נווה עופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: המידע מפוזר ללא כל סדר הגיוני.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נווה עופר
פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר
פינת הרחובות בן צבי וגרינבוים, ושלט הנצחה לאברהם עופר
מידע
עיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°02′27″N 34°45′54″E / 32.04078611°N 34.76511944°E / 32.04078611; 34.76511944 קואורדינטות: 32°02′27″N 34°45′54″E / 32.04078611°N 34.76511944°E / 32.04078611; 34.76511944 
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area.svg
 
נווה עופר
נווה עופר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המרכז הקהילתי נווה עופר
האנדרטה לזכר נופלי אסון המסוק בנחל בזק

נווה עופר היא שכונה בדרום תל אביב, הגובלת בשכונת תל גיבורים שבחולון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגב' שושנה עופר מברכת בטקס קריאת שם השכונה נוה עופר שהתקיים בפינת הרחובות בן צבי וגרינבוים בתאריך 26/4/1983

נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית תל כביר. תל כביר הייתה שכונה השייכת לעיר יפו, והוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מפרדסנות, תעשייה קלה ומסחר. במלחמת העצמאות נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר תל אביב, ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה. בסוף שנות ה-60 השכונה אוכלסה בעולים מצפון אפריקה ובולגריה והיא נקראה בשם אבו כביר. ב שנות ה-70 נבנו שיכונים חדשים במסגרת פרויקט שיקום שכונות, והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו שבזי בדרום תל אביב ועולים מחבר המדינות, בעיקר יוצאי בוכרה וגאורגיה. השיקום לא היה רק פיסי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1983 הוחלף שמה מתל כביר לנוה עופר (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקרא שם השכונה על שמו של אברהם עופר, שר השיכון בין יוני 1974 לינואר 1977. שכונה אחות בשם זהה הוקמה בבאר שבע כשנה לאחר מכן. בשנות האלפיים השכונה עברה פרויקט שיקום שני והתחדשות עירונית, שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה. למרות ניסיונות השיקום, שכללו הרחבה ושיפוץ בנייני המגורים כמו גם הקמת שיכונים חדשים, גודל יחידת הדיור הממוצעת בשכונה נמוך מ-60 מ"ר ורווחת הדיור עומדת על כ-20 מ"ר לנפש - ערך זה נמוך בכ-40% מהממוצע העירוני.

גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון דרך בן צבי, בדרום נתיבי איילון ומשרד הרישוי, במערב רחוב היינריך היינה המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ביפו ובדרומו למחלף וולפסון שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.

תרבות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה שני בתי ספר יסודיים (בית הספר היסודי ע"ש יוסף חיים ברנר ובית הספר היסודי ע"ש זלמן שזר), וכן בית ספר תיכון מקצועי של רשת אורט, שמלבדו אין בית ספר על-יסודי נוסף בשכונה, ובני-הנוער מופנים לבתי הספר האזוריים ללימודים בחטיבה העליונה. המרכז הקהילתי הוקם מכספי תרומות של יהודים ממקסיקו. הוא נבנה בשנות התשעים והחליף את המתנ"ס השכונתי הישן, שפעל בצריפים עוד מימי ראשית השכונה. באמצעות כספי התורמים גם שופצו בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר. בשכונה פועל שבט צופים של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" שמשמש כמקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות בית הספר. במרכז השכונה קיים מרכז מסחרי, שהורחב ושופץ בשנת 2010, ובו נמצאים סניף בנק הדואר, קופות חולים, אולם אירועים, חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית, הנקראת "מכבי תל כביר".

בשכונה ארבעה אתרי זיכרון:

  • אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק, נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר
  • לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי
  • גן ילדי קיילצה, לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-23 במאי 1943. בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
  • פינת הנצחה לשר השיכון לשעבר, אברהם עופר, שעל-שמו נקראת השכונה. הפינה נמצאת בכניסה לשכונה בפינת הרחובות גרינבוים ודרך בן צבי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נווה עופר בוויקישיתוף