רובע קונטורהאוס

רובע קונטורהאוס
Kontorhausviertel
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
צילום אווירי של רובע קונטורהאוס, 2005
צילום אווירי של רובע קונטורהאוס, 2005
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 4
חלק מתוך Speicherstadt and Kontorhaus District with Chilehaus עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר משותף יחד עם שפייכרשטאדט וצ'ילהאוס
קואורדינטות 53°32′56″N 10°00′06″E / 53.548889°N 10.001667°E / 53.548889; 10.001667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צ'ילהאוס
מיראמר-האוס
תחנת המשטרה על קלינברג

רובע קונטורהאוסגרמנית: Kontorhausviertel) הוא החלק הדרום-מזרחי של העיר העתיקה (Altstadt) של המבורג בגרמניה, התחום בין הרחובות שטיינשטראסה, מסברג, קלוסטרוול וברנדשטוויטה. נוף הרובע מאופיין בבנייני משרדים גדולים בסגנון אקספרסיוניזם של לבנים (Backsteinexpressionismus) של ראשית המאה ה-20.

ב-5 ביולי 2015, נוספו חלקים מרובע קונטורהאוס ורובע שפייכרשטאדט הסמוך לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. בהחלטה להוסיף את האתר לרשימה נכתב: ”רובע קונטורהאוס הוא אזור של למעלה מחמישים דונם ובו שישה מתחמי משרדים גדולים מאוד שנבנו משנות העשרים ועד שנות הארבעים של המאה העשרים כדי לאכלס עסקים הקשורים לנמל. המתחם מדגים את השפעות הצמיחה המהירה בסחר הבינלאומי בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20“.[1]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המאה ה-17 האזור בנוי בצפיפות; התוצאה הייתה מה שנקרא גנגפירטל (Gängeviertel - "רובע המסדרונות") עם סמטאות צרות רבות. צפיפות הבניינים עלתה עוד יותר כאשר היה מחסור בדיור לאחר השרפה הגדולה של המבורג (אנ') בשנת 1842. בשנת 1892 פרצה מגפת כולרה (אנ') והתנאים ההיגייניים הירודים בשכונה גרמו למחלה להתפשט באופן דרמטי - אז הוחלט לפתח מחדש את האזור. כתוצאה מכך יושבו תושבים רבים מחדש במקומות אחרים.

האדריכל פריץ שומאכר (אנ'), שהיה מנהל הבנייה מאז 1909, גבר על הצעות אחרות בתכנון מחדש של האתר. אף על פי שניתן היה לחזות בתחילה גם שימוש חלקי כשטח מגורים, דרישות המקום ההולכות וגדלות של סוחרי המבורג היו אמורות להיפתר בבניית בנייני משרדים גדולים. כיכר בורכרדפלץ (Burchardplatz) מהווה את מרכז המתחם שתוכנן על ידי שומאכר.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים היו עשויים בעיקר מבניית שלד מבטון מזוין. המבנים החדשים השונים היו תוכננו באופן אינדיבידואלי. המאפיינים האופייניים הם חזיתות לבני קלינקר וגגות נחושת. על מנת להפוך את הרחובות לפתוחים יותר בחלקם העליון, הקומות העליונות מוסטות לעיתים קרובות מהחזית הראשית של הבית. אלמנטים דקורטיביים בחזית עשויים גם הם מלבני קלינקר. בנוסף, נעשה שימוש בעיצוב אלמנטים (לעיתים קרובות פסלים) מקרמיקה, שרובם קשורים למסחר ומלאכה בהמבורג.

