בית סוריכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בית סוריק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
BeitSuriq9976.JPG

בית סוריכּערבית: بيت سوريك) הוא כפר פלסטיני השוכן מצפון-מערב לירושלים, ממערב לרמאללה, מול הר אדר ומבשרת ציון, בסמוך לקו הירוק. הכפר מונה כ-4,000 תושבים, שמרביתם מתפרנסים מחקלאות. לכפר אלפי דונמים של אדמות חקלאיות.

ייתכן שיש קשר בין שמו של הכפר לנחל שׂורק הסמוך.[1] בתחומי הכפר מצויים מערות קבורה עתיקות מזמן המשנה והתלמוד. ב-1901 נחשפה במקום רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית. מסורת מקומית מייחסת את מוצא תושביו לחיג'אז.[2] מוצע לזהות בג'בל א-רמל עליו שוכן הכפר את הר עפרון הנזכר בספר יהושע.[3][4]

במלחמת העצמאות חנו בכפר לוחמיו של עבד אל קדר אל חוסייני,[5] והוא שימש בסיס להתקפות על השיירות לירושלים. בסוף דצמבר 1947 תקף כח של ההגנה את הכפר.[6] ב-19 - 20 באפריל 1948 נכבש הכפרים בידו ובית סוריכ על ידי חטיבת הראל במבצע יבוסי, אולם בעקבות הכישלון בקרב נבי סמואל נסוגו הכוחות מהכפר. חלק מבתיהם נהרסו כדי למנוע אפשרות שישובו להוות איום ביטחוני.[7] לאחר המלחמה עבר הכפר לשלטון ירדן.

בג"ץ בית סוריכּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר בית סוריכּ נמצא כיום בשטח B, כלומר הניהול האזרחי שלו מופקד בידי הרשות הפלסטינית והסמכות הביטחונית בכל האזור היא ישראלית. לעומת זאת, מרבית האדמות החקלאיות של הכפר הן בשטח C - כלומר באחריות ישראלית מלאה.

הכפר זכה לפרסום בעקבות העתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי התושבים כנגד תוואי גדר ההפרדה בשנת 2004, ופסק הדין של בית המשפט העליון בעקבותיה.[8] בית המשפט פסק כי הפגיעה באוכלוסייה האזרחית כתוצאה מתוואי הגדר אינה עומדת בעקרון המידתיות ויש להזיז את התוואי ולשנותו. באותו פסק הדין התייחס בית המשפט לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, וקבע כי בניגוד לחוות הדעתו של בית הדין, עצם הקמת גדר ההפרדה הינה חוקית כל עוד היא משמשת למטרות ביטחוניות. בפועל העתירה הביאה להזזת התוואי אך מערכת הביטחון קבעה אותו באמצע האדמות החקלאיות של הכפר, ולא צמוד להר-אדר ולמבשרת ציון כפי שהציעו אנשי המועצה לשלום ולביטחון בבית המשפט.[9] במציאות זו נותרו כ-2400 דונם אדמות מתחת להר-אדר, ועוד כ-1000 דונם מתחת מבשרת ציון.

עם בניית גדר ההפרדה באזור נוצר מצב בו כ-3400 דונם מן האדמות החקלאיות נותרו במרחב התפר מעבר לגדר ההפרדה והחל מדצמבר 2008 גישה אליהן מתאפשרת רק בהיתר ישראלי פרטני.[10] האגודה לזכויות האזרח הצטרפה ב-2010 למאבק של תושבי בית סוריכּ על גישה חופשית לאדמות באמצעות הבלוג "פעולה אחת ביום".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
  2. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001
  3. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ט'
  4. ^ זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, עמ' 115. קלאי עצמו זיהה את הר עפרון עם הקסטל.
  5. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947 - 1949, הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 62
  6. ^ ספר הפלמ"ח, הקיבוץ המאוחד, 1953, עמ' 53; ההגנה תוקפת בסיסי מרצחים בכבישי ירושלים, דבר, 29 בדצמבר 1947; חמשה ערבים נהרגו בפעולות ההגנה, דבר, 30 בדצמבר 1947
  7. ^ אלון קדיש ומשה ארנולד, קרבות יבוסי, עמ' 30; בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947 - 1949, הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 156 ו-216. נכבש כפר גדול במבואות ירושלים ושיירה גדולה הגיעה בשלום, מעריב, 20 באפריל 1948; נכבשו עוד שני כפרים ערביים בדרך לירושלים, דבר, 21 באפריל 1948
  8. ^ בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'
  9. ^ בצלם -פסק הדין של בג"ץ בפרשת בית סוריכּ
  10. ^ "עוד על בית סוריכ" - באתר "פעולה אחת ביום"
Worldglobe.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 31°49′29.5782″N 35°8′51.6006″E / 31.824882833°N 35.147666833°E / 31.824882833; 35.147666833