גדר הגבול ישראל-מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קטע מהגדר החדשה, צפונית לאילת
גדר הגבול הישנה, ליד ניצנה

גדר הגבול ישראל-מצרים היא מכשול מעבר באורך 240 ק"מ שישראל בנתה לאורך גבול ישראל-מצרים, בניסיון לבלום את ההסתננות מאפריקה לישראל וחדירה של פעילות טרור משטח חצי האי סיני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדר הגבול הישן צפונית לאילת

לאחר נסיגת ישראל מחצי האי סיני בשנת 1982 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, סומן הגבול החדש באמצעות אבני סימון, ובחלקים מסוימים באמצעות גדר תיל נמוכה. הגדר לא היוותה מכשול משמעותי למבריחים בשל גובהה ובשל כיסויה בחולות נודדים במהלך הזמן. במהלך השנים הוברחו דרך הגבול הפרוץ בעיקר סמים ונשים בעלות אזרחות זרה שהובאו לצורך העסקתן בזנות. ההברחות נעשו בעיקר על ידי בדואים תושבי חצי האי סיני, שגרו בסמיכות לאזור הגבול והכירו את השטח המתאים להברחות, כמו גם את הפעילות השוטפת של כוחות המשטרה המצרית וכוחות צה"ל. גורמים במערכת הביטחון החלו לעסוק בנושא הקמת גדר על גבול מצרים עוד ב-2001, אבל משרד הביטחון, צה"ל והממשלה התנגדו להקמת גדר ביטחון. בדצמבר 2005 אירעה חדירת מחבלים פלסטינים לתוך שטחי ישראל דרך הגבול, שהעלתה לסדר היום שוב את ההצעה להקים גדר שתקשה על מעבר באזור‏[1]. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החלו חדירות מאורגנות של פליטים ומהגרי עבודה אפריקאים, באמצעות מדריכים בדואים, ממצרים לישראל. ב-2007 הטיל ראש הממשלה אולמרט על המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, שהיה אחראי על המעקב אחרי השלמת גדר ההפרדה במרחב התפר בין ישראל ליהודה ושומרון, לבדוק את היתכנות הקמת גדר ביטחון על גבול מצרים. רמון תמך בהקמת גדר כזו לאלתר והחל בהכנות לתכנונה‏[2]. אולם שר הביטחון אהוד ברק, שהתנגד הן להקמת גדר ביטחון והן למעורבותו של רמון בנושא זה, דרש שכל פעולה הקשורה בגדר תיעשה במסגרת תקציב הביטחון, על ידי מערכת הביטחון ותחת אחריותו וסמכותו. גם השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, תמך בגישתו של ברק והתנגד להקמת הגדר לאורך גבול מצרים.‏[3]

בראשית כהונתה של ממשלת נתניהו, היווספות גורם ההסתננות הלא פלילית, כמו גם התגברות איום הטרור, הובילו, בסופו של דבר את ממשלת ישראל לפעול להקמת מכשול קרקעי ועיבוי כוחות צבא בקו הגבול.

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכשול נבנה במטרה למנוע חדירת טרוריסטים, פעילות פלילית והסתננות מהגרים בלתי חוקיים, בעיקר מאריתריאה, סודאן, דרום סודאן, חוף השנהב ואתיופיה. מדי שנה, אלפי אנשים חצו את הגבול ממצרים לישראל, בחפשם אחר עבודה או מקלט הרחק מסכסוך או תנאי חיים קשים. בשנים האחרונות משמר הגבול המצרי ירה למוות בעשרות מהגרים אפריקנים שניסו להיכנס לישראל שלא כדין. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי המכשול נועד "להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל"‏[4].

הליך הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות להקמת הגדר, בהרי אילת

מיזם הקמתה של הגדר מכונה "שעון החול"[5][6]. מצרים הצהירה כי לא תתנגד כל עוד המכשול יוקם בשטח ישראלי‏[7].

הגדר היא מכשול דו שכבתי, אשר מורכב כשלב ראשון מגדר תלתלית סבוכה ועבה, וכשלב שני מגדר פלדה "טיפשה" מאסיבית וחזקה. הגדר מתנשאת ברובה לגובה של כמעט חמישה מטרים, כאשר במקטעים מסוימים היא הוגבהה, לבקשת הצבא, לשבעה מטרים. המכשול מגובה באמצעי תצפית ובקרה מתקדמים, אשר מתריעים על איום מתקרב עוד בעומק השטח המצרי. לאורך התוואי נסלל כביש גישה צבאי.

