מגשימים - תוכנית הסייבר הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלוגו של התוכנית

מגשימים - תוכנית הסייבר הלאומית היא תוכנית לימודים בתחום הסייבר והמחשבים לנוער מצטיין - בעיקר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית - שמטרתה להגדיל את מאגר המועמדים לשירות ביחידות הסייבר לצה"ל ולמערכת הביטחון, כמו גם להביא להשתלבותם כמובילים בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוקמה ב-2011 על ידי קרן רש"י ומשרד הביטחון וב-2013 הפכה לתוכנית לאומית בתמיכת משרד הביטחון, ומשרד ראש הממשלה על ידי מטה הסייבר הלאומי, בשותפות עם מפעל הפיס, קרן אדליס, קרן שוליך, קרן דניאל, קרן רש"י, אליהם הצטרפו כשותפים מספר גופים עסקיים.[2] נכון להיום התוכנית מופעלת (2015) על ידי בית יציב, בשותפות עם משרד הביטחון, המטה הקיברנטי הלאומי, משרד החינוך, מפעל הפיס, קרן אדליס, קרן דניאל וקרן שוליך.[3] "מגשימים או כפי שנקראה בתחילת הדרך "מגשימים לאומית" "הוקמה על בסיס הנחת היסוד שבמדינת ישראל קיים הון אנושי איכותי, שניתן להובילו למצוינות בתחום הסייבר ומתוך הבנה כי פיתוח ההון אנושי ייתן מענה לצורכי הביטחון ויוביל לצמיחה כלכלית וחברתית במדינת ישראל."(אתר משרד ראש הממשלה).[4]

הסיבות להקמה, המחסור בלומדים התפתחות המואצת של התחום והאיום הביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיונות פרידה שהעניק הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, לכלי התקשורת הוא הקפיד לציין את הסייבר כאחד האיומים האסטרטגיים עימם צה"ל מתמודד. גם צה"ל כמו בתחומי התקשוב האחרים מתקשה לגייס את דור העתיד של לוחמי הסייבר. י. קונפורטס[5] כותב "מתוך כ-100 אלף בני נוער שיש בכל מחזור גיוס, רק כ-6,500 לומדים חמש יחידות לימוד במחשבים וכ-3,500 לומדים 10 יחידות. אלא שגם מתוך קבוצה מצומצמת זו צה"ל מתקשה לגייס כמות סבירה של מומחים, כאשר הצורך האמיתי הוא מאות רבות של מומחים בשנה." כל זאת אף על פי ש"מדינת ישראל הייתה מהראשונות בעולם שהבינו את חשיבות ההגנה על תשתיות מחשב חיוניות." כפי שפורסם באתר משרד ראש הממשלה.

כתוצאה מכך עם התפתחות המרחב הקיברנטי והאיומים העולים בקצב מהיר בתחום, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת מטה סייבר לאומי שיפעל ישירות תחת ראש הממשלה על מנת לעמוד על קשר רציף עם המתרחש בחזית הלחימה שנפתחה בפני המדינה."(שם) תוכנית מגשימים הוקמה בסמיכות להקמת מטה הסייבר הלאומי וכאחת מפעולותיו לקידום הון אנושי בתחום. כאשר נתן ראש מטה הסייבר הלאומי ד"ר אביתר מתניה סקירה שוטפת לממשלה על פעילות הסייבר בישראל (2015) אמר "מהפכת הסייבר היא בסדר גודל של המהפכה התעשייתית. אנו מפתחים תפיסות הגנה לרמת הפרט, הארגון והמדינה. יש כאן גם הזדמנות כלכלית ועסקית יוצאת מהכלל. ישראל מובילה בתחומים אלה בעולם. אנו מקדמים מחקר ופיתוח ברמה הלאומית והשקעות בתעשייה, באקדמיה ועוד. אנו פועלים יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי להגן מפני מתקפות וניסיונות חדירה דרך מרחב הסייבר".[6]

בטקס הפתיחה לתוכנית מגשימים אמר ד"ר מתניה "אנו נוכחים כי גורמים רבים בעולם מתעניינים במוחות הישראליים בתחום הסייבר, כמו גם באופן פיתוחם. עלינו להשביח את שיטות הפעולה וכך בכוונתנו לעשות. תוכנית "מגשימים לאומית" מהווה דוגמה למכלול פעולות שאנו מקדמים בתחום הסייבר לפיתוח ההון האנושי האיכותי במדינת ישראל".

