טיוטה:כתבי בהאא אללה
בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית, כתב במהלך חייו חיבורים רבים בסוגות שונות. כל חיבוריו נחשבים בעיני הבהאיים לספרות קודש ולדברי התגלות אלוהיים. בית הצדק העולמי העריך כי קיימים ברשותו יותר משבעת אלפים כתבי יד של חיבוריו.[1]
הרשימה להלן מסודרת באופן כרונולוגי וכוללת את החיבורים העיקריים של בהאא אללה בכל תקופה.
טהראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
1852 - מטר ענן הסוד הנעלם (בערבית: رَشْح عَمَا - רשח'-י עמאא)הוא שיר מיסטי בשפה הפרסית ואחד מן הכתבים היחידים שנכתבו בפרס, ארץ מוצאו של בהאא אללה. שיר זה נכתב ככל הנראה בעת שהותו של בהאא אללה בכלא קשור בשלשלאות בשנת 1852. בשיר מתאר בהאא אללה את חוויותיו מהכלא שכוללות את החוויה המיסטית שלו, חוויה שבה הוא מתאר ירידה של עוצמות רוחניות עליו מן השמיים וגופו עולה בלהבות. תוך כדי החוויה המיסטית הוא שר את שירתו.
השיר נכתב על פי אחד משלושת סוגי השירה הפרסית המקובלת, המת'נאווי(אנ'). סוג זה של כתיבת שירה פרסית מתבססת על צמדי שורות מחורזות, כאשר מקובל שכל שורה מורכבת בין 10 ל-11 הברות. על פי אדיב טאהרזאדה(אנ'), שיר זה כולל בתוכו פוטנציאל ההתגלות האלוהית אליו עם העוצמה והתהילה ל-40 השנים הקרובות שירדו על בהאא אללה. השפה שבה בהאא אללה מתאר בשירו את ההתגלות נשגבת בכך שבלתי ניתן לתרגמו באופן מדויק. [2] בשירו, המורכב מ-20 צמדי שורות חרוזות, בהאא אללה מתאר בדרך משל עוצמות רוחניות שהוא מבקש מן האל, וכן תכונות אלוהיות שיקבל מן הכוחות העליונים כמו גשמים שיורדים על גופו.[3][4]
בגדאד I[עריכת קוד מקור | עריכה]
1854 - לוח כל המאכלות (לוח-י כֻּלֻ טעאם). פרשנות על הפסוק הקוראני "כל המאכלות היו מותרים לבני ישראל פרט לאשר אסר ישראל על עצמו..."[5] (קוראן 3 [בית עמרם], פסוק 93).
סולימאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1855 - קצידת היונה (קצידה-י ורקאאיה). קצידה כתובה ערבית, שנכתבה ככל הנראה לבקשת חכמי הדת הסופיים בסולימאניה: הם ביקשו שינסה לכתוב שירה שתשתווה לזו של המשורר אבן אל-פאריד (ערבית: بن الفارض). בהאא אללה נענה לאתגר וחיבר כאלפיים בתי שיר. מתוכם הוא בחר כמאה ושלושים בתים שיועתקו ויופצו.[6]
בגדאד II[עריכת קוד מקור | עריכה]
1857-8 - ארבעת הגיאיות (צ'האר ואדי). אחד מחיבוריו המיסטיים המוכרים ביותר. כותרת היצירה ניתנה לה מאוחר יותר, כנראה כדי להתאים אותה לחיבור "שבעת הגיאיות" (כיום שני החיבורים האלה מכונסים ומפורסמים יחדיו). בחיבור זה, הכתוב פרסית עם תוספות בערבית, מתוארות ארבע קבוצות של מיסטיקנים בדרכם לבקש את האל.[7]
1857-8 - המילים הנסתרות (פרסית: כלמאת-י מכנונה, ערבית: אל-כלמאת אל-מכנונה). שני אוספי מכתמים (האסופה הערבית מכילה 71 מכתמים[8] והאסופה הפרסית מכילה 82[9]) שהם למעשה דברי האל לברואיו. החיבור האלה מכונים גם "סִפרה של פאטִמה" (פרסית: כתאב-י פאטמה) ומתייחס למסורת השיעית על ספר שכתבה פאטמה בעקבות ביקור ניחומים של המלאך גבריאל.
