אברהם הרצפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם הרצפלד
Avraham Herzfeld.jpg
אברהם הרצפלד, ינואר 1951
לידה 8 ביוני 1896
אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1973 (בגיל 77)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1914
כנסות 15
סיעה מפא"י
אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40
קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת

אברהם הֶרצפֶלד (8 ביוני 189630 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית. הרצפלד נודע בפעילותו למען יישוב ארץ ישראל ובהתמסרותו להקמת נקודות יישוב, בעיקר של ההתיישבות העובדת, בכל רחבי הארץ.

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כאברהם פוסטרלקו בעיירה סטבישצ'ה בפלך קייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), ב"תחום המושב" היהודי. למד בישיבות ברדיצ'ב וטלז והוסמך לרבנות.

בצעירותו היה פעיל בארגונים של התנועה הציונית הסוציאליסטית, ועקב כך נאסר על ידי שלטונות הצאר הרוסי והוגלה לסיביר. הוא הצליח להימלט מסיביר באמצעות דרכון שנשא את השם אברהם הרצפלד. לאחר עלותו לארץ ישראל ב-1914, בתקופת העלייה השנייה, החל לעבוד כפועל חקלאי בפתח תקווה והיה חבר מפלגת פועלי ציון שבראשות דוד בן-גוריון.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע למחתרות שפעלו בארץ, כמו ניל"י, שנרדפו על ידי גורמי השלטון של האימפריה העות'מאנית. הוא השתתף בפינוי הפצועים לאחר קרב תל-חי.

הרצפלד נמנה עם מייסדי מפלגת "אחדות העבודה" (שהוקמה בשנת 1919 כאיחוד של מפלגת פועלי ציון עם תנועת "הבלתי מפלגתיים" שבראשות ברל כצנלסון). כן היה בין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית (שהוקמה בשנת 1920), וכיהן במשך 40 שנה בהנהלת המרכז החקלאי, שתחילה פעל כגוף עצמאי של החלוצים ופועלים אנשי העלייה השנייה, ואחר כך כחלק מההסתדרות.[1] הוא היה מראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י - שהוקמה בשנת 1930 כאיחוד של פועלי ציון והפועל הצעיר) מראשיתה. הוא היה מאנשי הציבור הבולטים שהיו פעילים בהקמת נקודות התיישבותיות ברחבי הארץ.

הרצפלד חיבב מצעירותו ניגונים ושירה ושילב אותם בפעילויותיו,[2] היה נוכח בכל טקס עלייה לקרקע של יישוב חדש, וכדבר שהפך למסורת סיים כל טקס כשפצח בשיר "שורו, הביטו וראו, מה גדול היום הזה, היום הזה...",[3] דבר שהפכו לדמות ציורית עוד בחייו. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הטיף הרצפלד להמשיך ולהתנחל בכל חבלי הארץ עליהם השתלטה ישראל במלחמה.[4]

הרצפלד כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י מאז הכנסת הראשונה ועד הכנסת החמישית. בכל הכנסות שבהן כיהן היה חבר בוועדת הכספים. בשנת 1972 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

על שמו קרוי המושב שדי אברהם, המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד בגדרה, בית יציב[5] (בית שדות ולב) בבאר שבע, הקרוי על שם יצחק יציב ועל שמו, ורחובות בערים ברחבי הארץ.

ביתו בחולון משמש כארכיון ומוזיאון לתולדות חולון.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן מאירוביץ, הרצפלד מספר, תל אביב: המרכז לחקלאי, תשכ"ט-תשל"ד -1969–1974.
  • אברהם הרצפלד, כבוש הקרקע בארץ ישראל, ירושלים: קרן היסוד, 1937.
  • אברהם הרצפלד, לתנופה חלוצית מחודשת, [תל אביב: חמו"ל], תשכ"ו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל: בן-ציון דינור, ספר תולדות ההגנה, א, א, הוצאת מערכות, תשט"ו-1955, עמ' 411.
  2. ^ יעקב מזור, ‏מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי, קתדרה גיליון 115, עמ' 99-100
  3. ^ מילות השיר "שורו, הביטו וראו" והאזנה לו, באתר זמרשת
  4. ^ אברהם הרצפלד, עת לשוב ולהתנחל, דבר, 7 ביולי 1967
  5. ^ אברהם הרצפלד - אזרח כבוד של באר שבע, דבר, 29 באוגוסט 1969
  6. ^ אחיזה בקרקע, סעד לנופלים ותיקון החברה: דברי חברים על "שדות ולב", דבר, 30 במרץ 1962.