אנתוני קנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנתוני קנדי

אנתוני מקלואד קנדיאנגלית: Anthony McLeod Kennedy; נולד ב-23 ביולי 1936) הוא שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. קנדי היה לקול מתנדנד ומכריע בהכרעות רבות של 5-4 בבית המשפט העליון.‏[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי נולד בסקרמנטו, קליפורניה, למשפחה קתולית ממוצא אירי. אין הוא קשור לנשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי ולמשפחתו המפורסמת. למד לתואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת סטנפורד, לאחר שלמד בעת שנה אחת גם בבית הספר לכלכלה של לונדון. בשנת 1961 סים תואר במשפטים מאוניברסיטת הרווארד.

במשך שנים רבות היה קנדי פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת הפאסיפיק בקליפורניה וכיהן בוועדות משפטיות שונות מטעם הממשל. ב-1975 מונה על ידי ג'רלד פורד לשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים במערב ארצות הברית (הסבב התשיעי).

ב-1987 לא הצליח רונלד רייגן למנות את רוברט בורק לשופט עליון, הואיל והסנאט היה בשליטת המפלגה הדוקרטית. שופט אחר שבו חפץ רייגן נאלץ לפרוש אחרי שהתברר כי עישן מריחואנה. קנדי היה המועמד השלישי וזכה באישור פה אחד של הסנאט, מצד שתי המפלגות. הוא החל בכהונתו בפברואר 1988.

בתפקידו מצטייר קנדי כשמרן בנושאים כלכליים וכאיש האמצע בעניינים חברתיים. בדרך כלל, הוא נוטה להגדיל את זכויות המדינות על חשבון הממשל הפדרלי. קנדי התנגד לאפליה מתקנת; תמך בהיתר ההפלות, אך נוטה לצמצמו ולא להחילו על צורת הפלה שנראות אכזריות יותר כמו "לידה חלקית"; תמך בצמצום עונש המוות, כך שלא יחול על מפגרים ועל קטינים; כתב שני פסקי דין חשובים שהרחיבו את זכויות ההומוסקסואלים, האחד ביטל את חוקי המדינות האוסרים על יחסים "שלא כדרך הטבע", השני אסר על אפליה בגין נטייה מינית.

בתחילת כניסתו לתפקיד הצטייר קנדי כשמרן בדמותו של אנטונין סקאליה, אולם השניים התרחקו מאוד עם הזמן וכמה מפסיקותיו של קנדי בזכות חירויות הפרט גדושות ברטוריקה ליברלית נלהבת. השימוש שעשה בחוקיהן של אומות אחרות עורר זעם רב בקרב פוליטיקאים שמרנים עד כדי קריאות להדחתו שנשמעו בפי גורמים בימין הדתי באמריקה.

קנדי הפתיע כשקבע כי זכותן של הרשויות להפקיע רכוש פרטי על מנת לאפשר פיתוח אזור בידי יזמים. בכך הצטרף לשופטים הליברלים שסברו כי התיקון החמישי לחוקה, בו נקבע כי רכוש פרטי יכול להילקח לשימוש ציבורי רק בהינתן פיצוי הולם לבעל הרכוש, מקיף כ"שימוש ציבורי" גם העברת רכוש מגורם פרטי אחד לאחר.

בבחירות 2000, בפסק הדין שהכריע את גורל ספירת הקולות בפלורידה, הצטרף קנדי לרוב השמרני שנתן את הנשיאות לג'ורג' בוש וכתב את פסק הדין מטעם בית המשפט. בכך עמד בלחצים רבים שהפעילו עליו השופטים הליברליים, שראו בו את הקול הצף. הוא הצטרף לשמרנים גם כשסבר שהצבת עשרת הדברות בבית משפט אינה מפרה את הפרדת הדת מהמדינה, הקבועה בתיקון הראשון.

מנגד, קנדי גם הצטרף למחנה הליברלי בבית המשפט במספר פסיקות, שהחשובה וההיסטורית מביניהן היא הפסילה של בית המשפט העליון של ארצות הברית את החוק הפדרלי ששלל הטבות מזוגות חד-מיניים ביוני 2013, כאשר היה לקול המכריע בין המחנה הליברלי לשמרני בבית המשפט.‏[2] הוא גם תמך בחוקיות רפורמת הבריאות של הנשיא ברק אובמה, חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, בעתירה שהוגשה נגד סעיף מרכזי בחוק, כשהצטרף לדעת הרוב בהחלטת 6-3 שופטים ב-25 ביוני 2015.

בפסיקה ההיסטורית ב-26 ביוני 2015, היה קנדי לקול המכריע בהחלטה שהתקבלה ברוב של 5-4, להחלת נישואים חד-מיניים בכל 50 המדינות של ארצות הברית.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בית המשפט העליון של ארצות הברית

נשיא בית המשפט: ג'ון רוברטס

אנטונין סקאליה · אנתוני קנדי · קלרנס תומאס · רות ביידר גינסבורג · סטיבן ברייר · סמואל אליטו · סוניה סוטומיור · אלנה קגן
Seal of the United States Supreme Court.svg