הקאות יתר בהיריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך סובל מתרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הקאות יתר בהיריון
תחום מיילדות עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים Hyperemesis עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 254751 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D006939
סיווגים
ICD-10 O21.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקאות יתר בהיריון (לטינית: hyperemesis Gravidarum) הוא סיבוך הריוני המאופיין על ידי בחילות והקאות מרובות.[1] הקאות יתר בהיריון נבדלות מבחילות בוקר ונחשבות כמצב חמור יותר.[1] הקאות יתר בהיריון מוגדרות כיותר משלושה פרקי הקאות ביום, ירידה במשקל של 5% או 3 קילוגרמים ממשקל הלידה ההתחלתי ונוכחות של קטונים בשתן בבדיקות מעבדה.[2]

הגורמים המדויקים של הקאות יתר בהיריון לא ידועים, אם כי ידועים מספר גורמי סיכון להקאות מרובות .[3] באבחנת הקאות יתר בהיריון נדרשת אבחנה מבדלת לשלילת סיבות אחרות למחלה החולקות תסמינים דומים.

טיפול ראשוני בהקאות יתר כולל שתייה מרובה והימנעות ממזונות קשים לעיכול ובאופן כללי קווי הטיפול השמרנים משותפים לטיפול בבחילות והתייבשות.[2] קיימות עדויות ליעילות טיפול תרופתי והמלצות תזונתיות להקלת התסמינים.[4] טיפול תרופתי נבחר יהיה פירידוקסין או מטוקלופראמיד.[5] במקרה של החמרה נדרש אשפוז במחלקת נשים.

בזמן שהקאות בהיריון מתרחשות ב-70-80% מכלל הנשים ההרות ונחשבות לתופעת לוואי טבעית במהלך הבריא של ההיריון, הקאות מרובות משפיעות על כ %0.3–2.0% של נשים בהיריון בלבד.[6] בעבר מוות מסיבוכים של הקאות מרובות היה גורם עיקרי לתמותה בהיריון. כיום בעזרת טיפול רפואי מקרי המוות הם נדירים מאוד.[7][8] הסיכון להפלה בקרב המושפעות מהקאות יתר נמוך. אך קיים סיכון ללידה מוקדמת .[9]

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאות מרובות עשויים לגרום :[10]

הסימפטומים עשויים להחמיר כתוצאה מתזונה, רעב, עייפות וויטמינים הניטלים על ידי נשים בהיריון (ביחוד כאלו המכילים ברזל).[13] נשים רבות עם הקאות מרובות מעידות על רגישות לריחות בסביבה, ריחות מסוימים עשויים להחמיר את הסימפטומים.[14]

הקאות יתר נוטות להופיע בשליש הראשון של ההיריון[15] ונמשכות פרק זמו משמעותי יותר מאשר בחילות בוקר. בעוד שרוב הנשים יחוו הקלה כמעט מוחלטת של בחילות בוקר סמוך לתחילת השליש השני של ההיריון, חולי הקאות מרובות עשוית לחוות תסמינים חמורים עד לידת התינוק ולעיתים אף לאחר הלידה.[16] אחוז קטן מחולי הקאות מרובות מקיאות לעיתים נדירות אך עדיין חוות בבחילות ושאר הסימפטומים של הקאות מרובות.[14]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורם ומנגנון המחלה להקאות יתר אינו ידוע. קימות מספר תאוריות לגביי הגורמים להקאות מרובות, אך הגורם למחלה נשאר שנוי במחלוקת. ההשערה הרווחת היא שהקאות מרובות נגרמות כתוצאה משילוב של גורמים שעשויים להשתנות בין נשים הכוללים בין היתר מרכיבים גנטיים. נשים עם היסטוריה של הקאות מרובות נוטות לפתח את המחלה.[17]

