקיקי חלבון מיקרוסקופיים). התסמונות נעות בין דלקת מתונה של הקיבה והמעים עד כדי סממנים סכנת חיים עצביים, וכן תסמונות של כבד, כליות תסמונות.
  5. נגיף האנטה - (Hantaviruses) נגיפים העלולים להיות מועברים לבני אדם מהפרשות יבשות בצורת גללים, שתן או רוק של עכברים וחולדות. הגיף עלול לגרום למחלה קטלנית כתוצאה מתסמונת קדחת המורגית, קדחת עם תסמונת כליות (HFRS) ותסמונת הריאה. הזיהומים אנושיים של hantaviruses נקשרו כמעט לחלוטין למגע אנושי עם צואה של מכרסמים, בעיקר בהרי האנדים בדרום אמריקה.
  6. מחלת הלגיונרים - נגרמת על ידי חיידק ה"ליגיונלה", היא מחלה זיהומית הקשורה בדרך כלל עם אירוסולים על בסיס מים, קשורה למים עומדים ומחוממים במזגנים, מקוואות, מרחצאות, ג'קוזי וכו'. המחלה מאופיינת בדלקת ריאות שיכולה להיות קטלנית.
  7. עובשים ופטריות - עובש ופטריות מייצרים ומשחררים מיליוני נבגים, קטנים מספיק כדי להיות נישאים באוויר, במים או באמצעות חרקים. לעובשים ופטריות פתוגניות עלולה להיות השפעה שלילית על בריאות האדם, לרבות, תגובות אלרגיות, אסתמה ובעיות נשימתיות אחרות.
  8. דבר (Plague) - הוא שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות ואף מאוד קטלניות, של מכרסמים ובני אדם הנגרמות על ידי חיידק בשם Yersinia pestis ומופיעות בתנאים מסוימים בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב. - ארגון הבריאות העולמי מדווח 1,000-3,000 מקרים של דבר בכל שנה. - טרור ביולוגי עלול לגרום להתפרצות מגפת דבר היכולה לגרום להתפשטות מהירה של הצורה של הריאתית של המחלה, אשר יכולה להיות בעלת השלכות הרסניות ביותר. שלוש ווקטורים מעורבים בהתפשטות המחלה: מכרסמי בר, חולדות בית ופרעושים. המחלה עלולה להופיע בשלוש צורות שונות: דלקת ריאות, בובונית (קשרי לימפא), וספטיסמית.
  9. ריצין - (Ricin) ריצין או ריצנין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי (Ricinus communis). רעילות הריצין גבוהה פי 6,000 מציאניד, פי 2,000 מארסו של נחש הקוברה ופי 12,000 מארסם של העכסנים. הוא אחד הרעלנים הצמחיים המסוכנים, קל ביותר לייצרם במפעל פרמצבטי. נעשה בו שימוש בטרור ביולוגי בעבר והוא נותר איום רציני.
  10. אבעבועות שחורות - (Small pocks) היא מחלה מידבקת מאוד ייחודית לבני אדם, הנגרמת על ידי הנגיף Variola major. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות מגע וכתרסיס באמצעות האוויר, בעיקר בחורף ובתחילת האביב; נגיף האבעבועות השחורות קטל ככל הנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה. ההערכה היא כי ללא יותר מ-20% מהאוכלוסייה יש חיסון מפני המחלקה כתוצאה מחיסון קודם. האבעבועות השחורות נחשבות כאיום טרור ביולוגי מסוכן.
  11. טולרמיה - (Tularemia)  ידועה גם בשם "קדחת הארנבות" או "קדחת זבוב האייל" והיא זיהומית ביותר. באופן יחסי נדרשת כמות זעירה של חיידקים כדי לגרום למחלה, ומשום כך הוא אטרקטיבי לשימוש כנשק לטרור ביולוגי.
  12. שחפת - (Tuberculosis או TB) היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג Mycobacterium, בדרך כלל חיידקים ממיןMycobacterium tuberculosis. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות, אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. חיידקי השחפת נישאים באוויר, כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה.
  13. איידס - (AIDS) - תסמונת הכשל החיסוני הנרכש הוא שילוב של סימפטומים המופיעים בשל כשל של מערכת החיסון בעקבות הידבקות בנגיף ה-HIV. החולים סובלים מזיהומים אופורטוניסטים ומגידולים, שניהם מסכני חיים. על פי ההערכות, יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו מהמחלה ב-30 השנים האחרונות.

