וורן ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וורן ברגר

וורן ארל ברגראנגלית: Warren Earl Burger‏; 17 בספטמבר 1907, סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית - 25 ביוני 1995, וושינגטון די. סי.) היה נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית בין השנים 1969 - 1982.

ב-1969, לאחר פרישתו של ארל וורן, מונה ברגר, שנחשב ל"שמרן מתון", לנשיא בית המשפט העליון על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון, ומינויו אושר במהירות בסנאט[1]. הוא הושבע לתפקידו ב-23 ביוני 1969.

למרות היותו בעל דעות שמרניות (המתנגד לזכויות להט"ב), כנשיא בית המשפט העליון הוא הוביל החלטות ליברליות ובכלל זה בנושא הפלות מלאכותיות, אינטגרציה גזעית ועונש מוות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסיינט פול, מינסוטה בשנת 1907, למשפחה בת שבעה ילדים ממוצא גרמני. סביו, שהיגר משווייץ לחם בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית וקיבל על שירותו את מדליית הכבוד.

בזמן נעוריו, היה יו"ר מועצת התלמידים והתאמן רבות בהוקי, כדורגל ושחייה. סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1925. סיים תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטת מינסוטה בשנת 1931.

בשנת 1933 התחתן עם אלוורה סטרומברג. נולדו להם שני ילדים. סטרומברג נפטרה בוושינגטון די. סי ב -30 במאי 1994, בגיל 86.

בשנת 1952 לקח חלק מרכזי במינויו של דווייט אייזנהאואר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית, בכך שהוביל את משלחת מינסוטה בוועידה המפלגתית לבחירה באייזנהאואר. לאחר שנבחר, אייזנהאואר מינה אותו ליועץ משפטי במחלקת המשפטים של ארצות הברית.

בשנת 1956 מונה על ידי הנשיא לכהן בבית המשפט לערעורים במחוז קולומביה. הוא כיהן בתפקיד זה כ-13 שנים, עד להיבחרו לכהונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

בשנת 1968 שופט בית המשפט העליון ארל וורן פרש מתפקידו והנשיא לינדון ג'ונסון רצה למנות את השופט אייב פורטאס למחליפו, אך פיליבסטר של המפלגה הרפובליקנית בסנאט חסם את המינוי. לבסוף וורון נשאר בתפקידו כשנה עד שג'ונסון סיים את תפקידו כנשיא, וברגר מונה כשריצ'רד ניקסון נכנס לתפקידו.

אמנם היה צפוי כי ברגר (שהיה ידוע בנטיותיו השמרניות ובביקורתו על וורן) יבטל כמספר פסיקות של וורן, אך הוא לא עשה זאת, ואף המשיך חלק מהדוקטרינות שלו.

ב-24 ביולי 1974 פסק בית המשפט העליוןפה אחד כנגד הנשיא ניקסון בפרשת ווטרגייט.

בשנת 1982 פרש מבית המשפט העליון, וכיהן כנשיאו יותר מכל אדם אחר במאה ה-20. בשנת 1988 זכה במדליית החירות הנשיאותית.

נפטר בשנת 1995 בוושינגטון די. סי. בגיל 87 מאי-ספיקת לב. נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. צוואתו תיחשף לציבור רק בשנת 2026.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.