לדלג לתוכן

הרעלת אלכסיי נבלני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרעלת אלכסיי נבלני
נמל התעופה אומסק-צנטראלני
נמל התעופה אומסק-צנטראלני
תאריך 4 באוגוסט 2020
מקום רוסיה, Krylov Street in Tomsk עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה אלכסיי נבלני עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג הרעלה, מדינה ממנת טרור, ניסיון לרצח, ניסיון התנקשות עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק נוביצ'וק
הרוגים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלכסיי נבלני.

ב־20 באוגוסט 2020 הורעל איש האופוזיציה הרוסי ופעיל נגד השחיתות, אלכסיי נַבָלְנִי, באמצעות גז עצבים ואושפז במצב קשה. במהלך טיסה מטומסק למוסקבה הוא חש ברע ולאחר שהמטוס נחת נחיתת חירום, הוא פונה לבית חולים באומסק, בו הורדם. כעבור יומיים, הוא פונה לבית החולים שאריטה בברלין, שבגרמניה. ב-2 בספטמבר הודיעה ממשלת גרמניה שיש לה "ראיות חד משמעיות" לכך שנבלני הורעל על ידי גז נוביצ'וק, לאחר בדיקות במעבדה צבאית גרמנית, וקראה לממשלת רוסיה לספק הסבירים לכך, כאשר מעבדות בצרפת ובשוודיה אימתו את הממצאים.[1] ב־7 בספטמבר הודיעו הרופאים שהוציאו את נבלני מהתרדמת וכי מצבו השתפר.[2] הוא שוחרר מבית החולים ב־22 בספטמבר 2020.[3][4] ב־6 באוקטובר אישר הארגון למניעת הפצת נשק כימי את קיומו של מעכב כולינאסטרז,[5] מקבוצת נוביצ'וק בדגימות הדם והשתן של נבלני.[6][7][8][9] במקביל, דו"ח של הארגון למניעת הפצת נשק כימי הבהיר כי נבלני הורעל עם סוג חדש של נוביצ'וק, שלא נכלל ברשימת הכימיקלים המבוקרים של אמנת הנשק הכימי.[10][11][12]

רוסים בולטים אחרים, בהם פעילים, עיתונאים ומרגלים לשעבר, במיוחד אלה שביקרו את הקרמלין, סבלו מהרעלה מכוונת בעשורים האחרונים, ביניהם אלכסנדר ליטוויננקו וסרגיי סקריפאל.[13][14] ההנחה היא שנבלני, המבקר הראשי של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הורעל בתקיפה ממניעים פוליטיים בעקבות עבודתו. איוואן ז'דנוב, ראש הקרן למאבק בשחיתות של נבלני, אמר כי נבלני הפך ליעד בשל אחת מחקירות הקרן נגד בכירי הממשל הרוסי.[15] נבלני האשים את פוטין באחריות להרעלתו.[16] האיחוד האירופי ובריטניה הטילו סנקציות בגין הרעלת נבלני על מנהל שירות הביטחון הפדרלי, אלכסנדר בורטניקוב, ועל חמישה בכירים רוסים אחרים ומרכז כימי ממשלתי. על פי האיחוד האירופי, הרעלת נבלני התאפשרה "רק בהסכמת לשכת הנשיא" ובהשתתפות שירות הביטחון הפדרלי.[17][18][19]

התובעים הרוסים סירבו לפתוח בחקירה פלילית רשמית של ההרעלה וטענו שלא מצאו שום סימן לפשע.[20][21]

היסטוריית הרעלות של נבלני ומתנגדי משטר נוספים ברוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבלני הותקף מספר פעמים בשנים שלפני ההרעלה בחומרים כימיים. ב־27 באפריל 2017 הותקף נבלני על ידי תוקפים אלמונים מחוץ למשרדו בקרן למלחמה בשחיתות שהתיזו על פניו צבע ירוק מבריק, אולי מעורבב עם רכיבים אחרים (ראו התקפה בצבע). לדבריו, הוא איבד 80 אחוז מהראייה בעינו הימנית. הוא גם אמר שהרופא שלו האמין שיש חומר מאכל שני בנוזל וכי "יש תקווה" שהראיה האבודה תוחזר. הוא טען גם שהתוקף היה אלכסנדר פטרונקו, אדם שלטענתו היה בקשרים עם סגן יושב ראש הדומה הרוסית, פיוטר אולגוביץ' טולסטוי. נבלני האשים את הקרמלין בתיאום התקיפה.[22][23]

תקרית נוספת התרחשה ביולי 2019, כאשר נבלני נעצר ונכלא. ב-28 ביולי הוא אושפז עם פגיעה קשה בעיניו ובעורו. בבית החולים אובחנה אצלו תגובה אלרגית, אם כי על אבחנה זו ערערה אנסטסיה ואסילייבה, אחת מרופאותיו האישיות.[24] ואסילייבה הטילה ספק באבחון והציעה את האפשרות שמצבו של נבלני הוא תוצאה של "ההשפעות המזיקות של כימיקלים שלא זוהו".[25] ב-29 ביולי 2019 שוחרר נבלני מבית החולים ונלקח חזרה לכלא, למרות התנגדויות הרופאה האישית שהטילה ספק במניעי בית החולים.[26]

