אלעזר רוקח (רב) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 141.226.89.19 (שיחה) לעריכה האחרונה של בורה בורה
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 63: שורה 63:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{מיון רגיל:רוקח, אלעזר}}
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:רוקח, אלעזר}}
[[קטגוריה:ילידי 1685]]
[[קטגוריה:ילידי 1685]]
[[קטגוריה:רבנים הולנדים]]
[[קטגוריה:רבנים הולנדים]]

גרסה מ־05:02, 8 באוקטובר 2018

רבי אלעזר רוֹקֵחַ (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם (אין להתבלבל בינו לבין רבי אלעזר מוורמייזא, בעל "ספר הרקח", מחסידי אשכנז של ימי הביניים). היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים. נולד בקרקוב שבגליציה לשמואל שמלקה. בשנת תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר.

ביוגרפיה

נולד לרב שמואל שמלקה מרגליות ואמו טייביל (טובה לבית באב"ד) בקרקוב,[1] ובשם עיר זו חתם כל ימיו. שם למד תורה מפי רב בשם ר' נחום. בגיל צעיר התבקש לדרוש בעיר במעלת הצדקה. הוא כיהן כאב"ד ראקוב בפולין.[2] בעת כהונתו שם, הוא התפרסם בעקבות מחאה מקורית נגד קבוצת רבנים בכנס שנערך בלובלין, ובו התירו גבינה שחששו למקורה.[3] בהמשך מונה לרבה של העיירה טרניוו.

הוא מונה לאב"ד ברודי העיר היהודית המרכזית בגליציה, כנראה משנת ה'תע"ט. נודע כחסיד היושב כל היום מעוטף בטלית ותפילין. בברודי הקים לעצמו בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האר"י. בשנת תצ"ה נבחר לרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם במקומו של ר' אברהם ברלינר שנפטר בשנת ת"צ.

באמשטרדם התקבל בכבוד רב, ולכבודו הוטבע מטבע זיכרון, שעל צדו האחד חקוק דיוקנו. מעשה חקיקת דיוקן על מטבע היווה תקדים בציבור היהודי, והוא עורר דיון הלכתי, שרישומיו בספרו של ר' יעקב עמדן "שאילת יעב"ץ" (א, ק"ע)[4] ובו שמח על כך שמושלי אמסטרדם בסופו של דבר גנזו את המטבע הזו, ושיער שהרב לא ידע על המטבע, מכיוון שצורת הפנים הייתה בהבלטה, ולכן אסורה על פי ההלכה.

הוא הודיע על עזיבתו את אמשטרדם ואת "הכבוד המדומה" כלשונו בעשרה בטבת ה'תק"א בחורף קר במיוחד, ולמרות זאת הקהילה כולה נפרדה ממנו בטקס רב רושם. בחול המועד סוכות תק"א הגיע לצפת, ולא ברור מה עלה בגורלו. יש הכותבים שמונה כנשיא ארץ ישראל, ועסק בחלוקת כספי הצדקה לעניים. וקיימת מסורת שהתאמץ לפגוש את רבי נחמן מהורדנקא בארץ ישראל שעלה לפניו אך לא עלה בידו הדבר. הוא סבל ממלחמה עם השבתאים בארץ, לאחר שלחם בהם באמשטרדם. הוא נפטר תוך שנה מהגיעו, בשנת ה'תק"ב. מועד הפטירה ומקום קבורתו אינם ברורים. מסורת אחת קובעת את פטירתו בג' בחול המועד סוכות אותה שנה, וקבורתו בצפת במערה הנקראת "מערת האשכנזים" מימין לכניסה. על פי מסורת זו היו נוהגים בצפת להשתטח על קברו בימי הרחמים והסליחות. מסורת אחרת טוענת שנפטר בשבת בראשית - השבת שלאחר סוכות ושמיני עצרת (שמחת תורה).[5] יש הסוברים שנקבר בבית הקברות היהודי העתיק בחברון, על פי צוואתו.[6] אלמנתו, חוה, נקברה בהר הזיתים.[7]

בחסידות

אדמו"רי תנועת החסידות ובראשם הבעל שם טוב העריצוהו והתבטאו אודותיו בצורה מופלגת. סיפור בשבחי הבעש"ט מספר על כך שהבעל שם טוב ידע שמטרת הרב בנסיעתו ארצה הייתה להיפגש עם מקובל נוסף - הרב נחמן מהורדנקא ובכך להביא את המשיח והגאולה. אך לבעל שם טוב נודע על כישלון התוכנית, עזיבת הרב מהורדנקא את ארץ ישראל, ופטירתו בלא עת של רבי אלעזר, בסוג של נבואה.

