היאם עבאס

היאם עבאס
هيام عباس
	עבאס, 2012
לידה	30 בנובמבר 1960 (בת 61); נצרת, ישראל
מדינה	צרפת, ישראל
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־34 שנים)
עיסוק	שחקנית, שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית, במאית קולנוע, צלמת, אמנית במה
בן או בת זוג	זינדין סואלם
צאצאים	Lina Soualem
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (2008); Henri-Langlois award (2012) ;
	פרופיל ב-IMDb

היאם עבאס (בערבית: هيام عباس; נולדה ב-30 בנובמבר 1960) היא שחקנית ערבייה-ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר. הופיעה בעשרות סרטים וסדרות טלוויזיה, בארבע שפות: ערבית, צרפתית, עברית, ואנגלית^[1]. מגדירה עצמה כ"פלסטינית" וגם כ"צרפתייה"^[2]^[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבאס נולדה בנצרת שבישראל, למשפחה ערבית-מוסלמית. גדלה בדיר חנא שבגליל התחתון, החמישית מבין עשרה אחים, שני בנים ושמונה בנות. הוריה היו שניהם מורים. למדה צילום, והחלה לעבוד כצלמת בתיאטרון אל-חכוואתי שבמזרח ירושלים. לאחר שאחת השחקניות פרשה מאחת ההצגות, הבמאי פרנסואה אבו סאלם הציע לה לשמש מחליפה. שבוע אחר כך הייתה על הבמה בסיבוב הופעות בצרפת, ומאז היא שחקנית במשרה מלאה^[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90, לאחר שעברה לגור בצרפת, שיחקה במספר סרטים וסדרות טלוויזיה דוברי צרפתית. בשנות ה-2000 החלה לשחק בהפקות גם בישראל, ארצות הברית ובריטניה, בהם: "גן עדן עכשיו" (2005) של הבמאי האני אבו אסעד^[4], "הכלה הסורית" (2004) ו"עץ לימון" (2007) בבימויו של ערן ריקליס^[5], "Nadia et Sarra" עם דורה זרוק (2004), "מינכן" בבימויו של סטיבן ספילברג (2005)^[6], "אזור חופשי" (2005), "התנתקות" (2007) של עמוס גיתאי ו"האורח" (2008), "גבולות השליטה" בבימויו של ג'ים ג'ארמוש (2009)^[7], "מים ואהבה" של ראדו מיכאיליאנו (2011)^[8], "אקסודוס: אלים ומלכים" בבימויו של רידלי סקוט (2014)^[9], "נפלאות החושים" (2015)^[10], "בלייד ראנר 2049" (2017)^[11].

לאחר שביימה שני סרטים קצרים, בשנת 2011 ביימה בישראל סרט הראשון באורך מלא, "האג'ר". הסרט היה מבוסס על תסריט שכתבה עבאס יחד עם עלא חליחל, בשיתוף נאדין נרוז וגאזי אל-בילאווי. העלילה מתמקדת בסיפורה של משפחת טאלב, משפחה ערבית-ישראלית החיה בכפר על גבול לבנון-ישראל. ברקע מתחוללת מלחמה, ולאחר שאבי המשפחה נכנס לתרדמת, מגיעים הסכסוכים המשפחתיים לכדי פיצוץ^[12].

בפסטיבל קאן בשנת 2012, הוזמנה להית שותפה בחבר השופטים של התחרות הרשמית^[13].

בשנת 2015, השתתפה בסרט "Degrade", של האחים הפלסטינים אחמד ומוחמד אבו נאסר. הסרט מציג ביקורת נוקבת על התנהלות החמאס ברחובות עזה, דרך עיניהן של הנשים המתגוררות בה, והשתתף בפסטיבל קאן^[14].

בשנת 2019, שיחקה בסרט הדרמה הצרפתי "אחי" של הבמאי ג'וליאן אברהם.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, שיחקה בסדרה "The OA" מבית נטפליקס^[15]. באותה שנה השתתפה גם במיני-סדרה הבריטית "המדינה" מבית ערוץ 4 ונשיונל ג'יאוגרפיק^[16].

בשנת 2017 שיחקה בסדרת טלוויזיה בריטית "המדינה".

בשנת 2018, שיחקה בתפקיד הראשי בסדרה האמריקאית "יורשים" ברשת HBO, את דמותה של מרסיה "מרסי" רוי, אשתו השלישית של לוגן רוי (בריאן קוקס)^[17].

