שייח' סעד

שייח' סעד
خربة الشيخ سعد
Eljibcenter9840.JPG
מידע
עיר ירושלים
אוכלוסייה 2,278 (2016)
קואורדינטות 31°44′22″N 35°15′10″E / 31.739519444444°N 35.252811111111°E / 31.739519444444; 35.252811111111
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
שייח' סעד
שייח' סעד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שייח' סעד היא אחת משבע שכונות המשנה של ג'בל מוכאבר בדרום מזרח ירושלים. לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה בשכונה חיים 2,278 תושבים נכון ל-2017[1]. על פי רשויות מדינת ישראל, בשכונה מתגוררים כ-1,500 נפשות[2], כמעט מחציתם נושאי תעודות זהות כחולות, תושבי קבע בישראל[3].

אופי השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה נבדלת משאר שכונות-המשנה של ירושלים בכך ששטחה לא סופח לעיר לאחר מלחמת ששת הימים[4]. בעת בניית גדר ההפרדה הושארה שייח' סעד בצד המזרחי של הגדר מחוץ לשטח הישראלי. לשם הסדרת הכניסה של תושבי השכונה לירושלים נקבעו הסדרים, שהיו מושא למאבקים ציבוריים ומשפטיים.

בנוסף לבתי מגורים, יש בשכונה רק חנות מזון אחת, בית ספר יסודי וכן מרפאה בסיסית ביותר אליה מגיע רופא פעמיים בשבוע למשך שעתיים בכל פעם. לשאר צורכיהם מתבססים תושבי השכונה על השירותים בשכונות האם ג'בל מוכאבר[5].

עם התפתחות שכונת ג'בל מוכבר במהלך השנים שלאחר הכללתה בירושלים המאוחדת התפתחה גם שייח' סעד, וכמחצית מתושביה הם תושבי קבע בישראל ונושאים תעודות זהות כחולות. אף על פי ששייח' סעד לא סופחה לירושלים, נהגה עיריית ירושלים לגבות מתושביה ארנונה ובתמורה, לספק שירותי מים, חשמל, חינוך, בריאות ועבודה לתושבי השכונה, ללא קשר לשאלה אם הם בעלי תעודות זהות כחולות או כתומות. בשנת 1993 במהלך האינתיפאדה, הוטל סגר כללי על שטחי ירושלים ולראשונה נאסר על תושבי שייח' סעד להיכנס לג'בל מוכאבר. עתירה לבג"ץ שהגישו תושבי השכונה בעלי תעודות הזהות הכתומות והירוקות הביאה למתן היתרי כניסה קבועים בעבורם לירושלים.

באוגוסט 2003 הוצא על ידי משרד הביטחון צו תפיסה לצורך הקמת קטע של גדר ההפרדה שיפריד בין השכונה לבין שטחה של ירושלים. כן פעלה המדינה לסלילת כביש שיחבר את שייח' סעד לסוואחרה המזרחית, בכוונה לכוון את החיבור בין שייח' סעד לג'בל מוכאבר דרך סוואחרה המזרחית. באפריל 2004 הגישו תושבי השכונה ערעור על תוואי גדר ההפרדה ובעקבות זאת הופסקו העבודות ובמרץ 2006 קבלה הוועדה את הערעור והורתה למדינה שלא להפריד את שכונת שייח' סעד מירושלים. על ההחלטה הגישה המדינה עתירה לבג"ץ. כן הקימה המדינה גדר זמנית, עם שער זמני הפתוח 24 שעות ביממה, שחצצה בין שייח' סעד לבין ירושלים. בעקבות פיגוע ירי כלפי חיילי משמר הגבול במחסום, בו נפצעו שני שוטרים ונהרג תושב השכונה, הוגברו אמצעי האבטחה במחסום. במרץ 2010 ביטל בג"ץ את החלטת ועדת הערעור והתיר למדינה להקים את גדר ההפרדה בין שייח' סעד לירושלים, תוך דרישה לכך שיתקיים שער הפתוח 24 שעות ביממה בין שייח' סעד לג'בל מוכאבר[6].

נכון ל-2010 שייח' סעד מנותקת משאר העיר ומג'בל מוכבר במחסום, שלטענת התושבים סגור תמידית, בניגוד להחלטת בג"ץ בעניין[7]. נכון לנובמבר 2019 המחסום פתוח להולכי רגל מחזיקי היתרים בלבד, והעברת סחורה אסורה[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]