לימס הדנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לימס הדנובה (הקטע המערבי)
Frontiers of the Roman Empire – The Danube Limes (Western Segment)
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מדינה

גרמניהגרמניה גרמניה
אוסטריהאוסטריה אוסטריה

סלובקיהסלובקיה סלובקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2, 3 ו-4
שטח האתר 16.7 קמ"ר
שטח אזור החיץ 10.74 קמ"ר
חלק מתוך לימס עריכת הנתון בוויקינתונים
Donau-Karte.png
מפת לימס הדנובה. בינתיים רק הקטע המערבי צורף לרשימת המורשת העולמית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לימס הדנובהגרמנית: Donaulimes) הוא השם שניתן לחלק הגבול הצבאי הרומי לאורך הדנובה בבוואריה שבגרמניה, אוסטריה, סלובקיה, הונגריה, סרביה, רומניה ובולגריה.

ביצורי הגבול כללו מספר רב של מגדלי שמירה, מחנות לגיון ומבצרים. בגלל הגדה הבוצית והמסועפת שלה, היה קשה לפקח על הדנובה. לכן, בניגוד לקו הגבול של הלימס של גרמאניה סופריור-רייטיה, שהשתרע מערבית ללימס הדנובה, לא נבנתה חומת גבול. המחנות הוקמו באמצע המאה הראשונה. מאוחר יותר, תחת טראיאנוס, הוקפו המחנות, שבמקור היו מוקפים רק בחומות אדמה, בחומות אבן.

לאורך הלימס נסללה דרך, שחיברה בין התחנות, המבצרים והמצודות לדלתה של הדנובה, "דרך הדנובה" (בלטינית:Via Istrum). לימס הדנובה הוא מונומנט ארכאולוגי, ומאז 2021 הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]

חלוקה משנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה חלקית של הלימס באוסטריה ובבולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל מלח בטולן באוסטריה תחתית, מגדל הפרסה המערבי לשעבר של מבצר קומגנה

המבצר העתיק ביותר באוסטריה היה זה של קרנונטום. מבצר עזר במרחק של 14 קילומטרים לכיוון מערב עד שלוגן (שכונה במועצה הייבאך אוב דר דונאו (גר')) באוסטריה עילית. המסלול באותה תקופה היה מקביל בערך לכביש Wiener Straße (B1) של היום מווינה ללינץ.

מכיוון שהדנובה לא תמיד הציעה את ההגנה הדרושה, נבנו ראשי גשרים גם על הגדה הצפונית, כמו בשטילפרייד (Stillfried) או באוברלייזר ברג (Oberleiser Berg), נגד המרקומנים. אלו פונו תחת קומודוס בנו של מרקוס אורליוס ורצועה של שטח מת ברוחב שבעה קילומטרים נקבעה לאורך הדנובה.

הביצורים ההולכים ומתפוררים שופצו רק תחת הקיסר ולנטיניאנוס הראשון (364–375) והותאמו לשיטות הלחימה של אותה תקופה. החומות חוזקו והתעלות חודשו. בנוסף נוספו מגדלים לחומות. בשנת 1960 נמצאו שרידי מגדל שמירה ליד אוברנה (Oberranna, שכונה בשטח המועצה אנגלהרטסצל אן דר דונאו (גר')). אבל ביצורים אלו החזיקו מעמד רק עוד מאה שנים. בשנת 488 פינתה האימפריה הרומית את השטח שכיום הוא שטח אוסטריה.

הביצורים הרומיים בחלק התחתון של הדנובה תוקנו שוב ושוב לאחר מכן, במיוחד תחת קיסרי האימפריה הביזנטית: אנסטסיוס הראשון ויוסטיניאנוס הראשון. הם שימשו בפעם האחרונה במהלך מסעות המלחמה בבלקן של הקיסר מאוריקיוס וגם תחת יורשו פוקאס כבסיס לפעולות צבאיות גדולות יותר, ובחלקם הוצב גם חיל מצב. עד שהפרוטו-בולגרים פלשו למחוז מואסיה אינפריור בשנת 679.

