מאיה מעוז
 | |
| לידה |
7 ביולי 1973 (בת 52) רמת גן, ישראל  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה |
בית צבי  |
| תקופת פעילות | מ-1996 |
| עיסוק | שחקנית תיאטרון |
| מספר ילדים | 2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מאיה מעוז (נולדה ב-7 ביולי 1973) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעוז נולדה בשנת 1973 ברמת גן. היא בוגרת בית הספר התיכון "תלמה ילין". שירתה בלהקה צבאית ולמדה משחק במחזור ל"ד (1996) של בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי". במסגרת לימודיה, זכתה ב-13 מלגות הצטיינות (ירושלמי, זעירי, רודנסקי, קרן אמריקה – ישראל ועוד). עם סיום לימודיה הייתה מועמדת לפרס אנשי השנה בקטגוריית התיאטרון, ובשנים 1998 ו-1999 הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי. בשנת 1998 נבחרה לאחת מעשרת הצעירים המבטיחים של ישראל במסגרת חגיגות שנת היובל למדינה. בשנת 2001 הייתה מועמדת שוב לפרס התיאטרון הישראלי, בקטגוריית שחקנית המשנה. בשנת 2009 זכתה בפרס השחקנית המצטיינת ע"ש ישראל פלס מטעם פסטיבל "פותחים במה" העשירי של תיאטרון בית ליסין. בשנת 2016 זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בטקס פרסי התיאטרון הלאומי הבימה. בשנת 2019 זכתה בפרס הדסה ומיכאל קלצ'קין על תפקידה כמרתה במחזה "מי מפחד מווירג'יניה וולף". כמו כן, זכתה בפרס הקרן ע"ש ליא קניג וצבי שטולפר לשנת תשפ"ב 2022 על תפקידה בהצגות "מי מפחד מווירג'יניה וולף", "זרים מושלמים", "בקשתה האחרונה של רווקה", "עוד חוזר הניגון", ועל תרומתה הרבה לתיאטרון הלאומי "הבימה".
בשנת 1998 כאשר שיחקה בהצגה "אותלו", הותקפה מעוז באלימות על ידי השחקן ג'וליאנו מר ועזבה את ההצגה. לכשתקף מר גם את מחליפתה, הוא הורחק מן ההצגה והשחקן יורם טולדנו נקרא להחליפו, כאשר גם מעוז שבה לשחק בהצגה.
בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון חיפה: בשנת 1996 גילמה את לילית בהצגה "תשובה" מאת נוריאל טוביאס, בבימויו של אילן תורן. בשנת 1997 גילמה את הרפר בהצגה "מלאכים באמריקה" מאת טוני קושנר, בבימויו של רוני פינקוביץ'. באותה שנה גילמה את טייבל'ה בהצגה "טייבל'ה והשד שלה" מאת יצחק בשביס זינגר, בבימויו של מיכאל רזניקוביץ'. בשנת 1998 גילמה את דזדמונה בהצגה "אותלו" מאת וויליאם שייקספיר, בבימויו של יוסי פולק. בשנת 1999 גילמה את מריה בהצגה "להיות או לא להיות" מאת ארנסט לוביטש, בבימויו של רוני פינקוביץ'.
בתיאטרון בית ליסין: בשנת 2000 גילמה את ליסה בהצגה "הרומן הראשון שלי" מאת דונלד מרגוליס, בבימויו של אבישי מילשטיין. בגין משחקה בהצגה זו, מעוז הייתה מועמדת בקטגוריית שחקנית המשנה בטקס פרסי התיאטרון לשנת 2001. בשנת 2005 גילמה את גליה בהצגה "יומנים" מאת אורן יעקובי, בבימויה של קארין סיגל. בשנת 2008 גילמה את רבקה בהצגה "עלמה ורות" מאת גורן אגמון בבימויו של מיכה לבינסון. בשנת 2009 גילמה את שרה בהצגה "פרינסס מרי 7" מאת יואב מיכאלי, בבימויו של רוני פינקוביץ'. בגין משחקה בהצגה זו, זכתה מעוז בפרס השחקנית המצטיינת מטעם פסטיבל "פותחים במה" העשירי של תיאטרון בית ליסין.
