זוקי קריסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זוקי קריסטל בתערוכת "פנים", דצמבר 2012
זוקי קריסטל בתערוכת "חתולים", נובמבר 2008
זוקי קריסטל, תערוכת "חתולים" ו - "פנים" - 2008-2012
גארי בילו בתערוכת "פנים", 2012
זוקי קריסטל, תערוכת "חתולים" 2008
זוקי קריסטל, פורטרט עצמי, 2012

זוקי (חנינה) קריסטל ((Anne Vivian Zuckerman-Crystal (Zucky; לונדון, 29 באפריל 1936 - 20 באוגוסט 2013) הייתה כוריאוגרפית, מורה לתנועה לשחקנים וציירת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתם של ד"ר ארתור צוקרמן ורות פנסטר-צוקרמן. אביה כיהן כרב קונסרבטיבי בארגון "הלל" בסיטי קולג', ניו יורק. אמה הייתה מרצה וחוקרת לספרות אנגלית וגרמנית. קריסטל גדלה והתחנכה בעיר ניו יורק.

הכשרתה במחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ראשית השכלתה במחול רכשה קריסטל בבית הספר התיכון לאמנויות הבמה ניו יורק (אנ'), לאחר מכן השתלמה במחול וכוריאוגרפיה במסגרות שונות. לימודי מחול עם מרתה גרהם, חוזה לימון ואנה סוקולוב, כוריאוגרפיה וקומפוזיציה אצל המורים לואיס הורסט ובסי שונברג. כמו כן למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת סיטי קולג', ניו יורק.

עלייה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנערה הייתה פעילה בתנועת הנוער הציוני בניו יורק. במסגרת המכון למדריכי חו"ל, הגיעה לישראל לתקופה של שנה (1953-1954). בשנת 1957 עלתה לישראל, ללא בני משפחתה. עם הגיעה לישראל החלה קריסטל בהוראת מחול. היא לימדה נערות צעירות, בבאר שבע ודימונה, כפעילות ציונית-חלוצית. זמן קצר לאחר מכן החלה לפעול בתל אביב. היא לימדה מחול במסגרות שונות, בין השאר בבית הספר לריקוד של רינה גלוק ובמקומות נוספים בעיר. בתוך זמן לא רב החלה מתערה בסצנת המחול בישראל ובמיוחד בכוריאוגרפיה לתיאטרון.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית שנות ה-60 ואילך, יצרה כוריאוגרפיות לעשרות הצגות, בכל התיאטרונים הרפרטוארים בישראל, כמו גם להפקות פרטיות רבות. היא השתתפה כרקדנית בהצגת התיאטרון הקאמרי "הקיסר ג'ונס", ובלהקת "בימת מחול". יצרה כוריאוגרפיות למופעים ציבוריים גדולים, כדוגמת: חגיגות "עשור אילת". חגיגות היובל בקיבוצים: "25 שנים לקיבוץ שער העמקים", "50 שנות דגניה", חגיגות היובל בקיבוץ גניגר, ועוד.

מראשית שנות ה-60 ובמשך קרוב ל-40 שנה, עסקה זוקי קריסטל בהוראת תנועה לשחקנים, ב'בית צבי' וזכתה להערכה רבה בקרב תלמידיה הרבים. עיקר פרסומה בא לה מתוקף המעמד והערכה להם זכתה כמורה ובשל שיטות ההוראה הייחודיות שפיתחה. היא כונתה "המורה המיתולוגית לתנועה" והעניקה לשחקנים את יסודות הבנת הגוף ושפת התנועה, היא עסקה באימפרוביזציות בתנועה, שהקנו לתלמידיה את יסודות העבודה על תפקיד ובניית 'דמות' בתיאטרון, תוך הבנת המניעים התנועתיים שלה. היא השתמשה בשיטות הוראה מגוונות, בין היתר בהוראת תנועה לתיאטרון על פי שיטת לַבַּן- Labanotation Theatre[1].

שיטת ההוראה שלה ב'בית צבי' הייתה עשירה בפעילות וביצירה (בנוסף להוראה, גם העלתה הצגות עצמאיות בתנועה, שעובדו על ידה לבמה). במהלך השנים הכשירה זוקי קריסטל מאות רבות של שחקנים בבית הספר למשחק 'בית צבי' ברמת גן, בתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים ואף לימדה בלונדון. תלמידיה, בוגרי בתי הספר בהם לימדה, תופסים עמדות בכירות על במות התיאטרון, בתעשיות הקולנוע והטלוויזיה, מזה שנים רבות.

בין תלמידיה הבולטים ניתן למנות את: שלום חנוך, יוסי פולק, ספי ריבלין, ריטה, ליאור אשכנזי, איתי טירן, שמואל וילוז'ני, יעקב כהן, מיכל ינאי, נתי רביץ, רמה מסינגר ועידית טפרסון. מלבדם, לימדה את הבמאים-לעתיד אילן רונן, אבישי מילשטיין, שפרה ודלית מילשטיין.

