חורבת בורגין
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 440 מטר |
| היסטוריה | |
| סוג |
כפר לשעבר |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | 1995, 1996, 2008 |
| ארכאולוגים | בועז זיסו, אמיר גנור |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל, פלשתינה (א"י) |
| קואורדינטות | 31°38′18″N 34°58′10″E / 31.638333333333°N 34.969444444444°E |

חורבת בורגין או ח'רבת אם ברג' (בערבית خربه ام برج) היה כפר ערבי בנפת חברון, שננטש במלחמת העצמאות. האתר ממוקם כיום בתחומי פארק עדולם, כקילומטר ממזרח ליישוב נחושה, ומוגדר כאתר עתיקות. נמצא בראש גבעה החולשת על סביבותיה, ברום 440 מטרים מעל פני הים.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1995, 1996 ו-2008 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות. בסיומן נפתח המקום לביקורי מטיילים. בראש התל נמצאו עדויות ליישוב גדול ומבוצר שבו מבנה ציבור, ככל הנראה כנסייה או בית כנסת ובתי מגורים. בחפירות נתגלו גם שרידי ביצורים, מערכות מסתור מסועפת מימי מרד בר כוכבא, בורות מים, גת, מתקני קולומבריום, מחסנים, בתי בד תת-קרקעיים ומערות קבורה. מגוון מערות קבורה נמצאו באתר: מערת כוכים יהודית מתקופת בית שני, בה נמצאו שברי גלוסקמאות, המאפיינות קבורה יהודית בתקופת הבית השני. מערת מקמרים (ארקוסוליה) עם מדפים להנחת ארונות קבורה (סרקופג), ומערת מקמרים בה נחצבו שקתות להשכבת הנפטר בגוף המערה עצמה. לאחר הנחת הנפטרים, שקתות אלו כוסו בלוחות גדולים של גיר קירטון, שחלקם נותרו באתרם. דו"ח החפירות פורסם בכתב העת "עתיקות".[1]
הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור, שחקרו את האתר, העלו את האפשרות לזהות במקום את היישוב כפר ביש הנזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים" ובספרות חז"ל (ירושלמי, תעניות פ"ד, סט ע"א; איכה רבה ד"ו ב,ד). כפר ביש הייתה עיירה יהודית גדולה שנכנעה ללגיון הרומאי החמישי בעת המרד הגדול (מלחמות היהודים ברומאים ד, ט, ט). הצעת הזיהוי מבוססת בין השאר על עוצמת היישוב במקום ועל השתמרות השם בחורבה סמוכה, חירבת אל-ביס.[2][3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1838 צוין כי הכפר כמשתייך לנפת חברון[4]. הגאוגרף ויקטור גרן, שעבר ב-1863 צפונית לכפר, תיאר אותו כמתנשא על הר וחולש על האזור[5]. על פי רשומות עותמאניות שפרסם סוצין, שמתוארכות לתחילת שנות השבעים של המאה התשע עשרה, היו באם ברג' 25 בתים ואוכלוסייה של 150 איש[6]. בסקר הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1883 צוין כי ניתן לזהות דרך עתיקה לכיוון אם ברג'[7]. בסקר הכפרים של 1945 נרשם כי בכפר אוכלוסייה של 140 איש וכי שטחו הוא 13 אלף דונם[8]. שם הכפר ככל הנראה מתייחס למגדל שהיה נמצא בו, ומשמעותו המילולית הוא "בעלת המגדל".
במלחמת העצמאות הכפר נכבש על ידי צה"ל במבצע יואב ללא קרב, ובהמשך נהרס.
האתר כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר נמצא כיום בתחומי פארק עדולם. במקום מסלול הליכה המסומן בסימון שבילים ירוק, המתחיל במגרש החנייה באתר, עובר ליד "חורבת פטום", ממשיך ל"מערת העמוד" שבה שני עמודים חצובים בסגנון יווני, שבכותרתם עוטרו שושנות (רוזטה), עובר דרך מערה מימי בית שני - "בית המספד" (לפני המערה עצמה יש חצר פתוחה ששימשה כנראה להספדים)[דרושה הבהרה] - ומטפס לראש הגבעה בגובה 440 מטר מעל פני הים. בראש הגבעה שרידים שמורים היטב של רצפות פסיפס ביזנטיות מעוטרות וצבעוניות, מחילת מסתור מסועפת ושרידי מבנים. מן הגבעה מבט פנורמי על פארק עדולם. השביל עובר ליד גת חצובה בסלע וחוזר למגרש החנייה. צפון מערבית לגבעה נמצאת "באר הארון", שהייתה באר המים של הכפר.
- חורבת פטום ב"שביל חורבת בורגין"
- "מערת העמוד"
- "בית המספד"
- גבעת חורבת בורגין
- תצפית מפסגת חורבת בורגין
- גת חצובה בחורבת בורגין
- שלט הסבר בחורבת בורגין
- הכפר במפה המנדטורית של 1947, 1:20,000
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חורבת בורגין, באתר "נלך"
- אמיר גנור ואלון קליין, חורבת בורגין, חדשות ארכאולוגיות 123, 2011
- עידו רוזנטל ויערה שאלתיאל, חורבת בורגין - תיעוד כבסיס לתכנון ראשוני, אתר רשות העתיקות, מינהל שימור, 2013
- שאלתיאל, י. ורוזנטל, ע., חורבת בורגין: פרוגרמה לשימור ולפיתוח אתר מורשת תרבות, אתר רשות העתיקות, מינהל שימור, 2014
- סרטון וידאו - טיול אל חורבת בורגין - פארק עדולם, באתר יוטיוב, 25 באוקטובר 2016
- גידי בשן, טבע, היסטוריה ומחילות: טיול חורפי בפארק עדולם צרפת וחורבת בורגין, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2018
חורבת בורגין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בועז זיסו ואמיר גנור, סקר וחפירות בחורבת בורגין שבשפלת יהודה: מערות קבורה, מערכות מסתור ומתקנים מימי הבית השני ועד לתקופה הביזאנטית, עתיקות 58, תשס"ח, עמ' 48-15
- ↑ בועז זיסו, זיהוי כפר ביש וכפר עתרא בשפלת יהודה, בתוך: י. אשל (עורך), מחקרי יהודה ושומרון, קובץ י"ד, אריאל תשס"ה. עמ' 112-97
- ↑ בועז זיסו, היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה, משלהי תקופת הבית השני עד לדיכוי מרד בר כוכבא. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ב
- ↑ E. Robinson and E. Smith, Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petrjia, Boston: Rocker & Brewster, 1841, עמ' 117
- ↑ m. Par, V. Glerin, Description Géographique, historique et archéologique De la palestine, פריז, 1863, עמ' 336
- ↑ אלברט סוצין, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins, 1879, עמ' 162
- ↑ C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883
- ↑ סקר הכפרים,, 1945, עמ' 23