בתיאטרון הספרייה: בשנת 1996 גילמה את אשת המושל בהצגה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט בבימויו של עידו ריקלין. בשנת 2000 גילמה את פרידה בהצגה "טעות ברצח" מאת ג'נט גרין, בבימויו של מיטקו בוזקוב. באותה שנה גילמה את אשת פוטיפר במחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", מאת אנדרו לויד וובר וטים רייס, בבימויו של משה קפטן. בשנת 2001 גילמה את מולי בהצגה "מולי סוויני" מאת בריאן פריל, בבימויה של אתי רזניק. באותה שנה גילמה את מרילה במחזמר "האסופית" מאת ל.מ. מונטגומרי, אותו גם ביימה מעוז לצד משה קפטן. בשנת 2002 גילמה את סטפני בהצגה "דואט לאחת" מאת טום קמפינסקי, בבימויה של אתי רזניק.
בתיאטרון באר שבע: בשנת 2004 גילמה את וואלס ברייאר בהצגה "לא כולל שינה" מאת ליסה לומר, בבימויו של אלון אופיר.[1]
בתיאטרון המסחרי: בשנת 2002 גילמה את הלנה במחזמר "קטנטנות" מאת סמדר שיר, בבימויו של משה קפטן. בשנת 2007 גילמה את מלכת נרניה במחזמר "נרניה" מאת ק.ס לואיס, בבימויו של משה קפטן.
בתיאטרון הקאמרי: בשנת 2011 גילמה את עדנה בהצגה "האסיר בלב העיר" מאת ניל סיימון, בבימויו של אלון אופיר. באותה שנה גילמה את ציקי בהצגה "בעל למופת" מאת יהושע סובול, בבימויה של איה קפלן. בשנת 2013 גילמה את מארי בהצגה "הם יורים גם בסוסים" מאת הוראס מק'קוי, בבימויו של שלומי מוסקוביץ'.
בתיאטרון הבימה: בשנת 2014 גילמה את דמותן של הוויקונטית דה בוסיאן והמבשלת בהצגה "אבא גוריו" מאת אונורה דה בלזק, בבימויה של שיר גולדברג. באותה שנה גילמה את נעמי מואב בהצגה "זרעים של שתיקה" מאת רובי פורת-שובל, בבימויו של משה קפטן. בשנת 2015 גילמה את יוקסטה בהצגה "אדיפוס – תיאור מקרה" מאת סופקלס, בבימויו של חנן שניר. באותה שנה גילמה את זילפה בהצגה "יהוא" מאת גלעד עברון, בבימויו של אילן רונן ואת אלן אלקוק בהצגה "מה עושים עם ג'ני" מאת ד.ר. ויילד, בעיבודו ובימויו של הלל מיטלפונקט. בגין משחקה בהצגה זו, זכתה מעוז בפרס השחקנית המצטיינת בטקס פרסי התיאטרון הלאומי הבימה. בשנת 2017 גילמה את מרגרט ברדלי בהצגה "אמא אמרה שאסור" מאת שרלוט קיטלי, בבימויה של אתי רזניק. באותה שנה גילמה את איילת בהצגה "ספיניג" מאת אשכול נבו, בבימויו של רועי שגב ואת נטשה בהצגה "שלוש אחיות", מאת אנטון צ'כוב ובבימויו של חנן שניר. בשנת 2018 גילמה את מרתה בהצגה "מי מפחד מווירג'יניה וולף" מאת אדוארד אלבי, בבימויו של אילן רונן, ואת פילומנה בהצגה "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו, בבימויו של רוני פינקוביץ'. באותה שנה גילמה את דמותה של אפי בהצגה "זרים מושלמים", בעיבודו של ארז דריגס ובבימויו של נתן דטנר. בשנת 2021 גילמה את איילת בהצגה "בקשתה האחרונה של רווקה" מאת נעם גיל ובבימויו של יגאל זקס, ואת רחל מרכוס במחזה "עוד חוזר הניגון" מאת מוטי לרנר בבימויו של משה קפטן. ממאי 2022 מגלמת את ככה-ככה בהצגה "הרטיטי את ליבי" מאת חנוך לוין, בבימויה של מירי לזר. בשנת 2022 החלה לגלם את חנה קשמן במחזה מניין נשים מאת נעמי רגן ובבימויה של לילך סגל. בשנת 2023 החלה לגלם את דמותה של חנה ירקוני בהצגה "הגברת הראשונה" המספרת את סיפורה של גולדה מאיר, מאת מוטי לרנר, בבימויו של משה קפטן. בשנת 2024 שיחקה במחזה ״סיפורי מקלט״ שנוצר בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ובמחזה "מרי סטיוארט" בתפקיד הכפול של אליזבט מלכת אנגליה ומרי סטיוארט מלכת הסקוטים[2]. בשנת 2025 החלה לגלם את דמותה של לוריין במחזה ״משהו טוב״ מאת איליין מרפי.
