אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוֹקֵחַ (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם (אין להתבלבל בינו לבין רבי אלעזר מוורמייזא, בעל "ספר הרקח", מחסידי אשכנז של ימי הביניים). היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים. נולד בקרקוב שבגליציה לשמואל שמלקה. בשנת תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר.

ביוגרפיה

נולד לרב שמואל שמלקה מרגליות ואמו טייביל (טובה לבית באב"ד) בקרקוב, ובשם עיר זו חתם כל ימיו. שם למד תורה מפי רב בשם ר' נחום. בגיל צעיר התבקש לדרוש בעיר במעלת הצדקה. הוא כיהן כאב"ד ראקוב בפולין. בעת כהונתו שם, הוא התפרסם בעקבות מחאה מקורית נגד קבוצת רבנים בכנס שנערך בלובלין, ובו התירו גבינה שחששו למקורה. בהמשך מונה לרבה של העיירה טרניוו.

הוא מונה לאב"ד ברודי העיר היהודית המרכזית בגליציה, כנראה משנת ה'תע"ט. נודע כחסיד היושב כל היום מעוטף בטלית ותפילין. בברודי הקים לעצמו בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האר"י. בשנת תצ"ה נבחר לרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם במקומו של ר' אברהם ברלינר שנפטר בשנת ת"צ.

באמשטרדם התקבל בכבוד רב, ולכבודו הוטבע מטבע זיכרון, שעל צדו האחד חקוק דיוקנו. מעשה חקיקת דיוקן על מטבע היווה תקדים בציבור היהודי, והוא עורר דיון הלכתי, שרישומיו בספרו של ר' יעקב עמדן "שאילת יעב"ץ" (א, ק"ע) ובו שמח על כך שמושלי אמסטרדם בסופו של דבר גנזו את המטבע הזו, ושיער שהרב לא ידע על המטבע, מכיוון שצורת הפנים הייתה בהבלטה, ולכן אסורה על פי ההלכה.

הוא הודיע על עזיבתו את אמשטרדם ואת "הכבוד המדומה" כלשונו בעשרה בטבת ה'תק"א בחורף קר במיוחד, ולמרות זאת הקהילה כולה נפרדה ממנו בטקס רב רושם. בחול המועד סוכות תק"א הגיע לצפת, ולא ברור מה עלה בגורלו. יש הכותבים שמונה כנשיא ארץ ישראל, ועסק בחלוקת כספי הצדקה לעניים. וקיימת מסורת שהתאמץ לפגוש את רבי נחמן מהורדנקא בארץ ישראל שעלה לפניו אך לא עלה בידו הדבר. הוא סבל ממלחמה עם השבתאים בארץ, לאחר שלחם בהם באמשטרדם. הוא נפטר תוך שנה מהגיעו, בשנת ה'תק"ב. מועד הפטירה ומקום קבורתו אינם ברורים. מסורת אחת קובעת את פטירתו בג' בחול המועד סוכות אותה שנה, וקבורתו בצפת במערה הנקראת "מערת האשכנזים" מימין לכניסה. על פי מסורת זו היו נוהגים בצפת להשתטח על קברו בימי הרחמים והסליחות. מסורת אחרת טוענת שנפטר בשבת בראשית - השבת שלאחר סוכות ושמיני עצרת (שמחת תורה). יש הסוברים שנקבר בבית הקברות היהודי העתיק בחברון, על פי צוואתו. אלמנתו, חוה, נקברה בהר הזיתים.

בחסידות

אדמו"רי תנועת החסידות ובראשם הבעל שם טוב העריצוהו והתבטאו אודותיו בצורה מופלגת. סיפור בשבחי הבעש"ט מספר על כך שהבעל שם טוב ידע שמטרת הרב בנסיעתו ארצה הייתה להיפגש עם מקובל נוסף - הרב נחמן מהורדנקא ובכך להביא את המשיח והגאולה. אך לבעל שם טוב נודע על כישלון התוכנית, עזיבת הרב מהורדנקא את ארץ ישראל, ופטירתו בלא עת של רבי אלעזר, בסוג של נבואה.

נס הלבקן

אחיו הגדול, אהרן, היה אביה של שפרינצה, אשת רבי אלימלך מליז'נסק ה"נועם אלימלך". אחיה יהושע היה לבקן ונולד עיוור. התינוק הוחזק במרתף אפל, על פי החלטת הרופאים. בביקור של רבי אלעזר אצל אחיו, בירך את כל בני הבית, ושם את ידיו על עיני יהושע, שנפקחו והוא החל לראות. באותו מעמד בירך את שפרינצה שבעתיד תלד בן, וביקש שזה ייקרא על שמו, לזכר הנס. וכך עשתה. בן זה הוא רבי אלעזר ויסבלום מליז'נסק

ספריו

• ספרו "מעשה רוקח" על המשנה נדפס באמשטרדם בשנת ה'ת"ק, והוא ספר המוצא בתוך דברי המשניות רמזים בקבלה (בניגוד לשאר ספרי הקבלה הדורשים רק פסוקים מהתורה שבכתב). בספר זה מוזכרים גם ספר דרשות שהוא חיבר, וכן חיבור על מסכת אבות. שם הספר הוא גימטריה של שמו ושם אמו, וכן מאזכר את שם ספרו של אבי אבותיו, "ספר הרקח" של רבי אלעזר מגרמיזא.
• בשנת ה'תקמ"ט נדפס על ידי נכדו בלבוב ספר "ארבעה טורי אבן", הכולל שו"ת ופירושים על משנה תורה לרמב"ם.
• בשנת ה'תר"י נדפס בלבוב ספר "מעשה רוקח" על התורה.

