התאחדות יצרני החלב בישראל

התאחדות יצרני החלב בישראל (שבעבר נקראה התאחדות מגדלי בקר בישראל) נוסדה בשנת 1926, והיא הגוף המקצועי והייצוגי של רפתות החלב בישראל, התאחדות היא אגודה שיתופית חקלאית המונה למעלה מ-700 רפתות בקיבוצים, במושבים, בכפרים ובבתי ספר חקלאיים.

היסטוריית ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה של ההתאחדות בקיבוץ עין חרוד בקורס ראשון שנפתח בקיבוץ למגדלי בקר, בהשתתפות רפתנים מ-17 קיבוצים וממושב אחד, בהם: גן שמואל, גניגר, אחווה (שריד), יגור, צריפין מזרע, קב' השרון (כיום קיבוץ יפעת), קב' מרקנהוף (כיום קיבוץ בית זרע), קב' מרחביה, גבע, עין חרוד, תל יוסף, בית אלפא, חפצי-בה, גשר (אשדות יעקב), דגניה א', כנרת, כפר גלעדי וכפר יחזקאל.

בסיום הקורס הוחלט, לפי הצעתו של יעקב כבשנה (עצמון) מתל יוסף, לייסד "ארגון רפתנים לשם שכלול הענף". בשנת 1928, בחלוף שנתיים מהקמתה, נפתחו לראשונה משרדי הארגון ושמו שונה ל"התאחדות מגדלי בקר בארץ ישראל". בשנותיה הראשונות פעלה ההתאחדות מצריף בקיבוץ תל-יוסף. ב-1952 עברה פעילותה למשרדים בתל אביב, בהמשך למשכן זמני בנתניה. משנת 1997 ועד היום נקבע מטה ההתאחדות באזור התעשייה הצפוני של קיסריה.

בסוף 1955 הציע שלמה גל, חבר המזכירות המצומצמת של ההתאחדות באותם הימים, להקים מועצת חלב, שתהיה גוף חצי סטטוטורי אשר יטפל בשכלול אחסנת החלב במשקים, בפיתוח אמצעי הובלה, בתיאום בין המחלבות ובפיקוח עליהן, וכן בהכנת מידע למוסדות ממשלתיים. ההצעה התקבלה וב-1956 הוקמה "מועצת החלב".

ציון דרך נוסף במוסדות ההתאחדות התבצע ב-1971, עם הקמת היחידה לגנטיקה במכון וולקני בהסכם בין חיים צבן ממשרד החקלאות ושלמה דורי מטעם ההתאחדות וביוזמתה. ההתאחדות התחייבה להעמיד לרשות היחידה את החומר המקצועי של ביקורת החלב ומבחני הפרים. למנהל היחידה נבחר פרופ' ראובן בר-ענן, האישיות הבולטת והמובילה בשטח הגנטיקה, שאת השתלמותו מחוץ לישראל מימנה ההתאחדות. ב-1984 אף הוחלט על הקמת מרכזים מיוחדים לתחום ביקורת החלב, שלאורך השנים הפכו למעבדות המתקדמות ביותר בעולם בתחום זה.

בשנת 2021 שינתה ההתאחדות את שמה להתאחדות יצרני החלב בישראל.

הנהגת ההתאחדות לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכיר ההתאחדות הראשון, עוד בהיותה ארגון, היה דוד בירנבאום, חבר קיבוץ תל-יוסף. פעילותו של דוד נקטעה בנסיבות טרגיות כעבור זמן קצר, לאחר שנהרג בתאונה ביוני 1927. הוא הוחלף באופן זמני על ידי אליהו נחשון מקבוצת גבע. נחשון נעזר רבות באפרים שמאראגד מתל-יוסף, אשר ביקר במשקים, ייעץ, הדריך ודאג להפצת השכלה מקצועית.

ב-1929 נבחר אפרים שמאראגד למזכיר ההתאחדות. פעילותו התפרסה על פני תקופה ארוכה של 35 שנה, עד להתפטרותו באספה הכללית של 1964 מתפקידו כמזכיר. באספה זו נבחרו שני מזכירים להתאחדות: יוחנן האוזמן מקיבוץ שובל ואורי יוטבת מבאר טוביה. השניים כיהנו יחד לאורך 14 שנים ולאחריהם המשיך המבנה הניהולי של שני מזכירים להתאחדות במשך 13 שנים, בהן כיהנו במשותף עם אורי יוטבת לאורך התקופות השונות אשר בן-צבי, שלמה דורי וסמי ריין .

לאחר פרישתו של יוטבת מהתפקיד, שונה מבנה התפקיד ותלי שור מקיבוץ מרחביה נבחר כמזכיר יחיד. לאורך השנים המשיכו בתפקיד אילן הרן ממזרע, אביק ריכב מעין המפרץ, דניאל פרי מרמת יוחנן, יוסי מלול מעין חרוד איחוד, מאיר בראון מגן שמואל, יעקב בכר ממענית ואביתר דותן משמרת.

