חטיבת עודד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חטיבה 9)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבת עודד
OdedBrigade.svg
סמל החטיבה
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך צה"לצה"ל  צה"ל
סוג חטיבת חי"ר מילואים
בסיס האם מחנה פילון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1948
מלחמות מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון השנייה
פיקוד
יחידת אם אוגדת הבשן
מפקדים מפורט בהמשך הערך

חטיבת עודד היא חטיבת חי"ר במילואים הכפופה לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית בפיקוד הצפון. בעברה הייתה אחת משלוש החטיבות שהוקמו בצפון הארץ בתש"ח, בזמן מלחמת העצמאות. עם הקמת צה"ל הפכה לחטיבה 9.

סמל החטיבה כולל "איילה שלוחה" - סמלו של שבט נפתלי. כיום חטיבת עודד היא חטיבת חי"ר מילואים ובסיס הקבע שלה נמצא במחנה פילון ליד ראש פינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, אשר הפכו בהמשל לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.

בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלו בגזרה הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח, מהם הוקמה חטיבת יפתח.

אורי יפה, מפקדה הראשון של החטיבה

בראשון ביוני 1948 קמה חטיבת עודד (בפיקוד אורי יפה שכינויו המחתרתי היה "עודד"), על בסיס גדוד אלון (גדוד ה' של "חטיבת לבנוני", ואחר כך גדוד 11 של "גולני") שהועבר ממרחב חיפה, יחד כוחות חי"ם מאומנים מיישובי האזור ותגבורות בלתי מאומנות מהקלט. תפקיד החטיבה היה להחזיק במזרח אצבע הגליל ולהיערך מול הגולן. הקרבות המפורסמים ביותר של החטיבה היו קרב מלכיה השלישי[1], קרב תל עזזיאת (1948), מבצע יואב ומבצע חירם. בשני האחרונים פיקד עליה יצחק פונדק, אשר החליף את אורי יפה באוגוסט.

גדודי חטיבת עודד במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר הגדוד מפקד הרכב תאריך הקמה פעילות עיקרית
11 אביעזר פרידמן מתנדבי חי"ש מחיפה נובמבר 1947 קרב מלכיה השלישי, מבצעי ברוש, יואב וחירם
91 אפרים ליבנה, גואל לויצקי מתנדבי חי"ש מנפת הגליל העליון ופלוגה מגדוד 11 יוני 1948 קרב תל עזזיאת (1948), מבצעי יואב וחירם
92 פיני ויינשטיין, יעקב ביברגל, וורנר שטראוס טירונים מלשכת ההדרכה הארצית יוני 1948 מבצעי יואב וחירם

בקיץ 1948 החטיבה קיבלה לזמן מה לפיקודה האופרטיבי את גדוד 23 של חטיבת כרמלי. בנוסף, למשך זמן קצר, באוקטובר - נובמבר 1948, נעשה ניסיון להקמת גדוד נוסף, גדוד 93, של עולים ושל מתנדבי מח"ל מאמריקה הלטינית, אלא שהגדוד פורק עד מהרה.


בשנות החמישים הפכה החטיבה לחטיבת מילואים.

מבצע קדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת סיני כללה החטיבה בפיקוד אל"ם אברהם יפה 3 גדודי חי"ר: גדוד 91 בפיקוד סא"ל עוזי צייזלינג, גדוד 92, וגדוד 11 בפיקוד רס"ן זאב איילון (שהועבר תחת פיקוד חטיבה 27), יחידת סיור בפיקוד רס"ן אריה נחמקין, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 335 בפיקוד רס"ן חיים ביגון, גד"ש 402 מוקטן בפיקוד רס"ן ברוך רודקין וגונדת נ"ט 837 בפיקוד סרן טוביה לורבר, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד 121 מחטיבה 8. החטיבה נעה מאזור אילת דרומה, לאורך חופו המזרחי של חצי האי סיני, בציר שהתגלה במבצע ירקון, עד שארם א-שייח'.

הרמטכ"ל משה דיין ומפקד חטיבה 9, אברהם יפה, סוקרים מסדר של החטיבה בשארם א-שייח' עם סיום מלחמת סיני

ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון כתב איגרת לחיילי חטיבת עודד, לרגל מסדר הניצחון של החטיבה שנערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר 1956. את האיגרת מסר לידי הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין, שקרא אותה במסדר:[2] באיגרתו כתב בן-גוריון:

הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים בתולדות העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד". אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית

.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אהרן אבנון שהייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת וכללה 2 גדודים: גדוד 91 בפיקוד עוזי צייזלינג וגדוד 11 בפיקוד זאב איילון, כבשה את העיר ג'נין.

מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים[3] החטיבה בפיקוד מוטקה בן פורת, כללה גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד בן ציון פדן, ו-2 גדודי חרמ"ש: גדוד 11 בפיקוד דב אלפנבוים, וגדוד 91 בפיקוד משה אגוזי. החטיבה פעלה כחטיבה ממוכנת בחזית הסורית במרכז הגולן, באזור חושניה[4]. בהמשך לחמה החטיבה גם בקרבות ההבקעה לסוריה, ובקרבות במובלעת הסורית.

ממלחמת יום כיפור עד מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה לא השתתפה במבצע שלום הגליל אך גויסה ונערכה להגנה ברמת הגולן. במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ולקחה חלק בלחימה בטרור הפלסטיני[5].

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה[6] לחמה החטיבה, בפיקוד אנואר סעב, בגזרה המזרחית[7] כחלק מאוגדה 366[8] ולקחה חלק בקרבות על מרג' עיון ואל-ח'יאם[9]

מפקדי החטיבה לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אורי יפה 1948 מלחמת העצמאות
יצחק פונדק 1948 מלחמת העצמאות
משה נצר 1948 - 1950
יוסף נבו לימים ראש עיריית הרצליה
משה חורין
אברהם יפה 1953 - 1957 מלחמת סיני. לימים אלוף פיקוד הצפון והדרום
יששכר שדמי
חיים אבינועם
אהרן אבנון מלחמת ששת הימים
מוטקה בן פורת מלחמת יום הכיפורים
שי תמרי
פנחס נוי
משה פלד
זאב צל
אלי אד (אידלמן)
מרון ענבר
אליעזר רוזנבאום
ניצן נוריאל
צבי ברקאי
דרור רופא
מופיד מרעי
חגי פלג
אנואר סעב 2006 - 2008
אופק בוכריס 2008 - 2010
מרדכי כהנא 2010 - 2013
אייל אסרף 2013 - 2015
שוקי ריבק 2015 - 2017
שי בן ישי יולי 2017 -

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר קראוס, שרידי לוחמים נמצאו באזור קיבוץ מלכיה, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2013.
  2. ^ משה דיין, יומן מערכת סיני, הוצאת עם הספר, 1966, עמ' 177
  3. ^ בני טוקר, "לא חטיבה 7 הכריעה את המלחמה, אלא חטיבה 9", באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2011.
  4. ^ חטיבת עודד באתר "יד לשריון".
  5. ^ אופיר טל, "המחבל צעק 'אללה אכבר', התחלנו לירות עליו והוא נפל במקום", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 15.05.2014, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה".
  6. ^ יאיר שלגלתת, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2006.
  7. ^ יקיר שגב, זה לא הציוד טמבל, אתר מפלגת קדימה, ‏ 01.09.2006.
  8. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 365.
  9. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 368.
  10. ^ סקירה, באתר חיל השריון