ג'ורדן פיטרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורדן פיטרסון
Jordan Bernt Peterson
Jordan Peterson by Gage Skidmore.jpg
לידה 12 ביוני 1962 (בן 56)
אדמונטון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פסיכולוג קליני, מרצה באוניברסיטה, ביקורת תרבות, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פוסט-דוקטורט, מרצה באוניברסיטה, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Jordan Peterson Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
jordanbpeterson.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ורדן ברנט פיטרסון (נולד ב-12 ביוני 1962) הוא פסיכולוג קליני קנדי, מבקר תרבות ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. תחומי המחקר העיקרי שלו הם פסיכולוגיה אישית וחברתית. הוא מחברו של הספר '12 כללים לחיים' שיצא לאור ב־2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרסון גדל באלברטה, בכור מבין שלושה ילדים. אביו היה מורה בבית ספר ואמו ספרנית. שמו האמצעי הוא ברנט (bɛərnt / BAIRNT) על שם הסבא רבא הנורווגי שלו.

כשהיה בן 13, נחשף לכתביהם של ג'ורג' אורוול, אלדוס האקסלי אלכסנדר סולז'ניצין ואיין ראנד. הוא עבד גם במפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) לאורך כל שנות העשרה שלו, אך נטש את המפלגה בגיל 18. לימים אמר שהוא ראה במפלגה כ"אינטלקטואלים סוציאליסטים מהמעמד הבינוני שלא אהבו את העניים, אלא פשוט שנאו את העשירים".

לאחר סיום התיכון בשנת 1979, החל פיטרסון ללמוד בקולג' האזורי מדע המדינה וספרות אנגלית. מאוחר יותר הוא עבר לאוניברסיטת אלברטה, שם הוא סיים את התואר הראשון ב-1982. לאחר מכן, ערך ביקור של שנה באירופה, שם הוא פיתח עניין בפסיכולוגיה של המלחמה הקרה, בטוטליטריות האירופית של המאה ה-20, ובהסלמה של מרוץ החימוש הגרעיני. בעקבות השפעות אלה העמיק ביצירותיהם של ניטשה, יונג, אלכסנדר סולז'ניצין ודוסטויבסקי. לאחר מכן הוא חזר לאוניברסיטת אלברטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה בשנת 1984. ב-1985 עבר למונטריאול ללמוד באוניברסיטת מקגיל, שם הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1991, ונשאר כפוסט-דוקטורנט בבית החולים דאגלס שעל ידי האוניברסיטה עד יוני 1993.

בשנים 1993-1998, שימש פיטרסון באוניברסיטת הרווארד כעוזר ופרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה. ב-1998 הוא חזר לקנדה וקיבל משרה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו.

תחומי הלימוד והמחקר שלו הם הפסיכופרמקולוגיה, פסיכולוגיה א-נורמלית, נוירולוגית, קלינית, אישיותית, חברתית, תעשייתית וארגונית, דתית, אידאולוגית, פוליטית ופסיכולוגיה יצירתית. פיטרסון חיבר יותר ממאה מאמרים אקדמיים. עד 2017 שימש כפסיכולוג קליני ופגש כעשרים מטופלים בשבוע.

בהרצאה מצולמת שנשא בשנת 2017 הביע מחאה על התקינות הפוליטית ובעיקר על חוק שכונה "C-16" האוסר על שימוש בכינויי גוף המנוגדים למגדר בו מזדהה האדם, והופך זאת לעבירה פלילית. הוא תיאר את החוק, שעבר בפרלמנט הקנדי, כמסוכן לחופש הביטוי, כמנוסח בצורה מבולבלת ומעורפלת וכלא מבוסס מדעית.[1] בשנת 2018, סרטון בו התראיין לכתבת ה־BBC קת'י ניומן, הפך לוויראלי והביא לפרסומו[2]. בראיון הסביר את הסתייגויותיו מהתנועה הפמיניסטית הרדיקלית ומרעיונות פוסט-מודרניים, ואת הנזקים שלדעתו הם מחוללים בעולם האקדמי ובכלל.

פרשייה נוספת בה נקשר שמו היא השימוע שנערך לעוזרת ההוראה לינדזי שפרד באוניברסיטת Wilfrid Laurier בקנדה, לאחר שערכה דיון על כינויי גוף והציגה לסטודנטים שתי עמדות של פרופסורים מאוניברסיטת טורונטו: אחת שתומכת בחידושי השפה הפרוגרסיביים, והשנייה של פיטרסון המסתייגת מהם.

בדצמבר 2018 הודיע פיטרסון כי יקים רשת חברתית חדשה שתהווה אלטרנטיבה לרשתות החברתיות הקיימות.

בינואר 2019 הודיע פיטרסון על ספר חדש שאמור לצאת בשנת 2020 בשם "Beyond Order: 12 More Rules for Life”, מדובר בספר המשך לרב המכר "12 כללים לחיים".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]