איילת זורר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איילת זורר
Ayelet Zurer photographed by Moti Kikayon (1990).jpg
זורר, 1990
תאריך לידה 28 ביוני 1969 (בת 47)
מקום לידה ישראלישראל תל אביב, ישראל
פרסים פרס אופיר לשנת 2003, פרס האקדמיה לטלוויזיה בשנים 2006 ו-2013
בכורה "עניין של זמן"
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טום הנקס ואיילת זורר על סט הצילומים של הסרט "מלאכים ושדים" מחוץ לפנתאון ברומא, 2008

איילת זורר (נולדה ב-28 ביוני 1969) היא שחקנית ודוגמנית ישראלית, בעלת קריירה בינלאומית. זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר ופרס האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורר נולדה, גדלה והתחנכה בשיכון דן בתל אביב והתגוררה בבגרותה במושב מכמורת. אביה, יהושע זורר, הוא צבר, והיה פקיד במשרד השיכון. אימה, אביבה זורר, עלתה מצ'כוסלובקיה, והיא מורה לבישול. זורר היא הצעירה מבין שלוש אחיות. בנעוריה למדה תיאטרון במסגרת בית-ספרית והשתתפה בלהקת צופי תל אביב. לאחר שירותה הצבאי בלהקת פיקוד צפון, החלה ללמוד משחק בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. בתום לימודיה עברה לגור בניו יורק, שם למדה משחק גם ב-New Actors Workshop School.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 שבה לישראל והשתתפה בסרט הקולנוע הצרפתי-ישראלי "עבור סאשה" ("Pour Sacha"), בבימויו של אלכסנדר ארקדי לצד סופי מרסו ויעל אבקסיס. בשנים 19921994 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן". ב-1993 שיחקה בסרט הקולנוע "נקמתו של איציק פינקלשטיין", באותה שנה השתתפה זורר גם בתוכנית הטלוויזיה של הכבלים "יציאת חירום".

בשנים 1997־1999 שיחקה בתפקיד שירה שטיינברג בסדרת הדרמה "פלורנטין", ששודרה בערוץ 2. בשנת 1997 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "אהבה אסורה", לצד יחזקאל לזרוב ומשה איבגי. ב-2000 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "זינזאנה". בשנת 2001 שיחקה בסרט הטלוויזיה "לילה ללא לולה" ובסרט הקולנוע "כיכר החלומות", לצד אורי גבריאל, יוסף שילוח, מוחמד בכרי ואחרים. בשנת 2002 השתתפה בסדרות הטלוויזיה "שלווה" ו"הבלוק".

בשנת 2003 השתתפה בסרטו של שבי גביזון "האסונות של נינה". משחקה בסרט זיכה את זורר בפרס אופיר. באותה שנה כיכבה בסרט "איש החשמל", לצד ליאור אשכנזי. בשנת 2004 שיחקה ב"משהו מתוק" וב"מכתוב". בשנת 2005 שיחקה בסדרות הטלוויזיה "חדר מלחמה" (לצד ליאור אשכנזי) ו"בטיפול" כרופאה ד"ר נעמה לרנר (לצד אסי דיין). ב-2006 השתתפה בתוכנית המערכונים "גומרות הולכות", לצד ענת וקסמן ומיה דגן.

כמו כן, שיחקה בתיאטרון, בין היתר במחזות "היורשת", "מדריך נשים לתוהו ובוהו", "בגדי המלך", "בואו לא נדבר על זה", "אוהבים את אופאל" ו"מונולוגים מהווגינה". בארצות הברית שיחקה בהצגות "חלום ליל קיץ", "ריצ'רד השלישי" ו"היריבים". כמו כן, דגמנה זורר למותגי האופנה "הוניגמן", "גולף" ו"גולברי", ואף איירה את ספרו של גבי ניצן "באדולינה".