גורם מקובל כמשפיע על הקאות מרובות הוא תגובת נגד לשינויים הורמונליים בהיריון, בפרט רמות גבוהות של בטא גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG).[18][19] תאוריה זו מסבירה מדוע הקאות מרובות שכיחות דווקא בשליש הראשון של ההיריון (בדרך כלל סביב שבוע 8–12 של היריון), שבהם רמת בטא גונדוטרופין כוריוני אנושי הגבוהה ביותר. גורם משוער נוסף להקאות מרובות הוא עליה ברמת אסטרוגנים בקרב האם (גורם להפחתת תנועתיות מעיים קיבה/ זרימה חוזרת של תוכן התרסריון לקיבה שמוביל לבחילות/הקאות).[20] בנוסף לסיבות אנדוקריניות בקרב הסובלות מהקאות יתר בהיריון נמצאה שכיחות גבוהה יותר של זיהום מהליקובקטר פילורי[21] קשר זה של חיידק כגורם למחלה נתמך על ידי מספר תעודים בהם סובלות מהקאות יתר בהיריון שלא הגיבו לטיפול חוו הקלה מלאה בעת הטיפול בגורם החיידקי.[22] חיידק כגורם למחלה יכול להוות הסבר לשוני בשכיחות המחלה בקבוצות אתניות שונות. עם זאת רוב הנשים בהיריון בעלות החיידק הליקובקטר פילורי הן אתסמיניות, כלומר ללא תסמינים.[21]

פאטופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחילות בוקר

למרות ההבנה החסרה של הפתופיזיולוגיה של הקאות מרובות בהיריון התקבלה התאוריה כי רמות של גונדוטרופין כוריוני אנושי קשורות להקאות. כמו כן גם ההורמון לפטין עשוי להיות מעורב במנגנון המחלה.[23]

תהליכים פאטופיזיולוגיים המעורבים מסוכמים בטבלא הבאה:

מקור גורם הפתופיזיולוגיה
hCG
השליה
מערכת העיכול הליקובקטר פילורי רמת סטרואידים גבוהה[21]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחילות והקאות יכולות להוות תסמין של מחלות נוספות אותן יש לשלול כולל: דלקת המעי (Gastroenteritis), כיב פפטי, מחלות כיס מרה, דלקת כבד, דלקת לבלב, אי ספיקת כליות, מחלות בלוטת התריס, היפרקלצמיה והיפרפאראתירואידיזם.[25]

בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות שחיכות כוללות רמת אוריאה ניטרוגן בדם (BUN), אלקטרוליטים, תפקודי כבד, בדיקת שתן, ותפקודי בלוטת התריס. בדיקות המוטאולוגיות כוללות רמות המטוקריט. סריקת אולטרסאונד עשויה להיות נחוצה לבדיקת מצב הריוני ושלילת מולה (אנטומיה).[26]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול מוקדם ושינוי הרגלים תזונתיים ואורך חיים עשויי להקל על תסמינים מסוימים.[4] הקו הראשוני לטיפול הוא שתיית נוזלים ואכילת מזון קל לעיכול.[27] בשל החשש להתייבשות חמורה וסיבוכים אחרים, הקאות יתר בהיריון מטופלות כמקרה חרום. אם אמצעי תזונה שמרניים נכשלים, טיפולים נרחבים הכוללים שימוש בתרופות ועירוי נוזלים עשויים להידרש. אם בעקבות הקאות מרובות תזונה אוראלית אינה מספקת, תמיכה תזונתית תוך ורידית עשויה להיות נחוצה.

המלצות תזונתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלצות מקובלות לתזונה בקרב סובלים מהקאות ובחילות תקף במקרה זה של הקאות יתר בהיריון. שתייה ואכילה בכמויות קטנות לעיתים קרובות- הימנעות ממצב של קיבה ריקה. הימנעות משתייה לאחר אכילה. אכילה בישיבה והימנעות משכיבה לאחר מכן. אכילת מאכלים עשירים בחלבון ומאכלים עשירים בפחממות. הימנעות ממזונות שומניים ועשירים בטעם.[4]

עירוי נוזלים ורידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירוי נוזלים מכיל לעיתים קרובות תוספות אלקטרוליטים משום שהקאות חוזרות ונשנות מובילות למחסור באלו. כמו כן, תוספי ויטמין B1 עשויים להינתן במטרה להפחית את הסיכון של אנצפלופתיה על שם ורניקה.[28] רמת הוויטמינים Aו B נוטה לפחות שבועיים מתחילת ההקאות וגם אלה עשויים להינתן. לאחר השלמת טיפולי עירוי המעבר לשתייה אוראלית הדרגתי. לאחר הטיפול בהתייבשות, הטיפול מתמקד בניהול התסמינים כדי לאפשר צריכה נורמלי של מזון. עם זאת, התייבשות והידרציה עשויים להתרחש באופן מחזורי הדורש כתוצאה טיפול מתמשך ומעקב.[29]

