בנג'מין קרדוזו
בנג'מין נתן קרדוזו (באנגלית: Benjamin Nathan Cardozo; 24 במאי 1870 - 9 ביולי 1938) היה חוקר ופילוסוף, משפטן יהודי-אמריקאי בולט, ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר ניו יורק למשפחה יהודית-ספרדית, שאבותיה היגרו לקולוניות האמריקאיות מפורטוגל באמצע המאה ה-18 (השם קרדוזו הוא במקורו פורטוגזי)[1]. אביו של קרדוזו, אלברט, היה בעצמו שופט בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק. אמו של קרדוזו, רבקה, מתה בהיותו בן תשע, ואחותו הגדולה גידלה אותו. בהיותו בן 15, קרדוזו החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה, ובשנת 1889 החל ללמוד בבית הספר למשפטים באוניברסיטה.
משנת 1891 עד שנת 1914 עבד קרדוזו כעורך דין בניו יורק, ולאחר מכן נבחר לכהן כשופט בבית המשפט לערעורים בניו יורק, בהיותו היהודי הראשון לכהן במשרה זו. בשנת 1927 מונה לנשיא בית המשפט. בשנת 1932 מונה קרדוזו על ידי נשיא ארצות הברית, הרברט הובר, לכהונה כשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, והיה ליהודי השני בתפקיד זה, לאחר לואי ברנדייס.
לקח חלק בפעילות יהודית וציונית, וכאות הוקרה על פועלו, קיבל מהמכון הרבני על שם יצחק אלחנן תואר דוקטור.
בשנת 1938, בעודו מכהן כשופט, נפטר קרדוזו מהתקף לב.
על שמו קרוי בית הספר למשפטים בישיבה יוניברסיטי שבניו יורק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים כהן, המשפט, מוסד ביאליק, 1991, הפרק "קרדוזו", עמ' 77–80
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון, "בנימין נתן קארדוזו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 600, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אולם משה דוד גאון כותב כי מוצא המשפחה מסלוניקי
