אברהם נגוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם נגוסה
Avraham Neguise.jpg
לידה 10 בפברואר 1958 (בן 60)
כ' בשבט ה'תשי"ח
אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1985
כנסות 20
סיעה הליכוד
עיסוק קודם
  • יו"ר נציגות הארגונים של עולי אתיופיה בישראל
תפקידים בולטים

אברהם נגוסה (נולד ב-10 בפברואר 1958) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד ויו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הוא עובד סוציאלי ומשפטן. בעל תארים במשפטים, עבודה סוציאלית ודוקטור בחינוך, פעיל חברתי העוסק בקידום העלייה היהודית מאתיופיה ולשיפור איכות הקליטה של העולים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגוסה נולד בכפר במחוז צפון גונדר שבאתיופיה. הוא למד בתיכון פלסילדס שבגונדר, עיר הבירה של המחוז ולאחר מכן עבד בבית יתומים בעיר שמומן על ידי גופי צדקה נוצריים וטיפל בילדים שאיבדו את הוריהם במהלך מלחמת האזרחים האתיופית. הוא עלה ארצה בשנת 1985 במסגרת מבצע משה. עבד במשך שנים רבות במחלקת הרווחה של עיריית ירושלים. כיהן כיו"ר נציגות הארגונים של עולי אתיופיה בישראל במשך מספר קדנציות[1] וממקימי איגוד הסטודנטים למען יוצאי אתיופיה בישראל.

נגוסה היה בין מקדמי העלאת 55,000 אלף מבני הפלאשמורה על אף התנגדות הממשלה לכך[2][3]. במסגרת מאבקו להעלאת הפלשמורה ואיחוד משפחות עולים שנקרעו בין אתיופיה לישראל, ייסד ושימש בין השנים 1994–2015 כמנכ"ל עמותת "מכנף דרום לציון" - עמותה לעלייה וקליטה של יהודי אתיופיה, כמו כן הוא ממייסדי ופעילי הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה. את מאבקו בתחום העלייה המשיך גם כחבר כנסת.

פעיל לאורך השנים בשילוב עולי אתיופיה בחינוך הממלכתי דתי, נאבק בקהילה ובממסד למען החינוך הדתי ובמיוחד למען קליטת אלפי ילדי העולים במוסדות הפנימיתיים של הישיבות התיכוניות והאולפנות. כפעיל מפלגת הליכוד[4] קידם נגוסה את חוק הייצוג ההולם בשירות הציבורי של בני הקהילה האתיופית[5][6] ואת חוק השידור הציבורי בשפה האמהרית[7] אשר הוביל להקמת ערוץ הטלוויזיה האתיופי הישראלי, IETV. הוא ממקימי ומנהלי "הפרויקט הלאומי", פרויקט משותף לממשלת ישראל, לסוכנות היהודית ולקהילות היהודיות בארצות הברית להצלחת קליטת עולי אתיופיה בישראל.

נגוסה נשוי, אב לשתיים ומתגורר בשכונת פסגת זאב בירושלים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגוסה בעל תואר ראשון במשפטים LLB מהמרכז האקדמי שערי משפט; בעל תואר ראשון ותואר שני בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. בעל תואר שני ביזמות וחדשנות מאוניברסיטת סווינבורן שבמלבורן, אוסטרליה. ובעל תואר שלישי - דוקטור - בחינוך באוניברסיטת סאסקס שבאנגליה[8][9].

דובר אנגלית ואמהרית.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשאל מתפקדי הליכוד (2005) הקים מטה להמרצת עולי אתיופיה מקרב חברי הליכוד להתנגד לתוכנית ההתנתקות.

נגוסה היה יו"ר מפלגת עתיד אחד בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006. המפלגה חרתה על דגלה את נושא החינוך בראש ולאחריו את העלייה והקליטה. היא זכתה ל-14,000 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009 הוצב במקום השמיני ברשימת הבית היהודי, אך הרשימה זכתה רק בשלושה מנדטים. בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצב במקום ה-48 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו מטעם הליכוד.

