קוסמודרום בייקונור – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
|מנכ"ל/ית= |
|מנכ"ל/ית= |
||
|יו"ר= |
|יו"ר= |
||
|מטה מרכזי=סמוך לעיר [[טיורה-טאם]], דרום [[קזחסטן]] |
|מטה מרכזי=סמוך לעיר [[טיורה-טאם|טיורה־טאם]], דרום [[קזחסטן]] |
||
|עובדים=25,000 |
|עובדים=25,000 |
||
|תקציב= |
|תקציב= |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=קזחסטן|שם=קוסמודרום בייקונור|אורך=63.305|רוחב=45.965|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}} |
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=קזחסטן|שם=קוסמודרום בייקונור|אורך=63.305|רוחב=45.965|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}} |
||
}} |
}} |
||
קוסמודרום '''בַּייקוֹנוּר''' ([[קזחית]]: '''Байқоңыр ғарыш айлағы'''; [[רוסית]]: '''Космодром Байконур'''), הקרוי גם ''' |
קוסמודרום '''בַּייקוֹנוּר''' ([[קזחית]]: '''Байқоңыр ғарыш айлағы'''; [[רוסית]]: '''Космодром Байконур'''), הקרוי גם '''טיוּרה־טאם''', הוא [[נמל חלל|נמל החלל]] הגדול והוותיק בעולם. הקוסמודרום נבנה על ידי [[ברית המועצות]] בשנות ה־50, ומאז [[1996]] הוא מופעל תחת פיקוח [[רוסיה]], אף על פי שהוא נמצא בשטח [[קזחסטן]], אך גם [[סוכנות החלל הלאומית של קזחסטן]] מעורבת בהפעלתו. תוקף [[חוזה]] ה[[חכירה]] הנוכחי של רוסיה הוא עד שנת 2050. בייקונור נמצא כ־200 [[קילומטר]] מ[[מזרח]] ל[[ימת אראל]], על גדתו [[צפון|הצפונית]] של [[נהר]] ה[[סיר דריה]], ליד העיר [[טיורה-טאם|טיורה־טאם]] בדרום קזחסטן. |
||
| ⚫ | |||
הקוסמודרום נבנה על ידי [[ברית המועצות]], ומאז [[1996]] הוא מופעל תחת פיקוח [[רוסיה]], אף על פי שהוא נמצא בשטח [[קזחסטן]], אף שגם [[סוכנות החלל הלאומית של קזחסטן]] מעורבת בהפעלתו. תוקף [[חוזה]] ה[[חכירה]] הנוכחי של רוסיה הוא עד שנת 2050. בייקונור נמצא כ-200 [[קילומטר]] מ[[מזרח]] ל[[ימת אראל]], על גדתו [[צפון|הצפונית]] של [[נהר]] ה[[סיר דריה]], ליד העיר [[טיורה-טאם]] בדרום קזחסטן. |
|||
| ⚫ | בייקונור היה מרכז [[תוכנית החלל הסובייטית|תוכנית החלל]] השאפתנית של [[ברית המועצות]] מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]] ועד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80 של המאה ה־20]]. היו בו מתקנים לשיגור חלליות מאוישות ובלתי־מאוישות, וניתן היה לשגר ממנו מגוון רחב של [[טיל]]י שיגור: [[סויוז (משגר)|סויוז]], [[פרוטון (משגר לוויינים)|פרוטון]], [[ציקלון (משגר לוויינים)|ציקלון]], [[דנייפר (טיל)|דנייפר]] ו[[זניט (משגר לוויינים)|זניט]]. שיגורים מבסיס זה מהווים חלק חשוב בפריסתה ובתחזוקתה של [[תחנת החלל הבינלאומית]]. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | בייקונור היה מרכז [[תוכנית החלל הסובייטית|תוכנית החלל]] השאפתנית של [[ברית המועצות]] מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־18:48, 17 באוגוסט 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוכנות ממשלתית
פרמטרים [ הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פירוק, כיתוב חותמת, חותמת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
 | |
| שיגור סויוז TMA-5 מבייקונור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
קזחסטן  |
| סוכנות אם |
רוסקוסמוס קזקוסמוס |
| תאריך הקמה |
1955 |
| מטה מרכזי | סמוך לעיר טיורה־טאם, דרום קזחסטן |
| עובדים | 25,000 |
| קואורדינטות | 45°57′53″N 63°18′18″E / 45.9648°N 63.3051°E{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף |
  | |
קוסמודרום בַּייקוֹנוּר (קזחית: Байқоңыр ғарыш айлағы; רוסית: Космодром Байконур), הקרוי גם טיוּרה־טאם, הוא נמל החלל הגדול והוותיק בעולם. הקוסמודרום נבנה על ידי ברית המועצות בשנות ה־50, ומאז 1996 הוא מופעל תחת פיקוח רוסיה, אף על פי שהוא נמצא בשטח קזחסטן, אך גם סוכנות החלל הלאומית של קזחסטן מעורבת בהפעלתו. תוקף חוזה החכירה הנוכחי של רוסיה הוא עד שנת 2050. בייקונור נמצא כ־200 קילומטר ממזרח לימת אראל, על גדתו הצפונית של נהר הסיר דריה, ליד העיר טיורה־טאם בדרום קזחסטן.
השם "בייקונור" נבחר על מנת להטעות את המערב באשר למיקומו האמיתי של הבסיס, וכדי ליצור רושם כאילו מיקומו האמיתי הוא ליד העיר בייקונור, יישוב כורים הנמצא כ־320 ק"מ צפונית מזרחית למיקום הבסיס, באזור מדברי סמוך לג'זקזגאן.
בייקונור היה מרכז תוכנית החלל השאפתנית של ברית המועצות מסוף שנות ה־50 ועד שנות ה־80 של המאה ה־20. היו בו מתקנים לשיגור חלליות מאוישות ובלתי־מאוישות, וניתן היה לשגר ממנו מגוון רחב של טילי שיגור: סויוז, פרוטון, ציקלון, דנייפר וזניט. שיגורים מבסיס זה מהווים חלק חשוב בפריסתה ובתחזוקתה של תחנת החלל הבינלאומית.
הבסיס נבנה במקור בשנות ה־50 כאתר לשיגור וניסוי של טילים ארוכי טווח, ומאוחר יותר הוסב לבסיס שיגורים לחלל. ליד הקוסמודרום נבנה יישוב שתפקידו לשרת את צורכי הקוסמודרום. בשנת 1966 הוא קיבל מעמד של עיר ונקרא לנינסק, אך שמו שונה לבייקונור ב־1995.
טיסות היסטוריות רבות לחלל שוגרו מבייקונור: הלוויין הראשון ב־4 באוקטובר 1957, האדם הראשון בחלל ב־1961, והאישה הראשונה בחלל ב־1963.
השיגורים לחלל נמשכו גם לאחר התפרקות ברית המועצות ב־1991, תחת חבר המדינות. במרץ 1996 חכרה רוסיה את הבסיס ל־20 שנה, תמורת תשלום שנתי של 115 מיליון דולר ואפשרות להארכת החכירה בעשר שנים נוספות. בשנת 2004 סוכם על הארכת ההסכם עד לשנת 2050 ללא שינוי דמי התשלום השנתיים.
בשל חילוקי דעות בין רוסיה לקזחסטן על גובה דמי החכירה, החלה רוסיה להרחיב את קוסמודרום פּלֶסֶצק שבשטחה, במחוז ארכנגלסק שבצפון־מערב רוסיה, וכן בנתה את קוסמודרום ווסטוצ'ני במזרח הרחוק במחוז אמור.
קישורים חיצוניים