ספרו "ארבעה טורי אבן" הודפס עם הרמב"ם בדפוס וילנה ובמהדורת ורשה שהועתקה ממנה. בעקבות זאת הפירוש מופיע בכל מהדורות הרמב"ם המודפסים כיום.

ספריו מעשה רוקח על המשנה ועל התורה נדפסו במספר מהדורות, החשובה בהן הוצאת מונקטש משנת ה'ת"ש הכוללת את תולדות המחבר ומקורות אודותיו. בשנת ה'תשנ"ג לכבוד נישואי בנו יחידו של הרבי מבעלז, נדפסו יחד כל ספרי ר' אלעזר רוקח בספר 'מעשה רוקח השלם'. הספר מושתת על הוצאת מונקטש, ובו הקדמה מורחבת.

יחוסו וצאצאיו

מסורת של אדמורי"ם וביניהם אדמור"י בעלז, מייחסת את רבי אלעזר רוקח לרב יואל פייביש שטנגן ובמהשך למשפחת באב"ד, לרב יהושע העשיל מחבר הספר מגיני שלמה (ומאבותיו של הרב פאלק, הפני יהושע שקרא לספרו על שם הרב העשיל), ולרב נפתלי כ"ץ מחבר הספר סמיכת חכמים. ייחוס זה וקשרים משפחתיים אלו, הובילו משפחות רבות לחשב את שושלותיהם לשושלת דוד המלך. לאחרונה חוקרים מצאו שקשרים אלו דרך ה"מעשה רוקח" בטעות יסודם, אך עם זאת משפחות אדמו"רים רבים, כולל שושלת רוקח מבעלז, עדיין מקושרים לאישים אלו ולשושלת בית דוד דרכם, בקשרים משניים, מסועפים.

בנו היה רבי שלום רוקח, רבה של טיקטין.

בין צאצאיו נמנים אדמו"רי בעלז וכן אישי ציבור רבים, כמו ישראל רוקח, ממנהיגי מפלגת "הציונים הכלליים"; שמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק; אלעזר רוקח, מעסקני היישוב. מצאצאיו היו רבנים חשובים וביניהם הרב פנחס מיכאל גרויסלייט ששם משפחתו שונה מרוקח, והרב פסח פרוסקין, והרב אפרים זלמן מרגליות ששייך לענף ששמר על שם המשפחה המקורי, כשהוא היה רב בברודי כמו ר' אלעזר. נכדו, אהרון הויזמן, הוציא לאור בשנת תשס"ב את הספר "תולדות מעשה רוקח", ובו מפורטים צאצאיו הרבים, כולל אדמו"רי ליז'ענסק, פינצ'וב, קומרנה, קוז'ניץ, הוסיאטין, זליחוב, בעלז, סטולין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסצנה, פרציבה, ורידניק.

תקופת חייו של הרב אלעזר רוקח על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

• עטרת תפארת ישראל, וינה תרמ"ג
• מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד', עמ' 858–862
• ישראל ברטל, "עליית ר' אלעזר מאמסטרדם לארץ ישראל בשנת תק"א (1740)", מחקרים על תולדות יהודי הולנד ד', ירושלים תשמ"ה, עמ' 25-7
• רייזל פרידמן, מאמסטרדם לצפת: קורות חייו של רבי אלעזר רוקח, תשמ"ו
• תולדות הגה"ק המחבר זצ"ל, בספר "מעשה רוקח" על התורה לפני תחילת החיבור עצמו.

קישורים חיצוניים

• מעשה רוקח על המשנה, באתר ויקיטקסט
• רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח, בבלוג "תולדות ושורשים - עצי משפחה"
• תמונה מכתבי יד ההסכמות לספר מעשה רוקח וכן מכתבים רבים ממסעות נכדו ברחבי אירופה ובארץ ישראל בעקבות סבו, לקראת הוצאת הספר לאור במהדורה נוספת
• שם ושארית ספרו של יוסף כ"ץ (קרקוב ה'תרנ"ה) 'אבן בחן (כלומר: חקירה בעניין) למצבת אבן אשר נמצאה בבית מועד לכל חי (בית הקברות) קהילת קודש פרעמישלא בגליציון (פשמישל שבגליציה)' על אבותיו של הרב רוקח - יואל פייביש 'שטנגן', בנו ששינה שם משפחתו ל'מרגליות' ונינו ששינה ל'רוקח'. המצבה נחשבה לישנה ביותר בקראקא, לציון אדם אשר נפטר לכאורה בשנת ה'י"ב, 1252
• ספרים בהוצאת 'מכון מעשה רוקח' של חסידות בלז על שם ספרו של מייסד השושלת
• כרטיס קבר באתר הר הזיתים

ספריו

• אלעזר רוקח, מעשה רוקח על התורה, באתר היברובוקס - כולל הקדמה על תולדות המחבר, מונקטש ה'תש"ב (תוך כדי השואה, 1942), ומהדורה בספריה הלאומית משנת ה'תר"י (סביבת 1850)
• אלעזר רוקח, מעשה רוקח על המשנה, באתר היברובוקס - לבוב ה'תקמ"ט (1789 לערך)
• אלעזר רוקח, ארבעה טורי אבן, באתר היברובוקס - על הרמב"ם ונושאי כליו. מהדורת קרקוב ה'תקמ"ט (סביבות 1789)
• אלעזר רוקח, שו"ת ארבעה טורי אבן, באתר היברובוקס - שאלות ותשובות, בהוצאה חדשה
• אלעזר רוקח, פירוש הגדה של פסח - מבעל מעשה רקח, באתר היברובוקס