מבנים ברשימת אתר המורשת העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ'ילהאוס – אחד הבניינים המפורסמים והחלוציים ביותר מבחינה ארכיטקטונית, תוכנן על ידי האדריכל יוהאן פריץ הוגר (אנ') ונבנה בשנים 1922–1924. שמו קשור לפעילות של בעליו, איל הספנות הנרי ב. סלומן (Henry Brarens Sloman), שעשה את הונו בסחר המלחת של צ'ילה. הבניין נחשב לעבודה העיקרית של האדריכל ולאחד הבניינים החשובים ביותר של האקספרסיוניזם של לבני קלינקר.
  • מיראמר-האוס (Miramar-Haus) – הבניין הראשון שהושלם של רובע קונטורהאוס. נבנה בשנים 1921–1922 עבור חברת הסחר מיראמר. תכנון הבניין היה של האדריכל מקס באך (Max Bach). בנוסף לסגנון האקספרסיוניזם של לבני קלינקר, אחד האלמנטים הסגנוניים הבולטים ביותר הוא הפינה המעוגלת של הבית. ידועים גם הפסלים של ריכרד קוהל (Richard Kuöhl) באזור הכניסה, המייצגים את הענפים המקצועיים החשובים ביותר בכלכלת המבורג הפורחת.
  • שפרינקנהוף (Sprinkenhof, "חצר שפרינק") – הבניין הנושא את שמו של "יוהאן שפרינק" (Johann Sprink) נבנה בשנים 1927–1943 על פי תכנונם של האדריכלים האנס ואוסקר גרסון (Hans und Oskar Gerson) ופריץ הוגר. הבניין המקיף שלוש חצרות פנימיות היה מתחם המשרדים הגדול ביותר בהמבורג באותה תקופה.[2] הבניין היה אחד הבניינים שתכנונם כלל במקור דירות, אך בסופו של דבר הן לא נבנו. האלמנטים הדקורטיביים בחזית תוכננו על ידי לודוויג קונסטמן (Ludwig Kunstmann).
  • מונטנהוף (Montanhof) – בניין המשרדים הוקם בשנים 1924–1926 עבור החברות .‏Dobbertin & Co ו-Reederei Komrowski על פי התוכניות של האדריכלים דיסטל וגרוביץ (Distel und Grubitz). המבנה מאופיין על ידי קומות עליונות שקועות הטיפוסיות לרובע. חזית בניין לבני הקלינקר מעוטרת בקישוטי אר דקו רבים.
  • מסברגהוף (Meßberghof) – תוכנן על ידי האדריכלים האנס ואוסקר גרסון. שם הבניין, שנקרא בתחילה על שמו של אלברט באלין, הוסב לשם "מסברגהוף" על שם הרחוב הסמוך בשנת 1938, בגלל מוצאו היהודי של באלין. הפסלים האדריכליים האקספרסיוניסטיים הם של לותר פישר.
  • מולנהוף (Mohlenhof) – תוכנן ונבנה בשנים 1927–1928 על ידי האדריכלים קלופהאוס, שוך וצו פוטליץ. הסגנון האדריכלי הפשוט שלו משקף את האדריכלות של סוף שנות העשרים. המולנהוף הוא אחד מבנייני המשרדים ששרד את מלחמת העולם השנייה כמעט ללא פגע. פסל הרמס גדול מהחיים של הפסל ריכרד קוהל ממוקם מעל הכניסה הראשית של הבניין.
  • תחנת המשטרה על קלינברג (Polizeiwache am Klingberg) – תחנת המשטרה שבנה אלברט ארבה (Albert Erbe) בשנים 1906–1908 בפינת הרחובות קלינגברג ודפנאו שולבה מאוחר יותר במתחם צ'ילהאוס. הבניין נבנה כתחנת משטרה ומבנה שירות לחברי המועצה שטיפלו בשטחים החקלאיים מחוץ לעיר. הקישוטים הפיסוליים, דמויות פורטל עם פירות, דגנים ודגים, מצביעים על עובדה זו. האדריכלות מתאימה למודל של בתי העיר העתיקה בהמבורג מתקופת הבארוק.

