חוק קיזוז כספי טרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק קיזוז כספי טרור הוא חוק שהחל בהצעת חוק שאותה יזמו מספר חברי הכנסת ובראשם אבי דיכטר ואלעזר שטרן, לפיה בסוף כל שנה יביא שר הביטחון לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני דו"ח המפרט את סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם בשנה שחלפה, ובשנה שלאחר מכן, יוקפא בכל חודש סכום בשיעור של 1/12 מהסכום שנקבע בדו"ח, מתוך הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית. הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית ביולי 2018.

הרקע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תשלומי משכורות למחבלים

על פי המדיניות הפלסטינית המעוגנת בחוקת הרשות הפלסטינית, פלסטיני שנאסר או נפגע כתוצאה מפעילות טרור בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זכאי לתשלום משכורת ולמענק קצבה למשפחתו; משפחה שאחד מבניה נהרג כתוצאה מהפעילות האמורה זכאית גם כן לקצבה. הכלל המנחה בתשלומי המשכורות הוא שככל שהעונש או הפגיעה חמורים יותר (בעקבות נזק או פגיעה חמורים יותר שגרם לישראל), כך גדלה המשכורת לה הוא זוכה. רבים מן המחבלים מקבלים משכורת גבוהה בהרבה מהשכר הממוצע לשכיר ברשות הפלסטינית.

על פי חוק האסירים המשוחררים 2004/19, זכאים למשכורת כל היושבים בבתי הכלא הישראליים על רקע השתתפותם במלחמה נגד ישראל (אסירים פליליים הכלואים בישראל, כגון גנבי מכוניות, אינם זכאים למשכורת). גובה המשכורת נגזר מאופי פעולת הטרור, תקופת המאסר שנקצבה על ידי בית המשפט ואזרחות המחבל. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית (המכונים ברשות הפלסטינית 'ערביי הפנים') מקבלים משכורות גבוהות יותר מאלה של מחבלים בעלי אזרחות פלסטינית.[1]

על פי גורמי ביטחון ישראלים, חוק זה יצר תמריץ משמעותי לעודד פיגועים נגד ישראלים. 'חוק קיזוז כספי טרור' נועד לפגוע במוטיבציה וביכולת של הרשות לשלם למחבלים משכורות אלו, ובכך להנמיך משמעותית את התמריץ לפגע.

נוסח החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח החוק, כפי שמופיע באתר הרשמי של הכנסת[2] הוא כדלהלן:

חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ט בתמוז התשע"ח (2 ביולי 2018). בנספח להסכם הביניים הישראלי-פלסטיני, המכונה "פרוטוקול פריז", נקבע כי לישראל ולרשות הפלסטינית תהיה מעטפת מכס אחידה. לפי ההסכם, שתוקפו עוגן גם בחוקי מדינת ישראל, ישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית כספי מסים, ומעבירה לה מדי חודש את הכספים שגבתה עבורה. בתוך כך, הרשות הפלסטינית מעבירה מדי חודש סכומי כסף גדולים למחבלים ולבני משפחותיהם. החוק קובע כי בסוף כל שנה יביא שר הביטחון לאישור הקבינט דו"ח המפרט את סך הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית למחבלים ולבני משפחותיהם בשנה שחלפה. בשנה שלאחר מכן, מתוך הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית בהתאם לפרוטוקול פריז, יוקפא בכל חודש סכום בשיעור של 1/12 מהסכום שנקבע בדו"ח של שר הביטחון. רק אם בדו"ח של שר הביטחון ייקבע כי הרשות הפלסטינית הפסיקה את התשלומים, יהיה רשאי הקבינט להחליט על העברת הסכום שהצטבר לרשות הפלסטינית, כולו או חלקו.

חקיקת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר 2018, ו' אדר התשע"ח, אישרה ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) את הצעת החוק לקריאה ראשונה.[3]

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לעגן בחוק כי יישומו בפועל (הקפאת ושחרור הכספים) יוכרע על פי שיקול דעתם של חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, אולם יוזמי החוק התנגדו לתוספת זו בטענה שהיא מרוקנת את החוק מתוקפו.

ב-11 ביוני אישרה הכנסת את החוק בקריאה טרומית ללא ההסתייגות שביקש נתניהו להכניס לחוק[4] וב-2 ביולי הוא אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 87–15.[5]

יישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בפברואר אישר הקבינט המדיני-ביטחוני ליישם את החוק, ולקזז 502,697,000 ש"ח מכספי המיסים המועברים לרשות הפלסטינית, סכום הזהה לתשלומי המשכורות ששילמה הרשות למחבלים בשנת 2018.[6] ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתם של ראשי מערכת הביטחון.[7]

תגובות ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההחלטה שהתקבלה בפברואר 2019 לעשות שימוש בחוק ולהקפיא כחצי מיליארד ש"ח מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית, הצהיר יו"ר הרשות אבו מאזן, בנאום שנשא מספר ימים לאחר מכן במסגרת כינוס של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה, כי הרשות מוותרת על כל הכספים המועברים אליה מישראל, ואף איים לפרוש מהסכמי פריז.[8] ב-3 במרץ הודיעה הרשות כי תעביר את כל תשלומי המשכורות לאלתר, בנימוק ש"אלו נמצאים בראש סדר העדיפויות", כפי שמסר חוסיין א-שייח' מבכירי הרשות.[9]. במקום זאת קיצצה הרשות בחודש מרץ 2019 מחצית משכרם של עובדי הממשלה ובהם גם אנשי כוחות הביטחון.[10]

ב-16 באפריל 2019 שר ההסברה הפלסטיני נביל אבו רודינה התייחס לחוק הקיזוז וטען בשיחה עם עיתונאים ברמאללה כי הקיצוץ הישראלי בכספי המיסים הפלסטינים, אינו חוקי וגורם למשבר מתמשך ברשות. לדבריו, ללא הכסף הזה אין לרשות אפשרות לשלם שכר לאנשי הביטחון, והדבר מסכן את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]