כמו כן, השתתפה בשלושה פסטיבלי מחזות קצרים בצוותא, במחזות: "סבון", "יודה'לה" ו-"סניף אטלנטה".
בטלוויזיה ובקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 השתתפה בסדרה "מעורב ירושלמי".
בשנת 2014 השתתפה בסדרה "פלפלים צהובים" בתפקיד ד"ר רחלי שחק.
בשנת 2016 השתתפה בסרט "הפורצת" ובסדרות "כל העולם במה-שייקספיר לילדים".
בשנת 2019 השתתפה בסדרה "מצולמים" של HOT בתפקיד אריאלה הפסיכולוגית.
בשנת 2022 השתתפה בסדרה שקשוקה של כאן חינוכית כאמא של רני.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 נישאה לבמאי משה קפטן ולהם שני ילדים. ב-2018 השניים נפרדו.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע / טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סוג | שם | תפקיד |
|---|---|---|---|
| 2004 | סדרה | מעורב ירושלמי | |
| 2014 | פלפלים צהובים | ד"ר רחלי שחק | |
| 2016 | סרט | הפורצת | |
| סדרה | כל העולם במה – שייקספיר לילדים | ||
| 2019 | מצולמים (HOT) | אריאלה, הפסיכולוגית | |
| 2022 | שקשוקה | אמא של רני |
פסטיבלים ומחזות קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סוג | שם | הערות |
|---|---|---|
| פסטיבל מחזות קצרים (צוותא) | סבון | – |
| פסטיבל מחזות קצרים (צוותא) | יודה'לה | – |
| פסטיבל מחזות קצרים (צוותא) | סניף אטלנטה | – |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיה מעוז, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מאיה מעוז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מאיה מעוז, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- מאיה מעוז, באתר "הבמה"
- מאיה מעוז, עמוד השחקן באתר הבימה
- מרב יודילוביץ', פרינסס מאיה, באתר ynet, 23 בדצמבר 2009
- אתר הבימה, מה עושים עם מאיה מעוז?, 2015
- רותי זוארץ, בת מזל: השחקנית מאיה מעוז מרגישה את משק כנפי ההיסטוריה, באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2016
- מאיה מעוז, טקס הענקת פרס התיאטרון הלאומי הבימה, אוקטובר 2016
- ליאת רון, "אם את לא הופכת את ההצגה לאישית, אין למשחק ערך", באתר גלובס, 26 בינואר 2018
- אתר הבימה, מאיה מעוז לא מפחדת מווירג'יניה וולף, 20 ביולי 2018
- מאיה כהן, מערכה שנייה, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2018
- גלי צה"ל, שאלות אישיות - אורחת: מאיה מעוז, 22 בדצמבר 2018
- הבימה עד הבית - מאיה מעוז, 15 ביוני 2020
- דינה חלוץ, "אף פעם לא שיקרנו אחד לשני": השחקנית מאיה מעוז מדברת על היציאה מהארון של בעלה משה קפטן, באתר ynet, 31 במאי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לא כולל שינה | תיאטרון באר-שבע, באתר www.b7t.co.il
- ^ רותי קרן, מאחורי הקלעים, באתר כאן, 4.7.27