ג'ורדן פיטרסון
 | |
| לידה |
12 ביוני 1962 (בן 60) אדמונטון, קנדה  |
|---|---|
| שם לידה |
Jordan Bernt Peterson |
| מדינה |
 קנדה |
| מקום מגורים |
Fairview, ארלינגטון, טורונטו |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת טורונטו, אוניברסיטת מקגיל, אוניברסיטת הרווארד |
| תפקיד | פרופסור לפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני, מרצה באוניברסיטה |
| בן או בת זוג |
תמי פיטרסון (1989–?) |
| מספר צאצאים |
2 |
| חתימה |
 |
|
jordanbpeterson | |
  | |
ג'ורדן ברנט פיטרסון (באנגלית: Jordan Bernt Peterson; נולד ב-12 ביוני 1962) הוא פסיכולוג קליני קנדי, מבקר תרבות, אינטלקטואל, הוגה ופרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. תחום המחקר העיקרי שלו הוא הפסיכולוגיה של האישיות.
הוא מחברם של הספרים: "מפות של משמעות" שיצא ב-1999, "12 כללים לחיים", שיצא לאור ב־2018, והגיע לראש רשימת רבי המכר בקנדה וממשיכו "מעבר לסדר - עוד 12 כללים לחיים" שיצא ב-2021.
לערוץ היוטיוב האישי שלו ישנם יותר מ-5 מיליון מנויים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטרסון גדל באלברטה, הבכור מבין שלושה ילדים. אביו היה מורה בבית ספר ואמו ספרנית. שמו האמצעי הוא ברנט (bɛərnt / BAIRNT) על שם הסבא רבא הנורווגי שלו.
כשהיה בן 13, נחשף לכתביהם של ג'ורג' אורוול, אלדוס האקסלי, אלכסנדר סולז'ניצין ואיין ראנד. הוא עבד גם במפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) לאורך כל שנות העשרה שלו, אך נטש את המפלגה בגיל 18. לימים אמר שהוא ראה במפלגה כ"אינטלקטואלים סוציאליסטים מהמעמד הבינוני שלא אהבו את העניים, אלא פשוט שנאו את העשירים".
לאחר סיום התיכון בשנת 1979, החל פיטרסון ללמוד בקולג' האזורי מדע המדינה וספרות אנגלית. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת אלברטה, וסיים את התואר הראשון ב-1982. לאחר מכן ערך ביקור של שנה באירופה, שם פיתח עניין בפסיכולוגיה של המלחמה הקרה, בטוטליטריות האירופית של המאה ה-20, ובהסלמה של מרוץ החימוש הגרעיני. בעקבות השפעות אלה העמיק ביצירותיהם של ניטשה, יונג, אלכסנדר סולז'ניצין ודוסטויבסקי. לאחר מכן חזר לאוניברסיטת אלברטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה בשנת 1984. ב-1985 עבר למונטריאול ולמד באוניברסיטת מקגיל, שם קיבל את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1991, ונשאר כפוסט-דוקטורנט בבית החולים דאגלס שליד האוניברסיטה עד יוני 1993.
בשנים 1993–1998, שימש פיטרסון פרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת הרווארד. ב-1998 חזר לקנדה וקיבל משרה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו.
תחומי הלימוד והמחקר שלו הם הפסיכופרמקולוגיה, פסיכולוגיה א-נורמלית, נוירולוגית, קלינית, אישיותית, חברתית, תעשייתית וארגונית, דתית, אידאולוגית, פוליטית ופסיכולוגיה יצירתית. פיטרסון חיבר יותר ממאה מאמרים אקדמיים. עד 2017 שימש כפסיכולוג קליני ופגש כעשרים מטופלים בשבוע.
בהרצאה מצולמת שנשא בשנת 2017 הביע מחאה נגד התקינות הפוליטית ובעיקר נגד חוק שכונה "C-16" האוסר לטענתו על שימוש בכינויי גוף המנוגדים למגדר שבו מזדהה האדם, והופך זאת לעבירה פלילית. הוא תיאר את החוק, שעבר בפרלמנט הקנדי, כמסוכן לחופש הביטוי, כמנוסח בצורה מבולבלת ומעורפלת, וכחסר ביסוס מדעי[1]. בשנת 2018 סרטון שבו התראיין לכתבת ערוץ 4, קת'י ניומן, הפך לוויראלי והביא לפרסומו[2]. בראיון הסביר את הסתייגויותיו מהתנועה הפמיניסטית הרדיקלית ומרעיונות פוסט-מודרניים, ואת הנזקים שלדעתו הם מחוללים בעולם האקדמי ומעבר לו. פיטרסון הוא מהמבקרים הבולטים של המרקסיזם והנאו-מרקסיזם, שלדעתו עלול להוביל לדיקטטורה.
