בנג'מין קרדוזו
בנג'מין נתן קרדוזו (באנגלית: Benjamin Nathan Cardozo; 24 במאי 1870 - 9 ביולי 1938) היה משפטן יהודי-אמריקאי בולט, ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית.
קרדוזו נולד בעיר ניו יורק למשפחה יהודית-ספרדית, שאבותיה היגרו לקולוניות האמריקאיות מפורטוגל באמצע המאה ה-18 (השם קרדוזו הוא במקורו פורטוגזי). אביו של קרדוזו, אלברט, היה בעצמו שופט בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק. אמו של קרדוזו, רבקה, מתה בהיותו בן תשע, ואחותו הגדולה גידלה אותו. בהיותו בן 15, קרדוזו החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה, ובשנת 1889 החל ללמוד בבית הספר למשפטים באוניברסיטה.
משנת 1891 עד שנת 1914 עבד קרדוזו כעורך דין בניו יורק, ולאחר מכן נבחר לכהן כשופט בבית המשפט לערעורים בניו יורק, בהיותו היהודי הראשון לכהן במשרה זו. בשנת 1927 מונה לנשיא בית המשפט. בשנת 1932 מונה קרדוזו על ידי נשיא ארצות הברית, הרברט הובר, לכהונה כשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, והיה ליהודי השני בתפקיד זה, לאחר לואי ברנדייס.
בשנת 1938, בעודו מכהן כשופט, נפטר קרדוזו מהתקף לב.
על שמו קרוי בית הספר למשפטים בישיבה יוניברסיטי שבניו יורק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים כהן, המשפט, מוסד ביאליק, 1991, הפרק "קרדוזו", עמ' 77–80
