בית הכנסת העתיק במצדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה פנים בית הכנסת

בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד מבתי הכנסת היחידים מתקופת בית שני ששרדו עד היום[1] ונחשב לאחד מבתי הכנסת הקדומים ביותר. הוא נחשף על ידי יגאל ידין במסגרת החפירות הארכאולוגיות שהחלו בשנת 1955. המבנה הוקם בימי הורדוס, כנראה, כאורווה, והוסב למבנה בית כנסת בעת המרד הגדול.

מבנה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלבו הראשון לא היו ממוקמים בבית הכנסת הספסלים, הצמודים לקירות. כמו כן, אין עדות לבימות - העמודים שבאמצע האולם. בשלב השני הורחב בית הכנסת על ידי צירוף אולם הכניסה לבית הכנסת. הרצפה החדשה הייתה בעלת טיח אפור-צהבהב לעומת אפור בשלב הראשון. כן הוספו עמודים ושורות. הוא מהווה הרחבה של סוגר מסוגרי החומה. בית-הכנסת בנוי בחומה המערבית של מצדה, פתחו בדרום-מזרח והוא מכוון אל ירושלים.

על רצפת האולם נמצאו חרסים[2] עליהן כתובות: "מעשר כהן", "כשר לטהרת הקדש", "קדש", "לקדשא", "ט" (טבל), "ת" (תרומה) ו"חזקיהו" - צבי אילן מניח מדובר בשם של הכהן.

בחדר האחסנה נמצאו סימנים לשריפה, הסברה היא כדי שלא ייפלו חפצים קדושים לידי הרומאים. בחדר זה נמצא גם בור לגניזה. המגילות שבו נשמרו בזכות האקלים היבש. סך הכול נמצאו במצדה שרידים של 14 מגילות מספרי התנ"ך: בראשית, ויקרא, יחזקאל ומהספרים החיצוניים: ספר בן סירא ספר היובלות וספר שירות עולות השבת - המיוחד לכת האיסיים, שגם הם נמנו על תושבי מצדה[3]. בין השאר נמצא בו קטע מספר יחזקאל, פרק ל"ז, על "חזון העצמות היבשות".

ליד הבניין נמצאו אוסטרקונים עם הכתובת "לטהרת הקדש". סך הכל אוסטרקונים שנמצאו במצדה, בעברית, ארמית ויוונית ובלטינית הגיע ל-700[3].

בדרום החלק המרכזי של מצדה נתגלה באחד הבניינים חדר ארוך ובו שני ספסלים לאורך הקירות. ובמרכז מבנה אבן נוסף שייתכן כי שימש כבסיס לשולחן או מדף. צבי אילן כותב ש-"ייתכן ששנו כאן תורה או שהמקום שימש כבית תלמוד לילדים".

חדר התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחדר הנמצא בתוך בית הכנסת הוכנס ב-2010 ספר תורה על ידי אגודת חב"ד וסופר סת"ם יושב מדי יום וכותב ספרי תורה וספרי קודש אחרים. הקהל יכול לצפות בעבודתו דרך קיר זכוכית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוד שלושה במקומות הבאים: גמלא, הרודיון ובירושלים - בית הכנסת של תיאודוטוס בן וטינוס
  2. ^ אולי שרידי קנקנים
  3. ^ 3.0 3.1 מקור: זאב ענר, לטייל עם ההיסטוריה, עמ' 177