איילת זורר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת זורר
Ayelet Zurer photographed by Moti Kikayon (1990).jpg
איילת זורר, 1990
תאריך לידה 28 ביוני 1969 (בת 46)
מקום לידה תל אביב
פרסים פרס אופיר לשנת 2003, פרס האקדמיה לטלוויזיה בשנים 2006 ו-2013
בכורה עניין של זמן
פרופיל ב-IMDb
טום הנקס ואיילת זורר על סט הצילומים של הסרט "מלאכים ושדים" מחוץ לפנתאון ברומא, 2008

איילת זורר (נולדה ב-28 ביוני 1969) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית. זוכת פרס אופיר ופרס האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורר נולדה, גדלה והתחנכה בשיכון דן בתל אביב והתגוררה בבגרותה במושב מכמורת, היא הצעירה מבין שלוש בנות, אביה היה פקיד במשרד השיכון ואמה מורה לבישול. בנעוריה למדה תיאטרון במסגרת בית-ספרית והשתתפה בלהקת צופי תל אביב. לאחר שירותה הצבאי בלהקת פיקוד צפון, החלה ללמוד משחק בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. בתום לימודיה עברה לגור בניו יורק, שם למדה משחק גם ב"New Actors Workshop School". בשנת 1991 שבה לישראל והשתתפה בסרט הקולנוע הצרפתי-ישראלי "עבור סאשה" ("Pour Sacha"), בבימויו של אלכסנדר ארקדי לצד סופי מרסו ויעל אבקסיס. בשנים 1992 - 1994 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן". ב-1993 שיחקה בסרט הקולנוע "נקמתו של איציק פינקלשטיין", באותה שנה השתתפה זורר גם בתוכנית הטלוויזיה של הכבלים "יציאת חירום".

בשנים 1997־1999 שיחקה בתפקיד שירה שטיינברג בסדרת הדרמה "פלורנטין", ששודרה בערוץ 2. בשנת 1997 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "אהבה אסורה", לצד יחזקאל לזרוב ומשה איבגי. ב-2000 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "זינזאנה". בשנת 2001 שיחקה בסרט הטלוויזיה "לילה ללא לולה" ובסרט הקולנוע "כיכר החלומות", לצד אורי גבריאל, יוסף שילוח, מוחמד בכרי ואחרים. בשנת 2002 השתתפה בסדרות הטלוויזיה "שלווה" ו"הבלוק".

בשנת 2003 השתתפה בסרטו של שבי גביזון "האסונות של נינה". משחקה בסרט זיכה את זורר בפרס אופיר. באותה שנה כיכבה בסרט "איש החשמל", לצד ליאור אשכנזי. בשנת 2004 שיחקה ב"משהו מתוק" וב"מכתוב". בשנת 2005 שיחקה בסדרות הטלוויזיה "חדר מלחמה" (לצד ליאור אשכנזי) ו"בטיפול" כרופאה ד"ר נעמה לרנר (לצד אסי דיין). ב-2006 השתתפה בתוכנית המערכונים "גומרות הולכות", לצד ענת וקסמן ומיה דגן.

כמו כן, שיחקה בתיאטרון, בין היתר במחזות "היורשת", "מדריך נשים לתוהו ובוהו", "בגדי המלך", "בואו לא נדבר על זה", "אוהבים את אופאל" ו"מונולוגים מהווגינה". בארצות הברית שיחקה בהצגות "חלום ליל קיץ", "ריצ'רד השלישי" ו"היריבים". כמו כן, דגמנה זורר למותגי האופנה "הוניגמן", "גולף" ו"גולברי", ואף איירה את ספרו של גבי ניצן "באדולינה".

הקריירה הבינלאומית שלה החלה בהשתתפותה בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן", שיצא לבתי הקולנוע בשנת 2006. באפריל 2007 השתתפה זורר בסרט האמריקאי "אדם בן כלב" בו היא מגלמת את האחות שמטפלת באדם שטיין. באותה שנה השתתפה גם בסרט הישראלי "רק כלבים רצים חופשי" שכתב אסי דיין וביים ארנון צדוק ובשני סרטים אמריקאים, "סיכוי קלוש ו"שמונה צדדים לאמת". באחרון שיחקה לצידם של מת'יו פוקס ודניס קוויד.

בשנת 2008 נבחרה זורר על ידי אתר המבקרים העצמאיים Tccandler.com, ולמקום התשיעי בדירוג 100 הנשים היפות של הוליווד.

בשנת 2009 נבחרה זורר לככב בתפקיד ראשי לצידו של טום הנקס בסרט "מלאכים ושדים" המבוסס על ספרו של דן בראון, שתקציבו 130 מיליון דולר. בכך הפכה זורר לשחקנית הישראלית המצליחה ביותר בהוליווד.

ביולי 2009 נבחרה ליקירת פסטיבל ירושלים.[1]

בספטמבר 2011, התפרסם כי זורר נבחרה לשחק את דמות אמו של סופרמן בסרט "סופרמן: איש הפלדה"[2]. בריאיון לערוץ 2 אמרה על בחירתה לתפקיד כי "קרה לי נס"[3].

ב-3 באוקטובר 2011 הופיעה זורר בתצוגת האופנה השנתית של חברת "גולברי", עבורה פעלה כפרזנטורית ודוגמנית במשך 3 עונות[4].

ב-29 ביוני 2013 עלתה הסדרה שטיסל, שם מופיעה זורר בתפקיד האלמנה אלישבע רוטשטיין. ב-13 באוקטובר 2013 עלתה הסדרה "בני ערובה" בערוץ 10, שם מופיעה זורר בתפקיד הראשי כיעל דנון. זורר הייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה" על שני התפקידים וזכתה בפרס על תפקידה בסדרה בני ערובה. בשנת 2014 נבחרה זורר לשחק בעיבוד מחודש לסרט בן חור.

ב- 10 באפריל 2015 התחלה לשחק בסדרה דרדוויל מבית Netflix בתפקיד ונסה פיסק אשתו של האיש הרע, ווילסון פיסק המכונה קינגפין.

ב- 2016 פוטרה מתפקידה בחברת האופנה גולברי, אשר שכרה במקומה את אסתי גינזבורג, היא הגישה תביעה נגדם בגין אי עמידה בהסכם שחתמו עמה[5]

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורר מתגוררת כיום בלוס אנג'לס, היא נשואה לגלעד לונדובסקי, מדריך גלישה שהכירה במהלך חופשה ואם לבן.

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילת זורר בוויקישיתוף


הקודם:
2002 - אורלי זילברשץ בנאי
זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת 2003 - איילת זורר ("האסונות של נינה") הבא:
2004 - דאנה איבגי
הקודם:
2005 - אורלי זילברשץ-בנאי ("לתפוס את השמיים")
ריימונד אבקסיס ("חתה יסבח סבח")
פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בדרמה בודדת, מיני סדרה, סרט טלוויזיה וסדרת דרמה
2006 - איילת זורר ("בטיפול")
הבא:
2007 - בר בלפר ("מישהו לרוץ איתו")
הקודם:
2012 - דנה מודן
זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה לשנת 2013 - איילת זורר ("בני ערובה") הבא:
2014 - אלמה דישי ("איש חשוב מאוד")

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]