מגדלי הגנה בודדים עדיין נשמרים בבכרנסדורף (Bacharnsdorf) שבאוסטריה תחתית, במאוטרן (Mautern, פאביאניס בתקופה הרומית) ובטרייסמאואר (Traismauer, אוגוסטיאנה בתקופה הרומית). ישנם גם שרידים שמורים בטולן ובצייזלמאואר (Zeiselmauer). ביער קירנברג (Kürnberger Wald) שליד לינץ יש שרידים של חורבות של מגדל שמירה מהתקופה הרומית.

מבצרים באוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנות לגיון באוסטריה היו ב:[2]

שם המחנה השם בלטינית השם כיום השם כיום במקור
לאוריאקום Lauriacum אנס (אנ') Enns
? אלבינג Legionslager Albing
וינדובונה Vindobona וינה Wien
קרנונטום Carnuntum פטרונל-קרנונטום (גר') Petronell-Carnuntum

מבצרים ומוצבים באוסטריה היו ממערב למזרח ב:[2]

שם המבצר השם בלטינית השם כיום השם כיום במקור
סטנאקום Stanacum אוברנה Oberranna
לוביאקום Ioviacum שלוגן Schlögen
אד מאורוס Ad Mauros אפרדינג (אנ') Eferding
לנטיה Lentia לינץ Linz
אד לובנסה Ad Iuvense ואלזה (אנ') Wallsee
ארלאפה Arelape פוכלרן (אנ') Pöchlarn
נאמרה Namare מלק Melk
פאביאניס Favianis מאוטרן (אנ') Mautern
ברבריקום Barbaricum פלס אם וגרם (אנ') Fels am Wagram (צפונית לדנובה)
אוגוסטיאניס Augustianis טרייסמאואר (אנ') Traismauer
אסטוריס Asturis צוונטנדורף (אנ') Zwentendorf an der Donau
קומגנה Comagena טולן Tulln
קנאביאקה Cannabiaca צייזלמאואר (אנ') Zeiselmauer
אריאניס/אסטוריס Arrianis/Asturis קלוסטרנבורג (אנ') Klosterneuburg
אלה נובה Ala Nova שווכאט (אנ') Schwechat
? מיקולוב Mikulov (עיירה בצ'כיה)
אקווינוקטיום Aequinoctium פישאמנד (אנ') Fischamend
? הופליין (גר') Höflein
? מבצר קטן שטופּפנראות Kleinkastell Stopfenreuth

פאנוניה אינפריור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי מצודת בלגרד

בשנת 103 לספירה חילק הקיסר טראיאנוס את הפרובינקיה פאנוניה לשני חלקים: פאנוניה סופריור (Pannonia Superior) ופאנוניה אינפריור (Pannonia Inferior) או פאנוניה תחתית. הפרובינקיה פאנוניה אינפריור משתרעת לאורך הצד המזרחי של הדנובה, כיום חלק מהונגריה, סרביה, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. מושבות ועיירות נבנו בכל האזור משני צידי הדנובה, בנוסף למבצרים הרומאים, חיל המצב ובסיסים. כמה מן הבולטים היו (מצפון לדרום מהונגריה, דרך קרואטיה לסרביה):

שם המבצר השם בלטינית השם כיום השם כיום במקור
קונטרה אקווינקום Contra Aquincum פשט Pest
מטריקה Matrica סשהלומבאטה (אנ') Százhalombatta
וטוס סלינה Vetus Salina אדוני Adony
אינטרקיסה Intercisa דונאויווארוש Dunaújváros
לוסוניום Lussonium פקש Paks
אליסקה אד לאטוס Alisca ad latus אוצני Őcsény
אד סטטואס Ad Statuas וארדומב Várdomb
לוגיו/פלורנטיה Lugio/Florentia דונאסקצו Dunaszekcső
אלטינום Altinum קולקד Kölked
אד מילטארה Ad Militare בטינה (קרואטיה) Batina
אד נובאס Ad Novas זמיאבץ' Zmajevac
קולוניה אאליה מורסה Colonia Aelia Mursa אוסייק Osijek
טאוטובורגיום Teutoburgium דאלי Dalj
קוקקיום Cuccium אילוק Ilok
קוסום Cusum פטרוורדין (סרביה) Петроварадин
בורגנאה Burgenae נובי בנקובצ'י Нови Бановци
קולוניה סינגידונום Colonia Singidunum בלגרד Београд