הפרסומים אודות מבנה הגדר והתוואי שלה התאפיינו בחוסר עקביות ובהירות מצד הממשלה והגורמים האחראיים. תחילה הוצהר כי תיבנה גדר בשני מקטעים: מכשול של 70 ק"מ בגזרת החולות, בין כרם שלום לבין חיוואי; מכשול בן 14 ק"מ בגזרה ההררית בין טאבה לנטפים. נטען כי המרווח הנותר בגבול יהווה "מכשול טבעי" ויגובה באמצעים משלימים‏[8]. תחילה גם תוכנן שזאת תהיה "גדר חכמה", כפי שנעשה בפרויקט גדר ההפרדה ביהודה ושומרון, אך בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על בניית "גדר טיפשה" וחזקה, שמגובה באמצעי זיהוי ותצפית[9].

בהמשך התעוררה בעיה: הגזרה ההררית מסביב לאילת קשה מאד מבחינה טופוגרפית, לכן בניית גדר לאורכה תצריך תקציב עצום לאותם 14 ק"מ.[10] בשלב זה הוחלט לבנות גדר לאורך כל הגבול, למעט "פתחה" באזור אילת. רעיון זה השתמע מהצהרות הממשלה והצבא, עד אשר אירע הפיגוע בנטפים באוגוסט 2011. לאחר אירוע זה, קיבלה הגדר משנה חשיבות, והובן על ידי הממשלה שיש למגן את כל הגבול. בדצמבר אישרה הממשלה תקציב נוסף לפרויקט, כדי להשלים את הגדר גם באותה גזרת סלעית.[11] לאחר דין ודברים עם רשות הטבע והגנים, הוחלט לבטל את המובלעת של הגדר באזור נחל גשרון ולהחזיר אותה לגבול הבינלאומי, כדי להגן על הטבע המיוחד באזור. הגדר תוקם באזור זה כמעט לכל אורך הגבול, למעט חלקים קטנים שאינם עבירים ברגל. עד חודש דצמבר 2012 הושלמו 227 ק"מ מתוואי הגדר שבין רפיח לאילת.[12]

בניית הגדר הושלמה סופית בדצמבר 2013‏[13].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tim Butcher.‏ Sharon presses for fence across Sinai, The Telegraph,‏ 7 December, 2005.
  2. ^ http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=390&PID=0&IID=7807
  3. ^ http://www.themarker.com/markerweek/1.1562931
  4. ^ דנה ויילר-פולק, ברק רביד, נתניהו אישר הקמת גדר לבלימת הסתננות מהגרי עבודה בגבול עם מצרים, באתר הארץ, 11 בינואר 2010.
  5. ^ נתנאל רוזמן, עיתון "במחנה" ואלינה גרינשפון, עיתון "במחנה", ‏פרויקט "שעון החול" עולה הילוך: גדר וירטואלית בגבול מצרים, באתר צה"ל, 24 באוגוסט 2011.
  6. ^ הדס דובדבני, ‏התשובה למסתננים: פרויקט "שעון חול" ימנע חדירת הגבול המצרי, באתר צה"ל, 28 בפברואר 2012.
  7. ^ Israel to construct barrier along Egyptian border, אתר BBC, מ-11 בינואר 2010.
  8. ^ חנן גרינברג, גבול מצרים: כך נראית גדר בשווי 1.4 מיליארד ש', באתר ynet‏, 14 במרץ 2008.
  9. ^ גדר וירטואלית בגבול מצרים.
  10. ^ בגלל שיקולי תקציב: סמוך לאילת לא תוקם גדר.
  11. ^ ברק רביד, אופיר בר-זהר, הממשלה אישרה: קיצוץ רוחבי של 2% למימון התוכנית למלחמה במסתננים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011.
  12. ^ http://news.walla.co.il/?w=/551/2602184 הושלמה בניית הגדר בגבול עם מצריים. וואלה דצמבר 2012.
  13. ^ רוני דניאללאחר 3 וחצי שנים: הושלמה גדר הגבול בין ישראל לסיני, 04.12.2013