נחל לוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נחל לוז

נַחַל לוּז (בערבית: וָאדִי לוּזָא) הוא נחל המתחיל את מהלכו באזור נבי סמואל ושמורת אלוני שמואל שבהרי בנימין וממשיך בהרי ירושלים עד לחיבורו לנחל שורק באזור עמק הארזים.

נחל לוז, מתהדר במסלול קצר יחסית וערוץ עמוק ומרשים בתצורת כיסלון,

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערוץ נמצא בית חווה מבוצר צלבני וסדרת מעיינות שכבה.

בערוץ הנחל מתקיימת להקה גדולה יחסית של מספר עשרות פרטים של צבי ארץ ישראלי, תת-מין של המין צבי מצוי - אחד מסמליה של ארץ ישראל הנקראת בתנ"ך גם ארץ הצבי. כן נצפו בעמק שועל מצוי תן מצוי, דלק הסלעים, דרבן מצוי, וכן אוכלוסייה מגוונת של זוחלים, אוכלוסייה גדולה של עטלפים, עופות דורסים כדוגמת אוח מצוי ועקב עיטי, חיוויאי, נץ מצוי וינשוף עצים מקננים בעמק בצד ציפורי שיר ובהן צוקית בודדת וסנונית מערות.

נוף הצומח של העמק אופייני לבתה ים תיכונית, בנחל גדלים בוסתנים של עצי פרי וכרמי זיתים זכר וסימן לחקלאות משגשגת רבת שנים שלא נשתנתה ולא הפסיקה בתהפוכות ההיסטוריה. מתקופת בית ראשון לתקופה הרומית ביזאנטית, מהתקופה הערבית ולכיבוש הצלבני העמק מחורץ הטרסות ומנוקד בשומרות חווה חקלאית ומערכות השקיה.

בחלקו הצפוני של הנחל הולכת ונבנית היום גדר ההפרדה.

חורבת לוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חירבת לוזה
חירבת לוזה
עין לוזה
עין לוזה

חרבת לוזה, (בערבית: וחירבת' א- לוזה) הם הריסות ושרידים של בית חווה מהתקופה הצלבנית וייתכן כי שרידים אלו עומדים על מבנה מהתקופה הביזנטית. מבנים דומים בהרי ירושלים ניתן לראות בעין חמד ובעין תנור.

האתר העתיק נמצא במפגש נחל לוז עם גיא קטן היורד מהמקום בו שכן המוצב הירדני חירבת א לוזה (ראו להלן) באתר מספר מבנים גדולים הבנויים על שלושה מפלסים.

אל מול החורבה מהצד השני של תוואי הנחל מוביל שביל ובו מדרגות אבן עתיקות חצובות בסלע אל מטע זיתים ומשם אל הכפר בית איכסא.

מפלס תחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפלס התחתון בריכה רבועה שגודלה 18 על 18 מטר ועומקה 7 מטר. קירות הבריכה 3 מטר בבסיסם ושני מטר בחלק העליון. בין הבריכה לאפיק מפרידה טרסה מאסיבית שאורכה 25 מטר ועליה שרידי מבנים שונים כגון שומרות.

מפלס אמצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפלס האמצעי ניצבים שרידים של מבנה גדול, מרתף המבנה נותר בשלמותו ושטחו 8 על 20 מטר. בסמוך למבנה מצד דרום חצובה מהרה בצלע המצוק ובצמוד אליה קיר פינה - שריד למבנה שעמד במקום.

מפלס עליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפלס העליון של המתחם ניצבים שרידים של מבנה נוסף, ובו שני מרתפים בעלי תיקרה מקומרת. כן השתמר פתח כניסה ומשקוף הבנויים מאבנים מסותתות. מעל הפתח נמצא חלון צר דמוי חרך ירי.

עין לוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

100 מטר מדרום לחורבת לוזה על מצוק הגדה המערבית נובע עין לוזה מבין סדק בין שתי שכבות של אבן גיר. המים זורמים אל תוך בריכת אגירה קטנה ששטחה כ 2 מטר על 2 מטר ועומקה כחצי מטר.

ברצפת הבריכה חצובים שלושה אגנים עגולים אחד מהם בעומק 40 ס"מ והשניים האחרים רדודים. מי המעיין ממלאים את האגן העמוק ונשפכים לכוון טרסה סמוכה. בסמוך גדלים מספר עצי זית.

בבלוג של ירון פדות - רוכב אופניים המתמחה בטיולי שטח מצוין[1] כי המעיין אומץ על ידי לוחמי סיירת יעל וידוע גם בשם "עין יעלים" לוחמי היחידה המובחרת מתחזקים את האתר ודואגים לניקיון ותחזוקת המקום.

מעיינות נוספים בעמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעלה הגיא היורד מהמוצב הירדני נובע מעיין קטן שאיננו מסומן במפה הטופוגרפית. מי הנביעה נובעים אל תוך חדר חצוב בסלע שצורתו מרובע 3 על 3 מטר וגובהו מטר וחצי. בערוץ, מתחת למעיין נמצאים שרידי בריכת אגירה עתיקה מרובעת 10 מטר על 10 מטר בעומק של 2 מטר בנקודה הנמוכה ביותר.

בעמק לוז נובעים בסך הכול שבעה מעיינות. שני מעיינות בראש הנחל בסמוך לכפר בית סוריק ובסמוך אליהם המעיין עין פטלים (בערבית: עין עוליק) שני מעיינות הסמוכים לחירבת לוזה,

שני מעיינות נוספים - שאינם מופיעים במפות טופוגרפיות[2] - נובעים על שפת האפיק כ 400 מטר מעינות תלם ומוסתרים על ידי צמחייה סבוכה של קיסוסית קוצנית ופטל.