באותו מעמד ציין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: "איום מתקפות הסייבר על ישראל מגיע מאיראן וגם מגורמים אחרים. המערכות החיוניות שלנו הם יעדים להתקפה וזה רק ילך ויתעצם ככל שאנו עוברים לעדן דיגיטלי. אנחנו מעבים את היכולת לטפל באיומים הללו באמצעות מטה הסייבר הלאומי שהקמנו, ומקימים כיפת ברזל דיגיטלית למדינת ישראל. לתלמידים המצטיינים שלומדים בתוכנית המיוחדת אני אומר- 'אתם מיירטי העתיד של מדינת ישראל'. אנחנו אחד הכוחות המובילים בעולם בתחום הסייבר ואנו חייבים לשמור על מעמד זה ולכן אנחנו נמשיך לטפח את דור העתיד".

מגשימים וניצני מגשימים - פירוט התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון נפתחה תוכנית "מגשימים" ב-2012 לתלמידי תיכון (י`-י"ב) בעלי יכולת גבוהה ונטייה לתחום המחשבים, בעלי מחויבות, התמדה ומשמעת עצמית. ב-2015 הורחב המיזם הלאומי לתלמידים בגילאים צעירים יותר והוא נקרא "ניצני מגשימים". התלמדים עוברים תהליך מיון לאחריו הם מתחילים בתהליך הכשרה הכולל מפגשים דו שבועיים (או חד שבועיים בניצני מגשימים) של לימודי מחשבים אינטנסיביים. זוהי תוכנית העשרה ייחודית בתחום הסייבר והמחשבים, שפותחה על ידי מומחים המהווים את חוד החנית של מערך הסייבר בישראל. בנוסף מתקיימות פעילויות גיבוש, העשרה חברתית, תרומה לקהילה, מחנות סייבר אינטנסיביים בחודשי הקיץ, וסיורים בחברות היי-טק.

עקרונות מובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור לעולם הסייבר העסקי - לומדים מהשטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרטגיה המובילה את המיזם מתייחסת לחשיבות יצירת חיבור עם שותפים מהתעשייה עתירת הטכנולוגיה ומהאקדמיה. חיבור זה מאפשר לשותפים לממש את אחריותם הלאומית לתרומה משמעותית לחברה הישראלית תוך חשיפת הנוער לתכנים האמיתיים הרלואנטיים נכון לעכשיו בתחום הסייבר. השותפויות האסטרטגיות תורמות ידע, ניסיון, הקניית מחויבות ודוגמה אישית למחויבות מקצועיות והצלחה. בנוסף, השקעה כספית הכוללת שילוב עובדיהם בסגל המדריכים, שימוש בכיתות ותשתיות לצורך הפעילות, תוכניות התמחות למדריכים ועוד.