ההנחה היא שנבלני הורעל בהתקפה פוליטית כ"עונש" על עבודתו באופוזיציה.[27] רוסים בולטים אחרים, כולל פעילים, עיתונאים ומרגלים לשעבר, סבלו מהתקפות והרעלות בעשורים קודם לכן כמו ליטוויננקו בשנת 2006 וסקריפאל בשנת 2018, שניהם בבריטניה. במקרה הראשון, הוכנס הרעל לתה של ליטוויננקו. במקרה האחרון, נעשה שימוש בגז העצבים נוביצ'וק. על פי הניו יורק טיימס, מומחים הביעו ספקות כי נוביצ'וק ישמש מישהו אחר שאינו סוכן בחסות המדינה. הרשויות הבריטיות האשימו בשתי ההתקפות את סוכנויות הביון הרוסיות ובירור הגיע למסקנה כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר "ככל הנראה" את חיסול ליטוויננקו.[28] עיתונאית ותומכת זכויות האדם אנה פוליטקובסקיה, הידועה בביקורתה על פוטין וסיקורה את מלחמת צ'צ'ניה השנייה, חלתה במהלך טיסה לסיקור המצור על בית הספר בבסלאן בשנת 2004 לאחר ששתתה תה בניסיון הרעלה לכאורה. מאוחר יותר היא נרצחה בשנת 2006.[29][14] בשנת 2018, פעיל פוסי ריוט פיוטר ורזילוב אושפז במוסקבה ומאוחר יותר נלקח לבית החולים שאריטה בברלין כעבור כמה ימים לטיפול שאורגן על ידי הקרן "קולנוע לשלום" לאחר חשד להרעלה, שם אמרו הרופאים בבית החולים כי "סביר מאוד" שהוא הורעל.[30]

הימים שקדמו להרעלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2020, בימים שקדמו להרעלה, פרסם נבלני סרטונים בערוץ היוטיוב שלו, בהם הביע תמיכה בהפגנות הבלארוסיות הפרו-דמוקרטיות, שהושפעו מתוצאות הבחירות הנשיאותיות בבלארוס.[31] נבלני כתב גם כי סוג ה'מהפכה' שמתרחש בבלארוס השכנה יתרחש בקרוב ברוסיה.[27] אתר החדשות המקומי "טייגה. מידע" דיווח כי במהלך נסיעתו בסיביר ערך נבלני חקירה, וכן פגש מועמדים ומתנדבים מקומיים. כשנשאל אם נבלני מכין חשיפה זמן קצר לפני שחש ברע, אמרה עורכת דינו של נבלני ליובוב סובול "אני לא יכולה לחשוף את כל הפרטים, אבל נבלני היה בטיול במסגרת עבודה. הוא לא יוצא לנוח במחוזות". מאוחר יותר פורסם חקירת הווידאו על ידי צוותו של נבלני ב-31 באוגוסט.[32]

נבלני וצוותו התראיינו לכלי תקשורת מערביים לאחר האירוע וסיפרו כי יש בידיהם רמזים לכך שה-FSB עקבו אחר נבלני וצוותו מספר שנים לפני הפרשה, ובמיוחד בימים שלפני הפרשה.[33]

לדברי האקטיביסט איליה צ'ומאקוב, שפגש את נבלני יחד עם תומכים אחרים יום לפני טיסתו, כאשר נבלני נשאל מדוע אינו מת, הוא אמר כי מותו לא יועיל לפוטין וכי זה יהפוך אותו לגיבור.[34]

ההרעלה וההתאוששות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרפאת שאריטה בברלין, בה נבלני אושפז.

ב־20 באוגוסט 2020 נבלני הרגיש ברע במהלך טיסה מטומסק למוסקבה ואושפז בבית החולים הקליני העירוני מספר 1 בעיר אומסק, שם ביצע המטוס נחיתת חירום. השינוי במצבו במטוס היה פתאומי וחריף וצילומי וידאו הראו את אנשי הצוות בטיסה ממהרים לעברו ואת נבלני בוכה מכאב חזק.[27]

לאחר מכן, הדוברת שלו, קירה ירמיש, אמרה שהוא נמצא בתרדמת מחובר למכונת הנשמה בבית החולים. היא גם אמרה שנבלני שתה רק תה משעות הבוקר וכי יש חשד שמשהו נוסף למשקה שלו. מבית החולים נמסר שהוא נמצא במצב יציב אך חמור, ולאחר שהודה בתחילה כי ככל הנראה הורעל נבלני, סגן הרופא הראשי של בית החולים אמר לעיתונאים כי הרעלה היא "תרחיש אחד מני רבים".[27] אף על פי שרופאים הציעו בתחילה שהוא סובל מהפרעה מטבולית הנגרמת מרמת סוכר נמוכה בדם, מאוחר יותר הם הצהירו כי ככל הנראה הורעל מתרופות אנטי-פסיכוטיות וכי נמצאו כימיקלים תעשייתיים כמו דו-אתיל-הקסיל דיפניל פוספט.[35][36] תצלום ברשתות החברתיות שצילם עובר אורח הראה את נבלני שותה תה בבית קפה בשדה התעופה בטומסק, שם דיווחה סוכנות הידיעות אינטרפקס כי בעלי בית הקפה בודקים צילומי טלוויזיה במעגל סגור כדי לראות אם ניתן לספק ראיות.[37][38][39]