סיכונים פיזיקליים ואחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד לחשיפה לחומרים כימיים וביולוגיים, עובדי מעבדה עלולים גם להיות חשופים למספר מפגעים פיזיקליים. כמה מהסיכונים הפיזיקליים שהם עשויים להיתקל בהם, כוללים את סיכונים הבאים: ארגונומי, קרינה מייננת, קרינה שאינה מייננת, מפגעי רעש.

סיכונים ארגונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובד מעבדה מצוי בסיכון פציעה כתוצאה מתנועה שחוזרת על עצמה במהלך שגרת מעבדה. למשל: בהליכים כגון פיפטציה, עבודה עם מיקרוסקופ, הפעלת מיקרוטומים (microtomes), שימוש במוני תאים ושימוש במקלדות בתחנות עבודה עם מחשב.  פציעות כתוצאה מעבודה החוזרת על עצמה מתפתחת לאורך זמן, והן מתרחשות כאשר השרירים והמפרקים מצויים תחת לחץ מתמשך, הגידים מודלקים, העצבים נצבטים וזרימת הדם מוגבלת. עובדים המצויים במעבדה במצב עמידה ממושכת מול מנדפי בטיחות כימיים/ביולוגים יכולים גם לסבול מבעיות ארגונומיות.[6][7]

קרינה מייננת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוט אזהרה לסכנת אזור קרינה 

מקורות קרינה מייננת מתקבלים ממקורות רבים במגוון מקצועות נרחב לרבות במעבדות.  מקורות קרינה אלה עלולים להוות סיכון בריאותי ניכר המשפיע על העובדים אם אינו מצוי תחת בקרה ופיקוח ראויים. כל מעבדה שברשותה ובשימושה איזוטופים רדיואקטיביים חייבת להיות מורשת  על ידי הוועדה לאנרגיה גרעינית (ממ"ג שורק)[8].

מטרות היסוד של אמצעי הגנה מפני קרינה הם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1.  לצמצם את כניסתם של רדיונוקלידים (radionuclides) לתוך גוף האדם (באמצעות בליעה, שאיפה, ספיגה, או דרך פצעים פתוחים) לכמויות נמוכות באופן סביר שניתן להשיג (ALARA) ותמיד במסגרת גבולות המינון שנקבעו;
  1. לצמצם את החשיפה לקרינה חיצונית לרמות במסגרת גבולות המינון שנקבעו, ומתחת לגבולות אלה באופן הסביר להשגה.

סיכוני בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטוקלבים ומעקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עובדי מעבדה להיות מיומנים בזיהוי פוטנציאל החשיפה לכוויות או לחתכים העלולים להתרחש מטיפול או מיון פריטים שעוקרו בחום או ממכשירים חדים כאשר מוציאים אותם מהאוטוקלבים/סטרילייזרים או מצנרת קיטור המזינה אוטוקלבים אלה[9].

סרכזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרכזות (צנטריפוגות) - בשל המהירות הגבוהה שבה הן פועלות, קיים פוטנציאל אדיר לפציעה של המשתמשים אם לא יפעלו כראוי. כאשר הרוטורים בסרכזת אינם מאוזנים הם עלולים לגרום לפציעה ואף למוות, במקרה הטוב נזקים למבנה, מתקנים וציוד במעבדה. [ידועים מקרים בהן בשל חוזר איזון הרוטורים (הראש המסתובב בסרכזת המכיל את המדגמים לסרכוז), במהירויות גבוהות במיוחד הן עפו מתוך הסרכזת, תוך הסבת נזקים חמורים וסיכון העובדים או לפציעה או למוות].

