בית הביל"ויים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°02′16″N 34°46′00″E / 32.037775°N 34.766729°E / 32.037775; 34.766729

בית הבילויים
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
בית הבילויים
בית הבילויים
בית הביל"ויים, 2011
בית הביל"ויים, 2017
בית הביל"ויים, 2017

בית הביל"ויים או בית אנטון איוב הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב, בסמוך לנתיבי איילון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הוקם בשלהי המאה ה-18 או בראשית המאה ה-19, לא הרחק מהדרך מיפו לרמלה וירושלים. במהלך המאה ה-19 רכש אותו אנטון איוב, מעשירי יפו, שבבעלותו היו פרדסים רבים, ושלו מיוחס פיתוח זן תפוזי השמוטי.

המבנה נבנה בהדרגה, ומעת לעת נוספו בו עוד חדרים וכן קומה נוספת. הבנייה המוקדמת פשוטה יחסית, וככל שהתפתח הבניין, הוא כלל אלמנטים מפוארים ומורכבים יותר. ככל בית באר, כולל המבנה באר, בריכת אגירה ומערכת השקיה לפרדסים שסבבו אותו. הבאר עדיין קיימת, אך תעלות ההשקיה אינן קיימות עוד, וגם הבריכה נהרסה.

ב-1882 הגיעה לארץ ישראל קבוצה של 14 ביל"ויים. הקבוצה שכרה את הבית, שהיה בדרך מיפו למקווה ישראל, בה עבדו. הקבוצה כללה 13 גברים ואישה אחת, שהתגוררה בחדר נפרד. אחד מהם, חיים חיסין, תיאר כך את הבית: "נכנסנו לאולם מרווח עם סיפון מקומר. ליד הקירות ספות טורקיות רכות, מצופות קטיפה אדומה עם מלילות. על הריצפה שטיחים יקרים. על שולחנות גבוהים וצרים – מנורות. בצדדים ספסלים אחדים נמוכים מעשה מקלעת". זאב דובנוב ציין כי הם "מתגוררים כאן בשני חדרים גדולים ב-16 רובל לחודש; מלבד זאת לרשותנו מרפסת גדולה, חדר וגן...".

ב-1964 הוכרז הבית כאתר עתיקות. מדובר בהכרזה חריגה, שכן לפי חוק העתיקות, ניתן להכריז על מבנה שנבנה אחרי שנת 1700 כאתר עתיקות רק אם הוא בעל ערך היסטורי, ולפיכך נראה שנוכחותם של הביל"ויים במבנה היא שהביאה להכרזה. בהמשך כללה אותו עיריית תל אביב-יפו ברשימת המבנים המיועדים לשימור. חרף ההכרזות, סובל המבנה מהזנחה רבה, וחלקים רבים ממנו קרסו ונהרסו. בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2005, שעסק בין היתר בשימור מבנים ואתרים, נמתחה ביקורת על התנהלות הרשויות הנוגעות בדבר[1].

בראשית המאה ה-21 הושלמה סלילת נתיבי איילון לכיוון חולון ובת ים, והקטע שבין מחלף חולון למחלף וולפסון נסלל בסמוך לבית. לאחר סלילת הכביש התעורר הצורך להסיט את הנתיב הצפוני צפונה כדי לפנות מקום למסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום. לאחר שבחוות דעת של האדריכל אמנון בר אור נשללה האפשרות להזיז את הבית ממקומו, מחשש שיקרוס, החליטה חברת נתיבי איילון לסלול את הנתיב במנהרה שאורכה 225 מטרים, שתיקרא "מנהרת הביל"ויים". לפי התוכניות, במסגרת הפרויקט אמור המבנה להיות משוקם, וסביבו עתיד להיות מוקם פארק, אך שאלת מימון השיקום עודה פתוחה[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הביל"ויים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]