יהודה ליב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יהל"ל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקנו של יהודה ליב לוין

יהודה ליב לויןכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בעיר הפלך מינסק שברוסיה הלבנה, באימפריה הרוסית (בירת בלארוס) למשפחה חסידית שורשית, מלומדת ומכובדת. אביו ר' ברוך חיים היה סוחר אמיד ולמדן מופלג שהתייחס אל הצדיק ר' שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (קאָיידינאָוו), ואמו מרים הייתה בתו של הצדיק ר' משה מקוברין. באופן טבעי למד לוין בחדר ובישיבה.

בשל תסכולו מדרך החיים של יהודי זמנו, ובעיקר בשל סלידתו מהאיבה ששררה בין חצרות החסידים השונות ובין חסידים ומתנגדים, פנה לוין לתנועת ההשכלה היהודית והחל לקרוא וללמוד ספרים שאינם עוסקים ביהדות ובתורה: "ואז שנאתי את התלמוד ויהי לי כולו כאבן סיזיפוס ליגע בשר ונפש חינם".[1] הוא הושפע מאליעזר בן יהודה והחל לכתוב בעברית. את שיריו הראשונים, המבקרים את אורח החיים היהודי, פרסם פרץ סמולנסקין בעיתונו "השחר". מ-1865 היה לוין מבין הכותבים הקבועים ב"המליץ", והתחבר ל"אגודת מזכרת משה", שממנהּ צמחה תנועת חובבי ציון.

קומי נא, אמי, את ציון אובדת,
בניך ממרחק שבים אליך!
עורי נא אורי, את מלכה בודדת,
עמך לך יתא הוא נושא כליך,
וכבר נישא נסך, הונף הדגל
יביטו אליו ונהרו, כל לב יגל...

יהודה ליב לוין, מתוך: "משירי ציון", תר"ן

שיריו של לוין מבטאים אמונה במודרניזם ובקידמה טכנולוגית, וגרסה מתונה של סוציאליזם והתנגדות לדת ולמסורת ה"עבשה". הוא תפס את בעיית היהודים כבעיה כלכלית; המסגרת הדתית המדכאת שבה חיים היהודים אינה מאפשרת להם לפרוץ ולנצל את האפשרויות הגלומות בעולם המודרני, ולכן שומה עליהם להשתחרר מהדת כדי לעבור לחיי עבודה יצרניים. יהודה סלוצקי, שערך את כתביו, מכנה אותו "משוררם של החלכאים" ומדגיש את הפובליציסטיקה והסאטירה שבשיריו על פני ערכם האמנותי.[2]

בין השנים 18871918 חי לוין בעיירה טומשפול שבאוקראינה, ועבד לפרנסתו בבית החרושת לסוכר של משפחת ברודסקי.

בנוסף להיותו משורר וסופר, פעל יהל"ל כמתרגם; עם תרגומיו נמנה הרומן "טנקרד" לבנג'מין ד'יזראלי, המספר על טנקרד, נסיך הגליל, ממנהיגי מסע הצלב הראשון, תחת השם "נס לגויים".

דיוקנו של יהל"ל בצעירותו

בקונגרס הציוני השישי (1903) היה לוין בין ה"טריטוריאליסטים", תומכי תוכנית אוגנדה שהציע הרצל, משום שסבר כי לא תהיה אפשרות להקים מדינה מודרנית בארץ ישראל היות שהשתלטות אנשי הדת עליה תהיה בלתי נמנעת.

בזקנתו סבל ממצוקה חומרית ניכרת ונרדף על ידי היבסקציה.[3]

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפתי רננות: שירים שונים, ז'יטומיר: דפוס י.מ. באקשט, תרל"ב-1871.
  • כשרון המעשה: ארבעה שירים, וינה: דפוס ג’ בראג ופ’ סמאלענסקין, תרל"ז.
  • דניאל בגב האריות: חזון בשיר, ורשה: דפוס שולדבערג ושותפו, תרנ"ט-1898.
  • זכרון בספר: רשומים מתולדותי וקורותי, קייב–ז'יטומיר: דפוס ש. חאראזשאנסקי: ועד היובל של יהל"ל, תר"ע-1910.
  • כתבים נבחרים / יהל"ל (יהודה הלוי לוין); עם תמונתו ותולדותיו על ידי מ"מ פייטלזון, ורשה: תושיה, תרע"א.
  • מבחר כתבים / יהל"ל (יהודה ליב לוין); עם הקדמה מאת שלמה ברימן, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשי"ז.
  • יהודה ליב לוין (יהל"ל), זכרונות והגיונות (ההדיר, ערך והוסיף הערות: ‫יהודה סלוצקי), ירושלים: מוסד ביאליק ('ספריית דורות'), תשכ"ח-1968.[4]

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נס לגוים, או טאנקרעד מאת בנימין דיזראעלי המכונה לורד ביקאנספילעד; נעתק עברית מאת יהל"ל, ורשה, תרמ"ג-תרמ"ד.
  • מוריץ פרידלנדר, ימים מקדם, או, אפיון: ספור יסודתו בקורות ימי המאה הראשונה לסה"נ (נעתק משפת אשכנז לעברית על ידי יהל"ל), ורשה: דפוס בוימריטטער, תרמ"ח-1888.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב קבקוב, 'בין יהל"ל לסופרי אמריקה', הדואר נא (תשל"ב), 163–164. (גרסה מורחבת בתוך: מנחם זהרי, אריה טרטקובר, חיים אורמיאן (עורכים), הגות עברית באמריקה, תל אביב: ברית עברית עולמית ע"י הוצאת יבנה, תשל"ג 1973, עמ' 192–197.)
  • הלל ברזל, 'המנון ומאניפסט: יהודה ליב לוין (יהל"ל)', בתוך: שירת חיבת ציון, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח-1987, עמ' 104–116.
  • עינת ברעם אשל, 'השכלה, סוציאליזם ולאומיות בשירת יהל"ל', בתוך: איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר-שווגר (עורכות), "הספרות והחיים": פואטיקה ואידאולוגיה בספרות העברית החדשה: למנחם ברינקר, ביובלו, ירושלים: כרמל, תשע"א, עמ' 254–276.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה ליב לוין, זכרונות והגיונות ההדיר וצירף מבוא והערות: יהודה סלוצקי, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרית דורות'), תשכ"ח 1968, עמ' 45.
  2. ^ יהודה סלוצקי, 'מבוא', בתוך: יהל"ל, זכרונות והגיונות (תשכ"ח 1968).
  3. ^ י. רויטברג, יהל"ל, הצפירה, 8 ביוני 1921; יעקב קבקוב, 'בין יהל"ל לסופרי אמריקה', בתוך: מנחם זהרי, אריה טרטקובר, חיים אורמיאן (עורכים), הגות עברית באמריקה, תל אביב: ברית עברית עולמית ע"י הוצאת יבנה, תשל"ג 1973, עמ' 197.
  4. ^ ביקורת: מ. אונגרפלדזכרונות והגיונות ליהל"ל, דבר, 3 במאי 1968.