יצירותיה לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין יצירותיה הבולטות לתיאטרון ניתן לציין את הכוריאוגרפיה ל"הזמנה לארמון", בתיאטרון הקאמרי, "הכד השבור", בתיאטרון האוהל, "טלמכוס קליי" ו"סיפור אוריה" בבמת השחקנים, "כך משתעשעת אימי המשוגעת", בתיאטרון החאן הירושלמי, "אופרה בגרוש", בתיאטרון חיפה, "פיגמליון", בתיאטרון הקאמרי, "הלילה ה-12", בתיאטרון באר שבע, ובתיאטרון המסחרי "הכל עובר חביבי", "אני פשוש" (משירי ע. הלל). ועוד רבות נוספות.

במקביל להוראה, יצרה זוקי קריסטל כוריאוגרפיות להצגות רבות, בכל התיאטרונים בארץ. מראשית שנות ה-60 ואילך עבדה עם מיטב הבמאים והיוצרים, אשר פעלו ופועלים בארץ (בהם חנן שניר, עודד קוטלר, אמנון מסקין, מייקל אלפרדס, ציפי פינס ואחרים) והטביעה את חותמה, הן ככוריאוגרפית לתיאטרון והן כיוצרת עצמאית, אשר העלתה את יצירותיה בבתי הספר בהם לימדה, (בית צבי, תלמה ילין ובלונדון) ובמסגרות עצמאיות (תיאטרון נווה צדק, בימת צוותא ועוד). בין יצירותיה להפקות סטודנטים:

  • "גברתי הנאווה" - בהשתתפותה של ריטה (בית צבי).
  • "הנסיכות המרקדות" - על פי ספור מאת האחים גרים (בית צבי).
  • "עליסה בארץ הפלאות" (בית צבי, לונדון).
  • "ההוביט" (תלמה ילין).
  • "ברית שטנים" - על פי מיתוסים קדומים של פאוסט (הפקה עצמאית).
  • "סיפורי בריאה" (תלמה ילין, לונדון).
  • "מלכת השלג" (לונדון).
  • בתיאטרון המסחרי- עבדה עם הבמאי צדי צרפתי על המופע המוזיקלי "הכל עובר חביבי" ועם הבמאי נדב לויתן, על המופע "אני פשוש" ועוד הפקות רבות נוספות.

במשך שנים למדה והשתלמה בטכניקות טיפוליות שונות: שיטת אלכסנדר, שיטת פלדנקרייז, שיטת פאולה, תיאטרון בשיטת לבן והתעמלות בריאותית וגם לימדה שיטות אלו את תלמידיה הרבים.

מחלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש פברואר 2001 חלתה זוקי קריסטל במחלת כליות קשה, היא נזקקה לדיאליזה במשך שנה תמימה, עד אשר עברה השתלת כליה בחו"ל, שנה לאחר מכן, במרץ 2002, התנדבו תלמידי בית צבי ובוגריו להעלות לכבודה מופע הצדעה, שבאמצעותו גויסו כספים אשר היו דרושים לה להשתלה (מופע זה צולם לטלוויזיה ושודר בערוץ 2, שידורי טלעד). אמנים רבים התנדבו למענה ותרמו את יצירותיהם למכירה פומבית, שנערכה בתירוש בית מכירות פומביות (ינואר 2003), למען מטרה זו.

עולם האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-90 החלה זוקי קריסטל מתעניינת בציור. היא למדה בבית הספר מימד, עם המורים: מרים כבסה ודלית שרון ולאחר מכן בסדנאות האמנות של מוזיאון תל אביב, עם המורים: מיכל גולדמן, מוטי פן ומירי נשרי.

ב-6 בנובמבר 2008 הציגה זוקי קריסטל בגלריה "שורשים", תל אביב, את תערוכת היחיד הראשונה שלה "חתולים", בה הציגה ציורי שמן, שצוירו על ידה במהלך ארבע שנים[2].

את תערוכתה השנייה "פנים", הציגה בגלריה שבבית העיתונאים בחודש דצמבר 2012. התערוכה הכילה ציורי דיוקן של דמויות מפתח בעולם התיאטרון ובקולנוע, רבים מהם הכירה אישית. את גרי בילו, המנהל האלמותי של בית צבי היטיבה לצייר, היא הצליחה להעביר בציוריה את "רוח הדמות"[3].

את שתי התערוכות אצרה אוצרת האמנות מירי קרימולובסקי.

על משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוקי קריסטל, נישאה ב-1976 לאיש יחסי הציבור שמשון קריסטל בעליו של משרד "קריסטל אמנות בתקשורת", אשר היה תלמידה בבית צבי. לבני הזוג קריסטל שתי בנות תאומות: מיכל קריסטל - צלמת, ונעמה קריסטל - רקדנית מקצועית, בלהקת בת-דור ובלהקת המחול הקיבוצית.

זוקי (חנינה) קריסטל, נפטרה ממחלה ממארת ב-20 באוגוסט 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זוקי קריסטל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משפחת בית צבי מרכינה ראשה על לכתה של זוקי קריסטל
  2. ^ הלה נס, בילוי ופנאי תל אביב לוקל, מיאו חתולה בגלריה שורשים, 6 בנובמבר 2008
  3. ^ פנים - תערוכה של זוקי קריסטל, באתר mynet