אחר הצהריים הגיעה אשתו של נבלני, יוליה, לבית החולים ממוסקבה. היא הביאה איתה את הרופאה האישית של נבלני, אנסטסיה ואסילייבה. אולם הרשויות סירבו בתחילה להכניסן לחדר. הם דרשו הוכחה בצורת תעודת נישואין כי יוליה היא אשתו.[27] מטוס שכר ששילמה עליו קרן קולנוע לשלום נשלח מגרמניה כדי לפנות את נבלני מאומסק לטיפול במרפאת שאריטה בברלין.[40] הרופאים המטפלים בו באומסק הכריזו בתחילה שהוא חולה מכדי שיועבר[41] אך מאוחר יותר שחררו אותו, והוא הגיע לברלין ב־22 באוגוסט.[42][43] אלכסנדר מורחובסקי, הרופא הראשי בבית החולים אומסק, אמר במסיבת העיתונאים ב־24 באוגוסט כי הם הצילו את חייו ולא מצאו שום זכר לרעל במערכות שלו; הוא גם אמר שהרופאים בבית החולים לא היו בלחץ מצד גורמים רוסיים.[44] הרופאים המטפלים בו בשאריטה הודיעו בהמשך היום כי בעוד שהחומר הספציפי עדיין לא ידוע, הממצאים הקליניים הצביעו על הרעלה באמצעות חומר מקבוצת מעכבי כולינסטרוז, וכי הם יבצעו בדיקות נוספות כדי לגלות את החומר המדויק. עדויות עשויות להגיע עם פרסום בדיקות המעבדה.[45]

החל מה־2 בספטמבר 2020, נבלני היה בתרדמת מלאכותית. רופאים גרמנים אמרו שאם הוא יחלים לא ניתן לשלול תופעות מתמשכות.[28] ד"ר מורחובסקי כתב מכתב לשאריטה, בדרישה להציג נתוני מעבדה אודות הרעלתו במעכב כולינסטרוז והצהיר שהרופאים בבית החולים לא מצאו ראיות כאלה. הוא הצהיר כי ירידה בכולינאסטרז עשויה לקרות מצריכת תרכובת או באופן טבעי, וכן פרסום ניתוח בלתי תלוי כביכול שלא גילה מעכבי כולינסטרוז. הוא אישר שנתן לו אטרופין, המשמש לנטרול חומרי גז עצבים מסוימים והרעלת חומרי הדברה, אך טען שהסיבות אינן קשורות להרעלה.[46][47]

ב־7 בספטמבר, רופאים הוציאו את נבלני מהתרדמת ששהה בה ובהודעה לתקשורת נמסר כי[48] "מצבו של אלכסיי נבלני... השתפר. המטופל הוצא מתרדמת ונגמל מהנשמה מכנית. הוא מגיב לגירויים מילוליים. עדיין מוקדם מדי לאמוד את ההשפעות הפוטנציאליות לטווח הארוך של ההרעלה הקשה שלו." ב־10 בספטמבר דיווחו כלי תקשורת חדשותיים כי ההגנה המשטרתית מחוץ לבית החולים הוגברה, כי נבלני מסוגל לדבר שוב, אך דוברתו של נבלני הגדירה את הדיווחים על התאוששותו המהירה כ"מוגזמים".[49] ב־14 בספטמבר, נמסר מבית החולים כי נבלני מסוגל לקום מהמיטה. לראשונה נאמר מטעם בית החולים כי פרסם את ההצהרה בעקבות התייעצויות "עם המטופל ואשתו" ולא עם אשתו בלבד.[50] ב־15 בספטמבר הדוברת של נבלני אמרה כי נבלני ישוב לרוסיה. נבלני גם העלה תמונה ממיטת בית החולים שלו ברשתות החברתיות לראשונה מאז הרעלתו. הקרמלין שלל אפשרות לפגישה בין נבלני לפוטין.[51] ב־22 בספטמבר, הרופאים בבית החולים שאריטה הכריזו שמצבו מספיק טוב כדי להשתחרר מאשפוז.[3][4] לפי כתב העת הרפואי לאנסט כל התסמינים שמהם סבל נבלני נעלמו עד 12 באוקטובר. לאחר השחרור מבית החולים, נבלני עבר להתגורר במקום סודי בגרמניה.

חקירת הרשויות ברוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־27 באוגוסט הודיעו המשטרה הרוסית ומשרד הפנים שפתחו בחקירה ראשונית בנושא ההרעלה, שתוארה כעניין שגרתי ובדקו את חדר המלון של נבלני, את צילומי האבטחה וחיפשו אחר ראיות. המשטרה גם אמרה כי נאספו מעל 100 ראיות פוטנציאליות.[52] תובעי משרד התובע הכללי אמרו שאין צורך בחקירה נוספת לאחר החקירה המקדמית, וטענו שלא נמצא שום סימן לפשע.[21]

חקירות חיצוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2 בספטמבר הודיעה ממשלת גרמניה כי יש לה "ראיות חד משמעיות" לכך שנבלני הורעל בגז העצבים נוביצ'וק מבדיקות רעילות שנערכו על ידי מעבדה של צבא גרמניה. אנגלה מרקל מסרה כי "ממשלת רוסיה מתבקשת להסביר בדחיפות מה קרה" וכי "ממשלת גרמניה מגנה [את] ההתקפה זו במונחים החזקים ביותר האפשריים". מרקל אמרה ש"מר נבלני היה קורבן לפשע" ש"מעלה [שאלות] רציניות מאוד שרק ממשלת רוסיה יכולה לענות עליהן".[1]

