בית עיריית ברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 53°04′33″N 8°48′27″E / 53.07583°N 8.80750°E / 53.07583; 8.80750

בית עיריית ברמן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
RathausBremen-01-1.jpg
בית עיריית ברמן, הקתדרלה ובית הסנאט
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 3, 4, 6
קואורדינטות 53°04′33″N 8°48′27″E / 53.0759°N 8.8076°E / 53.0759; 8.8076 
(למפת ברמן רגילה)
Bremen location map.svg
 
בית עיריית ברמן
בית עיריית ברמן
בית העירייה ופסל רולנד
ה-Ratskeller בסביבות שנת 1900

בית העירייה של העיר ברמן (גרמנית Bremer Rathaus) הוא אחד הבניינים הגותיים המפורסמים באירופה. סגנון הבנייה שלו מוכר גם בשם Weserrenaissance, כלומר "רנסאנס של הווזר", על שם הנהר וזר העובר בברמן. מאז יולי 2004 מוכר הבניין, ביחד עם פסל רולנד שלידו, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הבניין הוא מושב הסנאט של מדינת ברמן, וכן משרד ראש העירייה. רוב משרדי הסנאט ממוקמים בבניין חדש משנת 1966, הממוקם גם הוא באותה כיכר. בניינים אחרים בכיכר הם הקתדרלה של ברמן, בניין הגילדות של העיר (ה-Schütting, כיום בית לשכת המסחר) וכנסיית גבירתנו של ברמן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-1251 מוזכר לראשונה בניין בשם domus consulum (בית הקונסולים) ששימש כבית-עירייה, שעמד בפינת זגרשטראסה ואוברנשטראסה. בסביבות שנת 1400, בשיא התפתחותה של העיר, הוחל בתכנון בית-עירייה חדש. בניין זה נבנה בסגנון גותי בשנים 1405-1410, וכלל שתי קומות ואולם כינוסים. יוזמי ובוני הבניין היו ראש העירייה יוהאן המלינג, חברי המועצה פרידריך ויגר והיינריך פון דר טרוּפֶּה, האדריכלים סלומון ומרטין והפסלים יוהנס והנינג. בבניין היו אולם תחתון ואולם עליון, ובצד הצפוני גם חדרים בודדים, שמאוחר יותר עברו שינויים רבים. בחזית הבניין, בכיוון כיכר השוק, עמדו דמויותיהם של הקיסר ושל שבעת הנסיכים הבוחרים, ובשתי החזיתות הצרות פסלי הנביאים והחכמים. חומת מגן עם חרכי ירי המופיעה בתוכניות לא נבנתה בסופו של דבר.

בסביבות שנת 1600 החליט הסנאט של העיר כי חזית הטיח של הבניין אינה ייצוגית מספיק, והוחלט על שיפוץ מקיף. את העבודות ניהל האדריכל לידר פון בנטהיים (Lüder von Bentheim). על בסיס התוכניות שלו שופץ בית-העירייה בשנים 1608-1612. החלק המרכזי נהרס והחלונות הורחבו וחוזקו. טורט זכוכית גדול יותר נבנה, ובראשו גמלון בסגנון פלמי. החזית, בסגנון "רנסאנס של הווזר", מגלה אלמנטים אדריכליים שהושפעו מאמנים נדרלנדיים כמו האנס פרדמן דה פריס, הנדריק גלוציוס ויאקוב פלוריס. החזית הפונה לכיכר-השוק עוטרה בקישוטים ותבליטים עשירים בדמות חיות, ראשים, מלאכים ודמויות מיתולוגיות.

במהלך השנים נוספו לבניין אגפים שונים. מעט לאחר שנבנה, נוספה לו ב-1410 הרחבה על הקיר הצפוני ובה חדר ישיבות לחברי מועצת העיר וחדרים נוספים עבור השלטון העירוני. במאה ה-15 נוספו גם חדרים בקומת המרתף מצפון. הרחבה גדולה נוספת לכיוון צפון נבנתה ב-1545. מאז 1819 נבנה ליד בית העירייה בניין נוסף ששימש את העיר, שהבניין הישן לא הספיק לה; בתחילת המאה העשרים נהרס בניין זה, ונבנתה הרחבה רבתי, בסגנון "נאו-רנסאנס", שנועדה לאכלס את המשרדים בבניין שנהרס. בעת מלחמת העולם השנייה הוקף הבניין בשקי חול וחלונותיו נאטמו בקרשים, וכך הוא ניצל מן ההפצצות שהרסו חלקים גדולים מהעיר.

כיום חלקים מן הבניין פתוחים למבקרים, ואילו חלקים אחרים משמשים עדיין את העירייה. בין השאר ניתן לבקר ב-Ratskeller, מסבאה גרמנית מסורתית, העתיקה ביותר בגרמניה - היא נבנתה ב-1405, ופועלת מאז ברציפות כמסבאה. היא ממוקמת במרתף, כמקובל בגרמניה, ומחולקת לכמה אולמות וחדרים. בין השאר נמצאת בה חבית היין העתיקה ביותר בגרמניה, משנת 1653, כמו גם יינות חדשים יותר, מן המאות ה-18 וה-19. היינריך היינה מזכיר ומהלל את המסבאה ואת היינות באחד משיריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]