שמעון בעדני – הבדלי גרסאות
איש הישראלי (שיחה | תרומות) מ ←חיים אישיים: תיקון קישור |
איש הישראלי (שיחה | תרומות) ←פתיח: זו כנראה הגדרה מדוייקת יותר |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
| תלמידיו = הרב [[יוסף זליכה]] |
| תלמידיו = הרב [[יוסף זליכה]] |
||
}} |
}} |
||
הרב '''שמעון בעדני''' ([[ה'תרפ"ח]], [[1928]] – [[י"ח בטבת]] [[ה'תשפ"ג]], [[11 בינואר]] [[2023]]) היה [[ראש כולל]] תורה וחיים ב[[בני ברק]] |
הרב '''שמעון בעדני''' ([[ה'תרפ"ח]], [[1928]] – [[י"ח בטבת]] [[ה'תשפ"ג]], [[11 בינואר]] [[2023]]) היה [[ראש כולל]] תורה וחיים ב[[בני ברק]] וחבר [[מועצת חכמי התורה]]. החל מפטירתו של הרב [[שלום כהן (רב)|שלום כהן]], הנהיג את [[תנועת ש"ס]] ו[[ממלא מקום|מילא את מקומו]] כ[[נשיא]] המועצת{{הערה|קובי נחשוני ולירן לוי, [https://www.ynet.co.il/judaism/article/hkr4t6sxi נפטר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב שמעון בעדני: "דאגה עמוקה לאחדות ישראל"], באתר [[ynet]], 11 בינואר 2023.}}. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
גרסה מ־03:10, 12 בינואר 2023
הרב בעדני בשיעור בנתיבות | |
לידה |
1928 ה'תרפ"ח חדרה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
11 בינואר 2023 (בגיל 95 בערך) י"ח בטבת ה'תשפ"ג בית חולים תל השומר, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | בני ברק, ישראל |
תקופת הפעילות | 1959 – 11 בינואר 2023 (כ־64 שנים) |
השתייכות | חרדים ספרדיים |
תחומי עיסוק | נשיא מועצת חכמי התורה |
תפקידים נוספים | כיהן כנשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס לאחר פטירת הרב שלום כהן |
רבותיו | הרב עזרא עטייה, הרב אלעזר מנחם שך |
תלמידיו | הרב יוסף זליכה |
הרב שמעון בעדני (ה'תרפ"ח, 1928 – י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023) היה ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה. החל מפטירתו של הרב שלום כהן, הנהיג את תנועת ש"ס ומילא את מקומו כנשיא המועצת[1].
ביוגרפיה
נולד בשכונת נחליאל בחדרה, בן הזקונים של דוד וחביבה בעדני, שעלו מתימן לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוריו שכלו 6 ילדים מתוך עשרה.
למד בישיבת נובהרדוק בחדרה ובהמשך עבר לישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים והיה מתלמידי הרב שך[2]. לאחר מעברו של הרב שך לישיבת פוניבז' עבר לישיבת פורת יוסף[3] והיה לתלמידו של הרב עזרא עטייה. במאי 1951 נעצר בחשד שהיה חבר בברית הקנאים[4]. הוא שוחרר בערבות ב-13 ביוני 1951[5]. הרב מרדכי אליהו העיד שהרב בעדני היה נוכח איתו ועם אליהו רפול, מנשה לוי ויהודה רידר, בפגישת יסוד של ארגון שנועד להחדיר גאווה יהודית, אולם הרב בעדני ומנשה לוי התרחקו מהארגון[6]. מנשה לוי סיפר שנסע עם הרב בעדני לחזון איש לשאול אותו על החזקת מקלות בישיבות כדי להתגונן בשבת מפני התקפות מצד אנשי שמאל, ונענה שאין להשתמש בכוח[7].
בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. לאחר נישואיו, בגיל 31, מונה לר"מ בשיעור ג' ולאחד מראשי ישיבת פורת יוסף[8], לצד הרב ציון כהן (שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.
לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים[9] יחד עם הרב משה פרדו. הוא למד בכולל מדי יום, והתפלל בבית מדרש זה את תפילותיו בימות החול ומסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא שימש בישיבה כחזן ביום כיפור. לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם הרב שך, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הרב חיים גריינימן.
הרב בעדני נהג להטיל בטלית קטן שלו תכלת המופקת מארגמון קהה קוצים[דרוש מקור].
תפקידים ציבוריים
- בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז, הרב שלמה מחפוד, הרב מסעוד בן שמעון והרב מכלוף פחימא. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.
