היאם עבאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היאם עבאס
هيام عباس
עבאס, 2012
עבאס, 2012
לידה 30 בנובמבר 1960 (בת 61)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית, במאית קולנוע, צלמת, אמנית במה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג זינדין סואלם עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lina Soualem עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היאם עבאסערבית: هيام عباس; נולדה ב-30 בנובמבר 1960) היא שחקנית ערבייה-ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר. הופיעה בעשרות סרטים וסדרות טלוויזיה, בארבע שפות: ערבית, צרפתית, עברית, ואנגלית[1]. מגדירה עצמה כ"פלסטינית" וגם כ"צרפתייה"[2][3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבאס נולדה בנצרת שבישראל, למשפחה ערבית-מוסלמית. גדלה בדיר חנא שבגליל התחתון, החמישית מבין עשרה אחים, שני בנים ושמונה בנות. הוריה היו שניהם מורים. למדה צילום, והחלה לעבוד כצלמת בתיאטרון אל-חכוואתי שבמזרח ירושלים. לאחר שאחת השחקניות פרשה מאחת ההצגות, הבמאי פרנסואה אבו סאלם הציע לה לשמש מחליפה. שבוע אחר כך הייתה על הבמה בסיבוב הופעות בצרפת, ומאז היא שחקנית במשרה מלאה[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90, לאחר שעברה לגור בצרפת, שיחקה במספר סרטים וסדרות טלוויזיה דוברי צרפתית. בשנות ה-2000 החלה לשחק בהפקות גם בישראל, ארצות הברית ובריטניה, בהם: "גן עדן עכשיו" (2005) של הבמאי האני אבו אסעד[4], "הכלה הסורית" (2004) ו"עץ לימון" (2007) בבימויו של ערן ריקליס[5], "Nadia et Sarra" עם דורה זרוק (2004), "מינכן" בבימויו של סטיבן ספילברג (2005)[6], "אזור חופשי" (2005), "התנתקות" (2007) של עמוס גיתאי ו"האורח" (2008), "גבולות השליטה" בבימויו של ג'ים ג'ארמוש (2009)[7], "מים ואהבה" של ראדו מיכאיליאנו (2011)[8], "אקסודוס: אלים ומלכים" בבימויו של רידלי סקוט (2014)[9], "נפלאות החושים" (2015)[10], "בלייד ראנר 2049" (2017)[11].

לאחר שביימה שני סרטים קצרים, בשנת 2011 ביימה בישראל סרט הראשון באורך מלא, "האג'ר". הסרט היה מבוסס על תסריט שכתבה עבאס יחד עם עלא חליחל, בשיתוף נאדין נרוז וגאזי אל-בילאווי. העלילה מתמקדת בסיפורה של משפחת טאלב, משפחה ערבית-ישראלית החיה בכפר על גבול לבנון-ישראל. ברקע מתחוללת מלחמה, ולאחר שאבי המשפחה נכנס לתרדמת, מגיעים הסכסוכים המשפחתיים לכדי פיצוץ[12].

בפסטיבל קאן בשנת 2012, הוזמנה להית שותפה בחבר השופטים של התחרות הרשמית[13].

בשנת 2015, השתתפה בסרט "Degrade", של האחים הפלסטינים אחמד ומוחמד אבו נאסר. הסרט מציג ביקורת נוקבת על התנהלות החמאס ברחובות עזה, דרך עיניהן של הנשים המתגוררות בה, והשתתף בפסטיבל קאן[14].

בשנת 2019, שיחקה בסרט הדרמה הצרפתי "אחי" של הבמאי ג'וליאן אברהם.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, שיחקה בסדרה "The OA" מבית נטפליקס[15]. באותה שנה השתתפה גם במיני-סדרה הבריטית "המדינה" מבית ערוץ 4 ונשיונל ג'יאוגרפיק[16].

בשנת 2017 שיחקה בסדרת טלוויזיה בריטית "המדינה".

בשנת 2018, שיחקה בתפקיד הראשי בסדרה האמריקאית "יורשים" ברשת HBO, את דמותה של מרסיה "מרסי" רוי, אשתו השלישית של לוגן רוי (בריאן קוקס)[17].