נס הלבקן

אחיו הגדול, אהרן, היה אביה של שפרינצה, אשת רבי אלימלך מליז'נסק ה"נועם אלימלך". אחיה יהושע היה לבקן ונולד עיוור. התינוק הוחזק במרתף אפל, על פי החלטת הרופאים. בביקור של רבי אלעזר אצל אחיו, בירך את כל בני הבית, ושם את ידיו על עיני יהושע, שנפקחו והוא החל לראות. באותו מעמד בירך את שפרינצה שבעתיד תלד בן, וביקש שזה ייקרא על שמו, לזכר הנס. וכך עשתה. בן זה הוא רבי אלעזר ויסבלום מליז'נסק

ספריו

ספרו "ארבעה טורי אבן" הודפס עם הרמב"ם בדפוס וילנה ובמהדורת ורשה שהועתקה ממנה.[10] בעקבות זאת הפירוש מופיע בכל מהדורות הרמב"ם המודפסים כיום.

ספריו מעשה רוקח על המשנה ועל התורה נדפסו במספר מהדורות, החשובה בהן הוצאת מונקטש משנת ה'ת"ש הכוללת את תולדות המחבר ומקורות אודותיו.[11] בשנת ה'תשנ"ג לכבוד נישואי בנו יחידו של הרבי מבעלז, נדפסו יחד כל ספרי ר' אלעזר רוקח בספר 'מעשה רוקח השלם'. הספר מושתת על הוצאת מונקטש, ובו הקדמה מורחבת.

יחוסו וצאצאיו

מסורת של אדמורי"ם וביניהם אדמור"י בעלז, מייחסת את רבי אלעזר רוקח לרב יואל פייביש שטנגן[12] ובמהשך למשפחת באב"ד, לרב יהושע העשיל מחבר הספר מגיני שלמה (ומאבותיו של הרב פאלק, הפני יהושע שקרא לספרו על שם הרב העשיל), ולרב נפתלי כ"ץ מחבר הספר סמיכת חכמים. ייחוס זה וקשרים משפחתיים אלו, הובילו משפחות רבות לחשב את שושלותיהם לשושלת דוד המלך. לאחרונה חוקרים מצאו שקשרים אלו דרך ה"מעשה רוקח" בטעות יסודם, אך עם זאת משפחות אדמו"רים רבים, כולל שושלת רוקח מבעלז, עדיין מקושרים לאישים אלו ולשושלת בית דוד דרכם, בקשרים משניים, מסועפים.[13]

בנו היה רבי שלום רוקח, רבה של טיקטין.

בין צאצאיו נמנים אדמו"רי בעלז וכן אישי ציבור רבים, כמו ישראל רוקח, ממנהיגי מפלגת "הציונים הכלליים"; שמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק; אלעזר רוקח, מעסקני היישוב. מצאצאיו היו רבנים חשובים וביניהם הרב פנחס מיכאל גרויסלייט ששם משפחתו שונה מרוקח, והרב פסח פרוסקין, והרב אפרים זלמן מרגליות ששייך לענף ששמר על שם המשפחה המקורי, כשהוא היה רב בברודי כמו ר' אלעזר. נכדו, אהרון הויזמן, הוציא לאור בשנת תשס"ב את הספר "תולדות מעשה רוקח", ובו מפורטים צאצאיו הרבים, כולל אדמו"רי ליז'ענסק, פינצ'וב, קומרנה, קוז'ניץ, הוסיאטין, זליחוב, בעלז, סטולין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסצנה, פרציבה, ורידניק.