תמיכה תזונתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים שאינם מגיבות לטיפולי תרופתי ועירוי בנוזלים עשוית לדרוש תמיכה תזונתית. חולים עשויים לקבל הזנה תוך ורידית באמצעות קטטר או הזנה פנימית בעזרת צינור נאזוגסטרי. ישנם ראיות מוגבלות מניסויים לתמוך בשימוש של ויטמין B6 לשיפור התוצאה. הזנת יתר עשויה להיות נחוצה במקרים מסוימים על מנת לאפשר עליה במשקל. תוספי חומצה פולית גם כן עשויים להינתן.

תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אנטיאנמטיים יעילים ובטוחים בשימוש בהיריון הם פירידוקסין דוקסילאמין, אנטיהיסטמינים (כמו דיפנהידרמין), פנותיאזין (כגון פרומתאזין).[30] אלו לא ידועים כעדיפים אחד על השני לשיפור בחילות או הקאות. עדויות מוגבלות שפורסמו בניסויים קליניים מעידים על היעילות של טיפול תרופתי להקאות יתר בהיריון. בעוד שפירידוקסין/דוקסילאמין, שילוב של ויטמין B -6 ו דוקסילאמין, יעיל בבחילות בוקר,[31] יש שהטילו בספק את האפקטיביות שלו בעבור הקאות יתר בהיריון.[32] אונדאנסטרון ייתכן כמועיל במיוחד, עם זאת, ישנם חששות לגבי השפעתו על שפה שסועה בקרב ולדים,[33] קיימים מעט נתונים באיכות גבוהה על יעילותו (אך לאחרונה פורסמו מספר מאמרים[34], כתוצאה משימוש גובר בתרופה אצל נשים הרות, שהמסקנה שלהן היא שתופעות הלוואי בוולדים הן נדירות יחסית. כמו כן, במחקרים שכן מצאו קשר גבוה יותר, לא הצליחו לשחזר את אותן תוצאות במחקר נוסף[35]). נעשה שימוש גם במטוקלופראמיד ובאופן יחסי גורם מעט תופעות לואי.[31] עדויות למועילות של קורטיקוסטרואידים חלשות, ישנם מספר ראיות כי שימוש בסטרואידים אצל נשים בהיריון עשוי להעלות במעט את הסיכון של שפה שסועה אצל התינוקות ועלול לדכא את פעילות בלוטת יותרת הכליה.[36] עם זאת, הידרוקורטיזון ופרדניזולון מנוטרלים בשיליה ושימוש בהם יעשה לאחר 12 שבועות היריון.

רפואה אלטרנטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בזנגביל (ג'ינג'ר) מומלץ אך הראיות ליעילותו מוגבלות.[37] מספר מחקרים תומכים ביעילותו של זנגביל כפלצבו אך גם קימות עדויות לתופעות לוואי לשימוש בזנגביל, גופניים ורגשיים.[37]

תמיכה נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל נדירותם של הקאות יתר בהיריון ושכיחותן של בחילות בוקר, סקר הראה כי באחוז ניכר מן המקרים נשים חוות קשים פסיכולוגיים בהתמודדות בשל הכרה לקויה במצבם מסביבתם הקרובה. שעשויה להתפתח עד כדי הפרעת דחק פוסט טראומטית.[14]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הטיפול בהחזרת נוזלים תוך ורידית, הקאות יתר בהיריון היוו גורם עיקרי לתמותה אימהית.[4]

אישה בהיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הקאות בהיריון אינן מטופלות כראוי סיבוכים אפשריים כוללים: אנצפלופתיה על שם ורניקה, אי ספיקת כליות, קרישה, ניוון שרירים, תסמונת מלורי-וייס, היפוגליקמיה, צהבת, תת-תזונה, פקקת ורידים עמוקה, תסחיף ריאתי, קריעה בטחול,היצרות של העורקים המוחיים. דיכאון והפרעות דחק פוסט טראומטיות.[38]

עובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת הקאות מרובות על העובר נובעות בעיקר בשל חוסר איזון אלקטרוליטי של האם.[39] עוברים של נשים עם הקאות חמורות בהיריון שצוברות פחות מ-7 ק"ג במהלך ההיריון נוטים להיות בעלי משקל לידה נמוך יחסית ולהיוולד לפני שבוע 37 להיריון. תינוקות לנשים עם הקאות יתר בהיריון שצברו במשקל יותר מ-7 ק"ג לא מציגים הבדל יחסית לאמהות שלא לקו בהקאות מרובות.[40] לא קיים הבדל משמעותי בשיעור המוות אצל תינוקות שנולדו לאמהות שלקו בהקאות מרובות לעומת תינוקות שנולדו לאמהות שלא לקו בכך. ילדים שנולדו לאמהות הקאות בהיריון שלא טופלו מאובחנים פי ארבעה באבחונים נוירו התנהגותיים.[41]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאות בהיריון הוא מצב שכיח המשפיע על כ-50% של נשים בהיריון, כאשר25% חשות בחילות.[42] עם זאת, השכיחות של הקאות יתר בהיריון היא רק %0.3–1.5% מבין הנשים ההרות. מקובל ששיעור המחלה משתנה בין תרבויות.[43][9] לאחר לידה מוקדמת הקאות יתר בהיריון הן סיבת האשפוז השכיחה ביותר לנשים בהיריון במחצית הראשונה של ההיריון. 0.8% מהנשים הסובלות מהקאות יתר יאושפזו בממוצע 1.3 פעמים למשך 2.6-4 ימי אשפוז.[9] גורמים כגון זיהום מהליקובקטר פילורי, עלייה ברמת הורמון בלוטת התריס, היריון בגיל מוקדם, מדד מסת הגוף נמוך לפני היריון, הריונות מרובים, מולה והיסטוריה של הקאות יתר בהיריון נקשרו עם התפתחות של הקאות יתר בהיריון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטורית שיערו כי קיים קשר בין הקאות יתר בהיריון לקונפליקטים פסיכולוגיים הקשורים להיריון.[21] מחקרים לא מצאו הבדל בשכיחות של הפרעות פסיכולוגיות בין נשים הלוקות בהקאות יתר לאלו שלא. בנוסף, לא נמצא קשר שכזה בין מצב משפחתי ותכנון ההיריון.[44] כיום ישנה הכרה על ההשפעה של הקאות יתר למצב הנפשי של האם, בעיקר בשל חוסר מודעות חברתית להבדל ולחומרה בין בחילות בוקר להקאות יתר בהיריון.[45]

בעבר ניתן תלידומיד לטיפול בהקאות יתר באירופה עד שהכירו כי תלידומיד היא תרופה טרטוגנית.[46]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hyperemesis gravidarum מיוונית, Hyper, כלומר מוגזם,emesis, כלומר הקאות. מלטיניתgravidarum, צורת יחוס נשית ברבים, אשר במקרה זה משמעותו שם עצם "אישה בהיריון". לכן, hyperemesis gravidarum משמעותו "הקאות יתר של נשים בהיריון".

מקרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעריכים שהסופרת שרלוט ברונטה סבלה מהקאות יתר בהיריון. שרלוטה ברונטה נפטרה בשנת 1855 בעודה בחודש רביעי של הריונה, במהלך הריונה סבלה הקאות ובחילות חמורות ולא הייתה מסוגלת לעכל כראוי מזון ומים.[47]

קתרין הדוכסית של קיימברידג', אושפזה בעקבות הקאות יתר במהלך ההיריון הראשון שלה, וטופלה בהריונה השני במחלה דומה.[48][49]

