ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי זלמן נחמיה גולדברג

**הרב זלמן נחמיה גולדברג**
	הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אביחי
לידה	28 בינואר 1931; י' בשבט ה'תרצ"א; מינסק, ברית המועצות
פטירה	20 באוגוסט 2020 (בגיל 89); ל' באב ה'תש"פ; הדסה עין כרם, ירושלים
כינוי	הגרז"נ
מקום פעילות	ירושלים, ישראל
תפקידים נוספים	חבר בית הדין הגדול לערעורים,; אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב,; עורך ראשי של האנציקלופדיה התלמודית,; ראש ישיבת "דעת משה" בירושלים
רבותיו	הרב שמואל רוזובסקי,; הרב דוד פוברסקי ; הרב שלמה זלמן אוירבך
חיבוריו	חזון קדומים, גנזי התורה, אור המועדים ועוד

הרב זלמן נחמיה גולדברג (כונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה ראש ישיבה, דיין בבית הדין הרבני הגדול והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.

היה ממייסדי בית הדין הפרטי לענייני ממונות "הישר והטוב" וראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורה בירושלים. שימש ראש ישיבה בבית המדרש של המרכז האקדמי לב וראש כולל לדיינות "שבט ומחוקק".

קורותיו[עריכת קוד מקור]

נולד במינסק לפריידל לבית זייצ'יק ולרב אברהם גולדברג, מחניכי ישיבת נובהרדוק. למחרת ברית המילה שלו נאסר אביו על ידי השלטונות ונגזרו עליו עשר שנים בסיביר משום שהחזיק ישיבה. לאחר מאמצים שנמשכו כשנה שוחרר וגורש לריגה שבלטביה. כעבור שנתיים וחצי, כשהיה בן חמש, עלו בני המשפחה לארץ ישראל עם סרטיפיקט שקיבלו בעזרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והתיישבו בירושלים. למד שנתיים בתלמוד התורה "מאה שערים" וכמה שנים ב"עץ חיים" ובגיל עשר החל ללמוד בישיבת תפארת צבי. בגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון ה'תש"ז, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, בעצת החזון איש. בשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון.

בחודש אב תשי"ג התארס עם רחל, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, ובחודש אלול תשי"ד נישאו השניים. התגורר בשיכון חב"ד בירושלים.

הרב גולדברג התפרסם כפוסק וכמוסר שיעורים, בין היתר בישיבת אור עציון ובישיבת כרם ביבנה, וכן שיעור שבועי קבוע בכולל ארץ חמדה. ציבור השומעים העיקרי שלו היה אברכים לומדי רבנות ודיינות. היה לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי. העביר שיעורים בישיבת קדומים, אשר הקימה מכון להוצאת כתביו לאור. בימי שישי היה מעביר שיעור לתלמידים מישיבת בית אל.

הרב גולדברג השתייך לזרם הליטאי, ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו יחסית למקובל בזרם זה. בין השאר הורה שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים, לחתום על כרטיס אד"י בהסכמת רב מוסמך^[1]. בשנים האחרונות לחייו נהג להטיל פתיל תכלת מסוג ארגמון קהה קוצים בציציותיו^[2]. בניגוד למקובל במגזר הליטאי, נהג להתפלל בבית כנסת של חב"ד הסמוך לביתו, ומידי שנה מסר שיעור בכינוס המאורגן בו ע"י חסידי חב"ד. הוא גם שימש כראש כולל בשכונת "נחלת הר חב"ד" בקרית מלאכי.

בשנת 1965 קיבל כושר לדיינות ולבקשת הרבנים שלמה זלמן אוירבך, יוסף שלום אלישיב ואליעזר גולדשמידט מונה לראשות כולל דיינות 'שבט ומחוקק' שהוקם אז על ידי הרב הראשי איסר יהודה אונטרמן. בשנת 1998 מונה על ידי שר הדתות^{[דרושה הבהרה]} לדיין בבית הדין המיוחד לעגונות שהוקם אז וכעבור כמה שנים התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול^[3].

בשנת 2014 נתן הסכמה לפסק דין של בית הדין הרבני בצפת, שבו הותרה מעגינותה אישה שבעלה שקע בתרדמת שבע שנים קודם לכן. לאחר שפורסם הדבר חתם שהוא חוזר בו^[4].

בחודש אב ה'תש"פ התמוטט בביתו מאירוע מוחי ונחבל בראשו. ימים ספורים לאחר מכן, בל' באב, נפטר בבית החולים הדסה עין כרם^[5].

כתביו[עריכת קוד מקור]

חזון קדומים – שיעורים שנאמרו בישיבת קדומים על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר (אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר).
גנזי התורה – שיעורים על מסכתות מסדרי נשים ונזיקין שנמסרו בישיבת כרם ביבנה והוצאו לאור על ידה.
אור המועדים – שיעורים בהלכות המועדים שסוכמו על ידי תלמידו הרב קורן, תשס"ב.
משפט ערוך – ספר המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט. עד ה'תשע"ז יצאו לאור שישה כרכים.
בנין אריאל – שאלות ותשובות.
דולה ומשקה – בירור סוגיות בהלכות טוען ונטען לפי סדר השולחן ערוך, על פי שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג, מאת הרב אלי סדן.
נתיב מצוותיך – על משמעותם ההלכתית של טעמי המצוות, תשע"ז (מהדורה שנייה תשע"ט), בעריכת הרב ישראל בן שחר.
שירת הכרם – שיעוריו בישיבת כרם ביבנה על מסכתות: פסחים, סוכה, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא ומכות.
לב המשפט – ב' כרכים בעריכת תלמידו הרב אריה קורן. בסוף הספר פרקי חיים של משפחת הרב.