פיטרסון תומך בשוויון בין שני המינים, אך לא רואה צורך לעודד נשים כי ייטלו על עצמן לתפקידים "גבריים" רק למען השוויון. לדבריו, ככל שדוחפים לשוויון שכזה, כך ההבדלים בין נשים לגברים מתחדדים עוד יותר. הוא סבור שנשים וגברים שונים מטבעם, והנטייה הטבעית של כל אחד מהם בבחירת מקצוע שמתאים לו היא הכרחית[3].
בשנת 2018, בעקבות הצלחת ספרו "12 כללים לחיים", הפסיק פיטרסון לקבל מטופלים בקליניקה שלו והפסיק את פעילותו באוניברסיטה.
באפריל 2019 נערך דיבייט שלו מול הפילוסוף סלבוי ז'יז'ק, בדיון הצביע פיטרסון על הכשלים והסכנות שבמדינות קומוניסטיות כמו ברית המועצות וסין העממית. בספטמבר 2019 יצא סרט תיעודי בשם "עלייתו של ג'ורדן פיטרסון"[4].
בספטמבר 2019 אושפז פיטרסון במצב קשה ברוסיה בעקבות התמכרות לקלונאזפאם. הוא הורדם ומצבו השתפר[5]. ביוני 2020 הופיע בפודקאסט של בתו, מיכאלה פיטרסון, ותיאר כיצד החלים כמעט לגמרי לאחר שמצבו היה אנוש.
ביוני 2022 חתם חוזה עם הדיילי וייר (the daily wire), אשר כולל את זכויות ההפצה של תוכן הווידאו ופודקאסטים שלו, כמו כן פיטרסון מפיק תכנים ייחודיים בעבור פלטפורמת הסטריימינג של הדיילי וייר, +Dailywire.
בינואר 2022 הודיע על פרישה ממשרתו כפרופסור באוניברסיטת טורונטו בין השאר כמחאה על תרבות הפרוגרס.[6]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
12 כללים לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – 12 כללים לחיים
הספר 12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס יצא על ידי פיטרסון בשנת 2018. הספר מספק עצות מעשיות על בסיס עקרונות אתיים מופשטים המוצגים בתחומים כמו פסיכולוגיה, מיתולוגיות, דתות וספרות.
הספר הגיע לראש רשימות רבי המכר בקנדה, בארצות הברית ובבריטניה, ונמכרו ממנו כשני מיליון עותקים. פיטרסון יצא למסע הופעות בינלאומי כדי לקדם את הרעיונות שבספר, שכלל ריאיון בתוכנית בריטית שמשך תשומת לב רבה.
12 כללים נוספים לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות עסק פיטרסון בכתיבת ספר ההמשך, מעבר לסדר: 12 כללים נוספים לחיים (Beyond Order). הספר יצא לאור בתחילת מרץ 2021.
ספרים שלא תורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Peterson, Jordan B. (1999). Maps of Meaning: The Architecture of Belief. Routledge. ISBN 0415922224.
מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Peterson J. B.; Rothfleisch J.; Zalazo P.; Pihl R. O. (1990). "Acute alcohol intoxication and cognitive functioning". Journal of Studies on Alcohol. 51 (2): 114–122. doi:10.15288/jsa.1990.51.114.
- Pihl R. O.; Peterson J. B.; Finn P. R. (1990). "Inherited Predisposition to Alcoholism: Characteristics of Sons of Male Alcoholics". Journal of Abnormal Psychology. 99 (3): 291–301. doi:10.1037/0021-843X.99.3.291.
- Pihl R. O.; Peterson J. B.; Lau M. A. (1993). "A biosocial model of the alcohol-aggression relationship". Journal of Studies on Alcohol, Supplement. 11 (11): 128–139. doi:10.15288/jsas.1993.s11.128.
- Stewart S. H.; Peterson J. B.; Pihl R. O. (1995). "Anxiety sensitivity and self-reported alcohol consumption rates in university women". Journal of Anxiety Disorders. 9 (4): 283–292. doi:10.1016/0887-6185(95)00009-D.
- Peterson J. B.; Smith K. W.; Carson S. (2002). "Openness and extraversion are associated with reduced latent inhibition: replication and commentary". Personality and Individual Differences. 33 (7): 1137–1147. doi:10.1016/S0191-8869(02)00004-1.
