פיטר ויויאן דניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר ויויאן דניאל
Peter Vivian Daniel
פיטר ויויאן דניאל
פיטר ויויאן דניאל
לידה 24 באפריל 1784
מחוז סטפורד, וירג'יניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במאי 1860 (בגיל 76)
ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הוליווד, ריצ'מונד, וירג'יניה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית
10 בינואר 184231 במאי 1860
(18 שנים)
תחת נשיא בית המשפט העליון רוג'ר טוני
נשיא ממנה מרטין ואן ביורן
שופט בבית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי של וירג'יניה
19 באפריל 18363 במרץ 1841
(4 שנים ו־45 שבועות)
נשיא ממנה אנדרו ג'קסון
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז סטפורד
5 בדצמבר 18083 בדצמבר 1810
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיטר ויויאן דניאלאנגלית: Peter Vivian Daniel;‏ ‏24 באפריל 178431 במאי 1860) היה משפטן אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר דניאל נולד ב"קן העורבים" ("Crow's Nest"), אחוזת מטעים במחוז סטפורד שבווירג'יניה לפרנסס מונקור, בת לאחת מהמשפחות הראשונות של וירג'יניה, ולטרוורס דניאל, בעל אחוזת מטעים, שכיהן במושבים הראשונים של בית הנבחרים של וירג'יניה החל מ-1790. פיטר דניאל נקרא על שם סבו מצד אביו. הוא היה צאצא של ראלי טרוורס, שכיהן פעמיים בבית הנבחרים של וירג'יניה מטעם מחוז לנקסטר עד 1670.

דניאל התחנך על ידי מורים פרטיים בחינוך ביתי עד גיל 18, אז החל את לימודיו בקולג' ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון). לאחר שנה הוא שב לווירג'יניה כדי ללמוד משפטים בהדרכתו של מושל וירג'יניה והתובע הכללי של ארצות הברית לשעבר אדמונד רנדולף.

קריירה פוליטית ומשפטית בווירג'יניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1807 התקבל דניאל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה והחל לעסוק בעריכת דין במגזר הפרטי בפאלמות' הסמוכה לפרדריקסבורג שבווירג'יניה. בנובמבר 1808 הוא היה מעורב בסכסוך עם ג'ון סדון, איש עסקים מפרדריקסבורג, והשניים הסכימו לקיים דו-קרב. מאחר שדו-קרב היה אסור בווירג'יניה, השניים קיימו אותו במרילנד. במהלך הדו-קרב פצע דניאל את סדון והוא עצמו יצא ללא פגע. סדון נפטר מפצעיו זמן קצר לאחר שובו לווירג'יניה.

מקרה זה לא פגע בקריירה של דניאל. ב-1809 הוא נבחר מטעם מחוז סטפורד לבית הנבחרים של וירג'יניה, ולאחר מכן הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת, כך שהוא שירת בתפקיד זה לצד קרוב משפחתו ג'ון מונקור ולאחר מכן לצד ויליאם ברנט. דניאל היה תומך של עקרונות זכויות המדינות כפי שהתבטאו בהחלטות וירג'יניה וקנטקי (אנ') של 1798, וקידם סוגיות חקלאיות ופירוש קפדני של חוקת ארצות הברית.

ב-1810 עבר דניאל לריצ'מונד וב-1812 בחרו בו עמיתיו לשעבר בבית הנבחרים של וירג'יניה כחבר המועצה המייעצת המדינתית. הוא נבחר מחדש לתפקיד זה ושירת בו עד 1835, שלוש שנים לאחר אימוץ חוקת 1832 של המדינה. במקביל לכהונתו במועצה המייעצת, נבחר דניאל ב-1818 כסגן מושל המדינה. בשנות ה-30 הוא היה חבר ב"ג'ונטו של ריצ'מונד" (Richmond Junto), קבוצה חזקה של חברי הסיעה הג'קסונית במפלגה הדמוקרטית ומחזיקי עבדים, והוא היה תומך נלהב של אנדרו ג'קסון ומרטין ואן ביורן. ב-1830 התמודד דניאל ללא הצלחה על משרת מושל וירג'יניה.

קריירה שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי של וירג'יניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באפריל 1836 מינה הנשיא אנדרו ג'קסון את דניאל כשופט בבית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי של וירג'יניה, בעקבות קידומו של פיליפ ברבור כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב-19 באפריל אישר הסנאט את המינוי. בעת כהונתו על כס השיפוט הוא התנגד לרעיונות שיפוטיים רוחביים.

