דאו כימיקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דאו כימיקלים
The Dow Chemical Co
לוגו דאו כימיקלים
סוג חברה ציבורית, נסחרת ב-NYSE, סמלה DOW
מייסדים הרברט הנרי דאו
תאריך הקמה 1897
חברות בנות
  • Dow (Brasil)
  • דאו כימיקלים (דרום קוריאה)
  • Dow Chemical (India) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי מידלנד, מישיגן, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשייה כימית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כימיקלים
פלסטיק
מוצרים לחקלאות
הכנסות 46.307 מיליארד דולר (2005)
רווח 4.515 מיליארד דולר (2005)
מנכ"ל אנדרו נ. ליבריס עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח אנדרו נ. ליבריס, נשיא ויו"ר מועצת המנהלים
עובדים 42,413(2005)
 
www.dow.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דאו כימיקליםאנגלית: Dow Chemical Company) היא חברה לייצור כימיקלים, אחת הגדולות בעולם. מטה החברה שוכן במידלנד שבמישיגן, ארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת דאו כימיקלים נוסדה בשנת 1897 על ידי הכימאי הקנדי הרברט הנרי דאו שהמציא שיטה חדשה להפקת ברום מתוך מי-תהום במידלנד שבמישיגן. בשנת 1898 החלה החברה לשווק חומרי הלבנה על בסיס ברום ואשלגן ברומי. אז גם עוצב לראשונה סמלה המסחרי של החברה, המכיל את שמה במסגרת מעוינת (יהלום), כדי לסמן את מוצריה. בשנת 1900 התמזגה חברת מידלנד כימיקלים עם חברת דאו כימיקלים. ב-1906 נכנסה החברה לראשונה לתחום מוצרי החקלאות, כאשר החלה בייצור חומרי ריסוס להדברת מזיקים. באותה שנה ייצרה דאו לראשונה נתרן בנזואט, חומר משמר לתעשיית המזון, הנמצא בשימוש עד היום. ב-1910 החלה החברה לשווק סידן גופריתי לצורכי חקלאות. ב-1918 אימצה חברת דאו באופן רשמי את סמלה המסחרי. ב-1919 פתחה דאו מעבדת מחקר תעשייתי ראשונה והחלה למכור מגנזיום מתכתי. ב-1930 הלך לעולמו מייסד החברה ונשיאה, הרברט הנרי דאו. בנו של המייסד, ויליאם הנרי דאו, המשיך את דרכו של אביו והתמנה לנשיא במקומו. בשנות השלושים החלה החברה לייצר פלסטיק. ב-1937 הונפקה לראשונה מניית החברה בבורסת ניו יורק NYSE.

בשנות הארבעים הקימה דאו מפעל בטקסס לצורך הפקת ברום ומגנזיום ממי-ים במפרץ מקסיקו. ב-1942 פתחה דאו מפעל בקנדה, הראשון לחברה מחוץ לארצות הברית. בשנת 1943 הקימה יחד עם חברת הזכוכית קורנינג חברה משותפת בשם "דאו-קורנינג" שהחלה בייצור צורן לצרכים צבאיים. באותה שנה ייצרה דאו סטירן לראשונה. ב-1944 הגיע מספר העובדים בחברה ל-12,300. בשנת 1946 החל ייצור פוליסטירן במפעל החברה באונטריו בקנדה. בסוף שנות הארבעים הגיעו מכירות הפלסטיק לחמישית מכלל מכירות החברה. בסוף שנות הארבעים עלה סך מכירות החברה על 200 מיליון דולר.

בשנות החמישים הקימה החברה מפעלים מעבר לים, ביפן ובאירופה. היא פיתחה את החומר Saran Wrap (המוכר כ"ניילון נצמד") לשימוש ביתי. בסוף שנות החמישים היו כמחצית ממכירות החברה בתחום הכימיקלים, וכשלושים וחמישה אחוז בתחום הפלסטיקה.

בשנות השישים החדירה דאו לשוק עשרות מוצרים חדשים, ומכירות החברה חצו לראשונה את סף מיליארד הדולר. בחברה נפתחה מחלקה למוצרים ביולוגיים, שמטרתה היה ליזום מחקר בתחום התרופות, מוצרים לבעלי חיים ולתעשיית החקלאות. באותה תקופה פיתחה דאו חיסון בזריקה בודדת נגד חזרת ונכנסה לתחום הדבקים האפוקסיים. מגן החום של החללית אפולו 8 צופה בדבק אפוקסי מתוצרת החברה. החברה אף ייצרה לראשונה את שקיות הזיפלוק (Ziploc).