פרנקי ברידג זמרת הסאטרדייז סבלה מהקאות יתר בהיריון במהלך הריונה השני.[50]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Soules, M. R., HUGHES Jr, C. L., Garcia, J. A., Livengood, C. H., Prystowsky, M. R., & ALEXANDER III, E. B. E. N. (1980). Nausea and vomiting of pregnancy: role of human chorionic gonadotropin and 17-hydroxyprogesterone. Obstetrics & Gynecology, 55(6), 696-700.
  • Salimi-Khayati, A., Sharami, H., Mansour-Ghanaei, F., Sadri, S., & Fallah, M. S. (2003). Helicobacter pylori aeropositivity and the incidence of hyperemesis gravidarum. Medical Science Monitor, 9(1), CR12-CR15.
  • Kauppila, A., Huhtaniemi, I., & Ylikorkala, O. (1979). Raised serum human chorionic gonadotrophin concentrations in hyperemesis gravidarum. Br Med J, 1(6179), 1670-1671.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Management of hyperemesis gravidarum.". Drug Ther Bull 51 (11): 129–9. נובמבר 2013. PMID 24227770. doi:10.1136/dtb.2013.11.0215. 
  2. ^ 1 2 Gabbe, Steven G. (2012). Obstetrics : normal and problem pregnancies (מהדורה 6th). Elsevier/Saunders. עמ' 117. ISBN 9781437719352. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-12-08. 
  3. ^ Ferri, Fred F. (2012). Ferri's clinical advisor 2013 5 books in 1 (מהדורה ראשונה). Elsevier Mosby. עמ' 538. ISBN 9780323083737. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-12-08. 
  4. ^ 1 2 3 4 ד"ר אמיר הדר, הקאות יתר בהיריון - Hyperemesis gravidarum, Medicen TheMEDICAL
  5. ^ 1 2 3 Penny Sheehan, Hyperemesis gravidarum--assessment and management, Australian Family Physician 36, September 2007, עמ' 698–701
  6. ^ Goodwin, TM (ספטמבר 2008). "Hyperemesis gravidarum". Obstetrics and gynecology clinics of North America 35 (3): 401–17, viii. PMID 18760227. doi:10.1016/j.ogc.2008.04.002. 
  7. ^ Kumar, Geeta (2011). Early Pregnancy Issues for the MRCOG and Beyond. Cambridge University Press. עמ' Chapter 6. ISBN 9781107717992. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-12-08. 
  8. ^ DeLegge, Mark H. (2007). Handbook of home nutrition support. Sudbury, Mass.: Jones and Bartlett. עמ' 320. ISBN 9780763747695. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-12-08. 
  9. ^ 1 2 3 Bailit JL, yperemesis gravidarium: Epidemiologic findings from a large cohort., Am J Obstet Gynecol, 2005
  10. ^ "Emergency management of hyperemesis gravidarum". Emergency Nurse 20 (4): 24–8. 2012. PMID 22876404. doi:10.7748/en2012.07.20.4.24.c9206. 
  11. ^ Khulood T. Ahmed, Ashraf A. Almashhrawi, Rubayat N. Rahman, Ghassan M. Hammoud, Liver diseases in pregnancy: diseases unique to pregnancy, World Journal of Gastroenterology 19, 2013-11-21, עמ' 7639–7646 doi: 10.3748/wjg.v19.i43.7639
  12. ^ "The role of TSH receptor antibodies in the management of Graves' disease". European Journal of Internal Medicine 22 (3): 213–6. 2011. PMID 21570635. doi:10.1016/j.ejim.2011.02.006. 
  13. ^ Carlson, Karen J., MD; Eisenstat, Stephanie J., MD; Ziporyn, Terra (2004). The New Harvard Guide to Women's Health. Harvard University Press. עמ' 392–3. ISBN 0-674-01343-3. CS1 maint: Multiple names: authors list (link)
  14. ^ 1 2 3 pregnancy sickness support, Hyperemesis gravidarum, https://www.pregnancysicknesssupport.org.uk/, ‏21/11/2017
  15. ^ Ahmed KT, Almashhrawi AA, Rahman RN, Hammoud GM, Ibdah JA; Almashhrawi; Rahman; Hammoud; Ibdah (נובמבר 2013). "Liver diseases in pregnancy: diseases unique to pregnancy". World J Gastroenterol 19 (43): 7639–46. PMC 3837262. PMID 24282353. doi:10.3748/wjg.v19.i43.7639. 
