ויליאם ברנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן רשמי, 1976

ויליאם ג'וזף ברנן הבןאנגלית: William Joseph Brennan, Jr;‏ 25 באפריל 1906 - 24 ביולי 1997) היה שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. היה ידוע בדעותיו הליברליות, שכללו התנגדות לעונש מוות ותמיכה בזכות להפלות.

ברנן היה אחד משמונה ילדים של משפחה של מהגרים אירים לארצות הברית. הוא נולד וגדל בניוארק שבניו ג'רזי, ולמד באוניברסיטה של פנסילבניה ובבית הספר למשפטים של הרווארד. הוא שירת בצבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.

ב-1951, ברנן מונה לבית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי. ב-1956, הנשיא אייזנהאואר מינה אותו לבית המשפט העליון במינוי פגרה מהיר, בין השאר בגלל רצונו לחזק את מעמדו בקרב אירים, קתולים, ודמוקרטים שמרניים. הוא ירש את מקומו של שופט העליון שרמן מינטון, שמונה על ידי הנשיא הארי טרומן ופרש ב-1956. ברנן שירת בבית המשפט העליון עד 1990, אז הוחלף על ידי דיוויד סוטר, שהשתייך גם הוא לצד הליברלי בבית המשפט.

בבית המשפט בראשות ארל וורן ברנן התבלט כמנהיג, והוביל פסיקות ליברליות בנושאים כגון חופש הביטוי (בפס"ד ניו יורק טיימס נ' סליבן), וחלוקה מחדש של מחוזות בחירה (בייקר נ' קאר).

ב-1993 העניק לו הנשיא ביל קלינטון את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.