1859-60 - אבני החן של המיסתורין האלוהי (ערבית: ג'ואהר אל-אסראר)
1860 - שבעת הגיאיות (הַפְת ואדי). חיבור זה נחשב לחיבורו המיסטי הגדול ביותר של בהאא אללה.[10] הוא כתוב פרסית ברובו ומשובץ בערבית. הוא מתבסס באופן ברור על חיבורו הנודע של המשורר הפרסי פריד א-דין עטאר "שיחת הציפורים" (מנטִק אל-טיר), ומתאר מסע החוצה שבעה עמקים בדרך אל האלוהות.[11]
1861- הבשאראת (15 הבשורות המשמחות). חיבור זה התגלה לאחר "ספר הקודש" והוא מכיל 15 בשורות המכילות את עיקרי האמונה הבהאאית. אמונות אלה מכילות את עקרונות המשפט הבהאאי, האחדות בין כל העמים, התוודות על חטאים בפני האל וסוגיות מרכזיות נוספות. הטקסט התגלה בשנת 1861 בבגדאד ונחשב לספר קדוש.
1862 - ספר השכנוע (כתאב-י איקאן). חיבור תאולוגי מרכזי, כתוב פרסית וערבית, תואר כ"פרשנות הקוראן בפרסית המשפיעה ביותר שנכתבה מחוץ לתחומי האסלאם."[12]
1863 - לוח המלח הקדוש (לוח-י מלאח אל-קודס). החיבור מורכב משני חלקים, בפרסית ובערבית, שדומים במידת מה אך אינם זהים זה לזה. החלק הערבי ארוך יותר ומפורט יותר מזה הפרסי. בלוח מוזכרת גם "בתולת גן העדן" (חוריה) החוזרת ומופיעה בחיבורים שונים של בהאא אללה. החיבור הזה נכתב לפני עזיבתו של בהאא אללה את בגדאד ומסעו לאיסטנבול, והוא כולל גם התייחסויות (סמליות) ליריבות בינו ובין אחיו למחצה סובח-י אזל.
אדירנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגרת הראשונה לסלמאן
מת'נוי-י מובארכ
האגרות אל אחמד (ערבית ופרסית)
איגרת הענף
סורת אל-מולכ - זהו לוח שנכתב בערבית ע׳׳י בהא-אללה ככל הנראה בסוף שנת 1867 ותחילת שנת 1868באדריאנופול (אדירנה). בהא-אללה כותב את הלוח למלכי ושליטי העולם על מנת לעשות סדר חברתי עולמי. הוא מבקר את המלכים על רשלנותם בעבר ומפציר בהם לחזור לאלוהים ולתורתו. הוא מהלל ומשבח את אלוהים בחוכמתו ואומר למלכים להתקרב לאלוהים ולפעול כפי שכתוב בלוחות הקדושים. הוא מדגיש כי ההנחיות ניתנות ע׳׳י האלוהים ומסביר להם שגם אם הם שולטים בארץ ללא אלוהים דבר לא יעזור להם, עליהם ללכת בדרכו ולבטוח בו כדי להצליח. לכן עליהם לשלוט בצדק וביושר, להוריד את הנטל מהעם, להתקרב לאלוהים ולהכיר בו. [13] הוא מציג את ענייני הממשל ואת הסדר העולמי לכל השליטים, הוא אומר להם שעליהם לצמצם את הפערים, את חילוקי הדעות והמאבקים שיש בעולם על מנת לצמצם את השימוש בחימוש, כדי שאת ההוצאות יהיה ניתן להשתמש בדברים אחרים חיובים יותר. לאחר שייעץ כל זאת, הוא מזהיר שאם לא ישמעו בקולו אלוהים יביס אותם. [14]
