בית הכנסת העתיק במצדה
 | |
| מראה פנים בית הכנסת | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופת בית שני  |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
שמריה גוטמן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°19′03″N 35°21′12″E / 31.317432689546°N 35.353217064418°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   בית הכנסת העתיק במצדה | |
  | |
בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד מבתי הכנסת מתקופת בית שני בארץ ישראל שנתגלו על ידי חפירות ארכאולוגיות, וששרדו עד היום[1]. המבנה הוקם בימי הורדוס, כנראה כאורווה, והוסב למבנה בית כנסת בעת המרד הגדול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה בית הכנסת נחשף בחפירות הארכאולוגיות של שמריה גוטמן שהיה חלק מהמשלחת בראשות יגאל ידין בשנת 1963[2]. עם גילוי המבנה, בתוך חומת הסוגרים נתברר שהחזית העיקרית שלו מופנה לכיוון ירושלים ועלתה ההשערה שמדובר בבית כנסת. יום לאחר מכן נמצאו שני שברי חרסים שעליהם כתובים "מעשר לכהן" ו"חזקיה" ולגביהם הונח שמדובר בקופת צדקה בבית הכנסת. בעקבות זאת, פרסמו החופרים שייתכן שמדובר בבית כנסת[3], אך בקשו להיות זהירים ואמרו שאינם יכולים לאמר דבר ברור[4]. בנוסף נמצאו בחדר כ-20 מנורות חרס[5]. לאחר כשלושה חודשים נמצאו סמוך לבית הכנסת שלושה קטעי קלף[6]. בעונה השנייה של החפירות, בסוף 1964, הורה ידין על ביצוע חפירות חתך מתחת לרצפת בית הכנסת. בחפירות אלו נמצאו מספר מגילות עם קטעים מהתנ"ך, שהיוו עבור ידין הוכחה סופית שמדובר בבית כנסת. לאחר הורדת רצפת המבנה נמצא מתחתיו בית כנסת עתיק מימי הורדוס[7].
בעשור שלאחר מציאת בית הכנסת התקיימו בו טקסי בר מצווה[8].
מבנה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלבו הראשון לא היו ממוקמים בבית הכנסת הספסלים, הצמודים לקירות. כמו כן, אין עדות לבימות - העמודים שבאמצע האולם. בשלב השני הורחב בית הכנסת על ידי צירוף אולם הכניסה לבית הכנסת. הרצפה החדשה הייתה בעלת טיח אפור-צהבהב לעומת אפור בשלב הראשון. כן הוספו עמודים ושורות. הוא מהווה הרחבה של סוגר מסוגרי החומה. בית-הכנסת בנוי בחומה המערבית של מצדה, פתחו בדרום-מזרח והוא מכוון אל ירושלים.
על רצפת האולם נמצאו חרסים[9] עליהן כתובות: "מעשר כהן", "כשר לטהרת הקדש", "קדש", "לקדשא", "ט" (טבל), "ת" (תרומה) ו"חזקיהו" - צבי אילן מניח מדובר בשם של הכהן.
בחדר האחסנה נמצאו סימנים לשריפה, הסברה היא כדי שלא ייפלו חפצים קדושים לידי הרומאים. בחדר זה נמצא גם בור לגניזה. המגילות שבו נשמרו בזכות האקלים היבש. סך הכול נמצאו במצדה שרידים של 14 מגילות מספרי התנ"ך: בראשית, ויקרא, יחזקאל ומהספרים החיצוניים: ספר בן סירא ספר היובלים וספר שירות עולות השבת - המיוחד לכת האיסיים, שגם הם נמנו על תושבי מצדה[10]. בין השאר נמצא בו קטע מספר יחזקאל, פרק ל"ז, על "חזון העצמות היבשות".
ליד הבניין נמצאו אוסטרקונים עם הכתובת "לטהרת הקדש". סך הכל אוסטרקונים שנמצאו במצדה, בעברית, ארמית ויוונית ובלטינית הגיע ל-700[10].
בדרום החלק המרכזי של מצדה נתגלה באחד הבניינים חדר ארוך ובו שני ספסלים לאורך הקירות. ובמרכז מבנה אבן נוסף שייתכן כי שימש כבסיס לשולחן או מדף. צבי אילן כותב ש-"ייתכן ששנו כאן תורה או שהמקום שימש כבית תלמוד לילדים".
חדר התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחדר הנמצא בתוך בית הכנסת הוכנס ב-2010 ספר תורה על ידי אגודת חב"ד וסופר סת"ם יושב מדי יום וכותב ספרי תורה וספרי קודש אחרים. הקהל יכול לצפות בעבודתו דרך קיר זכוכית.
-
דגם בית הכנסת המשוחזר מתוך שלט ציבורי באתר -
פנים בית הכנסת - ראו הספסלים - חלקם והקירות משוחזרים -
מקום הגניזה?
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חדר סופר סת"ם בבית הכנסת במצדה, באתר חב"ד אונליין
- טלי חרותי-סובר, בין קודש לחול: חמישה בתי כנסת מיוחדים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עוד שלושה במקומות הבאים: גמלא, הרודיון ובירושלים - בית הכנסת של תיאודוטוס בן וטינוס
- ^ אברהם יואלי, ביכ"נ מתקופת המרד נחשף במצדה, הַבֹּקֶר, 10 בנובמבר 1963; המשך
- ^ אברהם יואלי, כך חיו מגיני מצדה, הַבֹּקֶר, 15 בנובמבר 1963
- ^ עזרא מיכליס, בית מקווה או בית כנסת, על המשמר, 15 בנובמבר 1963
- ^ יגאל ידין, מגילה המכילה פרקי תהילים פ'א־פ'ה ופפירוסים לטיניים - נתגלו במצדה, מעריב, 24 בנובמבר 1963
- ^ אברהם יואלי, מצדה והאיסיים, הַבֹּקֶר, 10 בינואר 1964
- ^ אריה ארד, בית כנסת מימי הורדוס, מגילות מספר דברים ויחזקאל נחשפו בחפירות מצדה, הצופה, 31 בינואר 1965
- ^ אחרון הקנאים, דבר, 6 במאי 1973
- ^ אולי שרידי קנקנים
- ^ 1 2 מקור: זאב ענר, לטייל עם ההיסטוריה, עמ' 177