- DeYoung C. G.; Peterson J. B.; Higgins D. M. (2002). "Higher-order factors of the Big Five predict conformity: Are there neuroses of health?". Personality and Individual Differences. 33 (4): 533–552. doi:10.1016/S0191-8869(01)00171-4.
- Carson S. H.; Quilty L. C.; Peterson J. B. (2003). "Decreased Latent Inhibition Is Associated With Increased Creative Achievement in High-Functioning Individuals". Journal of Personality and Social Psychology. 85 (3): 499–506. doi:10.1037/0022-3514.85.3.499.
- DeYoung C. G.; Peterson J. B.; Higgins D. M. (2005). "Sources of openness/intellect: cognitive and neuropsychological correlates of the fifth factor of personality". Journal of Personality. 73 (5): 825–858. doi:10.1111/j.1467-6494.2005.00330.x.
- Carson S. H.; Quilty L. C.; Peterson J. B. (2005). "Reliability, Validity, and Factor Structure of the Creative Achievement Questionnaire". Creativity Research Journal. 17 (1): 37–50. doi:10.1207/s15326934crj1701_4.
- Mar R. A.; Oatley K.; Hirsh J. B.; Paz J. D.; Peterson J. B. (2006). "Bookworms versus nerds: Exposure to fiction versus non-fiction, divergent associations with social ability, and the simulation of fictional social worlds". Journal of Research in Personality. 40 (5): 694–712. doi:10.1016/j.jrp.2005.08.002.
- DeYoung C. G.; Quilty L. C.; Peterson J. B. (2007). "Between Facets and Domains: 10 Aspects of the Big Five". Journal of Personality and Social Psychology. 93 (5): 880–896. doi:10.1037/0022-3514.93.5.880.
- Mar R. A.; Oatley K.; Peterson J. B. (2009). "Exploring the link between reading fiction and empathy: Ruling out individual differences and examining outcomes". The European Journal of Communication Research. 34 (4): 407–429. doi:10.1515/COMM.2009.025.
- Hirsh J. B.; DeYoung C. G.; Xu X.; Peterson J. B. (2010). "Compassionate Liberals and Polite Conservatives: Associations of Agreeableness With Political Ideology and Moral Values". Personality and Social Psychology Bulletin. 95 (2): 655–664. doi:10.1177/0146167210366854.
- Morisano D.; Hirsh J. B.; Peterson J. B.; Pihl R. O.; Shore B. M. (2010). "Setting, elaborating, and reflecting on personal goals improves academic performance". Journal of Applied Psychology. 36 (5): 255–264. doi:10.1037/a0018478.
- Hirsh J. B.; Mar R. A.; Peterson J. B. (2012). "Psychological Entropy: A Framework for Understanding Uncertainty-Related Anxiety". Psychological Review. 119 (2): 304–320. doi:10.1037/a0026767.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורדן פיטרסון, פודקאסטים ביישום ספוטיפיי
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ורדן פיטרסון
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית טוויטר
ג'ורדן פיטרסון, ביישום טלגרם
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית טיקטוק
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית VK
ג'ורדן פיטרסון, סרטונים בערוץ היוטיוב
ג'ורדן פיטרסון, ברשת החברתית Goodreads- סרטונים בערוץ של ג'ורדן פיטרסון, באתר יוטיוב
- ג'ושוע פיליפ, שיחה עם הפסיכולוג המצליח בעולם, באתר אפוק טיימס, 14 במאי 2018
- עירית לינור, הפרופסור שמוביל את המאבק בתקינות הפוליטית, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2018
גדי טאוב, כשגדי טאוב פגש את הלוחם מספר 1 בפוליטיקלי קורקט, באתר הארץ, 14 בפברואר 2019- Nellie Bowles, Jordan Peterson, Custodian of the Patriarchy, הניו יורק טיימס, 18-5-2018
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עירית לינור, הפרופסור שמוביל את המאבק בתקינות הפוליטית, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2018.
- ^ הסרטון באתר יוטיוב
- ^ Jordan Peterson, Differences Between Men and Women, Full Interview - YouTube, 3/11/2018
- ^ באתר יוטיוב
- ^ Jordan Peterson’s year of ‘absolute hell’: Professor forced to retreat from public life because of addiction, באתר "National Post", 7 בפברואר 2020 (באנגלית).
- ^
D-I-E must DIE, סרטון בערוץ "Jordan B Peterson", באתר יוטיוב (אורך: 18:09); אלון מאליק, מכתב ההפטרות הויראלי של ג'ורדן פיטרסון, באתר הוצאת סלע מאיר