בשנת 2019, החלה לשחק בסדרת הדרמה-הקומית של שירות הזרמת המדיה "הולו", "ראמי", בתור אמו של הדמות הראשית, כשהעלילה עוסקת בחייהם של מוסלמים-ערבים בארצות הברית^[18].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 הייתה מועמדת לפרס אופיר על תפקידיה ב"הכלה הסורית" וב"אזור חופשי", וב-2008 זכתה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר על תפקידה ב"עץ לימון". על תפקידה ב"הכלה הסורית" הייתה מועמדת גם לפרס האקדמיה האירופית^[19].

ב-2017 הייתה מועמדת לפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה בסרט הבלגי "Insyriated"^[20].

ב-2019, דיבבה בסרט האנימציה הצרפתי "הסנוניות של קאבול" שהיה מועמד לפרס האקדמיה האירופית לקולנוע, מועמד בפסטיבל הקולנוע בקאן ולפרס סזאר לסרט האנימציה הטוב ביותר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בצרפת מאז 1988. הייתה נשואה לשחקן הצרפתי ממוצא אלג'יראי, זינדין סוואלם (אנ'), ולהם שתי בנות^[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא היאם עבאס בוויקישיתוף

היאם עבאס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

היאם עבאס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
היאם עבאס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
היאם עבאס, באתר ספר הקולנוע הישראלי
היאם עבאס, באתר AllMovie (באנגלית)
מרב יודילוביץ', אין גבולות, באתר ynet, 1 בדצמבר 2004
נירית אנדרמן, הזהות שלי היא הקולנוע, באתר הארץ, 27 במרץ 2008
נירית אנדרמן, קולנוע מוסלמי, ישראלי ונשי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2011
אמיר בוגן, היאם עבאס: "לא חיה לפי ישראל-פלסטין", באתר ynet, 21 בספטמבר 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ נירית אנדרמן, השחקנית הפלסטינאית העסוקה בעולם, באתר הארץ, 27 במרץ 2008
^ Interview with Hiam Abbas: Rapprochement through Debate - Qantara.de, Qantara.de - Dialogue with the Islamic World (באנגלית)
^ נירית אנדרמן, קולנוע מוסלמי, ישראלי ונשי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2011
^ אורי קליין, צחוק מר בערפל סמיך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2005
^ נירית אנדרמן, היאם עבאס בתפקיד ג'וליה רוברטס, באתר הארץ, 21 במאי 2007
^ דקל שיר, עכבר העיר, מינכן לא מחכה לי, באתר הארץ, 26 ביוני 2006
^ נירית אנדרמן, גלריה, היאם עבאס בסרט של ג'ים ג'רמוש, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
^ זהר וגנר, עכבר העיר, מים ואהבה -La Source des Femmes, באתר הארץ
אמיר קמינר, ראדו מיכאליאנו: "גם לאישה ברעלה יש פנטזיות", באתר ynet, 3 באפריל 2012
^ אורי קליין, כך הפך רידלי סקוט את משה לדמות הכי משעממת בתנ"ך, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2014
^ אורי קליין, "נפלאות החושים" מצליח להיות גם קיטשי וגם מתנשא, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2016
^ איתמר זהר, טריילר ראשון לסרט "בלייד ראנר 2049", באתר הארץ, 20 בדצמבר 2016
^ נירית אנדרמן, סרט ראשון של היאם עבאס: משפחה בצל המלחמה עם לבנון, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2011
מרב יודילוביץ', היאם עבאס מביימת בישראל סרט באורך מלא, באתר ynet, 31 ביולי 2011
^ אמנון דירקטור וארנון בן-דרור, קאן, עכבר העיר, מניקול קידמן עד היאם עבאס: סיכום פסטיבל קאן, באתר הארץ, 26 במאי 2012
^ אמיר בוגן, סרט פלסטיני נגד החמאס: "אנחנו צריכים נשים כדי לגרום לשינוי בעזה", באתר ynet, 18 במאי 2015
^ חן חדד, הסדרות המומלצות של הקיץ הקרוב בטלוויזיה האמריקאית, באתר הארץ, 2 ביוני 2018
^ גילי איזיקוביץ, סאגה דרמטית דווקא בנשיונל ג'יאוגרפיק. חתרני, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020
^ חן חדד, "יורשים": עוד סדרה על מאבקי כוח במשפחה עשירה ורקובה מוסרית, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
^ חן חדד, סליחה, לא ראינו: המלצות בינג' ליום כיפור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2019
^ מרב יודילוביץ', היאם עבאס מועמדת לפרס האקדמיה האירופית, באתר ynet, 21 באוגוסט 2005
^ Rédaction en ligne (avec Belga), Cérémonie des Magritte: "Insyriated", élu meilleur film, remporte 6 distinctions (VIDÉOS), La Libre, ‏6 בינואר 2018