בבחירות לראשות העיר ירושלים ב-2013 התמודד ברשימת "הליכוד ביתנו" בהנהגת משה ליאון למועצת העיר, אולם הוצב במקום לא ריאלי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 התמודד על מקום ברשימת הליכוד, הוצב במקום ה-27 השמור לעולה חדש[10], נבחר לכנסת ומונה ליו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

זמן קצר לאחר בחירתו לחבר כנסת, טרם מינויי לתפקיד יו"ר ועדה, תועד סרטון הווידאו בו נצפה שוטר מכה את החייל דמאס פקדה[11]. למחרת המקרה נפגש נגוסה עם דמאס פקדה ועורר מהומה ציבורית בנושא כאשר טען כי התנהגות השוטרים היא אכזרית[12][13]. בעקבות הפגנות יוצאי אתיופיה ובעקבות האירוע, יזם נגוסה את "חוק דמאס פיקדה" לתיעוד מעצרים, שהוא תיקון לחוק העונשין, אולם החוק טרם עבר עקב התנגדות המשרד לביטחון פנים[14]. כחודש לאחר הפגנות יוצאי אתיופיה, קרא נגוסה ליועמ"ש לחזור בו מההחלטה לסגור את התיק שנפתח כנגד השוטר שהכה את דמאס פקדה[15].

במרץ 2016 הכריז יחד עם חבר הכנסת דודי אמסלם שימנעו מלהצביע במליאת הכנסת עד שימצא תקציב ליישום הבאת "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה בהתאם להחלטת הממשלה[16], עוד בשנת 2016. עקב כך הממשלה איבדה את הרוב הפרלמנטרי של 61 חברי הכנסת עליו נשענה. החרם הסתיים לאחר כחודש בסיכום עם השניים על העלאת 1300 מבני הקהילות במהלך השנה.

ח"כ נגוסה הקים ועומד בראש שדולת הכנסת לקידום יחסי ישראל-אפריקה, במסגרת זאת הוא מקיים פגישות עם פוליטקאים וחברי פרלמנט אפריקנים, אל פגישות אלו מתלווים שרים בכירים ובכינוס השדולה בנוכחות שגרירי אפריקה השתתף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו[17][18]. במסגרת זאת פועל נגוסה גם לשלב את יוצאי אתיופיה במערך הדיפלומטיה הישראלית[19].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם המבקרים את ח"כ נגוסה כי הוא כבול להוראות הליכוד ובשל כך לא מצליח לממש את דרישות יוצאי אתיופיה הצעירים בישראל[20], מאידך חלק מן המתנגדים לעליית הפלאשמורה טוענים כי ח"כ נגוסה פעיל בנושא העלייה משיקולים פוליטיים וביניהם הרחבת כוחו הפוליטי בליכוד[21]. בנוסף, המתנגדים לעליית בני הפלאשמורה טוענים כי נגוסה מעלה לארץ לא יהודים וכי הוא בעצמו היה פעיל מיסיון בעבר,[22] זאת על סמך הטרמינולוגיה הנוצרית בה השתמש במכתבים שכתב כשעבד בבית היתומים בגונדר בשנות ה-80[23]. ח"כ נגוסה הכחיש את הטענות במספר הזדמנויות שונות וטען כי מדובר בהשמצות[24].