הדנובה התחתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרובינקיות הרומיות לאורך הדנובה
מפת הבלקן במאה ה-6

על הדנובה התחתונה, בין בולגריה לרומניה של ימינו, נסללה דרך הדנובה התחתונה (באנגלית: Low Danubian Road), דרך רומית, בגדה הדרומית (בולגריה של ימינו) בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס במאה ה-1 לספירה.

משני צידי הדנובה נבנו מחנות צבא רומאיים (מבצרים), חיל מצב קטן ומגדלי שמירה. כמו כן נבנו יישובים אזרחיים, בעיקר עבור יוצאי צבא ולגיונרים לשעבר. המבצרים הרומיים הבאים היו הראשונים שהוקמו על הדנובה התחתונה במאה ה-1:

שם המבצר השם בלטינית השם כיום השם כיום במקור
אוגוסטאה Augustae סמוך לכפר הרלץ Хърлец
ולריאנה Valeriana סמוך לכפר דולני ודין Долни Вадин
וריאנה Variana סמוך לכפר לסקובץ Лесковец
אלמוס Almus סמוך לעיר לום Лом
רגיאנום Regianum סמוך לעיר קוזלודוי Козлодуй
סקסאגינטה פריסטה Sexaginta Prista כיום רוסה Русе
דורוסטרום Dorostorum כיום סיליסטרה Силистра
ראטיאריה Ratiaria סמוך לכפר ארצ'ר Арчар
נובאה Novae בעיר סבישטוב Свищов
וימינאטיום Viminatium סמוך לכפר קוסטלק (סרביה) Костолац
אוסקוס Colonia Ulpia Oescus צפונית לעיר פלבן

אתר מורשת עולמית של אונסק"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2018 הגישו גרמניה, אוסטריה, סלובקיה והונגריה בקשה משותפת להכללת לימס הדנובה ברשימת המורשת העולמית.[3] הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים, המייעצת לוועדת המורשת העולמית, המליצה על הכללת אתר זה ברשימה.[4] אך ממשלת הונגריה פרשה מתהליך ההכרה בהתראה קצרה, כיוון שרצתה ששרידי העיר הרומית אקווינקום בצפון בודפשט יוחרגו מהמורשת העולמית. המשמעות הייתה שהבקשה התבטלה עבור כל המשתתפים. לאחר תיקון ההסכם, חזרו על התהליך בשנת 2021, אך שוב ממשלת ויקטור אורבן בהונגריה חסמה את הכללת לימס הדנובה באתרי המורשת העולמית זמן קצר לפני סיום תהליך ההכרזה.

ב-30 ביולי 2021 הוחלט במסגרת "ישיבת ועדת המורשת העולמית" השנתית של אונסק"ו שהתקיימה בעיר פוג'ואו בסין לצרף את קטע הלימס של הדנובה המשתרע בבוואריה, אוסטריה וסלובקיה, לרשימת אתרי המורשת העולמית בשם: "גבולות האימפריה הרומית: לימס הדנובה (הקטע המערבי)". החלק ההונגרי של לימס הדנובה אינו כלול בינתיים מכיוון שהונגריה פרשה מהבקשה שהוגשה בתחילה יחד עם גרמניה, אוסטריה וסלובקיה.[5] כתוצאה מכך, אתר המורשת העולמית מכיל 77 אלמנטים בלבד במקום 175.[6] עבור החלקים הממוקמים בבולגריה, רומניה וסרביה, מדינות אלה הגישו בקשות לאומיות,[7][8][9] שלגביהם טרם התקבלה החלטה בוועדת המורשת העולמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]