עידוד בנות ללימודי טכנולוגיה-נשים בחזית המוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית מגשימים שמה לה כמטרה לקדם ולעודד בנות לקחת חלק בלימוד האינטסיבי של מקצועות הסייבר. לאחר מחקר אקדמי שנעשה ופורסם במרץ 2015 בנושא 'שילוב בנות בתוכנית מגשימים' בעקבות המידע ש"שיעור הבנות המשתתפות בתוכנית מגשימים הוא נמוך משמעותית מזה של הבנים (רק כ-%16 בלבד מהמשתתפים הן בנות). כמו כן, שיעור הנשירה בקרב אוכלוסייה זו הוא גבוה יחסית וציוניהן נמוכים יותר. הנהלת התוכנית הציבה לעצמה כמטרה להגדיל את שיעור הבנות בתוכנית..." בעקבות מסקנות המחקר והמלצותיו לחשוף יותר בנות לתחום ולנשים המצליחות בו נערך כבר ביולי השנה (2015) מחנה קיץ ייחודי שקיימה עמותת דעה בשיתוף עם התוכנית ובו השתתפו "יותר מ-180 נערות בוגרות כיתה ט' בחינוך הממלכתי-דתי"

חיזוק הפריפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוקמה - בין השאר - בניסיון לקדם את ילדי הפריפריה בעלי הפוטנציאל, שכן הם פחות נגישים לאנשי הוראה מחזית הטכנולוגיה, עקב ריחוקם ממרכזי העשייה הטכנולוגיים. בשנת- 2015 מתפרסים הלימודים בתוכנית בכל רחבי הארץ אך בעיקר במחוזות הפריפריאליים.

בין בתי הספר המשתתפים בתוכנית ניתן למצוא את: אשדוד - מכללת סמי שמעון ואשכול הפיס, אשקלון - אשכול פיס מקיף א, באר שבע - אוניברסיטת בן-גוריון, בית יציב ומכללת סמי שמעון, ספיר - מכללת ספיר, בית ג`אן - תיכון בית ג`אן, ירושלים - נוער שוחר מדע האוניברסיטה העברית, כנרת - מכללת כנרת, כרמיאל - מכללת אורט בראודה, בית שמש - אשכול פיס בית שמש, מטה יהודה - בית ספר הרטוב צרעה, עכו - מכללת גליל מערבי, עפולה - מכללת עמק יזרעאל, קריות - אורט קריית ביאליק, רמת הגולן - ישיבה תיכונית תמר, תל-חי - המכללה האקדמית תל-חי, נתניה - מכללת אורט הרמלין, בת ים - אשכול הפיס בת ים, חולון - אשכול הפיס חולון, רמלה - אשכול הפיס רמלה, לוד - אשכול הפיס לוד, פרדס חנה - אולפנית אלישבע, מועצה אזורית מנשה - מרכז מילוא, חדרה - אשכול פיס חדרה ועוד היד נטויה.

כמו כן על מנת לחשוף את ידי הפריפריות לתוכנית התוכנית העתידית היא לערוך מחנות קיץ מרוכזים לאוכלוסיות יעד בדומה למחנה הקיץ שנערך ב 2015. במחנות אלו מתקיימת פעילות חברתית חוייתית רגילה כמו בכל מחנה קיץ רגיל אך בשילוב לימודי סייבר מיוחדים. השנה למדו הבנות לפתח אפליקציות למובייל, שמעו הרצאות על עולם המחשבים, פגשו יזמי היי-טק ועוד."[7]

בדצמבר 2014[8] חשף שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון הסכם של משרד הביטחון וקרן רש"י על השקת מיזם משותף להרחבת תוכנית "מגשימים" מ-700 חניכים עד כ-5,000 בתוך חמש שנים. התוכנית העתידית היא לשלב אוכלוסיות שלא היו מיוצגות בתוכנית באופן משמעותי עד היום, בכלל זה יוצאי אתיופיה, חרדים, דרוזים, בנות אולפנה ובני נוער בעלי מוגבלויות פיזיות, כמו גם נשים.

