מענית

מענית
Maanit01.jpg
בית האבן הראשון בקיבוץ, ששימש כמחסן נשק
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1942
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 834 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.7% בשנה

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ נוסד בשנת 1935 במושבה כרכור, על ידי קיבוץ "אל-על" מפולין וליטא וקיבוץ ג' מצ'כוסלובקיה כולל צעירים יהודיים מהשומר הצעיר בסלובקיה שאורגנו על ידי חביבה רייק שהצטרפה לקיבוץ בעצמה ב-1939 בכח המאסף של הקבוצה לעליה למענית. בשנת 1942, לקראת העלייה לקרקע, התאחד הקיבוץ עם חברי קיבוץ "אודים" שהגיעו מנחלת-יהודה, וביחד עלו כקיבוץ מענית להתיישבות במקום הנוכחי, ב-6 בספטמבר 1942, כשהילדים הראשונים כבר בני שלוש.

המילה "מענית" פירושו התלם הראשון הנחרש בשדה. השם ניתן בעקבות נאומו של אברהם הרצפלד, בו המשיל את הקיבוץ למענית - תלם ראשון שבעקבותיו יבואו יישובים אחרים. כמו שחזה הרצפלד, יישובים נוספים אכן נבנו בסביבה, כגון היישובים קציר וחריש אשר גם שמותיהם קשורים לעיבוד שדה ואדמה.

בתחום היישוב, בחלקו הדרום-מזרחי, נמצא תל נרבתה (בערבית ח'ירבת בַידוּס), שהתגלו בו שרידים רבים של יישוב קדום, בהם גתות, קולומבריום, בורות מים ומערת קבורה. מקובל לזהות את התל עם העיר נרבתא, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו, אם כי יש המזהים את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון, כ-10 קילומטרים מדרום-מזרח למענית.

על התל העתיק נמצא גם הפילבוקס שהוקם בתחילת מלחמת העצמאות שממנו הדפו חברי הקיבוץ מספר התקפות קשות על הקיבוץ במלחמת העצמאות. הפילבוקס והעתיקות נמצאים ב"פארק מגיני מענית" שנמצא בפאתי הקיבוץ, ליד בית הקברות.

המשק החקלאי הצטמצם עקב הגבלת מכסות המים ומחירם. במענית רפת חולבות ועגלי פיטום, לול ביצי רבייה, מטעי אבוקדו וגידולי שדה.

הליכי הפרטה, תהליכים ארגוניים, וכלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים פקד את קיבוץ מענית, בדומה לקיבוצים רבים אחרים באותה תקופה, משבר כלכלי שהותיר במרוצת השנים עם חובות של למעלה ממאה מיליון ₪. בשנים 1994-1993 הקיבוץ למעשה היה בחדלות פירעון ותקציבי החברים נסגרו. המהלך הוביל למשבר אמון ומשבר חברתי קשה אתו הקיבוץ התמודד. תחילתה של הצמיחה החלה ב-1995 בעת אירוע היסטורי משמעותי הוא הסדר הקיבוצים. הסדר זה שנחתם על ידי מענית עם המערכת הבנקאית היווה אבן דרך היסטורי בחיי הקיבוץ מהלך אשר איפשר לקיבוץ להנהגתו ולחבריו להתחיל מסע שיקום וצמיחה וחזרה לדרך המלך. בהמשך לכך, החל הקיבוץ בשינוי ארגוני מדורג שלווה בהליכי התייעלות, אשר עיקרם השתת עלות השירותים שקיבלו החברים על כתפיהם. בין היתר, לקראת סוף שנות השמונים החל שינוי באופן תשלומי צריכת החשמל, כך שכל משפחה שילמה רק בעבור כמות החשמל שצרכה; בשנת 1995 החלו חברי הקיבוץ לשלם בעבור הארוחות בחדר האוכל; לאחר מכן החלו לשלם בעבור שירותי הכביסה.

בשנת 1994 עוד בשיאו של המשבר וכחלק מהרצון להתמודד עם שאלת הדמוקרטיה הקיבוצית הוקמה "מועצת מענית", אליה הועברו חלק מסמכויות ניהול הקיבוץ בכך למעשה עבר הקיבוץ מן הדמוקרטיה הישירה לדמוקרטיה יחסית.

בשנת 1997 וכחלק ממסקנות המשבר הכלכלי מינתה המועצה "צוות לעדכון והתאמת תקציבים" לשם העמקת הליכי ההפרטה, וכן לשם בדיקה וניתוח של תקציביהם האישיים של חברי הקיבוץ.

