חסידות נדבורנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חסידות נדבורנא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי ישכר בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא מרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

חצרות נוספות המכונות כיום בשם נדבורנה הן: נדבורנה ווערדיין, נדבורנה ברייטן, נדבורנה באניה, נדבורנה אראד וברדיטשוב-נדבורנה-אראד. חסידות טמשוואר כונתה במשך תקופה נדבורנה פתח תקווה.

השם "חסידות נדבורנה" משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי ישכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות: פרמישלאן, קאליש, קרעטשניף, טמשוואר, פיטסבורג, חוסט, בישטינא, סטרוז'ניץ, זוטשקא, ראחוב, ביטשקוב וקליוולאנד. לחלק מהחסידויות יש ענפים בשמות נוספים.

מאפיין בולט בשושלת נדבורנה המורחבת הוא שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור העשירי, יותר מ-100 אדמו"רים. לאחר השואה רוב האדמו"רים לא החלו לכהן בחיי אביהם.

שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר. עם זאת, רוב האדמ"ורים כיום הם צאצאי רבי מאיר מקרעטשניף, ושם משפחתם הוא רוזנבוים (ראזענבוים).

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישכר בער לייפר מנדבורנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישכר בער לייפר, תלמידו של רבי יצחק מראדוויל. דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות באמרו עליו שבחים גדולים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישכר בער לייפר

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניים מבניו של רבי ישכר בער כיהנו יחד בנדבורנה: רבי רבי אהרן אריה לייב ורבי מרדכי מנדבורנה. לאחר מספר שנים עזב רבי מרדכי לבישטנא.

בנו השלישי של רבי ישכר בער, רבי יוסף מבורשה, היה חסיד של רבי מרדכי. צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ, טמשוואר ואראד.

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – אהרן אריה לייב לייפר, מרדכי לייפר

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי אהרן לייב היו:

  • רבי משה מנדבורנה
  • רבי יצחק מהרץ-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).

בניו של רבי מרדכי היו:

  • רבי ישראל יעקב מחוסט אבי שושלת חוסט.
  • רבי יצחק מסטניסלב כיהן בסטניסלב שם התקבצו סביבו יהודים פשוטים שזכו לקרבה ממנו. היה מקפיד על שמירת העיניים באופן מחמיר וקיצוני, והיה יוצא לרחוב כשפניו מכוסות ושני גבאים הוליכו אותו. את מקומו מילא בנו רבי חיים לייפר מסטניסלב. רבי חיים היה חתנו של דודו רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף. התפרסם כבעל צדקה והיה חי בצמצום רב. חסידיו היו מרובים. נרצח בשואה יחד עם בנו הרב דב בער. כיום משתמשים בשם "סטניסלב" אדמו"רים מגזע זוטשקא.

רבי יוסף מנירדאהז (נפטר בתרפ"ז), כיהן בפיצ'נזין, נירדאהז ודברצן.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאיר רוזנבוים מקרעטשניף

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי ישכר בער מסאטמר:[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו:

בני רבי יוסף מנירדאהז:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
    • רבי מרדכי מבורו פארק
      • הרב אברהם יעקב קאפיל, מוציא לאור:"מכתב למשמרת, תולדות גזע בית נדבורנה".
        • רבי צבי אריה מנדבורנה מונסי
  • רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
    • רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
    • רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
      • רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
      • רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון

חסידות נדבורנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה, בהם רבי חיים מרדכי מנדבורנה, וחתניו רבי דוד משה מקרעטשניף, רבי צבי הירש מקרעטשניף-כפר אתא, רבי אליעזר זאב מנדבורנה-ראחוב-רמלה, רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה צפת, רבי יששכר בער מהרמשטט-כפר סבא, רבי לוי יצחק לייפר מנדבורנה אראד-חיפה ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.

רוב אדמו"רי נדבורנה לא הצליחו לפתח חצרות גדולות. אם משום שהדור הצעיר של יהודי רומניה הפסיק ללכת לחצרות אדמו"רים, ואם בשל דרכה העממית והייחודית של חסידות נדבורנה, ובשל התיישבות מרבית האדמו"רים מחוץ לריכוזי היהדות החרדית ואי הקמת מוסדות חינוך. עם זאת שניים מהבולטים שבאדמו"רי נדבורנה הצליחו לפתח חצרות ומוסדות: רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה בבני ברק, ורבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף ברחובות. בהמשך עלה לארץ ישראל רבי איתמר מנדבורנה, שבניו ונכדיו כבר כיהנו באדמו"רות.