מבנים בולטים אחרים מתקופת העיצוב של שומאכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלטשטדר הוף (Altstädter Hof, "חצר העיר העתיקה'") – הבניין נבנה בשנים 1936–1937 ומכיל חנויות ומחסנים בקומת הקרקע ו-220 דירות בקומות מעל. האדריכל היה רודולף קלופהאוס (Rudolf Klophaus). פסלי אבן חול רבים מאת ריכרד קוהל, המסודרים מעל כניסות הבית, מייצגים מקצועות טיפוסיים של המבורג. הפסלים בלויים, חלקם חסרים ראש (2006).
  • ברתולומיהאוס (Bartholomayhaus) – נבנה בשנים 1938–1939 על ידי האדריכל רודולף קלופהאוס עבור רוברט ברתולומי כמבנה המשרדים האחרון בסגנון הקלאסי עם גמלונים גדולים. הגמלונים הפיקטיביים, המזכירים את בתי העיר ההנזייטיים הישנים, נחשב למיושן כבר בעת בנייתו.
  • בורכהרדהוף (Burchardhof) – בניין מסחרי עם אלמנטים של בניין רב קומות הוקם על שטיינשטראסה / בורכרדשטראסה בשנת 1931 על פי עיצובם של מקס באך ופריץ וישר, ופיתח את השפה הפורמלית של רובע קונטורהאוס, עם הקומה העליונה הנסוגה האופיינית והגג השטוח.
  • הלמוט-שמידט-האוס (Helmut-Schmidt-Haus) – ליד כיכר הקתדרלה (Domplatz) לשעבר, בה נפגשים דומשטראסה ושפרזורט, משתרע בית הלמוט שמידט (עד 7 בינואר 2016 היה הבניין מכונה פרסהאוס (Pressehaus), "בית העיתונות"), שם עבדו כמה מוציאים לאור. היום יש לעיתון די צייט שם עדיין את צוות העריכה שלו. הוא נבנה בשנת 1938 על פי תכנון של רודולף קלופהאוס עבור העיתון "המבורגר טאגבלאט" (Hamburger Tageblatt) שפעל בשירות הנאצים. סמל החברה, ספינה הנזיאטית מאת ריכרד קוהל, נמצא - כעת ללא צלב הקרס שהוסר ב-1945 - ברחוב קורינשטראסה.
בניגוד למבנים האחרים העשויים מלבני קלינקר, יש בו אלמנטים בודדים עשויים אבן גיר, במיוחד בארקדות שבמפגש הרחובות שטיינשטראסה ושפרזורט. הגג המשופע הוחלף בקומה לאחר שנפגע מפצצה. לאחר הקמתה של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, היו משרדי המערכת של העיתונים דר שפיגל ושטרן בבניין זה בשנים 1952–1969.
בתחילת 2013 רכשה חברת ההשקעות Art-Invest Funds Real Estate Funds מקלן, חברת בת של קבוצת ברמר צך לפיתוח פרויקטים (נדל"ן), את הבניין מאליאנץ. לבניין המסחרי שטח שמיש של כ-19,400 מטרים רבועים, המחולק ל-75% משרדים, 17% גסטרונומיה / קמעונאות ו-8% מחסנים. לאחר שנתיים בלבד, הבניין החליף ידיים שוב בשנת 2015 ונמכר לחברת ביטוח המשנה סוויס רה (אנ') תמורת סכום מוערך של 80 מיליון אירו.
ממערב היה הבניין הנאו-קלאסי של המבנה הישן של היוהאנאום (אנ') (בית הספר העתיק ביותר של המבורג שעדיין פעיל), שנבנה בשנים 1838–1840 על פי תכנון של קרל לודוויג וימל. לשכנות זו הייתה השפעה בלתי נמנעת על העיצוב של הבניין שמחקה את הארקדות המקושתות של המבנה המקורי של היוהאנאום, אשר לאחר שבית הספר עבר למקום אחר בהמבורג שימש כמבנה עבור ספריית ההשאלה "Commerzbibliothek" ואחר כך ספרייה של המדינה.

מבנים מתקופות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבית בשופנשטל 32 (Schopenstehl 32) – בית זה נבנה על ידי ארתור פיול (Arthur Viol) בשנים 1885–1888. חזית בית דו משפחתי שנבנה בסביבות 1780 עם שער בסגנון הרוקוקו וגמלון מפותל שולבה בבניין החדש. בית זה הוא אחת העדויות האחרונות לאדריכלות בית מידות של המבורג במאות ה-17 וה-18 במיקום המקורי.
  • מבנים מודרניים – מבנים מודרניים כדוגמת דנסקה הוס (Danske Hus) ונויה דופנהוף (Neue Dovenhof), שנבנו בשנות ה-90 של המאה ה-20 מחקים את הסגנון של מבני לבני הקלינקר הקיימים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ralf Lange: Das Hamburger Kontorhaus: Architektur Geschichte Denkmal (Hamburger Kontor Houses: Architecture History Monument). Dölling und Galitz, Hamburg 2015 (in German)
  • Hermann Hipp, Hans Meyer-Veden: Hamburger Kontorhäuser. (Hamburger Kontor Houses) Ernst, Berlin 1988, ISBN 3-433-02043-4 (in German)
  • Rita Bake: Verschiedene Welten I. 45 historische Stationen durch das Kontorhausviertel (Different worlds I. 45 historical stations through the Kontorhaus district). Landeszentrale für politische Bildung (Agency for Civic Education), Hamburg, 2010 (in German)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובע קונטורהאוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]