מבחנת דגימה שנשברה עלולה ליצור אירוסולים העלולים להזיק בשאיפה.

רוב התאונות עם הסרכזות הנן תוצאה של טעויות משתמש או של תחזוקה לקויה.

גזים דחוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלילי גז דחוס של חמצן וחמצן דו פחמני

תקן מעבדה עבור גז דחוס[10][עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כאשר הוא גז או תערובת של גזים במיכל בלחץ מוחלט העולה על 40 פאונד לאינץ' רבוע (psi) ב-70 מעלות פרנהייט (21.1 מעלות צלזיוס); או[11]
  2. כאשר הוא גז או תערובת של גזים בלחץ מוחלט העולה על 104 psi ב-130 פרנהייט   (54.4 מעלות צלזיוס) ללא תלות בלחץ של 70 מעלות פרנהייט (21.1 מעלות צלזיוס); או[11]
  3. כאשר הוא נוזל בעל לחץ אדים העולה על 40 psi ב 100 מעלות פרנהייט (37.8 מעלות צלזיוס) כפי שנקבע על ידי ASTM (החברה האמריקאית לבדיקות וחומרים)

בתוך מעבדות, גזים דחוסים מסופקים בדרך כלל דרך מערכת צינורות גז קבועה או דרך גלילי גזים בודדים. גזים דחוסים יכול להיות רעילים, דליקים, מחמצנים, מאכלים, או אינרטיים. דליפת גזים כאלה עלולה להיות מסוכנת.

אכסון, טיפול ושימוש בגזים דחוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל הגלילים בין שהם ריקים או מלאים, חייבים להיות מאוחסנים בצורה זקופה.
  • יש לאבטח גלילי גזים דחוסים. אסור להפיל או להטיח אותם זה בזה.
  • שינוע גלילי גז דחוס יתבצע תמיד עם מכסי מגן במקום. אין לגלגל או לגרור את הגלילים.

נוזלים קריוגניים וקרח יבש[12][עריכת קוד מקור | עריכה]

נוזלים קריוגניים הם, חומרים המשמשים ליצירת טמפרטורות מאוד נמוכות [מתחת ל 153- מעלות צלזיוס (243- מעלות פרנהייט)], כגון חנקן נוזלי (LN2) בעל נקודת רתיחה של 196- מ"צ (321- מ"פ), שמשמשים בהם בדרך כלל במעבדות.[13]

על אף שפחמן דו-חמצני או קרח יבש הוא מוצק ולא נחשב כנוזל קריוגני, עובר המראה ישירות לגז פחמן דו-חמצני ב 78- מ"צ (109- מ"פ) גם בו משמשים לעיתים קרובות במעבדות. משלוחים ארוזים עם קרח יבש, דגימות משומרות עם חנקן נוזלי, במקרים מסוימים, טכניקות להשתמש ההקפאה נוזלים, כגון הקפאה טחינה של דגימות, נוכח סיכון פוטנציאלי במעבדה.

יש להגן על היד מפני סכנת נגיעה במשטחים קפואים. מומלץ שעובדי מעבדה ישתמשו לשם כך בכפפות בטיחות קריוגניות.

חובה להגן על העיניים בכל זמן בעת העבודה עם נוזלים קריוגניים. כאשר נדרש לשפוך נוזל קריוגני מומלץ שהעובד ישתמש בבקבוק בעל פתח רחב ובמגן פנים מלא.