האיגרת אל נאצר א-דין שאה
האיגרת אל נפוליאון
עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיגרת השנייה לסלמאן
האיגרת אל צאר אלכסנדר השני
האיגרת אל המלכה ויקטוריה
האיגרת אל האפיפיור פיוס התשיעי - האיגרת אל האפיפיור פיוס התשיעי (pope pius ix) היא אחת ממכתבי בהאא אללה במסגרת סדרת מכתבים בשם "פרשת ההיכל" ( سُورَةُ ٱلْهَيْكَلِ) שכללה חמישה מכתבים שנשלחו לשליטים ומנהיגים בכירים. האיגרת אל האפיפיור נכתבה בשפה הערבית ונשלחה בשנת 1868 במהלך גלותו של בהאא אללה בעכו. באיגרת, מציג בהאא אללה את עמדתו מול האפיפיור בטענה כי דתו של בהאא אללה היא דת האמת וקורא לו ללכת בדרכו. בהאא אללה מציג בפני האפיפיור את הטענה כי הנצרות הינה דת זמנית וכך גם "מלכותו" של האפיפיור, לעומת דתו שלו שהיא "דת האמת" ושליחותו שהיא נצחית. מבחינה לשונית, המכתב ניחן בסגנון קוסמולוגי-דתי; המילה "עולם" מוזכרת לעיתים קרובת והכותב מדבר בלשון כמעט נבואית על הדתות השונות וגורלן. כמו כן, מופיעות בו מספר פעמים רב המילים "אלוהים", "אדוני", ו- "ממלכה". מילים אלו מבטאות את תחושת הסמכות בה כותב בהאא אללה, הנמען הינו מנהיג זרם דתי מן הגדולים בעולם ובכל זאת לא מרגיש הכותב נחות לו - מקור סמכותו נובע מן האל. הטקסט מכיל ניסיונות שכנוע רבים: "אם אתם מכחישים את התגלותי, איזה הוכחה יש לכם להאמין באלוהים?..", "תחשוב על אלה שהתנגדו לבן (ישו)...ובכל זאת, היום כל אדם ששוכן בו כוח האמונה מתגאה בשמו.." ניכר כי האיגרת איננה התכתבות או התדיינות בין שני הצדדים, אלא מעין מכתב שכנוע של בהאא אללה ללכת בדרכו.
האיגרת אל מאניקצ'י סאחב
לוח שבע השאלות
הספר הקדוש ביותר (כתאב-י אקדס)
לוח החכמה - הינו השם של הפרק התשיעי בספר שפרסם בית הצדק העולמי בשנת 1978 הנקרא ״הלוחות של בהאא׳ אללה שפורסמו לאחר כתיבת כתאב אלקדס״. הלוח נכתב בערבית על ידי בהאא אללה, במהלך שהותו בעכו שנים 1873-1874 והוא ממוען אל מאמין בהאאי חשוב, אקא מחמד נביל י-אכבר, מהעיר קאיין באיראן. אורכו של החיבור הוא חמישה עשר עמודים והוא עוסק בקישור בין חוכמת הנביאים, דמויות מקראיות, לחוכמת הפילוסופים היוונים ובתפיסת עולם חברתית. הוא תורגם לאנגלית בשנת 1917 והתרגום תוקן ע"י שוגי אפנדי.
מזרעה ואל-באהג'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1880? - ספר צוואתי (כתאב עהדי). לוח קצר ובו ממנה בהאא אללה את בנו עבד אל-בהאא ליורשו הרשמי.