- הרב בעדני עמד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה היה מוסר מדי שבוע שיחת מוסר.
- הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.
- בשנת 1964 היה בחבר השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל[10].
- עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה, בה זוהה כנאמן של הרב שך, בניגוד לחברים אחרים שסרו באופן מוחלט למרותו של הרב עובדיה[11]. בהתאם, היה הרב בעדני מהתומכים של הליכה עם הליכוד[12]. הרב בעדני גם היה מהתומכים באריה דרעי בהתמודדות בינו ובין הרב יצחק פרץ[13].
- הרב בעדני היה חבר בוועדת הכשרות של בד"צ בית יוסף.
- עם פטירת הרב שלום כהן נחשב הרב בעדני כסמכות העליונה בתנועת ש"ס, בעיתון הדרך של ש"ס מכונה 'מרן פאר הדור מורנו ורבנו'[14], והחל מיום כ"ג חשון ה'תשפ"ג החל עיתון הדרך לכנות אותו בכינוי "נשיא מועצת חכמי התורה"[דרוש מקור].
חיים אישיים
הרב בעדני היה נשוי לשולמית (אחייניתו של הרב שלום לופס) עד לפטירתה באלול ה'תש"ף.
אחד מנכדיו, שלום אהרן בעדני, נרצח בפיגוע דריסה ליד המטה הארצי של המשטרה בירושלים, בנובמבר 2014.
הרב בעדני נפטר ביום רביעי י"ח בטבת ה'תשפ"ג, 11 בינואר 2023, לאחר מחלה בבית החולים תל השומר. בהלווייתו התקיימה בבני ברק והשתתפו בה עשרות אלפי איש, ביניהם חברי מועצת חכמי התורה, הרבנים הליטאים הרב גרשון אדלשטיין, הרב דוב לנדו והרב מאיר צבי ברגמן, וכן הרבנים החרדים הספרדים הראשון לציון והרב הראשי הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר והרב משה צדקה[15], ונקבר בבית העלמין פוניבז'[16].
קישורים חיצוניים
- ממעט לצאת לאירועים ציבוריים • הגר"ש בעדני, באתר בחדרי חרדים, 11 באפריל 2012
הערות שוליים
- ^ קובי נחשוני ולירן לוי, נפטר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב שמעון בעדני: "דאגה עמוקה לאחדות ישראל", באתר ynet, 11 בינואר 2023.
- ^ מערכת JDN, מהחברותא עם הרב שך להנהגת הציבור הספרדי: תולדות חייו של הגר"ש בעדני, באתר JDN, 11 בינואר 2023
- ^ ישיבת פורת יוסף - "בית־היוצר" של מועצת חכמי התורה, מעריב, 26 ביולי 1984
- ^ צו מעצר הוצא גם נגד שמעון בעדני והנער ד. רפול, הצופה, 7 ביוני 1951
- ^ בעדני ורפול מעצורי "הקנאים" שוחררו בערבות, הצופה, 14 ביוני 1951
- ^ החלה החקירה המוקדמת נגד 4 חשודים, הארץ, 31 במאי 1951
- ^ מנהל מוסד "פורת יוסף" מעיד בהמשך משפט מחתרת קנאים, הארץ, 12 ביוני 1951
- ^ עצרת לחיזוק היהדות בגבעת אולגה, הצופה, 15 בפברואר 1967
- ^ יהדות התורה - אגודת ישראל, מעריב, 16 במאי 1977
- ^ פרס הבירה לספרות תורנית לרב חיים דוד הלוי, חרות, 30 באוגוסט 1964
- ^ הרב יוסף: ממשלה רחבה בראשות נבון, מעריב, 3 באוגוסט 1984
- ^ שמיר: אחדות כן, אבל לא כמו פעם, חדשות, 14 בנובמבר 1988
- ^ ש"סועיים, חדשות, 25 ביולי 1988
- ^ משה ויסברג, המנהיג החדש של תנועת ש"ס אחרי הסתלקותו של נשיא המועצת, באתר בחדרי חרדים
- ^ משה ויסברג, עשרות אלפים ליוו: מרן הגר"ש בעדני זצ"ל נטמן • תיעוד ענק, באתר בחדרי חרדים, י"ח טבת תשפ"ג 11/01/2023.
- ^ קובי נחשוני, "היה מסור לעם ישראל": רבבות השתתפו בהלוויית הרב שמעון בעדני, באתר ynet, 11 בינואר 2023.