בהמשך נפתחו בארץ חצרות נוספות:

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צבי הירש רוזנבוים

מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות קרעטשניף

חסידות נדבורנה בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה מעובדת של אדמו"רי נדבורנה בני ברק
ציוני האדמורי"ם מנדבורנה בני ברק בהר הזיתים בירושלים

רבי חיים מרדכי פתח לאחר קום המדינה את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת ה'תש"י פתח בית מדרש ברחוב עזרא בירושלים. בשנת ה'תש"ך עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה מתלמידי ישיבת סלבודקה הסמוכה, וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו. בנו רבי יעקב ישכר בער בנה את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של החסידות בפאתי שיכון ויז'ניץ בעיר ("היכלי רוזנטל") וכן פתח ישיבה קטנה, ישיבה גדולה ומוסדות נוספים. החסידות בראשותו מנתה כמה מאות משפחות. לאחר פטירתו מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים. בנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק ומרבית החסידים פנו אליו. החסידים מירושלים פנו לרבי מאיר, האדמו"ר מנדבורנה ירושלים. רבי אשר ישעיהו הוא האדמו"ר מנדבורנה ביתר ורבי יוסף נפתלי הוא האדמו"ר מנדבורנה אלעד.

להלן השושלת של חסידות נדבורנה בני ברק: רבי איתמר רוזנבוים (תרמ"ו, 1886 - ה'תשל"ג, 1973) מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרעטשניף, נולד בה' בתמוז ה'תרמ"ו. בגיל 15 החל לכהן בצ'רנוביץ. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולאחר מכן לקרטשניף. לפני מלחמת העולם השנייה חזר שוב לצ'רנוביץ. אחרי המלחמה עבר לארצות הברית ובשנת תשכ"ח עלה לישראל והתיישב בתל אביב בשכונת יד אליהו. נפטר בכ"ב בסיוון תשל"ג ונקבר בהר הזיתים.

בניו של רבי איתמר שכיהנו באדמו"רות הם: רבי חיים מרדכי מנדבורנה; רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ; רבי יצחק אייזיק מזוטשקא (ירש את בית מדרשו של אביו ביד אליהו); רבי אשר ישעיה מנדבורנה-חדרה.
בית מדרש נדבורנה- ירושלים

חסידות נדבורנה חדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ה'תרע"ד (1914) - ח' בתמוז ה'תשע"ב (28 ביוני 2012)), בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא. בשנת ה'תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

בנו, רבי יעקב ישכר דב, כיהן בחייו כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג. חתנו הוא רבי אורי אשכנזי המכהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

נדבורנה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מבני רבי ישכר בער מסאטמר היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה:

לאחר השואה:

  • רבי יוסף לייפר (בנו של רבי אהרן משה מגרוסוורדיין, בן רבי ישראל בער מסאטמר), האדמו"ר מנדבורנא ווערדאן בפלטבוש. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, מזיווג זה נולדו בנותיו. ובזיווג שני נולדו ארבעת בניו. חתניו הם רבי שמואל דוד קרויז אב"ד אודווארי (בן רבי שלום), רבי ישראל יעקב לייפר מחוסט ורבי יהושע כץ האדמו"ר ממגרוב פלטבוש.

הדור השני בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור השלישי בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי שלמה הם:

  • רבי ישכר דב בער מנדבורנא לייקווד , חתן רבי יעקב יצחק מדינוב.
  • רבי מנשה (חתן רבי יוסף מקאליש) רב בית המדרש נדבורנא בווילאמסבורג.
  • רבי אברהם אביש שמידמן נכד רבי שלום, האדמו"ר מקראלי בפלטבוש.

מנהגי וניגוני נדבורנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה. הוא הנהיג שירה של המילים 'שבת שלום ומבורך' בבית הכנסת לאחר תפילת ליל שבת בניגון ששמע אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון הנהיג לומר 'הזן "ברחמיו" את הכל'.

רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" וניגון על הפיוט 'בר יוחאי' שנוהגים לשורר בעת החופה.

בחסידות נדבורנה בני ברק הולחנו ניגונים רבים על ידי מלחיני החצר, הרב מנחם קליין ("קה זכות אבות" ו"ימים על ימי מלך"), מנחם אלבום ("ותן בנו", "וימלא משאלותינו") ואהרון יוסף זופניק ("והערב נא", "ויקבלו כולם"). החצר הוציאה ששה תקליטים של ניגוניה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]