ציוד מיגון אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוד מיגון אישי (צמ"א - PPM) הם פריטי ציוד שעל העובד ללבוש/לחבוש/לעטות על מנת למנוע חשיפה לחומרים מסוכנים. למרות זאת, צמ"א אינו מבטל סיכונים בטחות, אולם הם מסייעים בהגנת המשתמש מפני חשיפה. כדי להפוך את מקום העבודה לבטוח יותר, יש לספק הנחיות והדרכה כיצד להשתמש ולבחור את הצמ"א המתאים ביותר למצבים שונים.

כפפות ניטריל

ציוד מיגון אישי כולל:

  • חולצות עם שרוולים ארוכים, חלוקי מעבדה, סינרים.
  • משקפי מגן
  • כפפות בטיחות
    • קיימים שני סוגים נפוצים של כפפות בטיחות המצויים בשימוש נרחב במעבדות לימוד ובמעבדות רפואיות: כפפות לטקס וכפפות ניטריל. לכפפות לטקס רגישות גבוהה כשמדובר מגע, ושליטה מתאימות במיוחד לביצוע ניתוחים. מאידך, לכפפות ניטריל אין חלבון לטקס אשר מחירו כפול. הן ידועות כעמידות יותר כנגד קריעה, ולכימיקלים רבים. לצד כל היתרונות, לכפפות ניטריל יש גם חסרונות שכן הן יכולות לחמצן כסף ומתכות בעלות תגובתיות גבוהה שיכולות להגיב עם גופרית. לפיכך, על המשתמש לנהוג בתשומת לב יתרה כאשר הוא חובש סוג זה של כפפות מגן.
  • מגן פנים או מגן בטיחות

חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעבדה קיים פוטנציאל שהעובדים יחשפו לסיכון חשמלי, לרבות הלם חשמלי, התחשמלות, שרפות ופיצוצים. כבלי חשמל פגומים עלולים להוביל לקצר חשמלי או התחשמלות. כבל חשמלי גמיש עלול להינזק על ידי קצוות הדלת או החלון, על ידי סיכות וחיזוקים, על ידי ציוד המתגלגל מעליהם, או פשוט בשל הזדקנות.

הפוטנציאל להתחשמלות או הלם חשמלי או אירועי סיכון חשמליים יכול לנבוע ממספר גורמים, כלהלן:

  • ציוד/מכשור חשמלי או חיווט פגום;
  • שקעים או תקעים שניזוקו;
  • נוהלי עבודה לא בטיחותיים.

אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אש

אש היא הסיכון הרציני והנפוץ ביותר, במעבדה טיפוסית. בעוד שנהלים והדרכה נאותים עשויים ניתן למזער את הסיכון של שריפה מקרית, עובדי מעבדה חייבים עדיין להיות מוכנים להתמודד עם שריפה שעלולה להתרחש. בהתמודדות עם שריפה במעבדה יש להכניס את מכלי החומרים הזיהומיים לתוך אוטוקלבים, אינקובטורים, מקררים או מקפיאים לצורך הגבלה/החלה .

שרפות קטנות בחללי מעבדה אינם בגדר הנדיר. שרפות גדולות במעבדה הן יותר נדירות. עם זאת, הסיכון של פציעה חמורה או מוות הנו משמעותי, מאחר שקיימים חומרים דליקים ונפיצים רבים ורמות הסיכון במעבדות הם בדרך כלל גבוהות מאוד. במעבדות, במיוחד כאלה שמצויים בהם ממסים נדיפים בכל כמות, יש את הפוטנציאל לפריצת שרפות ואף פיצוץ, תוך התפשטות מהירה של האש, ורעילות גבוהה של מוצרי הבעירה (חום, עשן ולהבה).

