הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד (2014)
| |||||||||||
| הבחירות לראשות הליכוד | |||||||||||
| 31 בדצמבר 2014 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | בנימין נתניהו | דני דנון | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר הקולות | 33,079 | 9,687 | |||||||||
| אחוזים | 72.84% | 21.34% | |||||||||
| הזוכה: בנימין נתניהו | |||||||||||
הבחירות לראשות הליכוד נערכו על ידי מפלגת הליכוד ב־31 בדצמבר 2014 לקראת הבחירות לכנסת העשרים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
יו"ר הליכוד וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו היה צפוי מלכתחילה להתמודד לבחירה מחדש, אך בשל עמידתו בראשות קואליציה שברירית ביותר, רצה ראש הממשלה לחזק את תמיכתו הפנימית על ידי קיום פריימריז מוקדם ביותר בתאריך ה-6 בינואר, שנים לפני המועד המחייב של בחירות אפשריות. עם זאת, הממשלה קרסה בדצמבר 2014, והוחלט על בחירות מוקדמות ל-17 במרץ 2015, יותר משנתיים מוקדם מהנדרש.
סקר מוקדם הראה שראש הממשלה יפסיד לגדעון סער בפריימריז; לכן, נתניהו ביקש ממרכז הליכוד להקדים את הבחירות המקדימות מתאריך ה-6 בינואר ל-31 בדצמבר, כדי לוודא שלסער אין זמן להקים קמפיין. סער התנגד להצעה.
ההצעה הועלתה למרכז הליכוד, שהצביעה במיני משאל עם בהצבעה חשאית בעשר קלפיות ברחבי הארץ ב-10 בדצמבר 2014. 1,567 מתוך 3,700 חברי המרכז הזכאים בעד הצעד, ו-835 התנגדו, היו שראו בו מבחן לקמוס לפופולריות של ראש הממשלה במפלגה. לאחר אישור חברי מרכז הליכוד, בית הדין של הליכוד הותיר את מועד הבחירות ל-6 בינואר 2015 מכיוון שלהצעה חסרה רוב של שני שלישים. נתניהו ערער על ההחלטה. חבר שופטים קיבל את הערעור ב-17 בדצמבר 2014, ואיפשר לפריימריז להתקיים ב-31 בדצמבר 2014.
מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועמדים היו:
- בנימין נתניהו, יו"ר מכהן וראש ממשלת ישראל.
- דני דנון, יו"ר הליכוד העולמי.
גדעון סער היה מועמד פוטנציאלי, אך הוא הודיע ב-11 בדצמבר 2014 כי לא יתמודד לראשות המפלגה. ח"כ משה פייגלין הסיר את מועמדותו ב-18 בדצמבר 2014, לאחר שבית הדין של הליכוד קבע כי הפריימריז לראשות המפלגה ולרשימת הבחירות של הליכוד יתקיימו במקביל.
מחלוקת כשירות נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבקר המפלגה, שי גלילי, קרא לקיים שימוע חקירה שיתמקד בשימוש של נתניהו ב"משאבים מפלגתיים" כדי לקדם את מועמדותו במהלך הפריימריז בליכוד; הדיון הביא לפסילתו של נתניהו כמועמד הן ליו"ר והן למקום ברשימת הבחירות. אך בית הדין של הליכוד אישר לנתניהו להתמודד.
תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מועמד | קולות | אחוזים |
|---|---|---|
| בנימין נתניהו | 33,079 | 72.87% |
| דני דנון | 9,687 | 21.34% |
| נמנעים | 2,264 | 4.98% |
| ס"ה | 45,390 | 100% |
בהצבעת הפריימריז על מקומות ברשימת הבחירות של הליכוד לבחירות לכנסת, הח"כים המכהנים משה פייגלין וציפי חוטובלי, שניהם מהסמנים הימניים במפלגה, לא הצליחו לזכות במקומות ריאליים ברשימה, בעוד שר הפנים גלעד ארדן זכה במקום השני ברשימה, אחרי נתניהו, ומירי רגב עלתה מהמקום ה-12 למקום ה-4. פייגלין, שהחזיק במקום ה-13 בכנסת היוצאת, ירד למקום ה-36 הלא ריאלי, וחוטובלי ירדה מהמקום ה-18 למשבצת ה-26. לליכוד היו 18 מנדטים בכנסת ה-19, והיה צפוי לזכות ב-24 מנדטים לכל היותר בבחירות הבאות.
רשימת הליכוד לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת הליכוד לכנסת נבחרה באופן הבא:
- בנימין נתניהו
- גלעד ארדן
- יולי אדלשטיין
- ישראל כץ
- מירי רגב
- סילבן שלום
- משה יעלון
- זאב אלקין
- צחי הנגבי
- דני דנון
- שריון של יו"ר המפלגה
- יובל שטייניץ
- גילה גמליאל
- יריב לוין
- אופיר אקוניס
- דוד ביטן (מחוז השפלה)
- חיים כץ
- ז'קי לוי (מחוז הגליל)
- יואב קיש (מחוז תל אביב רבתי)
- אבי דיכטר
- דודי אמסלם (מחוז ירושלים)
- מיקי זוהר (מחוז הנגב)
- שריון של יו"ר המפלגה
- איוב קרא
- נאוה בוקר
- ציפי חוטובלי
- אברהם נגוסה (עולה חדש)