1885- אשראקאת. החיבור נכתב סביב שנת 1885 בידי בהאא' אללה בעת שהותו בביתו שבעכו. החיבור מכיל תשובות לשאלותיו של המאמין ג׳ליל-י ח׳ואי ונשלח אליו על ידי בהאא׳ אללה עם סיום כתיבתו. הטקסט תורגם לאנגלית והופיע בפרק השמיני בספר שפרסם בית הצדק העולמי בשנת 1978 הנקרא ״הלוחות של בהאא׳ אללה שפורסמו לאחר כתיבת כתאב אלקדס״. בתחילת הקטע פנה בהאא׳ אללה למאמיני הבאב וחדד בפניהם את עצם היותו שליח. בהמשך הקטע הסביר בהאא׳ עקרונות חשובים בדת הבהאאית כגון דתות קדומות והיחס אליהן, נבואות, יחס אנושי לגילויי אלוהים, סגולות ומאפיינים של שליחי האל ועוד. בסוף לוח האישראקאת מנה בהאא׳ אללה את תשע ״ההשראות״ ('Ishráq' – בפרסית ומכאן שם הפרק), בהם תיאר את תורותיו ועקרונות הדת הבסיסיים.
בשורות (בשאראת). חיבור קצר המפרט בקצרה את עיקרי האמונה הבהאית מבחינה חברתית ומדינית. אפשר לראות בחיבור זה מעין "תקציר" של היסודות החברתיים בדת הבהאית.
מילות גן עדן (ערבית الكلمات الفردوسية - Kalimát-i-Firdawsíyyih) הוא טקסט בהאאי. החיבור נכתב על ידי בהאא אללה לא לפני שנת 1873 ופורסם בשנת 1890, שנתיים לפני מותו. החיבור ממוען אל תלמידו של בהאא אללה, חאג'י מירזא ח'ידר עלי, מורה וסופר ממוצא פרסי. כשעוד היה בפרס, נחשף חאג'י לטקסטים של עלי מוחמד שיראזי, הבאב והפך למאמין באבי. הוא החל לנדוד במזרח התיכון עד שפגש בארץ ישראל בבהאא אללה והפך לתלמידו. הטקסט כולל הוראות והכוונות לתלמידיו ולמאמינים הבהאים וכן גם פניות לשליטים שאינם בהאים. הטקסט נפתח במילים "הוא (= אלוהים) זה שמדבר באמצעות כוח האמת בממלכת הדיבור". הטקסט כולל אחד עשר "עלי גן עדן", כשכל עלה הוא מעין פרק ובו נוספת הדרכה נוספת למאמינים. בטקסט מתייחס בהאא אללה למגוון נושאים, וביניהם: היחס לאסקטיות, מטרתה של דת, טבעו של אלוהים, חינוך, מטרתה של האנושות וכד'.
1891 - איגרת העולם (לוח-י דוניא). אגרת קצרה ממוענת אל אקא מירזא אקא-י אפנאן, קרוב משפחה של הבאב.