הקריירה הבינלאומית שלה החלה בהשתתפותה בסרטו של הבמאי האמריקאי-יהודי סטיבן ספילברג "מינכן", שיצא לבתי הקולנוע בשנת 2006. באפריל 2007 השתתפה זורר בסרט האמריקאי "אדם בן כלב" בו היא מגלמת את האחות שמטפלת באדם שטיין. באותה שנה השתתפה גם בסרט הישראלי "רק כלבים רצים חופשי" שכתב אסי דיין וביים ארנון צדוק ובשני סרטים אמריקאים, "סיכוי קלוש", ו"שמונה צדדים לאמת" בו שיחקה לצידם של מת'יו פוקס ודניס קוויד.

בשנת 2008 נבחרה זורר על ידי אתר המבקרים העצמאיים Tccandler.com, ולמקום התשיעי בדירוג 100 הנשים היפות של הוליווד.

בשנת 2009 נבחרה זורר לככב בתפקיד ראשי לצידו של טום הנקס בסרט האמריקאי "מלאכים ושדים" המבוסס על ספרו של דן בראון, שתקציבו 130 מיליון דולר. בכך הפכה זורר לשחקנית הישראלית המצליחה ביותר בהוליווד באותה עת.

ביולי 2009 נבחרה ליקירת פסטיבל הקולנוע ירושלים[1].

ב-2011 הופיעה זורר בתצוגת האופנה השנתית של חברת "גולברי", עבורה פעלה כפרזנטורית ודוגמנית[2]. אולם ב-2016 פוטרה מתפקידה בחברת האופנה גולברי, אשר שכרה במקומה את אסתי גינזבורג מה שיצר הד תקשורתי בנוגע לאי-העסקת נשים מגיל מסוים בעולם האופנה. זורר הגישה תביעה נגד החברה בגין אי עמידה בהסכם שנחתם עמה.[3]

ב-2013 זורר שיחקה את אמו של סופרמן בסרט האמריקאי "סופרמן: איש הפלדה" אשר החל את היקום הקולנועי של די.סי. קומיקס[4].

ביוני 2013 עלתה הסדרה הישראלית "שטיסל" בלוויין, שם מופיעה זורר בתפקיד האלמנה אלישבע רוטשטיין. באוקטובר 2013 עלתה הסדרה "בני ערובה" בערוץ 10, שם מופיעה זורר בתפקיד הראשי כיעל דנון. זורר הייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריית "השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה" על שני התפקידים וזכתה בפרס על תפקידה בסדרה "בני ערובה".

ב-2015 התחלה לשחק בסדרה "דרדוויל" מבית Netflix בתפקיד ונסה פיסק אשתו של הנבל המכונה קינגפין.

בנוסף ב-2016 שיחקה בגרסה מחודשת לסרט האמרקיאי "בן חור" בתור אמו של גיבור הסרט, בבימויו של טימור בקממבטוב ובכיכובם של ג'ק יוסטון, טובי קבל ומורגן פרימן.

ב-2017 זורר שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "Taken" בתור ליאה. כמו כן, היא עתידה לככב בסרט הצ'כי-אמריקאי "מילדה" בתור מילדה הורקובה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זורר נשואה לגלעד לונדובסקי, מדריך גלישה שהכירה במהלך חופשה, ואם לבן. היא מתגוררת עם משפחתה בלוס אנג'לס שבארצות הברית.

בשנת 2017 נטען במאמר ב"ידיעות אחרונות" כי זורר הייתה חברה בכת מייסודה של חוה גואז[5].

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילת זורר בוויקישיתוף



הקודם:
2005 - אורלי זילברשץ-בנאי ("לתפוס את השמיים")
ריימונד אבקסיס ("חתה יסבח סבח")
פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בדרמה בודדת, מיני סדרה, סרט טלוויזיה וסדרת דרמה
2006 - איילת זורר ("בטיפול")
הבא:
2007 - בר בלפר ("מישהו לרוץ איתו")
הקודם:
2012 - דנה מודן
זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה לשנת 2013 - איילת זורר ("בני ערובה") הבא:
2014 - אלמה דישי ("איש חשוב מאוד")

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]