בית המשפט העליון של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בפברואר 1841 מינה הנשיא היוצא מרטין ואן ביורן, איש המפלגה הדמוקרטית, את דניאל כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, שוב במקומו של פיליפ ברבור שנפטר. מינויו של דניאל במהלך השבוע האחרון לנשיאותו של ואן ביורן לקראת השבעת הנשיא החדש ויליאם הנרי הריסון מהמפלגה הוויגית ב-4 במרץ, גרם בתחילה להתנגדות הוויגים בסנאט לאישור המינוי. בכל אופן, ב-2 במרץ אישר הסנאט את מינויו של דניאל ברוב גדול של 25 תומכים מול 5 מתנגדים וביום המחרת הוא הושבע לכהונתו. באופן מעשי, שירותו בבית המשפט העליון החל ב-10 בינואר 1842 והסתיים במותו ב-1860.

דניאל היה השופט שהגיש חוות דעת מיעוט בתדירות הרבה ביותר בתקופה בה כיהן רוג'ר טוני כנשיא בית המשפט העליון, כשכמעט שני שלישים מפסקי הדין שהוא כתב היו נגד דעת רוב השופטים, כלומר מבין 74 פסקי הדין שהוא כתב, 50 היו חוות דעת מיעוט. השקפותיו הפוליטיות היו ראקציונריות, ונראה שבהשוואה אליו היו שאר השופטים בעלי דעות מתונות. ניתן לומר שהוא היה התומך חזק ביותר בעבדות מבין כל השופטים באותה תקופה, והוא גם התנגד לכוח שניתן לממשלה הפדרלית. בפסק הדין "פריג נגד פנסילבניה" (Prigg v. Pennsylvania) מ-1842 הוא כתב חוות משלימה שאישרה את תקפותו של חוק העבד הנמלט של 1793.

דניאל גם הצטרף לדעת הרוב בפסק הדין "ג'ונס נגד ואן זנדט" (Jones v. Van Zandt) מ-1847 וכתב חוות דעת משלימה עשר שנים לאחר מכן בפסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד, בה הוא כתב ש"גזע הכושים האפריקאי מעולם לא הוכר כשייך למשפחת האומות".[1]

בכל שנותיו על כס השיפוט כתב דניאל את פסק דין הרוב המשמעותי היחידי בפסק הדין "חברת גשר הנהר המערבי נגד דיקס" (West River Bridge Co. v. Dix) מ-1848.[2][3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1811 לאחר שעבר לריצ'מונד, נשא דניאל לאישה את לוסי, בתו של אדמונד רנדולף. עד למותה ב-1847 נולדו להם בן, פיטר ויויאן דניאל הבן, ושתי בנות, אליזבת ואן. אשתו השנייה, אליזבת הודג'סון האריס, אלמנה ילידת פנסילבניה, איבדה את חייה בנסיבות טרגיות כאשר התלקחו בגדיה מנר דולק. דניאל הוכה ביגון כתוצאה ממותה. בתם מרי נפטרה זמן קצר אחרי אביה, ובנם טרוורס האריך ימים, אך לא נולדו לו ילדים.

במשך כל ימי חייו החזיק דניאל עבדים, אף על פי שלא הייתה בבעלותו אחוזת מטעים. במפקד האוכלוסין של 1810 ו-1820 נרשמו בבעלותו חמישה עבדים ובמפקד האוכלוסין של 1830 נרשמו בבעלותו שלושה עבדים בריצ'מונד וחמישה נוספים במחוז הנריקו. במפקד האוכלוסין של 1840 נרשמו בבעלותו שבעה עבדים ובמפקד האוכלוסין של 1850 נרשמו במשק ביתו בנו פיטר ואחיותיו הבלתי נשואות יחד עם שני משרתים לבנים וחמישה עבדים. במפקד האוכלוסין של 1860 נרשם בבעלותו של דניאל עבד אחד בן 65.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר ויויאן דניאל נפטר ב-31 במאי 1860 בריצ'מונד, בגיל 76. הוא הניח אחריו חמישה ילדים שנולדו משתי נשותיו. הוא נטמן בבית הקברות הוליווד שבריצ'מונד לצד קברה של רעייתו הראשונה ושלוש שנים אחריו נטמנה לצידו בתו מרי ובסופו של דבר גם בנו שנקרא על שמו. אף על פי שבנו פיטר הבן היה לעורך דין, ממשיך דרכו הפוליטי היה אחיינו, ראלי טרוורס דניאל, שכנער היה דניאל האפוטרופוס שלו ובבגרותו הוא למד משפטים בהדרכתו. בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-19 וכן בתקופת מלחמת האזרחים נבחר ראלי כתובע של מחוז הנריקו. הוא נמנה עם מייסדי המפלגה השמרנית וב-1873 נבחר כתובע הכללי של וירג'יניה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר ויויאן דניאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]