לאחר שממשלת גרמניה הגיעה למסקנה שנבלני הורעל מנוביצ'וק, אשתו של השוטר הבריטי ניק ביילי, שנחשף לנוביצ'וק לאחר ההרעלה של סרגיי ויוליה סקריפאל, צייצה בטוויטר, "עברו כמעט שנתיים וחצי אחרי האירועים בסולסברי ולא היה צדק לשחר ולמשפחתה ואף לא לבני סקריפאל, צ'רלי או אנחנו. ועכשיו זה קרה שוב".[53]

ב־11 בספטמבר גילה ברונו קאל, ראש שירות הביון הפדרלי הגרמני, כי הנוביצ'וק שזוהה מתוצאות הטוקסיקולוגיה של נבלני היה בצורה "קשה" יותר ממה שנראה בעבר, דבר שמרמז כי מדובר בתרכובת שונה מזו ששימשה להרעלת סקריפאל. התרכובת הספציפית בה נעשה שימוש לא נחשפה.[54] ב־17 בספטמבר הצוות של נבלני אמר כי עקבות החומר העצבי המשמש להרעלת נבלני אותרו על בקבוק מים ריק מחדר המלון שלו בטומסק, מה שמרמז על כך שהורעל לפני שעזב את המלון. עוד צוין כי לפני שעזב את רוסיה, הוחרמו בגדיו של נבלני על ידי ממשלת רוסיה.[55]

ב־6 באוקטובר הודיע הארגון למניעת הפצת נשק כימי כי תוצאות בדיקות דגימות שהושגו מנבלני אישרו את נוכחותו של הגז נוביצ'וק, באומרם כי[6]: "...לסמנים הביולוגיים של מעכב הכולינסטרוז שנמצא בדגימות הדם והשתן של מר נבלני מאפיינים מבניים דומים לכימיקלים הרעילים השייכים ל-1.A.14 ו-1.A.15 שנוספו לנספח הכימיקלים לאמנה. [אמנת החומרים הכימיים] במהלך מושב 24 של ועידת המדינות החברות בנובמבר 2019, מעכב כולינסטרז זה אינו מופיע בנספח הכימיקלים לאמנה." המבנה המדויק של הגז המעורב לא נחשף, אך על פי ההודעה לעיל, המתחם חולק קווי דמיון מבניים עם A-232 ו־A-242.[56]

ב־13 בדצמבר, דיווח סאנדיי טיימס, שציטט מקורות מודיעיניים אנונימיים, כי נבלני הורעל בפעם השנייה בזמן שהיה בבית חולים באומסק; מתן התרופה הקודם של התרופה אטרופין בתגובה להרעלה הראשונה נחשב למעשה שהציל את חייו של נבלני בכך שהיה נוגדן למנה השנייה של נוביצ'וק.[57][58] בהמשך כינה נבלני בראיון את הכתבה כ"מוזרה מאוד".[59]

ב־14 בדצמבר, חקירה משותפת של The Insider ו־Bellingcat בשיתוף פעולה עם CNN ו־Der Spiegel הביאה לפרסום פרטיהם של סוכנים משירות הביטחון הפדרלי (אף-אס-בה) בהרעלתו של נבלני.[60] בחקירה פורטו פרטי יחידה מיוחדת של שירות הביטחון המתמחה בחומרים כימיים וחוקרים עקבו אחר חברי היחידה באמצעות נתוני תקשורת ונסיעות. נבלני פרסם באותו יום סרטון חדש וצייץ בטוויטר: "התיק נסגר. אני יודע מי ניסה להרוג אותי. התיק הנוגע לניסיון הרצח שלי נפתר. אנחנו מכירים את השמות, אנחנו מכירים את דרגות נושאי המשרות ויש לנו את התמונות." על פי התחקיר, נבלני היה במעקב של קבוצת פעילים מהיחידה במשך 3 שנים וייתכן שהיו ניסיונות מוקדמים יותר להרעיל את נבלני.[61][62][63] במהלך פרסום פרטי הסוכנים פורסם כי האיש שהרעיל בפועל את נבלני היה איש שירות הביטחון הפדרלי, סטניסלב מקשאקוב.[64]

בעקבות חקירה זו אך לפני פרסומה, התקשר נבלני לקונסטנטין קודריאבצב, אחד מפעילי שירות הביטחון הפדרלי המעורבים, והתחזה לעוזרו של ניקולאי פטרושב וביקש פרטים מדוע ניסיון ההרעלה נכשל. בהקלטה שפרסם נבלני נשמע קודריאבצב אומר שנוביצ'וק הוחדר לתחתוניו של נבלני בעת ששהה במלון בטומסק, אך בעודו לובש אותם לטיסה כמתוכנן, נראה שהרעל נקלט לאט מדי מכדי שיהיה לו השפעות קטלניות לפני שהמטוס ביצע נחיתת חירום. בעקבות הפינוי הרפואי של נבלני לגרמניה נשלח קודריאבצב לטפל בבגדיו של נבלני כדי להסיר עקבות נוביצ'וק לפני שניתן יהיה לבדוק אותם על ידי מומחים עצמאיים.

תגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות ברוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההרעלה, דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר שהקרמלין מאחל לו החלמה מהירה וכי רשויות החוק יפתחו בחקירה אם יהיה אישור שבוצעה הרעלה.[65] נשיא צרפת עמנואל מקרון הצהיר כי צרפת מוכנה להציע "את כל הסיוע הנדרש... בכל הקשור לשירותי בריאות, מקלט והגנה" לנבלני ולמשפחתו ודרש לברר את נסיבות האירוע. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הציעה גם כל סיוע רפואי הדרוש בבתי חולים גרמניים. אמנסטי אינטרנשיונל קראה לחקירת ההרעלה.[66]

לדברי ג'ון סייפר, ראש תחנת ה־CIA לשעבר במוסקבה אמר כי "בין אם פוטין הורה להרעיל באופן אישי ובין אם לאו, הוא עומד מאחורי כל המאמצים לשמור על השלטון באמצעות הפחדה ורצח".[67] הקרמלין הכחיש מעורבות בהרעלת נבלני לאחר טענות שפוטין הורה על ההרעלה של נבלני, כאשר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב ביטל את הטענות כלא נכונות.[68]

ב־25 באוגוסט צוטט על ידי שירות העיתונות של חברת הקייטרינג קונקורד ניהול וייעוץ איש העסקים יבגני פריגוז'ין, שכונה "השף של פוטין", באומרו שבכוונתו לאכוף החלטה בבית המשפט בשנה שעברה לפיה דרש מנבלני, מקורבתו ליובוב סובול ושותפתו בקרן למניעת שחיתות לשלם 88 מיליון רובל פיצויים לחברת מוסקובסקי שקולניק בשל חקירת וידאו שערך על הרעלה אפשרית של מזון שמסופק לבתי ספר ברוסיה. שירות העיתונות של קונקורד טען שפריגוז'ין קנה את החוב כדי שנבלני ושותפתו יהיו חייבים לו ישירות. פריגוז'ין צוטט על ידי החברה באומרו "אני מתכוון להפשיט את הבגדים והנעליים של קבוצת האנשים חסרי המצפון הללו" וכי אם נבלני ישרוד, הוא יהיה אחראי "במלוא חומרת החוק הרוסי".[69]

במסיבת העיתונאים השנתית, שנערכה בדצמבר 2020, טען ולדימיר פוטין בתוקף, שהשירותים החשאיים של רוסיה אינם עומדים מאחורי ההרעלה וכי לו רצו להרעיל את נבלני היו "מסיימים את העבודה".[70]

ב-22 בדצמבר 2020 משרד החוץ הרוסי יצא בהצהרה בנוגע לתגובת הארגון למניעת הפצת נשק כימי לבקשת רוסיה לסיוע טכני לבירור מה שאירע לנבלני: "ב-1 באוקטובר שלחנו בקשה לפרננדו אריאס, מנכ"ל הארגון למניעת הפצת נשק כימי וראש המזכירות הטכנית, לקבלת סיוע טכני לפי תת-סעיף 38 (е) של סעיף VIII לאמנת הנשק הכימי (CWC). כעבור חודשיים וחצי אנחנו עדיין מחכים לתגובה משמעותית. ההסבר שלהם הוא היעדר אישור הרשויות הגרמניות לשיתוף פעולה רחב היקף בין מומחי הסוכנות לבין ארגונים רוסיים מוסמכים כדי להבהיר את הנסיבות במה שברלין מתארת כהרעלת הבלוגר. הצעותיה של רוסיה בנוגע לאופנים העיקריים לביקור מתוכנן של נציגי המזכירות הטכנית של הארגון למניעת הפצת נשק כימי ברוסיה נדחו גם כן. תכננו להשתמש במומחיות הארגון למניעת הפצת נשק כימי בבדיקה לפני החקירה שערכו רשויות אכיפת החוק הרוסיות כדי להבהיר את השאלות העיקריות, כלומר, המקום והנסיבות שבהן חומרים כימיים הופיעו בחומרים הביולוגיים של הבלוגר מחוץ לרוסיה, שרשויות גרמניה, צרפת ושוודיה, כמו גם המזכירות הטכנית של הארגון למניעת הפצת נשק כימי שהוקמה "ללא ספק" מקבוצת התרכובות הכימיות שמוגדרת כ"נוביצ'וק" במדינות המערב וזאת מסיבות פוליטיות. תרכובות אלה אינן ברשימת הנשק הכימי הנשלט על ידי CWC. עם זאת, מומחים מהמדינות הנ"ל הצליחו להגיע למסקנות נחרצות אף על פי שלפני כן הכחישו פקידי מדינותיהם את עצם ביצוע המחקר שלהם על גזי הנוביצ'וק הידועים לשמצה. רוסיה ביקשה את הסיוע הטכני של הארגון למניעת הפצת נשק כימי לאחר שהקריאות הרבות שלה לשיתוף פעולה ראוי נדחו על ידי גרמניה, כמו גם צרפת ושוודיה, שברלין הייתה מעורבת בניתוח הדגימות של נבלני. לכן, שלוש מדינות אלה למעשה לא הצליחו ליישם את חובתן לספק סיוע משפטי למערכת אכיפת החוק של רוסיה ולסוכנויות מתמחות אחרות, כמפורט בסעיף VII ב-CWC ובאמנה האירופית לסיוע הדדי בעניינים פליליים. משרד התובע הכללי ומשרד החוץ של רוסיה שלחו כתריסר בקשות כאלה וקיבלו כמה תשובות שליליות שאינן מסבירות את הדברים בכל הנוגע למהות העניין. בעיקרו של דבר הם אמרו שנבלני עצמו וממשלת גרמניה לא התירו לחשוף בפני רוסיה את הנוסחאות של החומרים הכימיים שנמצאו בדגימות הבלוגר. קיווינו לתגובה מסוג אחר כשביקשנו סיוע של הארגון למניעת הפצת נשק כימי (נפרסם את ההתכתבויות הקשורות בין נציג הקבע של רוסיה לארגון למניעת הפצת נשק כימי. לא קיבלנו את זה. הארגון למניעת הפצת נשק כימי שוב הפך לבן ערובה לאלה שמנסים להשתמש בו בעקשנות לאינטרסים הגאופוליטיים שלהם. כתוצאה מכך, האמון שלנו בארגון למניעת הפצת נשק כימי יורד במהירות."[71]

