לדלג לתוכן

חטיבת עודד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חטיבה 9)
חטיבת עודד
סמל החטיבה
סמל החטיבה
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חטיבת חי"ר מילואים
בסיס האם מחנה פילון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מלחמות
פיקוד
יחידת אם אוגדת הבשן
יחידות בת
  • גדוד 7006
  • גדוד 9204
  • גדוד 9211
  • גדס"ר 6724
דרגת המפקד אלוף משנה  אלוף משנה
מפקד נוכחי רועי מניס
מפקדים ראו מפקדים

חטיבת עודד (חטיבה 9) היא חטיבת חי״ר במילואים צה״ל ואחת משלוש חטיבות גולני במילואים. החטיבה כפופה לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית בפיקוד הצפון. בעברה הייתה אחת משלוש החטיבות שהוקמו בצפון הארץ בתש"ח, בזמן מלחמת העצמאות. עם הקמת צה"ל הפכה לחטיבה 9. סמל החטיבה כולל "אַיָּלָה שלוחה" - סמלו של שבט נפתלי. כיום חטיבת עודד היא חטיבת חי"ר מילואים ובסיס הקבע שלה נמצא במחנה פילון [1] ליד ראש פינה צפונית למושב אליפלט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, אשר הפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.

בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, הכנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (שנקראה כך על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלו בגזרה הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח, מהם הוקמה חטיבת יפתח.

אורי יפה, מפקדה הראשון של החטיבה

בראשון ביוני 1948 קמה חטיבת עודד (בפיקוד אורי יפה שכינויו המחתרתי היה "עודד"), על בסיס גדוד אלון (גדוד ה' של "חטיבת לבנוני", ואחר כך גדוד 11 של "גולני") שהועבר ממרחב חיפה, יחד עם כוחות חי"ם מאומנים מיישובי האזור ותגבורות בלתי מאומנות מהקלט. תפקיד החטיבה היה להחזיק במזרח אצבע הגליל ולהיערך מול הגולן. הקרבות המפורסמים ביותר של החטיבה היו קרב מלכיה השלישי[2], קרב תל עזזיאת (1948), מבצע יואב ומבצע חירם. בשני הקרבות האחרונים פיקד עליה יצחק פונדק, בעקבות הדחתו של אורי יפה מתפקידו משום כישלונו לבלום את הפלישה הסורית, נפילת משמר הירדן והעמדת הגליל העליון בסכנת ניתוק משאר חלקי המדינה.

גדודי חטיבת עודד במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הגדוד מפקד הרכב תאריך הקמה פעילות עיקרית
11 אביעזר פרידמן מתנדבי חי"ש מחיפה נובמבר 1947 קרב מלכיה השלישי, מבצעי ברוש, יואב וחירם
91 אפרים ליבנה, גואל לויצקי מתנדבי חי"ש מנפת הגליל העליון ופלוגה מגדוד 11 יוני 1948 קרב תל עזזיאת (1948), מבצעי יואב וחירם
92 פיני ויינשטיין, יעקב ביברגל, וורנר שטראוס טירונים מלשכת ההדרכה הארצית יוני 1948 מבצעי יואב וחירם

בקיץ 1948 החטיבה קיבלה לזמן מה (כחודש) לפיקודה האופרטיבי את גדוד 23 של חטיבת כרמלי. בנוסף, למשך זמן קצר, באוקטובר - נובמבר 1948, נעשה ניסיון להקמת גדוד נוסף, גדוד 93, של עולים ושל מתנדבי מח"ל מאמריקה הלטינית, אלא שהגדוד פורק עד מהרה.

בשנות החמישים הפכה החטיבה לחטיבת מילואים.

מבצע קדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת סיני כללה החטיבה בפיקוד אל"ם אברהם יפה (אחיו של אורי יפה) 3 גדודי חי"ר: גדוד 91 בפיקוד סא"ל עוזי צייזלינג, גדוד 92, וגדוד 11 בפיקוד רס"ן זאב איילון (שהועבר תחת פיקוד חטיבה 27), יחידת סיור בפיקוד רס"ן אריה נחמקין, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 335 בפיקוד רס"ן חיים ביגון, גד"ש 402 מוקטן בפיקוד רס"ן ברוך רודקין וגונדת נ"ט 837 בפיקוד סרן טוביה לורבר, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד 121 מחטיבה 8. החטיבה נעה מאזור אילת דרומה, לאורך חופו המזרחי של חצי האי סיני, בציר שהתגלה במבצע ירקון, עד שארם א-שייח'.

הרמטכ"ל משה דיין (במרכז), אלוף פיקוד דרום אסף שמחוני (משמאל) ומפקד חטיבה 9, אברהם יפה (מימין), סוקרים מסדר של החטיבה בשארם א-שייח' עם סיום מלחמת סיני

ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון כתב איגרת לחיילי חטיבת עודד, לרגל מסדר הניצחון של החטיבה שנערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר 1956. את האיגרת מסר לידי הרמטכ"ל רב-אלוף משה דיין, שקרא אותה במסדר:[3] באיגרתו כתב בן-גוריון:

הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים בתולדות העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד". אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, החטיבה, בפיקוד אהרן אבנון, הייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת וכללה 3 גדודים: גדוד 91 בפיקוד עוזי צייזלינג וגדוד 11 בפיקוד זאב איילון, שכבשו את העיר ג'נין, וגדוד 93 שהועבר למרחב אילת.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לחללי פלוגה א' מגדוד 377 במלחמת יום הכיפורים, על ציר הנפט, ליד מושב קשת.