עינות תלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עינות תלם

אתר עיינות תלם הידוע גם כ"גן לאומי עינות תלם" ובשמו הערבי "עויון תולמא" הוא שם של קבוצת מעיינות הנובעים באזור בו נחל לוז נפגש עם נחל שורק. קטע זה של הנחל הוא חלק מאזור הנושק לכניסה המערבית לירושלים וידוע בשם עמק הארזים.

המעיינות, הצפוני והמרכזי, נובעים על שכבת חוואר שנחשפת בסלעי תצורת שורק. הנביעה השלישית, המעיין הדרומי מכוסה על ידי באר מעשה ידי אדם.

הגן הלאומי עיינות תלם הוא חלק משביל ירושלים.

בסמוך למעיינות תלם נמצאות מספר חורבות בתים, כולן במצב של התפוררות. אל הפינה הצפון מזרחית של בריכת האגירה הגדולה צמוד בית דו קומתי קטן יחסית ומעל המעיין המרכזי, ניצב בית דו קומתי גדול יותר שניכר בו שבנייתו לא הושלמה.

בעבר היה במקום כפר ערבי קטן בשם עויון תולמא, שחרב במלחמת העצמאות. שרידים של מבני הכפר ניתן לראות באזור המעיינות. במקום זה, הוקמה מושבה יהודית קטנה שניתן לה השם בית טלמא. בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום ונמלטו אל היישוב היהודי הקרוב, מוצא ומשננטשה מוצא, מחשש לחיי התושבים, פונו תושבי היישוב לירושלים.

שמורת אלוני שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך למעיין עין פטלים, בקצה הצפוני של נחל לוז ומתחת להר שמואל שוכנת שמורת טבע "אלוני שמואל" שטחה כדונם וחצי והיא שוכנת מעבר לקו הירוק וככל הנראה תישאר מעבר לגדר ההפרדה.

בשמורה נמצאת חורשה קטנה של עצים עתיקים - שישה עצי אלון מצוי ועץ אלה ארץ-ישראלית, ששרדו בזכות קרבתם לאתר קבר שייח הנביא לימון (מקאם נבי לימון). אתר זה הוא לא יותר מגל אבנים גדולות הנמצא בסמוך לחורשת האלונים.

האלונים שבשמורה הם מהגדולים ביותר בישראל, שלושה מהם מגיעים לגובה כ־15 מטר, והיקף הגזע של הגדול שבהם הוא 4 מטר.

נחל לוז במלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקרבות על ירושלים שימש ואדי לוזה כנתיב גישה של כוחות חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת ההתקפה הכושלת על נבי סמואל. התקפה זו תוכננה כחלק ממבצע יבוסי במטרה להבקיע את המערך הערבי מצפון לירושלים ולהשתלט על נבי סמואל, על כביש ירושלים-רמאללה ועל הר הצופים, ובכך למנוע מהערבים מלכתר את ירושלים.

הגדוד הרביעי של חטיבת הראל קיבל משימה לכבוש את הכפרים בית איכסא ונבי סמואל.

כיבוש המאחז תוכנן כמבצע לילי דו שלבי בהשתתפות ארבע הפלוגות של הגדוד. פלוגה ג' בפיקוד אורי בן-ארי אמורה הייתה להתמקם באזור על הדרך מבידו לנבי-סמואל, שם להציב חסימה ולאבטח את הכוח התוקף.

אחרי כיבוש בית-איכסא, שלח בן-ארי מחלקה לרכס סמוך לבית-סוריק, לאבטח במקלעים את התקדמותו ואת אזור הפעולה, ולאחר מכן ירדה הפלוגה לוואדי לוזה, ומשם בהליכה בשטח קשה הגיעה לעין-לוזה. הדרך הקצרה הזאת קשה מאוד להליכה, וחיילי הפלוגה צלחו אותה בשעתיים וחצי. העיכוב גרם לדחיית ההתקפה לשעות הקטנות של הבוקר להתגלות הכוח לפני חיילי הלגיון ולכישלון של ההתקפה.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל לוז עובר דרך הקו הירוק, ובחרבת לוזה הקים הלגיון הירדני מוצב כחלק משורת ביצורים שהגנו על מבואות רמאללה ועל הדרך לצפון ירושלים.

עם פרוץ מלחמת ששת הימים היו כוחות חטיבת השריון "הראל" בשטח כינוס באזור יער חולדה ויער בן שמן תחת פיקוד אל"ם אורי בן ארי, על פי תכנון מוקדם של פיקוד מרכז אמורה החטיבה לעבור את הגבול במעלה החמישה.

על גדוד 106 של החטיבה הוטל כיבוש מחנה שייח' עבד אל עזיז ולתפוס את חירבת' א-לוזה.

תוך ניהול קרב קשה תחת אש ארטילרית ודרך שדות מוקשים נכבש שייח' עבד אל עזיז בשעות הערב המאוחרות. משם יצא הכוח לכוון חירבת' א-לוזה. ולאחר קרב קצר כבש את המוצב הירדני. משם המשיך הגדוד לכוון תל אל פול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://yaronp.blogspot.com/search/label/נחל%20לוז
  2. ^ מנחם מרקוס, הרי ירושלים, רשות שמורות הטבע, עמוד 55