על פי סקרים שערך מרכז לבאדה בספטמבר 2020, 77% מהנשאלים הרוסים שמעו על ההרעלה של נבלני. 55% מהנשאלים אמרו שאינם מאמינים לדיווחים כי הורעל, ואילו 33% האמינו שהורעל.[72]

בשירות הביטחון הפדרלי הרוסי פרסמו הצהרה בזו הלשון: "מה שמכונה 'החקירה' שפרסם נבלני על הפעולות לכאורה נגדו, הוא פרובוקציה מתוכננת שמטרתה להכפיש את שירות הביטחון הפדרלי הרוסי ואת עובדי שירות הביטחון הפדרלי, שיישומה לא היה אפשרי ללא תמיכה ארגונית וטכנית של שירותים מיוחדים זרים. הסרטון הטלפוני הוא מזויף. השימוש בשיטת הסתרת מספר המנוי הוא טכניקה ידועה של שירותים מיוחדים זרים, שנבדקו בעבר לא פעם בפעולות נגד רוסיה, המאפשרת לא לכלול את האפשרות לזהות את המשתתפים האמיתיים בשיחה. בעניין זה נערכה חקירה, על פי תוצאותיה תינתן הערכה פרוצדורלית."[73]

תגובות ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן מזכיר המדינה של ארצות הברית, סטיבן ביגן, הצהיר שארצות הברית מוצאת את המסקנה הגרמנית בדבר השימוש בנוביצ'וק "אמינה מאוד" ו"מעוררת דאגה עמוקה".[28]

השירות האירופי לפעולה חיצונית (EEAS) גינה את ההרעלה ואמר כי "חיוני שממשלת רוסיה תחקור באופן יסודי ובצורה שקופה את ניסיון ההתנקשות במר נבלני".[74]

ב־4 בספטמבר הצהיר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג: "שוב ושוב ראינו את מנהיגי האופוזיציה ומבקרי המשטר הרוסי מותקפים, וחייהם מאוימים. חלקם אפילו נהרגו. אז לא מדובר רק במתקפה על יחיד אלא בזכויות דמוקרטיות בסיסיות. זו הפרה חמורה של החוק הבינלאומי, הדורש תגובה בינלאומית." הוא גם ביקש מהרשויות הרוסיות לשתף פעולה באופן מלא עם חקירה בינלאומית חסרת פניות.[75] ב־6 בספטמבר אמר שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, כי גרמניה מתכננת לדון בסנקציות אפשריות נגד רוסיה אם הקרמלין לא יביא הסבר בקרוב באומרו שיש "למקד" את הסנקציות. מאס אמר גם כי יש "כמה אינדיקציות" לכך שהרשויות הרוסיות עומדות מאחורי ההרעלה.[76] הוא גם אמר שחוסר תמיכה מצד רוסיה בחקירה עלול "לאלץ" את גרמניה לשנות את עמדתה בקשר לצינור הגז נורד סטרים 2 מרוסיה לגרמניה. עם זאת, הוא גם הודה שעצירת בניית הצינור הכמעט שלם תפגע בחברות גרמניות ואירופאיות.[77]

בעודו מחלים לאחר השחרור מבית החולים, אמר נבלני "אני טוען שפוטין עמד מאחורי הפשע, ואין לי הסבר אחר למה שקרה. רק שלושה אנשים יכולים לתת פקודות להוציא לפועל 'אמצעים פעילים' ולהשתמש בנוביצ'וק... (אבל) מנהל שירות הביטחון הפדרלי, אלכסנדר בורטניקוב; ראש שירות ביון החוץ, סרגיי נרישקין ומנהל המודיעין הצבאי; אינם יכולים לקבל החלטה כזו ללא הוראת פוטין."[78]