במלחמת יום הכיפורים[4] כללה החטיבה, בפיקוד מוטקה בן-פורת, את גדוד 377 - גדוד טנקי סופר שרמן בפיקוד בן ציון פדן, ו-2 גדודי חרמ"ש: גדוד 11 בפיקוד דב אלפנבוים, וגדוד 91 בפיקוד משה אגוזי. ב-7 באוקטובר בשעות הצהריים עלתה החטיבה לדרום רמת הגולן ותפסה את אזור אל-על. תחת פיקודה הועבר גדוד 278 מחטיבה 179, שהגיע לאזור אל-על בשעות הבוקר. החטיבה השאירה את גדודי החרמ"ש שלה באזור הכנרת ופעלה כחטיבת שריון עם שני גדודי טנקים (377 ו-278). החטיבה הועברה לפיקודה של אוגדה 146 ולחמה עמה מול הסורים בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה[5]. בהמשך לחמה החטיבה גם בקרבות במובלעת הסורית.

ממלחמת יום כיפור עד מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה לא השתתפה במבצע שלום הגליל אך גויסה ונערכה להגנה ברמת הגולן. במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ולקחה חלק בלחימה בטרור הפלסטיני[6].

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה[7] לחמה החטיבה, בפיקוד אנואר סעב, בגזרה המזרחית[8] כחלק מאוגדה 366[9] ולקחה חלק בקרבות על מרג' עיון ואל-ח'יאם[10]. במהלך הקרבות איבדה החטיבה לוחם אחד, דוד שמידוב מגדוד 9211, שנהרג ב-9 באוגוסט בקרב בכפר קליעה.

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה גויסה בשמחת תורה, ה-7 באוקטובר, לשמירה על גבול הצפון. תוך שעות ספורות ראשוני הכוחות הגיעו לקו הגבול. החטיבה השתתפה בקרב ההגנה במשך מעל לארבעה חודשים בגזרת הר דב. החטיבה דחקה את כוחות רדואן של חיזבאללה ממרחב הר דב לעומק לבנון, שיבשה ירי תמ"ס ונ.ט, השמידה אויב ומנעה חדירה של חוליות טרור. במהלך הלחימה נפצעו כעשרה לוחמים מהחטיבה בדרגות פציעה שונות כתוצאה מירי תמ"ס, נ.ט היתקלויות

החטיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום (2023) כוללת החטיבה ארבעה גדודי חי"ר: גדוד 7006, גדוד 9204, גדוד 9211, וגדוד הסיור 6724. היא כוללת בעיקר לוחמים בוגרי גדוד 12 של חטיבת גולני.

מפקדי החטיבה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אורי יפה 1948 מפקד החטיבה בזמן מלחמת העצמאות.
יצחק פונדק 1948 מפקד החטיבה בזמן מלחמת העצמאות, לימים מפקד גיסות השיריון.
משה נצר 1948–1950
יוסף נבו לימים ראש עיריית הרצליה.
משה חורין
אברהם יפה 1953–1957 מפקד החטיבה בזמן מלחמת סיני. לימים אלוף פיקוד צפון ודרום.
יששכר שדמי
חיים אבינועם 1963–1964 לימים מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל.
אהרן אבנון מפקד החטיבה בזמן מלחמת ששת הימים.
מוטקה בן-פורת מפקד החטיבה בזמן מלחמת יום הכיפורים.
שי תמרי לימים מפקד עוצבת עמוד האש.
פנחס נוי 1975–1980
משה פלד לימים חבר בכנסת ה-13 וה-14.
זאב צל
אלי אד (אידלמן)
מירון ענבר
אליעזר רוזנבאום
ניצן נוריאל 1992–1994
צבי ברקאי
דרור רופא
מופיד מרעי לימים חבר הכנסת בכנסת העשרים וארבע.
חגי פלג לימים מפקד הימ"מ, ומנכ"ל המשרד לביטחון פנים והמשרד לעניינים אסטרטגיים.
אנואר סעב 2006–2008
אופק בוכריס 2008–2010 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.
מרדכי כהנא 2010–2013 לימים קצין איסוף קרבי ראשי.
אייל אסרף 2013–2015
שוקי ריבק 2015–2017
שי בן ישי 2017–2019
דביר חבר 2019–2022 לימים מפקד היחידה הרב-ממדית.
לירון אפלמן 2022–2024 מפקד החטיבה בזמן מלחמת חרבות ברזל, כיום מפקד חטיבת ההרים.
רועי מניס[11] 2024– מפקד החטיבה בזמן מלחמת חרבות ברזל, בעבר מפקד פלגת הדרכה בשייטת 13.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת עודד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניסים קלו, חטיבת עודד 9 באוגדת הבשן 210 - סיפור מורשתם של אנשי הטנ"א בחטיבה, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והתחזוקה (חיל החימוש), ‏02/09/2021
  2. ^ יאיר קראוס, שרידי לוחמים נמצאו באזור קיבוץ מלכיה, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2013.
  3. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, הוצאת עם הספר, 1966, עמ' 177
  4. ^ בני טוקר, "לא חטיבה 7 הכריעה את המלחמה, אלא חטיבה 9", באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2011.
  5. ^ חטיבת עודד באתר "יד לשריון".
  6. ^ אופיר טל, "המחבל צעק 'אללה אכבר', התחלנו לירות עליו והוא נפל במקום", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 15.05.2014, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
  7. ^ יאיר שלג, לתת, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2006.
  8. ^ יקיר שגב, זה לא הציוד טמבל, אתר מפלגת קדימה, ‏ 01.09.2006.
  9. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 365.
  10. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 368.
  11. ^ רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 18 במרץ 2024
  12. ^ סקירה, באתר חיל השריון