שמיכת אש

כלי זכוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכוכית שבורה מהוה סיכון עבור פציעה הקשורה עם חדים.
  • הגנה על העין היא חובה ברוב ההליכים שמעורבים בהם כלי זכוכית.
  • החדרת מוט זכוכית דרך פקק עלולה להוות אפשרות של פצע דקירה או פציעה מחדים אם המוט נשבר. הידיים חייבות להיות מוגנות.
  • מבחנות חייבות להיות עם חיבור כזה שלא יגרום לשבירת המבחנה עם הניתוק מהחיבור.
  • זכוכיות העלולה להישבר עם קפיאה.
  • זכוכית שבורה ושאר פסולת זכוכית יש להשליך למיכל נפרד מסומן לציון תכולתה.
  • כלי זכוכית צריכים תמיד להיות מסומנים בתכולה שלהם.
  • יש להימנע מחימום או קירור מהירים למניעת התפשטות תרמית שעלולה לגרום לשבר.
  • זכוכית חמה נראית כמו זכוכית קרה, יש לנקוט בזהירות כדי למנוע מגע עם זכוכית חמה.
  • זכוכית יכולה להתפוצץ אם יש חסימה בפתחי הפליטה. יש למנוע חסימה כזאת.
  • זכוכית עלולה לקרוס תחת לחץ שלילי
  • בעת חיבור כלי זכוכית למחברים זו אחריותו של האדם האחראי על הפעילות לבחור את האטימה המתאימה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערכה לניהול הבטיחות והבריאות במעבדות כימיות וביולוגיות, צוות משותף אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת והמעבדות לבריאות הציבור ע"ש פליקס תל אביב, מו"ל: המוסד לבטיחות וגיהות, התשס"ח 2007
  • זיהוי סימוני אזהרה לחומרים מסוכנים - מדריך לעובד , הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.
  •  Laboratory Biosafety Guidelines, 2nd Edition, 1996, Canada
  •  Laboratory Biosafety Manual, 3rd Edition, 2004, WHO, Geneva
  •  Laboratory Safety: Principles and Practices, Brinton M. Miller et al, American society for Microbiology, 1986, Washington D.C
  • בטיחות במעבדות ביולוגיות, ספר טכני, מאת ד"ר איתן ישראלי, 2009, בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות
  •  מחלות זיהומיות במערכת הבריאות – מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי הסגל, חוברת טכנית, מאת: ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר 2006, בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות
  • בטיחות במעבדות כימיות, מאת: ז. שטרן, י. שלדוב 2004, בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך לנוהלי בטיחות במעבדות ביורפואיות, משרד הבריאות, התשנ"ה 1994
  2. ^ משרד התמ"ת, [https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Betihut01.pdf תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס"א-2001], ‏התשס"א 2001
  3. ^ "Chapter 8 - Chemical Hazards". sp.ehs.cornell.edu. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2016. 
  4. ^ "Biological Agents and Biological Toxins". Occupational Safety and Health Administration. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2015. 
  5. ^ "An additional OSHA Safety and Health Topics page on Pandemic Influenza has been added in response to the 2009 H1N1 influenza pandemic.". OSHA. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2015. 
  6. ^ "Laboratory Safety – Ergonomics for the Prevention of Musculoskeletal Disorders". OSHA. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2015. 
  7. ^ Darragh AR, Harrison H, Kenny S. Effect of ergonomics intervention on workstations of microscope workers. American Journal of Occupational Therapy. 2008. 62:61-69.
  8. ^ "Ionizing Radiation". בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2015. 
  9. ^ "An OSHA QuickFacts entitled Laboratory Safety – Autoclaves/Sterilizers has been developed to sup-plement this section and is available online at osha.gov.". בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2015. 
  10. ^ מדריך לנוהלי בטיחות במעבדות ביורפואיות - חלק רביעי: סיכונים פיסיקליים, פרק א. גזים, משרד הבריאות, התשנ"א 1994
  11. ^ 11.0 11.1 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2015-02-06. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2015. 
  12. ^ מדריך לנוהלי בטיחות במעבדות ביורפואיות, חלק רביעי: סיכונים פיסיקליים, פרק ב: נוזלים קריוגניים, משרד הבריאות, התשנ"ה 1994
  13. ^ "Safety Library Cryogens And DryIce". בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2015.