יצירת דור עתיד לעולם ההיטק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט מגשימים הוא חלק מיוזמת 5פי2 שנוסדה בשנת 2013 אשר הוקמה במטרה להכפיל את מספר התלמדים הלומדים את המקצועות הטכנולוגיים ברמת 5 יחידות לימוד. 5פי2 בכלל ומגשימים כחלק ממגוון הפרויקטים שלה מהווה אינטרס לאומי וחברתי, שנועד להכין את בוגרי מערכת החינוך לאתגרים ולהזדמנויות של המאה ה-21. 5פי2 נוסד כאשר נוצרה ירידה במספר התלמדים המסיימים בהצלחה את התיכון ברמת 5 יח"ל במתמטיקה ובמדעים, זאת אל מול המשק הנמצא בתהליך צמיחה עקבית בענפי התעשייה השונים ועלייה בכמות המשרות בהן נדרשת מצוינות במתמטיקה ובמדעים. המחשבה מאחורי מהלך זה כי ניתן לשנות את התמונה באמצעות שילוב האנשים הנכונים ועל ידי תרומות של הגופים הרלונטיים. ממהלך זה צפוי להגיע רווח לחברות ההיי-טק וזאת בנוסף למחשבה המובילה העיקרית כי "תלמידי התיכון של היום הם אנשי ההייטק, המדע והמחקר של מחר. ליכולתם להצטיין במקצועות המתמטיקה והמדעים השפעה קריטית על המשק, החברה והכלכלה הישראלית בעשורים הקרובים".[9]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2015 זכה עמית קליין בן ה-18 מגן יבנה באות המצטיין של תוכנית מגשימים, זאת לאור פיתוח האפליקציה המיוחדת שפיתח. "מדובר באפליקציית המציאות הרבודה (הדבקת אלמנטים דיגיטליים על מציאות קיימת) הראשונה בישראל - בטלפון הנייד בגרסת אנדרואיד."[10] האפליקציה מאפשרת להשתמש בחדר שבו נמצא המשתמש בתור סביבת המשחק המופיעה על צג הסלולרי שלו, כך שמתקבלת תחושה שהמשחק הווירטואלי משוחק במציאות האמיתית. כמו כן מהפכניותו של היישום היא בכך שהיא מאפשרת זאת למספר משתתפים מרובה. השחקנים הנמצאים באותו מקום רואים את חבריהם (באותו חדר) על צג הטלפון שלהם, ומקבלים את התחושה שהמשחק מתרחש במציאות.

תוכניות נוספות רלוונטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית גבהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית גבהים היא תוכנית אחות לתוכנית מגשימים, המתקיימת בשיתוף משרד החינוך. בניגוד למגשימים, שהיא תוכנית העשרה בשעות אחר הצהרים, תוכנית גבהים מפעילה את מסלול "הגנת סייבר" במסגרת הנדסת תוכנה בתיכונים ומובילה לבגרות של 5 יחידות בתחום. "התוכנית כוללת לימודי מחשבים בהיקף של 10 יחידות לימוד ביחד עם לימודי מתמטיקה ואנגלית מורחבים. היא כוללת עוזר הוראה מהתעשייה שמלווה את הכיתה ופעילות רבה לעידוד המסוגלות העצמית והמוטיבציה של החניכים" (סא"ל במיל' שגיא בר).[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישור לאתרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישור לכתבות לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המידע נדלה מאתר תוכנית מגשימים
  2. ^ נדלה מתוך אתר תוכנית מגשימים
  3. ^ המידע נדלה מאתר קרן רש"י
  4. ^ מתוך כתבה על אירוע הפתיחה של התוכנית באתר משרד ראש הממשלה
  5. ^ יהודה קונפורטס, אנשים ומחשבים פברואר 2015
  6. ^ עמי רוחקס דומבה מציג את דבריו של ראש מטה הסייבר הלאומי ד"ר אביתר מתניה
  7. ^ אתר קרן רש"י
  8. ^ יעלון חשף את ההסכם במפגש של חניכי התוכנית שהתקיים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. אתר קרן רש"י
  9. ^ נדלה מתוך אתר 5פי2
  10. ^ גלי מרקוביץ סלוצקר, מעריב, 2015
  11. ^ סא"ל שגיא בר, ראש ענף פיתוח הון אנושי במטה הסייבר הצבאי בכתבתו של קונפורטס