בשנות השבעים החדירה דאו לשוק שורת מוצרים לתעשיית הרכב. החברה הפכה לחברה הזרה הראשונה שנסחרה בבורסה של טוקיו (TSE). בשנים אלה עלה מספר עובדי החברה מעל 50,000. הקלקר (Styrofoam) שפיתחה החברה שימש לבודד את צינור הנפט באלסקה שנבנה באותן שנים. הסיסמה שאימצה החברה באותה תקופה הייתה: "היגיון מצוי / כימיה נדירה" (Common Sense/Uncommon Chemistry).

בשנות השמונים התמזגה דאו עם חברת התרופות מרל-ריצ'רדסון ויצרה את חברת מרל-דאו (Merrell Dow). מכירות החברה חצו את סף 10 מיליארד דולר. ב-1983 שיווקה דאו לראשונה את הקומפקט דיסק (CD). החברה שינתה את סיסמתה: "דאו מאפשרת לך לעשות דברים גדולים". היא הכניסה לשוק את DryTech, חומר פולימרי סופג, הנמצא עד היום בחיתולים סופגים רבים. עוד בשנות השמונים הייתה דאו לחברה הגדולה בעולם לייצור יריעות פלסטיק לבידוד. דאו הייתה גם החברה הגדולה, הראשונה בעולם, לאסור על עובדיה לעשן במקום העבודה ולקבוע מקומות מיוחדים לעשן מחוץ לבניין.

בשנות התשעים שתפה דאו פעולה עם משרד הפנים של הממשל האמריקאי, ביוזמה לתוכנית מיחזור פלסטיק, זכוכית ואלומיניום בגנים הלאומיים של ארצות הברית. בשנת 1993 קבע המגזין פורצ'ן כי דאו היא אחת מעשר החברות הידידותיות לסביבה. ב-1995 עברו מכירות דאו את סף 20 מיליארד דולר. בשנת 1997 חגגה דאו מאה שנים להיווסדה.

החברה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום לחברת דאו שבעה תחומי ייצור, עם מגוון גדול של מוצרים בכל אחד מהם. מכירות החברה ב-2005 הסתכמו ב-46.3 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 4.5 מיליארד דולר. לדאו מעל מאה אלף מחזיקי מניות. דאו היא יצרן הפלסטיק הגדולה בעולם. בין מוצריה החומרים: פוליסטירן, פוליאוריתן, פוליאתילן, פוליפרופילן וחומרי גומי סינתטי. דאו היא אף יצרן מוביל של חומרים כימיים כגון סידן כלורי, תחמוצת אתילן, חומרים אקריליים ודבקים מתאית. דאו מייצרת כימיקלים רבים לחקלאות, הידוע בהם הוא חומר ההדברה לורסבן. בין החומרים הבולטים של דאו לשימוש ביתי נמצאים: הקלקר ו-Silly Putty (סוג של פלסטלינה). דאו מכרה את זכויות הייצור לשניים ממוצריה הידועים, Saran Wrap (ניילון נצמד), ו-Ziploc (שקיות פלסטיק עם מנגנון סגירה) לחברת SC Johnson.

כרבע ממכירותיה של דאו הן בתחום מוצרי פלסטיק עמידים לתעשיית הרכב ולתעשיית הבנייה, בעיקר מוצרי פלסטיק לבידוד וכן דבקים. כימיקלים עמידים מהווים כ-17% ממכירות החברה. מוצרים אלה משמשים לצורך טיהור מים, תרופות, ציפוי נייר, צבעים ואלקטרוניקה.

מוצרי חקלאות מהווים 7% ממכירות החברה, בעיקר חומרים להדברת מזיקים. כן מפתחת החברה זרעים מהונדסים גנטית.

מוצרי פלסטיק בסיסיים מהווים כ-26% ממכירות החברה. חומרי פלסטיק מתוצרת דאו נמצאים במגוון מוצרי צריכה, החל מהחיתולים החד-פעמיים ועד לבקבוקי משקאות ומיכלי שמן.

כימיקלים בסיסיים מהווים 12% ממכירות החברה. הם משמשים בראש ובראשונה כחומרי גלם בתוך מפעלי החברה, וכן למכירות לצרכנים חיצוניים. צרכנים עיקריים של מוצרים כימיים אלה כוללים מכבסות בניקוי יבש, יצרני צבע, חומרים להמסת שלג ויצרני מזון. בין הכימיקלים הבולטים נמצאים נתרן הידרוקסידי, כלור, ויניל כלורי, סידן כלורי, תחמוצת אתילן (EO), תחמוצת פרופילן וכן חומרים המופקים מאלכוהול, אתילן גליקול ופרופילן גליקול, שהם חומרי גלם מרכזיים בייצור פלסטיק.

דאו מחויבת להפחתת זיהום הסביבה והאוויר, ובחברה חטיבה מיוחדת המוקדשת למחקר ופיתוח מוצרים בתחום זה.