  16. ^ "Do I Have Morning Sickness or HG?". H.E.R. Foundation. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 November 2012. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2012. 
  17. ^ "Familial aggregation of hyperemesis gravidarum". American Journal of Obstetrics and Gynecology 204 (3): 230.e1–7. 2011. PMC 3030697. PMID 20974461. doi:10.1016/j.ajog.2010.09.018. 
  18. ^ Cole, LA (אוגוסט 2010). "Biological functions of hCG and hCG-related molecules". Reproductive biology and endocrinology 8 (102): 102. PMC 2936313. PMID 20735820. doi:10.1186/1477-7827-8-102. 
  19. ^ Hershman JM (יוני 2004). "Physiological and pathological aspects of the effect of human chorionic gonadotropin on the thyroid". Best Pract. Res. Clin. Endocrinol. Metab. 18 (2): 249–65. PMID 15157839. doi:10.1016/j.beem.2004.03.010. 
  20. ^ Anthony Summers, Emergency management of hyperemesis gravidarum, Emergency nurse: the journal of the RCN Accident and Emergency Nursing Association 20, July 2012, עמ' 24–28 doi: 10.7748/en2012.07.20.4.24.c9206
  21. ^ 1 2 3 4 M.F.G.Ve1berg, D.J.Gillott, N.A1-Fardan and J.G.Grudzinskas., Hyperemesis gravi-darum, a literature review., Human Reproduction
  22. ^ El Younis CM, Abulafia O and Sherer DM., Rapid marked response of severe hyperem-esis gravidarum to oral erythromycin, Am J Perinatal, 1998
  23. ^ Aka N, Atalay S, Sayharman S, Kiliç D, Köse G, Küçüközkan T; Atalay; Sayharman; Kiliç; Köse; Küçüközkan (2006). "Leptin and leptin receptor levels in pregnant women with hyperemesis gravidarum". The Australian & New Zealand journal of obstetrics & gynaecology 46 (4): 274–7. PMID 16866785. doi:10.1111/j.1479-828X.2006.00590.x. 
  24. ^ M. F. G. Verberg, D. J. Gillott, N. Al-Fardan, J. G. Grudzinskas, Hyperemesis gravidarum, a literature review, Human Reproduction Update 11, September 2005, עמ' 527–539 doi: 10.1093/humupd/dmi021
  25. ^ Debra K. Gardner, Pharm.D, Hyperemesis Gravidarum, U.S. Pharmacist
  26. ^ Evans, Arthur T., ed. (2007). Manual of obstetrics (מהדורה 7th). Wolters Kluwer / Lippincott Williams & Wilkins. עמ' 265–8. ISBN 9780781796965. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-09-11. 
  27. ^ Office on Women's Health (2010). "Pregnancy Complications". U.S. Department of Health and Human Services. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 October 2013. בדיקה אחרונה ב-27 באוקטובר 2013. 
  28. ^ British National Formulary (מרץ 2003). "4.6 Drugs used in nausea and vertigo – Vomiting of pregnancy". BNF (מהדורה 45). 
  29. ^ Tuot, D; Gibson, S; Caughey, AB; Frassetto, LA (מרץ 2010). "Intradialytic hyperalimentation as adjuvant support in pregnant hemodialysis patients: case report and review of the literature". International urology and nephrology 42 (1): 233–7. PMC 2844957. PMID 19911296. doi:10.1007/s11255-009-9671-5. 
  30. ^ Jarvis, S; Nelson-Piercy, C (יוני 2011). "Management of nausea and vomiting in pregnancy.". BMJ (Clinical research ed.) 342: d3606. PMID 21685438. doi:10.1136/bmj.d3606. 
  31. ^ 1 2 Tan, PC; Omar, SZ (אפריל 2011). "Contemporary approaches to hyperemesis during pregnancy". Current Opinion in Obstetrics and Gynecology 23 (2): 87–93. PMID 21297474. doi:10.1097/GCO.0b013e328342d208. 
  32. ^ Tamay, AG; Kuşçu, NK (נובמבר 2011). "Hyperemesis gravidarum: current aspect". Journal of obstetrics and gynaecology : the journal of the Institute of Obstetrics and Gynaecology 31 (8): 708–12. PMID 22085059. doi:10.3109/01443615.2011.611918. 
  33. ^ Koren, G (אוקטובר 2012). "Motherisk update. Is ondansetron safe for use during pregnancy?". Canadian Family Physician 58 (10): 1092–3. PMC 3470505. PMID 23064917. 