בדו"ח מפורט שהוגש במרץ 1998, המליץ הצוות להפריט שירותים נוספים, ובהם בריאות, מזון ותרבות אך לא לבצע שינויים בהסדרי עבודה ושיוך נכסים. אולם בשנת 1999 שונה תקנון הקיבוץ באופן הקובע שעם פירוק הקיבוץ יועברו נכסי הקיבוץ לחברים ולא לניר שיתופי. בספטמבר 2002 החליטה אספת החברים של הקיבוץ, ברוב של 98% מהקולות, על שינויים מבניים בניהולם ובהחזקתם של אמצעי הייצור של הקיבוץ ובין היתר הוחלט לשייך 37% מאמצעי הייצור של הקיבוץ לחברים, בהתאם לוותק שלהם בקיבוץ. באוגוסט 2004 החליטה אספת החברים של הקיבוץ ברוב של 94% לשייך את דירות המגורים בקיבוץ לחברי הקיבוץ[2]. ב-2012 הוחלט על שיוך של 37% נוספים מאמצעי הייצור.

בעקבות החלטות השיוך בין השנים 2004 ועד ל-2011 התחולל מאבק משפטי רחב היקף בין קבוצה של 60 בנים בנים ובנות עוזבי הקיבוץ באשר לדרישתם להיכלל ביום קובע לשיוך דירות ונכסים בגין הורים שנפטרו טרם היום הקובע .

לאחר מערכה ארוכה ויקרה שמר הקיבוץ על אחדות השורות ועמדתו התקבלה באופן מלא בפסק הדין של בית המשפט העליון.

אשר קבע מפורשות כי לתובעים אין זכאות לשום זכות מהזכויות שתבעו לעצמם. תם פרק הקיבוץ לחבריו ביום הקובע הפך להלכה בישראל.

פסק דין מענית שנקבע בבית המשפט העליון מהווה מאז ועד היום הלכה פסוקה על יום קובע מהו וכן מי הם הזכאים בעקבות יום קובע בקיבוץ.

במהלך 20072008 התקבלו 20 בני/בנות קיבוץ חוזרים ובני זוגם כחברים חדשים בעצמאות כלכלית והוקמה שכונת-מגורים חדשה לקבוצה זו.

בשנת 2012 הקיבוץ נכנס לשותפות עם עוף ירושלים בהקמת מדגרה חדשה. בשנת 2016 הופרט שכר העבודה ויוסדו קרנות עזרה הדדית בדגש הגנה סוציאלית.

עוד בשנת 2016 נמכר מפעל גלעם לקבוצת פימי וקיבוץ מענית נפרד מאחזקתו ההיסטרית וב-2018 מכר את אחזקותיו בחברת אנזימוטק לחברת פרוטארום.

בין השנים 2016 ל-2020 קלט הקיבוץ 48 משפחות בנים ובנות ובסך הכול מעל 100 חברים כחברי קיבוץ. בשנת 2020 נפרד הקיבוץ מהמעמד של עצמאות כלכלית והחל לקלוט את בניו כחברים שווים בקיבוץ.

בשנת 2020 במהלך בתוך שנת מגיפת הקורונה ביצע הקיבוץ וסיים באופן מעשי את אחד מהשינויים המבניים ההיסטורים והוא שיוך הדירות.

משנת 2020 הפכו חברי הקיבוץ להיות הבעלים המלאים באופן חוקי על ביתם הפרטי. בכך השלים הקיבוץ את ארבעת מהלכי היסוד האסטרטגיים שישנו את הקיבוץ לתמיד והם:

הפרטת מערך השירותים באופן מלא - מעבר לשכר דיפרנציאל אישי פרטי - שיוך הנכסים - ושיוך הדירות.

לאורך כול שנותיו החל משנות ה-90 ייסד הקיבוץ קרנות פנסיוניות ודאג ברמה גבוהה לפנסיה וזכויותיהם של החברים הוותיקים גם בעיתות משבר. המהלכים אשר שינו את הקיבוץ מן היסוד לא פגעו בחברים הוותיקים. בד בבד עם השנויים המבניים דאג הקיבוץ גם לקרנות ביטחה וכן לקרן ערבות הדדית.

במישור הכלכלי בשנת 2020 שונו יחסי הבעלות בקבוצת בר"מ כך שעוף ירושלים מחזיקה ב-74% וקיבוץ מענית ב-26%.

בשנים 2021-2020 התקבלו לקיבוץ כ-50 בנים ובנות ובני זוגם ומצויים בשלבים כאלו ואחרים של בניית ביתם במענית. נכון לסוף 2021 חיים במענית מעל 850 נפש ומתוכם 254 חברי וחברות קיבוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מענית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ ע"א 7966/08 קיבוץ מענית נ' רוכמן ואחרים