דאו קורנינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "דאו קורנינג" (Dow Corning) היא בבעלות שווה של דאו וחברת קורנינג. החברה נוסדה ב-1943 בהשקעה משותפת של שתי החברות. היא מתמקדת בייצור מוצרים וטכנולוגיות מבוססי צורן. בבעלות דאו קורנינג חברה אמריקאית לייצור חומרי גלם לתעשיית המוליכים למחצה, בשם המלוק (Hemlock), הנמצאת במישיגן. דאו קורנינג מייצרת בין השאר את שתלי החזה העשויים מסיליקון ואשר היו במוקד מחלוקת ותביעות משפטיות בשנות השמונים והתשעים.

מחלוקות הקשורות בחברת דאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסון בופאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסון בופאל

ב-1984 אירעה דליפה קטלנית במפעל כימי בעיר בופאל בהודו, שהופעל על ידי החברה האמריקאית יוניון קרבייד. הגזים שדלפו מן המפעל לסביבה גרמו למותם של כ-3,000 איש בתוך ימים ספורים, ואלפים נוספים מאוחר יותר. לחברת דאו לא היה כל קשר עם חברת יוניון קרבייד בעת האסון. אולם, בשנת 1999, דאו רכשה את יוניון קרבייד בשלמותה. דאו מכחישה כל חבות לאסון בבופאל, כיוון שהמפעל בהודו כלל לא היה בבעלותה בעת האסון. חברת יוניון קרבייד הגיעה להסדר פיצויים עם ממשלת הודו בשנת 1989.

שתלי החזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאו קורנינג היא יצרן מרכזי בתחום שתלי החזה. בשנת 1977 נתבעה החברה על נזקים שגרמו שתלי חזה מסיליקון, שדלפו בחזות נשים שבהם הושתלו. הייתה זו התביעה המוצלחת הראשונה בתחום זה ודאו קורנינג שילמה 170 אלף דולר בפיצויים לתובעת, בהסכם פשרה. בשנות השמונים פרסם פעיל זכויות הצרכנים האמריקאי, ראלף נדר, כי שתלי החזה מסיליקון עשויים להוות גורם מסרטן. בעקבות פרסום זה ופרסומים נוספים גאה גל של תביעות פיצויים מצד נשים שנפגעו לטענתן משתלי החזה מתוצרת החברה. עד לשנת 1994 הוגשו מעל 19 אלף תביעות של נשים על נזקי שתלי החזה נגד דאו קורנינג. לנוכח הגל הגואה של התביעות הגישה החברה בקשה להגנת בית המשפט מפני נושיה לפי פרק 11 של חוק פשיטת הרגל האמריקאי (Chapter 11).

נפלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת וייטנאם הייתה חברת דאו הספק היחיד של נפלם לצבא ארצות הברית. נפלם הוא נוזל דליק שבו השתמשו כנשק הנישא בפצצות במהלך המערכה בוייטנאם. נשק זה הוביל לפגיעות רבות בנפש וזכה לתשומת לב רבה בתקשורת. המחאה נגד חברת דאו החלה באוקטובר 1966, בקמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית. למרות המחאה הציבורית החליטה הנהלת החברה בשנת 1967 להמשיך בייצור הנפלם.

Agent Orange[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אייג'נט אורנג'

Agent Orange הוא כינויו של כימיקל הגורם לנשירת עלים והמכיל דיאוקסין. החומר יוצר על ידי חברת דאו לשימוש צבאי בתקופת מלחמת וייטנאם ורוסס ממטוסים על היערות העבותים במקום, במטרה לחשוף את חיילי האויב הנעים בהם. לאחר שרוסס חדר החומר לשרשרת המזון וקיימת סברה כי גרם לעלייה במספר המומים המולדים בקרב האוכלוסייה הוייטנאמית. בשנת 2005 הוגשה תביעה על ידי מי שנפגעו מן החומר, נגד חברת דאו וחברת מונסנטו, שסיפקה גם היא את החומר לצבא ארצות הברית. בבית המשפט טענה החברה כי לא הוכח קשר בין החומר לבין בעיות הבריאות שהתגלו באוכלוסייה. עוד טענו החברות כי אינן אחראיות לאופן שבו בחר הצבא האמריקאי להשתמש בחומר. התביעה נדחתה. בשנת 2006 הוגשה כנגד שתי החברות תביעה דומה לבית משפט בקוריאה הדרומית, כדי לפצות דרום קוריאנים שנפגעו מן החומר בעת ששהו בוייטנאם.

דיאוקסין במישיגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה העשרים ואחת הגישו תושבים במישיגן המתגוררים בסמוך למטה החברה במידלנד תביעה נגד דאו, שבה טענו כי החברה גרמה לזיהום הקרקע וגדות הנהר העובר במקום בדיאוקסין. תביעה זו עדיין תלויה ועומדת בבית המשפט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאו כימיקלים בוויקישיתוף