ראש המטה של נבלני, ליאוניד וולקוב, אמר ש"בשנת 2020, הרעלת נבלני עם נוביצ'וק זהה להשארת חתימה בזירת הפשע".[28]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Alexei Navalny poisoned with Novichok, says German government". The Guardian. 2 בספטמבר 2020. נבדק ב-2 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Russia's Navalny out of coma after poisoning". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-09-07. נבדק ב-2020-09-07.
  3. ^ 1 2 Alexei Navalny: Russian activist discharged from Berlin hospital 24 September 2020 www.bbc.co.uk, accessed 27 September 2020
  4. ^ 1 2 Russian Opposition Leader Alexei Navalny Discharged From Berlin Hospital 23 September 2020 www.npr.org, accessed 27 September 2020
  5. ^ מדידת רמות כולינאסטרז בגוף שימושית במיוחד במקרים של חשד לחשיפה לאורגנופוספטים ובחולים הצפויים לתרדמת ארוכה יותר לאחר הרדמה לקראת ניתוח. כולינאסטרז נמצא ונמדד בכדוריות האדומות. בפלסמה ובסרום נמצא האנזים פסדוכולינאסטרז. האנזים אחראי לאינאקטיבציה של אצטילכולין. רמות האנזים יורדת בצורה נכרת במקרה של הרעלה מקוטלי עשבים. ידוע גם כמעכבי אצטילכולין אסטראז.
  6. ^ 1 2 "OPCW Issues Report on Technical Assistance Requested by Germany". OPCW (באנגלית). 2020-10-06. נבדק ב-2020-10-06.
  7. ^ "OPCW: Novichok found on Alexei Navalny samples". Deutsche Welle. 2020-10-06. אורכב מ-המקור ב-2020-12-14. נבדק ב-2020-10-06.
  8. ^ Schwirtz, Michael (2020-10-14). "Nerve Agent Was Used to Poison Navalny, Chemical Weapons Body Confirms". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-20.
  9. ^ Deutsch, Anthony (2020-10-06). "Chemical weapons body confirms nerve agent Novichok in Navalny's blood". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2020-10-20.
  10. ^ "OPCW confirms that Navalny was poisoned with a toxin resembling Novichok not included under its existing bans". meduza.io. 2020-10-06. נבדק ב-2020-10-21.
  11. ^ Talmazan, Yuliya (2020-10-07). "New questions arise after chemical weapons body confirms Novichok in Navalny's blood". NBC News (באנגלית). נבדק ב-2020-10-21.
  12. ^ "ОЗХО заявила об отравлении Навального новым типом "Новичка"" [OPCW announced the poisoning of Navalny with a new type of "Novichok"]. Interfax.ru (ברוסית). 2020-10-06. נבדק ב-2020-10-21.
  13. ^ "Litvinenko inquiry: Key findings". BBC News. 21 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "6 Prominent Russians Who Suffered Poisoning Attacks". The Moscow Times. 20 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Kremlin-Linked Businessman Prigozhin Vows to Ruin Navalny". The Moscow Times. 26 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Alexei Navalny blames Vladimir Putin for poisoning him". BBC News. 1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Chappell, Bill (2020-10-15). "EU Sanctions Russian Officials Over Navalny Poisoning, Citing Chemical Weapons Use". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2020-10-20.
  18. ^ "Navalny Novichok poisoning: EU sanctions hit top Russians". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-10-15. נבדק ב-2020-10-20.
  19. ^ "'Accessible only to State authorities' Here's how the EU explained its decision to sanction high-level Russian officials over Navalny's poisoning". meduza.io. 2020-10-15. נבדק ב-2020-10-20.
  20. ^ Russia Protests Germany's 'Unfounded Accusations' In Navalny Poisoning Case 9 September 2020 www.rferl.org, accessed 20 September 2020
  21. ^ 1 2 "Russian prosecutors say no need for criminal investigation in Navalny affair". Reuters. 27 באוגוסט 2020. נבדק ב-2 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Navalny Sues Police, Loses Vision in One Eye, and Launches New Manhunt". The Moscow Times. 2 במאי 2017. אורכב מ-המקור ב-2 במאי 2017. נבדק ב-4 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Alexei Navalny, Putin foe, claims vision loss after chemical attack; blames Kremlin". 2 במאי 2017. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2017. נבדק ב-4 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Walker, Shaun (29 ביולי 2019). "Alexei Navalny discharged from hospital against wishes of doctor". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-29 ביולי 2019. נבדק ב-29 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Kovalev, Alexey (29 ביולי 2019). "Discharge, itching, and lesions: Doctors disagree about why Russia's jailed opposition leader needed to be hospitalized". Meduza. אורכב מ-המקור ב-29 ביולי 2019. נבדק ב-29 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Pleitgen, Fred; Ilyushina, Mary; Hodge, Nathan; Shukla, Sebastian. "Kremlin critic Alexei Navalny is hospitalized after being detained". CNN. אורכב מ-המקור ב-29 ביולי 2019. נבדק ב-30 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 4 5 Harding, Luke; Roth, Andrew (20 באוגוסט 2020). "A cup of tea, then screams of agony: how Alexei Navalny was left fighting for his life". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 3 4 Schwirtz, Michael; Eddy, Melissa (2 בספטמבר 2020). "Aleksei Navalny Was Poisoned With Novichok, Germany Says". The New York Times. נבדק ב-3 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ King, Laura (20 באוגוסט 2020). "For Russian intelligence, poison has long been a weapon of choice". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2020. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "'Highly probable' Pussy Riot activist was poisoned, say German doctors". The Guardian. 18 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Channel 4 News (7pm)". Channel 4 News (Television programme). 20 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Rudnitsky, Jake (31 באוגוסט 2020). "With Navalny in Coma, His Team Blasts Putin Allies in New Video". Bloomberg (באנגלית בריטית). {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ כוחות רוסים מיוחדים עקבו אחרי ראש האופוזיציה נבלני לפני שהורעל, באתר ‏מאקו‏, 15 בדצמבר 2020
  34. ^ "My death wouldn't help Putin: Kremlin critic's parting remark". Reuters. 21 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2020. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Alexei Navalny: Russian doctors agree to let Putin critic go to Germany". 21 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2020. נבדק ב-22 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Alexei Navalny: German group sends plane for Putin critic fighting for life after suspected poisoning". Sky News (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Russian opposition leader Alexei Navalny 'poisoned'". BBC News. 20 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ DeMarche, Edmund (20 באוגוסט 2020). "Alexei Navalny, a top Putin foe, allegedly poisoned: reports". Fox News (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ אתר למנויים בלבד Theo Merz, ‏Russian opposition leader Alexei Navalny in intensive care after airport tea 'poisoning', The Telegraph, 20 August 2020