1891 - לוח הכרמל (לוח-י כרמל, בפרסית ﻟﻮﺡ ﻛﺮﻣﻞ). לוח הכרמל הוא חיבור שנכתב בערבית בשנת 1891 על ידי בהאא אוללה בעת ביקורו הרביעי באזור[15]. החיבור קצר מאוד ומציג דו שיח מטאפורי בין האל לכרמל תוך כדי העברתו לקורא דרך בהאא אוללה[16]. הוא מוסר את דברי הפתיחה שמציגים את יום פניית האל לכרמל כמו גם דברי הלל ושבח שסוגרים את הדיאלוג. כתוצאה מכך, ניתן לחלק את החיבור לארבעה חלקים: א. דברי הפתיחה ופניית האל לכרמל. ב. תשובתה של הכרמל. ג. תשובת האל לכרמל. ד. סיכום. החיבור נפתח בהצגת היום כמבורך באופן מיוחד בעקבות פניית האל לכרמל. היא נענית לקריאת האל[17]. תוך כדי שהיא מכירה בהיותו שליט כל, היא מהללת ומשבחת אותו, ומביעה תקווה שזה היום בו האל יחשוף את הידע שלו. האל משיב לה כי הוא בחר בה שתהא למושב כיסאו, ממנה יצאו דבריו לאנושות והיא תקיף את הכעבה השמיימית. מעבר לכך, הוא מבקש ממנה לקרוא לציון ולהפיץ את הידיעה ברחבי העולם שמה שנסתר מעיני האדם נחשף, זאת יחד עם גילוי האל ויכולותיו. החיבור מסתיים בדברי הלל לאל ובהכרה שהוא שליט הארץ והשמיים. ההשפעה של החיבור על הדת הבהאאית היא חשובה ביותר. ראשית, בהאא אוללה הכיר בכרמל כאזור המקודש ביותר בדת בו האל נגלה למאמיניו. כתוצאה מכך, מקדש הבאב הוקם על צלע ההר יחד עם הנחת היסודות הראשוניים למנגנון המנהל הבהאאי. יתר על כן, שוגי אפנדי ראה בחיבור כאחד מהחיבורים המייסדים של הדת, וכהצדקה להקים חלקים מהמרכז הבהאאי העולמי עליו[18]. כל אלו הפכו את הר הכרמל לאחד מהמקומות המקודשים לדת הבהאאית כיום.
1891 - האיגרת אל בן הזאב. יצירתו הגדולה האחרונה של בהאא אללה לפני מותו ב-1892. החיבור הוא מעין מזכר המיועד אל שיח' מוחמד תקי, המכונה "בן הזאב". שיח' מוחמד תקי ואביו, שיח' מוחמד באקיר, היו מן המתנגדים החריפים ביותר לבהאא אללה ולתנועתו. בחיבור מוזכרים אירועים שונים מעברו של בהאא אללה ושל הדת הבהאית. מאפיין נוסף הוא השימוש החוזר שעושה בהאא אללה בכתביו הקודמים; הוא מצטט ארוכות מחיבורים שונים שלו, לעיתים בחילופי נוסחים קלים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Texts, Sacred, Numbers and Classifications of, bahai-library.com
- ^ טאהר זאדה - The First Emanations of the Supreme Pen
- ^ תרגום עברי - משה שרון, מטר ענן הסוד הנעלם: מקור פרסי ותרגום עברי. ירושלים: פרסומי הקתדרה ללימודים בהאאים, האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ף 2019.
- ^ תרגום רשמי לאנגלית - Rashḥ-i-‘Amá
- ^ הקוראן, תרגם אורי רובין, תל אביב, 2005.
- ^ ניתן לקרוא את המקור הערבי כאן.
- ^ ניתן לקרוא את ארבעת הגיאיות כאן.
- ^ המילים הנסתרות בערבית.
- ^ המילים הנסתרות בפרסית.
- ^ Shoghi Effendi, God Passes By, Wilmette, Ill.: Bahá'í Publishing Trust, 1944, p. 140.
- ^ ניתן לקרוא את שבעת הגיאיות כאן.
- ^ Christopher Buck, "Beyond the ‘Seal of the Prophets’: Baha’ullah’s Book of Certitude (Ketab-e Iqan)," Religious Texts in Iranian Languages, Clause Pedersen and Fereydun Vahman, eds. (København (Copenhagen): Det Kongelige Danske Videnskabernes Selskab, 2007), p. 369.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים The Summons Of The Lord Of Hosts, , Bahai Reference Library - ^ Tablet to the Kings (Súratu'l-Mulúk), bahai-library.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ לוח הכרמל
- ^ Uplifting Words: Baha'i Faith Inspired Blog, Tablet of Carmel- Lawhi-i-Carmel: The Charter for the World Centre, 26/07/2020
- ^ הפנייה לכרמל בחיבור היא כנקבה. לכן, הלשון נשמרה.
- ^ Michael Curtotti, The Tablet of Carmel – Charter for the Spiritual and Administrative Centre of the Baha’i Faith, 20/10/2017