בתוך מפלגת הליכוד הושמעה ביקורת כלפיו וכלפי ח"כ דודי אמסלם לאור החרמת ההצבעות לאחר הקפאת העלייה מאתיופיה בטענה כי מדובר בהתנהלות חסרת אחריות[25]. בישיבה סגורה של סיעת הליכוד ששודרה בגלי צה"ל ביקר רה"מ בנימין נתניהו את נגוסה על אי ההצבעות עם הקואליציה וטען כי ישנם שיקולים תקציביים וביטחוניים הקודמים לעלייה מאתיופיה[26]. מאידך, היו בתנועה שתמכו במהלך בטענה כי בעצם מאבקם על העלייה נאמנים חברי הכנסת לערכי מפלגת הליכוד, שהעלייה לישראל הוא אחד הבולטים שבהם,[27][28] וגורמים נוספים טענו כי נגוסה לא יכול לוותר על ייצוג ציבור הבוחרים שלו.[29]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם נגוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)חילוף משמרות בנציגות הארגונים מאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
  2. ^ עמירם ברקת, ‏המנהיג האתיופי, באתר גלובס, 9 במרץ 2016.
  3. ^ אורי פרדניק, כך ננעלו השערים בפני שארית יהודי אתיופיה, באתר מידה, 17 באפריל 2014.
  4. ^ (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018) http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4305558,00.html
  5. ^ פרוטוקול מס' 168 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
  6. ^ פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
  7. ^ פרוטוקול מס' 540 מישיבת ועדת הכלכלה
  8. ^ 20.3.15 ווינטניוז (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)Meet Israel new Lawmakers
  9. ^ E-theses online service
  10. ^ עמרי נחמיאס‏, הפריימריז בליכוד: ארדן ניצח, דיכטר השאיר את חוטובלי בחוץ, באתר וואלה! NEWS‏, 01 בינואר 2015
  11. ^ ברהנו טגניה, ‏צפו: שוטרים מכים חייל צה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏27 באפריל 2015‏.
  12. ^ פוסט מעמוד 'אוטופיה שלי'
  13. ^ סרטונים שוטרים הכו חייל מכות קשות ללא סיבה (מבט עם יעקב אילון), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:40)
  14. ^ מורן אזולאי, 'חוק דמאס': שוטרים יתעדו מעצרים במצלמות, באתר ynet, 19 במאי 2015.
  15. ^ זאב קם, ח"כ נגוסה ליועמ"ש: חזור בך מסגירת התיק לשוטר, באתר nrg‏, 15 ביוני 2015
  16. ^ הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר, החלטה מספר 716 של הממשלה מיום 15 בנובמבר 2015
  17. ^ Netanyahu to visit Africa טיימז אוף ישראל
  18. ^ אברהם נגוסה, אפריקה וישראל: תחילתה של ידידות מופלאה, באתר מידה, 26 ביוני 2016.
  19. ^ Likud member of knessset: return to Africa with African Israelis ג'רוזלם פוסט, 19.6.16
  20. ^ דנה ירקצי‏, דרוש מנהיג: האם מחאת יוצאי אתיופיה תצליח להתרומם מחדש?, באתר וואלה! NEWS‏, 17 במאי 2015
  21. ^ דנה ירקצי‏, "הם יתפקדו לליכוד ונתחזק": האינטרסים מאחורי העלאת הפלשמורה, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2016
  22. ^ אלי ברדנשטיין, מי אתה הקייס אברהם נגוסה?, באתר ביתא ישראל, 16 באוגוסט 2010
  23. ^ (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)הונאת העשור בן דרור ימיני, אתר נרג'י 10.4.16
  24. ^ גדעון אלון, ‏"רוצה להיות השר האתיופי הראשון", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2017 22:55
  25. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ דוד ביטן: "הירי בחברון הוא סוג של מבחן בוזגלו. יש לתת לחייל חנינה", באתר מעריב השבוע, 1 באפריל 2016
  26. ^ (הקישור אינו פעיל, 9 במאי 2018)בלעדי: הקלטות נתניהו מישיבת סיעת הליכוד מיכאל שמש, 23.3.15, גלי צה"ל
  27. ^ חגי הוברמן, אמסלם ונגוסה, יישר כוחכם, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2016
  28. ^ אלישיב רייכנר, בגלל שדרעי מזרחי הוא חסין מפני ביקורת?, באתר nrg
  29. ^ סימה קדמון, אז זהו, אנחנו שם, באתר ynet, 7 באפריל 2016