תקופת חייו של הרב אלעזר רוקח על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ בהקדמה לספרו, בהסבר לשם הספר, כתב שהחליט לרמוז על שם אמו טייביל בגימטריה של שם הספר. בסיפור תולדותיו שצורף למהדורת מונקטש נוסף סיפור מעניין על נסיבות נישואי הוריו שהיו בתחילה נישואין מדומים, עם נערה יהודיה בבית החולים, לצורך הימנעות מנישואין בכפייה עם בתו הנוכרייה של שר העיר. ומשבאו לבטל את החתונה, הוכיחה טייביל כי היא ממשפחה מיוחסת. בעיתון הפלס מובא שם משפחתה באב"ד וייחוסה המלא כצאצאית הרב יהושע העשיל מחבר הספר מגיני שלמה. אך מחקרים חדשים הוכיחו שייחוס זה בטעות יסודו. בעיקר נסמכים על כך שקרוביו אנשי התקופה השמיטו ולא אזכרו את הייחוס לרבנים האחרים, ואף כתבו עליהם בלשון שממנה משתמע שאינם בני המשפחה. ור' בהמשך מקורות בעניין זה.
  2. ^ בשנת תס"ח, בגיל 43, חתם על היתר עגונה שם
  3. ^ הרב, שנאלץ לחתום על ההיתר, חתם: "אלעזר מתניכם חגורים" - כשביררו מיהו החותם, הבינו את דו המשמעות: מצד אחד "תפסו אותו בחגורה" - והוא נאלץ לחתום על המסמך, ומצד שני התרגום הארמי הוא "חריציכם אסורים" - שניתן להבינו במשמעות של איסור חריצי הגבינה הללו.
  4. ^ שאילת יעבץ חלק ראשון, שאלה ק"ע (אתר כתבים עבריים)
  5. ^ פרטים אלו בספר שבחי הבעש"ט, כחלק מאגדה על ידיעת הבעל שם טוב את קורות רעהו רבי אלעזר מעבר לים. לפי אגדה זו, אשתו הגיעה עמו, ועברה לירושלים לאחר פטירת בעלה. האגדה היא גם על אודות שני מתנגדים לרב, שסופם המר בא בידי ערבים ששדדו אותם והרגום.
  6. ^ תולדות חיי רבנו, פרק מבוא לספרי מעשה רוקח, מהדורת מונקטש.
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אשר ליב בריסק, חלקת מחוקק, חוברת א, באתר היברובוקס
  8. ^ [http://www.hebrewbooks.org/8900
  9. ^ גימטריות על שם הספר - בהקדמה לספרו. ("תשל"ז - כמנין "לארץ הקדושה"... וקראתי שם הקונטרס מעשה רוקח ש... תיבות אלו עולה כשם החניכה של אבי אדוני רבי שמעלקא... וגם אמי מורתי הצדקת מרומז בזה - טייביל..." ) אמנם הרב הקדום, רבי אלעזר מגרמיזא כתב אף הוא ספר בשם "מעשה רוקח"[8] אלא שספר זה נותר עלום ובכתב יד במשך שנים רבות, עד שהרב אפרים זלמן מרגליות הוציאו לאור. ב"תולדות רבנו" בהקדמה לספר המעשה רוקח (המאחד את פירושו לתורה, למשנה ופירושים נוספים) בהוצאת חסידות בעלזא, רשום שרבי אלעזר מברוד היה צאצאו של הרקח. אך דבר זה לא רשום בהקדמתו של מחבר המעשה רוקח.
  10. ^ שער משנה תורה מהדורת ורשא, אות כב ברשימת הספרים, באתר HebrewBooks
  11. ^ מעשה רוקח, הוצאת מונקטש, ת"ש, באתר היברובוקס
  12. ^ וזאת לפי הספר שם ושארית, (מאת בן משפחה, לכאורה, צאצא של הרב נפתלי כ"ץ מחבר ה"סמיכת חכמים") שעיקרו דן בקברו העתיק של יואל פייביש שטנגן, אשר נמצא בבית הקברות בקרקוב.
  13. ^ על יחוסו של מהר"ש מבעלזא לבעל סמיכת חכמים, יוסף קוודרט (אתר מחקרי אקדמיה)
  14. ^ כן מופיע בספרו: גלות בארץ: יישוב ארץ ישראל בטרם ציונות, קובץ מחקרים ומסות, ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים: הספרייה הציונית, תשנ"ה 1994, עמ' 23-40