  40. ^ "The German NGO behind Alexei Navalny's rescue". DW. Deustch Welle. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Alexei Navalny doctors refuse to let Putin critic leave Russia – aide". The Guardian. 21 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2020. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "Alexei Navalny: Russian doctors agree to let Putin critic go to Germany". BBC News. 21 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-21 באוגוסט 2020. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Alexei Navalny arrives in Germany for treatment". 22 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2020. נבדק ב-22 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Siberian doctors say they saved Kremlin critic Navalny's life". Reuters. 24 באוגוסט 2020. נבדק ב-11 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Zingl, Manuela (24 באוגוסט 2020). "Statement by Charité: Clinical findings indicate Alexei Navalny was poisoned". Charité Medical Hospital - official website. נבדק ב-26 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Litvinova, Daria. "Pressure mounts on Russia to investigate Navalny's illness". Associated Press (באנגלית). Star Tribune. נבדק ב-2020-08-27.
  47. ^ "Let's share notes, fellow colleagues". Meduza (באנגלית). נבדק ב-2020-08-27.
  48. ^ "Fifth statement by Charité – Universitätsmedizin Berlin: Alexei Navalny's condition has improved". Charité (הודעה לעיתונות). 7 בספטמבר 2020. נבדק ב-8 בספטמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  49. ^ "Russia denies 'promising' Navalny poisoning investigation". DW News. 10 בספטמבר 2020. נבדק ב-11 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "Navalny Taken Off Ventilator as Novichok Recovery Continues – German Hospital". The Moscow Times. 14 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Alexei Navalny: Poisoned Putin critic 'will return to Russia'". BBC News. 15 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Russia announces probe into alleged attack on Navalny". FT. 27 באוגוסט 2020. נבדק ב-2 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ CNN, Emma Reynolds and Simon Cullen. "Police officer poisoned by Novichok in UK issues cryptic tweet on Navalny". CNN. נבדק ב-3 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Novichok used on Navalny 'harder' than previous form. Reuters, 11 September 2020
  55. ^ "Navalny team says nerve agent found on Russian hotel room water bottle". Reuters. 17 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Masterson J. Novichok Used in Russia, OPCW Finds. Arms Control Today, 1 November 2020
  57. ^ Campbell, Matthew. "Revealed: Kremlin made a second attempt to poison Alexei Navalny in botched assassination" (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2020-12-13.
  58. ^ Welle (www.dw.com), Deutsche. "Navalny poisoning: Russia made second assassination attempt — report | DW | 13.12.2020". DW.COM (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-12-13.
  59. ^ "Навальный назвал статью в газете The Sunday Times о втором его отравлении «очень странной»". Echo of Moscow. 15 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ תחקיר: זו היחידה החשאית ברוסיה שהרעילה את נבלני, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2020
  61. ^ "Alexei Navalny: Report names 'Russian agents' in poisoning case". BBC News. 14 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Lister, Tim; Ward, Clarissa; Shukla, Sebastian (14 בדצמבר 2020). "CNN-Bellingcat investigation identifies Russian specialists who trailed Putin's nemesis Alexey Navalny before he was poisoned". CNN International. נבדק ב-14 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ "FSB Team of Chemical Weapon Experts Implicated in Alexey Navalny Novichok Poisoning". Bellingcat. 14 בדצמבר 2020. נבדק ב-14 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ במבצע עוקץ, נבלני הצליח לחשוף כיצד הורעל: עם גז עצבים בתחתוניו, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2020
  65. ^ "Kremlin vows should Navalny's poisoning be confirmed, an investigation will follow". TASS. 20 באוגוסט 2020. נבדק ב-2 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ^ "Russian doctors agree to evacuation of Kremlin critic Navalny to Germany". France 24. Paris. 21 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-22 באוגוסט 2020. נבדק ב-22 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ Why poison is the weapon of choice in Putin’s Russia, by Miriam Berger and Adam Taylor, וושינגטון פוסט, August 21, 2020
  68. ^ "Kremlin dismisses claims Putin poisoned Navalny". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-08-25. נבדק ב-2020-08-25.
  69. ^ "'Putin's chef' promises to ruin comatose Navalny with $1.2m bill". Al Jazeera. 26 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ פוטין: אילו רצינו לחסל את נבלני, היינו מסיימים את העבודה, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2020
  71. ^ Заявление МИД России в связи с реакцией руководства Организации по запрещению химического оружия (ОЗХО) на запрос Российской Федерации об оказании технического содействия для прояснения ситуации вокруг А.Навального
  72. ^ "More than half of Russians do not believe Alexey Navalny was poisoned, Levada Center poll says". meduza.io. 2020-10-02. נבדק ב-2020-10-20.
  73. ^ ФСБ РОССИИ ОРГАНИЗОВАНА ПРОВЕРКА ТАК НАЗЫВАЕМОГО "РАССЛЕДОВАНИЯ" А. НАВАЛЬНОГО
  74. ^ "Russia: Statement by High Representative/Vice-President Josep Borrell on the poisoning of Alexei Navalny". eeas.europa.eu. 2 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "NATO chief: Proof shows there's no doubt Russia poisoned Navalny". United Press International. 4 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ "German foreign minister threatens Russia with sanctions over Navalny poisoning". France 24. 6 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ "Germany warns Russia it could rethink gas pipeline over Navalny poisoning". CNBC. 6 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ "Alexei Navalny says he believes Vladimir Putin was behind poisoning". the Guardian (באנגלית). 1 באוקטובר 2020. נבדק ב-2 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרעלת_אלכסיי_נבלני&oldid=38422899"