מאז מאי 2020 מנכ"ל ההתאחדות הוא ליאור שמחה, בן קיבוץ נצר סרני ודור שלישי לרפתנים.^[1] אשר היה בין מגבשי ההסכם ארוך הטווח בענף החלב מול המדינה, שביקש להסדיר את סוגיות הייצור המקומי והייבוא במטרה להבטיח אופק תכנוני יציב למשק החלב בישראל ולחזק את ביטחון המזון בישראל .^[2]^[3]

מבנה ופעילות ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתאחדות יצרני החלב פועלת מתוקף חוק תכנון משק החלב התשע״א 2011 ורשומה כאגודה חקלאית שיתופית בע"מ. מוסדותיה הפעילים כוללים: מועצה ארצית המונה כ-30 חברים, הנהלה המונה 11 חברים, ועדת ביקורת וועדות מקצועיות. סך הכול עובדים בהתאחדות כ-100 אנשי מקצוע.

ההתאחדות מציעה לחבריה תמיכה, ייעוץ וליווי בתחומים שונים הנוגעים לניהול עדרי בקר לחלב ומחלבות. בחלק מתחומים אלה, היא משתפת פעולה עם מספר אגודות קואופרטיביות ברחבי הארץ, השייכות גם הן ליצרני החלב.

תמהיל פעילותה כולל: הנהגת הענף בארץ יחד עם מועצת החלב, המחלבות ומשרד החקלאות; ביקורת חלב; ניהול ספר העדר; אגודת ההזרעה - "שיאון"; שרות רפואי וטרינריה - "החקלאית"; מעבדות איכות לבריאות העטין ואיכות החלב; ההתאחדות פיתחה את תוכנת ניהול העדר נעה המותקנת במרבית הרפתות בישראל, וגם את תוכנת תבל. אלו תוכנות מחשב משוכללות לניהול מפורט של העדר המקומי והארצי; מבחר שירותי ייעוץ, הדרכה והעשרה; מערכת מחקר להתקדמות מקצועית וכלכלית; עריכת כנסים מקצועיים; העברת מידע ליצרני החלב לטובת פעילותם השוטפת.

בנוסף, ההתאחדות היא הנציגה של יצרני החלב אל מול דרגי הרגולציה, כנסת ישראל וממשלת ישראל, חברה באיגודים מקצועיים עולמיים ויוזמת מחקרים בתחום משק החלב בשיתוף מוסדות מחקר ואקדמיה, בהם מרכז וולקני והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

שירותי התאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאחדות יצרני החלב מספקת שירותים מגוונים הכוללים לרפת החלב:

ביקורת חלב – מבקרי החלב הדוגמים את איכות החלב במשק.
מעבדה מרכזית שבמסגרתה בודקים את איכות החלב ומרכיביו.
ספר העדר - מערכת המידע המרכזית של ענף החלב.
מחלקת הדרכה.
תוכנת נ.ע.ה - תוכנת ניהול הרפת.
תוכנת תבל – תוכנת BI מתקדמת לשימוש מנהל הרפת, מרכזי המזון ולמדריכים ויועצים בענף.
תוכנת נעמה למרכזי מזון
תוכנת תמר לתזונאים ועוד מגוון תוכנות לתחומי ההזנה, טיפוח ובריאות העדר.
"מילקטק" – הזרוע הטכנולוגית של רפת החלב.

משק החלב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם המכריע של חברי התאחדות יצרני החלב פועלים בפריפריה הגאוגרפית של ישראל, לרבות הערבה, הנגב, בקעת הירדן, עוטף עזה, הגלבוע, עמק יזרעאל, הגליל, עמק הירדן רמת הגולן ויהודה ושומרון. הרפת הצפונית ביותר בהתאחדות היא בקיבוץ אורטל ברמת הגולן, והדרומית ביותר היא בקיבוץ אליפז בערבה.

סך כל הפרות ברפתות ישראל עומד על כ-140 אלף, כאשר ייצור החלב בהן עומד כ-1.5 מיליארד ליטר חלב בממוצע שנתי, בעוד שתנובת החלב השנתית לפרה עומדת על כ-12,000 ליטר בממוצע ארצי, הפרה הישראלית מובילה בעולם בתנובת החלב.

הרפת הגדולה ביותר בישראל היא רפת העמק, המשותפת לקיבוצים יפעת, מגידו ומרחביה שבעמק יזרעאל ובה 1,209 פרות המניבות כ-14 מיליון ליטר בשנה. הרפת המניבה ביותר בישראל ביחס לפרה בודדת היא רפת קיבוץ צאלים שבנגב הצפוני, עם תנובה שנתית של כ-15,000 ליטר חלב לפרה, ברפת זו עובדות רק נשים.