ג'ורדן פיטרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורדן פיטרסון
Jordan Bernt Peterson
Jordan Peterson by Gage Skidmore.jpg
לידה 12 ביוני 1962 (בן 58)
אדמונטון, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדהקנדה  קנדה
מקום מגורים Fairview, ארלינגטון, טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע פסיכולוג קליני, מרצה באוניברסיטה, ביקורת תרבות, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פרופסור לפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני, מרצה באוניברסיטה
חתימה Jordan Peterson Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
jordanbpeterson.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ורדן ברנט פיטרסוןאנגלית: Jordan Bernt Peterson; נולד ב-12 ביוני 1962) הוא פסיכולוג קליני קנדי, מבקר תרבות, אינטלקטואל, הוגה ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו. תחומי המחקר העיקרי שלו הם פסיכולוגיה אישית וחברתית. הוא מחברו של הספר '12 כללים לחיים' שיצא לאור ב־2018, והגיע לראש רשימת רבי המכר בקנדה. לערוץ היוטיוב האישי שלו כ-2.8 מיליון מנויים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטרסון גדל באלברטה, בכור מבין שלושה ילדים. אביו היה מורה בבית ספר ואמו ספרנית. שמו האמצעי הוא ברנט (bɛərnt / BAIRNT) על שם הסבא רבא הנורווגי שלו.

כשהיה בן 13, נחשף לכתביהם של ג'ורג' אורוול, אלדוס האקסלי, אלכסנדר סולז'ניצין ואיין ראנד. הוא עבד גם במפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) לאורך כל שנות העשרה שלו, אך נטש את המפלגה בגיל 18. לימים אמר שהוא ראה במפלגה כ"אינטלקטואלים סוציאליסטים מהמעמד הבינוני שלא אהבו את העניים, אלא פשוט שנאו את העשירים".

לאחר סיום התיכון בשנת 1979, החל פיטרסון ללמוד בקולג' האזורי מדע המדינה וספרות אנגלית. מאוחר יותר הוא עבר לאוניברסיטת אלברטה, שם הוא סיים את התואר הראשון ב-1982. לאחר מכן, ערך ביקור של שנה באירופה, שם הוא פיתח עניין בפסיכולוגיה של המלחמה הקרה, בטוטליטריות האירופית של המאה ה-20, ובהסלמה של מרוץ החימוש הגרעיני. בעקבות השפעות אלה העמיק ביצירותיהם של ניטשה, יונג, אלכסנדר סולז'ניצין ודוסטויבסקי. לאחר מכן הוא חזר לאוניברסיטת אלברטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה בשנת 1984. ב-1985 עבר למונטריאול ללמוד באוניברסיטת מקגיל, שם הוא קיבל את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1991, ונשאר כפוסט-דוקטורנט בבית החולים דאגלס שעל ידי האוניברסיטה עד יוני 1993.

בשנים 1993–1998, שימש פיטרסון באוניברסיטת הרווארד כעוזר ופרופסור חבר במחלקה לפסיכולוגיה. ב-1998 הוא חזר לקנדה וקיבל משרה כפרופסור מן המניין באוניברסיטת טורונטו.

תחומי הלימוד והמחקר שלו הם הפסיכופרמקולוגיה, פסיכולוגיה א-נורמלית, נוירולוגית, קלינית, אישיותית, חברתית, תעשייתית וארגונית, דתית, אידאולוגית, פוליטית ופסיכולוגיה יצירתית. פיטרסון חיבר יותר ממאה מאמרים אקדמיים. עד 2017 שימש כפסיכולוג קליני ופגש כעשרים מטופלים בשבוע.

בהרצאה מצולמת שנשא בשנת 2017 הביע מחאה על התקינות הפוליטית ובעיקר על חוק שכונה "C-16" האוסר על שימוש בכינויי גוף המנוגדים למגדר בו מזדהה האדם, והופך זאת לעבירה פלילית. הוא תיאר את החוק, שעבר בפרלמנט הקנדי, כמסוכן לחופש הביטוי, כמנוסח בצורה מבולבלת ומעורפלת וכלא מבוסס מדעית[1]. בשנת 2018, סרטון בו התראיין לכתבת ערוץ 4, קת'י ניומן, הפך לוויראלי והביא לפרסומו[2]. בראיון הסביר את הסתייגויותיו מהתנועה הפמיניסטית הרדיקלית ומרעיונות פוסט-מודרניים, ואת הנזקים שלדעתו הם מחוללים בעולם האקדמי ומעבר לו. פיטרסון הוא מהבולטים במבקרי המרקסיזם והנאו-מרקסיזם, שלדעתו עלול להוביל לדיקטטורה.

פיטרסון תומך בשוויון בין שני המינים, אך לא רואה צורך לעודד נשים כי ייטלו על עצמן לתפקידים "גבריים" רק למען השוויון. לדבריו, ככל שדוחפים לשוויון שכזה כך ההבדלים בין נשים לגברים מתחדדים עוד יותר. הוא סבור שנשים וגברים שונים מטבעם והנטייה הטבעית של כל אחד מהם בבחירת מקצוע שמתאים לו היא הכרחית[3].

בשנת 2018, בעקבות הצלחת ספרו "12 כללים לחיים", הפסיק פיטרסון לקבל מטופלים בקליניקה שלו והפסיק את פעילותו באוניברסיטה.

באפריל 2019 נערך דיבייט שלו מול הפילוסוף סלבוי ז'יז'ק, בדיון ניסה להצביע פיטרסון על הכשלים והסכנות שבמדינות קומוניסטיות כמו ברית המועצות וסין העממית. הדיון עורר הדים בכלי התקשורת. בספטמבר, באותה השנה, יצא סרט תיעודי בשם "עלייתו של ג'ורדן פיטרסון"[4].

בספטמבר 2019 אושפז פיטרסון במצב קשה ברוסיה בעקבות התמכרות לקלונאזפאם. הוא הורדם ומצבו השתפר.[5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

12 כללים לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – 12 כללים לחיים

הספר 12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס יצא על ידי פיטרסון בשנת 2018. הספר מספק עצות מעשיות על בסיס עקרונות אתיים מופשטים המוצגים בתחומים כמו פסיכולוגיה, מיתולוגיות ודתות וספרות.

הספר הגיע לראש רשימות רבי המכר בקנדה, ארצות הברית ובריטניה, ונמכר בסביבות שני מיליון עותקים. פיטרסון יצא למסע הופעות בינלאומי כדי לקדם את הרעיונות שבספר, שכלל ריאיון בתוכנית בריטית שמשך תשומת לב רבה.

ספרים שלא תורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]