  34. ^ Study: Ondansetron Mostly Safe in Early Pregnancy, www.medpagetoday.com, ‏2018-12-19 (באנגלית)
  35. ^ Melissa Lavecchia, Radha Chari, Sandra Campbell, Sue Ross, Ondansetron in Pregnancy and the Risk of Congenital Malformations: A Systematic Review, Journal of obstetrics and gynaecology Canada: JOGC = Journal d'obstetrique et gynecologie du Canada: JOGC 40, 2018-7, עמ' 910–918 doi: 10.1016/j.jogc.2017.10.024
  36. ^ Poon, SL (אוקטובר 2011). "Towards evidence-based emergency medicine: Best BETs from the Manchester Royal Infirmary. BET 2: Steroid therapy in the treatment of intractable hyperemesis gravidarum". Emergency medicine journal : EMJ 28 (10): 898–900. PMID 21918097. doi:10.1136/emermed-2011-200636. 
  37. ^ 1 2 pregnancy sickness support, [https://www.pregnancysicknesssupport.org.uk/documents/resources/Ginger_A4_indd.pdf “Stop telling us to take Ginger for Hyperemesis Gravidarum”], https://www.pregnancysicknesssupport.org.uk/, ‏26/11/17
  38. ^ Christodoulou-Smith J, Gold JI, Romero R, Goodwin TM, Macgibbon KW, Mullin PM, Fejzo MS (2011). "Posttraumatic stress symptoms following pregnancy complicated by hyperemesis gravidarum". The Journal of Maternal-fetal & Neonatal Medicine 24 (11): 1307–11. PMC 3514078. PMID 21635201. doi:10.3109/14767058.2011.582904. 
  39. ^ Bourne,, Thomas H.; Condous, George, eds. (2006). Handbook of early pregnancy care. Informa Healthcare. עמ' 149–154. ISBN 9781842143230. 
  40. ^ Dodds L, Fell DB, Joseph KS, Allen VM, Butler B.; Fell; Joseph; Allen; Butler (2006). "Outcomes of pregnancies complicated by hyperemesis gravidarum". Obstet. Gynecol. 107 (2 Pt 1): 285–92. PMID 16449113. doi:10.1097/01.AOG.0000195060.22832.cd. CS1 maint: Multiple names: authors list (link)
  41. ^ Fejzo MS, Magtira A, Schoenberg FP, Macgibbon K, Mullin PM (יוני 2015). "Neurodevelopmental delay in children exposed in utero to hyperemesis gravidarum". Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol 189: 79–84. PMID 25898368. doi:10.1016/j.ejogrb.2015.03.028. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-03-04. 
  42. ^ Niebyl, Jennifer R. (2010). "Nausea and Vomiting in Pregnancy". New England Journal of Medicine 363 (16): 1544–50. PMID 20942670. doi:10.1056/NEJMcp1003896. 
  43. ^ Fell DB, Dodds L, Joseph KS, Allen VM, Butler B., Risk factors for hyperemesis gravidarum requiring hospital admission during pregnancy., Obstet Gynecol, 2006
  44. ^ Davis M, Nausea and vomiting of pregnancy: an evidence based review, J Perinat NeonatNurs, 2004
  45. ^ pss, Hypermesis gravidrarum, pregnancy sickness support, ‏26/11/2017
  46. ^ Cohen, Wayne R., ed. (2000). Cherry and Merkatz's complications of pregnancy. (מהדורה 5th). Lippincott Williams & Wilkins. עמ' 124. ISBN 9780683016734. 
  47. ^ McSweeny, Linda (3 ביוני 2010). "What is acute morning sickness?". The Age. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-12-06. בדיקה אחרונה ב-4 בדצמבר 2012. 
  48. ^ "Prince William, Kate expecting 2nd child". 8 בספטמבר 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 September 2014. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2014. 
  49. ^ Kensington Palace (4 בספטמבר 2017). "Read the press release in full ↓pic.twitter.com/vDTgGD2aGF". @KensingtonRoyal. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-09-04. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2017. 
  50. ^ "Frankie Bridge gives birth to baby boy". 15 באוגוסט 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 August 2015.