[אנדרמן-1] ¹ ² ³ נירית אנדרמן, השחקנית הפלסטינאית העסוקה בעולם, באתר הארץ, 27 במרץ 2008

[2] Interview with Hiam Abbas: Rapprochement through Debate - Qantara.de, Qantara.de - Dialogue with the Islamic World (באנגלית)

[3] נירית אנדרמן, קולנוע מוסלמי, ישראלי ונשי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2011

[4] אורי קליין, צחוק מר בערפל סמיך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2005

[5] נירית אנדרמן, היאם עבאס בתפקיד ג'וליה רוברטס, באתר הארץ, 21 במאי 2007

[6] דקל שיר, עכבר העיר, מינכן לא מחכה לי, באתר הארץ, 26 ביוני 2006

[7] נירית אנדרמן, גלריה, היאם עבאס בסרט של ג'ים ג'רמוש, באתר הארץ, 3 במרץ 2008

[8] זהר וגנר, עכבר העיר, מים ואהבה -La Source des Femmes, באתר הארץ
אמיר קמינר, ראדו מיכאליאנו: "גם לאישה ברעלה יש פנטזיות", באתר ynet, 3 באפריל 2012

[9] אורי קליין, כך הפך רידלי סקוט את משה לדמות הכי משעממת בתנ"ך, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2014

[10] אורי קליין, "נפלאות החושים" מצליח להיות גם קיטשי וגם מתנשא, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2016

[11] איתמר זהר, טריילר ראשון לסרט "בלייד ראנר 2049", באתר הארץ, 20 בדצמבר 2016

[12] נירית אנדרמן, סרט ראשון של היאם עבאס: משפחה בצל המלחמה עם לבנון, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2011
מרב יודילוביץ', היאם עבאס מביימת בישראל סרט באורך מלא, באתר ynet, 31 ביולי 2011

[13] אמנון דירקטור וארנון בן-דרור, קאן, עכבר העיר, מניקול קידמן עד היאם עבאס: סיכום פסטיבל קאן, באתר הארץ, 26 במאי 2012

[14] אמיר בוגן, סרט פלסטיני נגד החמאס: "אנחנו צריכים נשים כדי לגרום לשינוי בעזה", באתר ynet, 18 במאי 2015

[15] חן חדד, הסדרות המומלצות של הקיץ הקרוב בטלוויזיה האמריקאית, באתר הארץ, 2 ביוני 2018

[16] גילי איזיקוביץ, סאגה דרמטית דווקא בנשיונל ג'יאוגרפיק. חתרני, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020

[17] חן חדד, "יורשים": עוד סדרה על מאבקי כוח במשפחה עשירה ורקובה מוסרית, באתר הארץ, 6 ביוני 2018

[18] חן חדד, סליחה, לא ראינו: המלצות בינג' ליום כיפור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2019

[19] מרב יודילוביץ', היאם עבאס מועמדת לפרס האקדמיה האירופית, באתר ynet, 21 באוגוסט 2005

[20] Rédaction en ligne (avec Belga), Cérémonie des Magritte: "Insyriated", élu meilleur film, remporte 6 distinctions (VIDÉOS), La Libre, ‏6 בינואר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר
1990–2010	ריטה זוהר (1990) • דפנה רכטר (1991) • ענת וקסמן (1992) • חגית דסברג (1993) • רונית אלקבץ (1994) • חנה אזולאי-הספרי (1995) • לוסי דובינצ'יק (1996) • אסתי זקהיים (1997) • דפנה רכטר (1998) • אוולין קפלון (1999) • טינקרבל (2000) • רונית אלקבץ (2001) • אורלי זילברשץ (2002) • איילת זורר (2003) • דאנה איבגי (2004) • סיגלית פוקס (2005) • אסי לוי (2006) • רונית אלקבץ (2007) • היאם עבאס (2008) • עירית קפלן (2009) • מיה דגן (2010)
2011 ואילך	אוולין הגואל (2011) • הדס ירון (2012) • סיון לוי (2013) • דאנה איבגי (2014) • מורן רוזנבלט (2015) • נועה קולר (2016) • שאדן קנבורה (2017) • שרה אדלר (2018) • לירון בן-שלוש (2019) • אלונה איב (2020)


עבאס, 2012
לידה	30 בנובמבר 1960 (בת 61) נצרת, ישראל
מדינה	צרפת, ישראל
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־34 שנים)
עיסוק	שחקנית, שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית, במאית קולנוע, צלמת, אמנית במה
בן או בת זוג	זינדין סואלם
צאצאים	Lina Soualem
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (2008) Henri-Langlois award (2012)
פרופיל ב-IMDb