בשנת 2019, החלה לשחק בסדרת הדרמה-הקומית של שירות הזרמת המדיה "הולו", "ראמי", בתור אמו של הדמות הראשית, כשהעלילה עוסקת בחייהם של מוסלמים-ערבים בארצות הברית[18].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 הייתה מועמדת לפרס אופיר על תפקידיה ב"הכלה הסורית" וב"אזור חופשי", וב-2008 זכתה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר על תפקידה ב"עץ לימון". על תפקידה ב"הכלה הסורית" הייתה מועמדת גם לפרס האקדמיה האירופית[19].

ב-2017 הייתה מועמדת לפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה בסרט הבלגי "Insyriated"[20].

ב-2019, דיבבה בסרט האנימציה הצרפתי "הסנוניות של קאבול" שהיה מועמד לפרס האקדמיה האירופית לקולנוע, מועמד בפסטיבל הקולנוע בקאן ולפרס סזאר לסרט האנימציה הטוב ביותר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בצרפת מאז 1988. הייתה נשואה לשחקן הצרפתי ממוצא אלג'יראי, זינדין סוואלם (אנ'), ולהם שתי בנות[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היאם עבאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 נירית אנדרמןהשחקנית הפלסטינאית העסוקה בעולם, באתר הארץ, 27 במרץ 2008
  2. ^ Interview with Hiam Abbas: Rapprochement through Debate - Qantara.de, Qantara.de - Dialogue with the Islamic World (באנגלית)
  3. ^ נירית אנדרמןקולנוע מוסלמי, ישראלי ונשי, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2011
  4. ^ אורי קלייןצחוק מר בערפל סמיך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2005
  5. ^ נירית אנדרמןהיאם עבאס בתפקיד ג'וליה רוברטס, באתר הארץ, 21 במאי 2007
  6. ^ דקל שיר, עכבר העירמינכן לא מחכה לי, באתר הארץ, 26 ביוני 2006
  7. ^ נירית אנדרמן, גלריה, היאם עבאס בסרט של ג'ים ג'רמוש, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  8. ^ זהר וגנר, עכבר העירמים ואהבה -La Source des Femmes, באתר הארץ
    אמיר קמינר, ראדו מיכאליאנו: "גם לאישה ברעלה יש פנטזיות", באתר ynet, 3 באפריל 2012
  9. ^ אורי קלייןכך הפך רידלי סקוט את משה לדמות הכי משעממת בתנ"ך, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2014
  10. ^ אורי קליין"נפלאות החושים" מצליח להיות גם קיטשי וגם מתנשא, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2016
  11. ^ איתמר זהר, טריילר ראשון לסרט "בלייד ראנר 2049", באתר הארץ, 20 בדצמבר 2016
  12. ^ נירית אנדרמןסרט ראשון של היאם עבאס: משפחה בצל המלחמה עם לבנון, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2011
    מרב יודילוביץ', היאם עבאס מביימת בישראל סרט באורך מלא, באתר ynet, 31 ביולי 2011
  13. ^ אמנון דירקטור וארנון בן-דרור, קאן, עכבר העירמניקול קידמן עד היאם עבאס: סיכום פסטיבל קאן, באתר הארץ, 26 במאי 2012
  14. ^ אמיר בוגן, סרט פלסטיני נגד החמאס: "אנחנו צריכים נשים כדי לגרום לשינוי בעזה", באתר ynet, 18 במאי 2015
  15. ^ חן חדד, הסדרות המומלצות של הקיץ הקרוב בטלוויזיה האמריקאית, באתר הארץ, 2 ביוני 2018
  16. ^ גילי איזיקוביץסאגה דרמטית דווקא בנשיונל ג'יאוגרפיק. חתרני, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2020
  17. ^ חן חדד, "יורשים": עוד סדרה על מאבקי כוח במשפחה עשירה ורקובה מוסרית, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
  18. ^ חן חדד, סליחה, לא ראינו: המלצות בינג' ליום כיפור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2019
  19. ^ מרב יודילוביץ', היאם עבאס מועמדת לפרס האקדמיה האירופית, באתר ynet, 21 באוגוסט 2005
  20. ^ Rédaction en ligne (avec Belga), Cérémonie des Magritte: "Insyriated", élu meilleur film, remporte 6 distinctions (VIDÉOS), La Libre, ‏6 בינואר 2018